הדפסה

קסין נ' פרקליטות מחוז דרום שלוחת לכיש ואח'

בפני
כב' השופטת רותם קודלר עיאש

מבקשת
יבון קסין ת.ז. XXXXXX418
ע"י ב"כ עו"ד מאיר כהן
נ ג ד

משיב

  1. פרקליטות מחוז דרום שלוחת לכיש משרדי ממשלה 570000925
  2. המוסד לבטוח לאומי

פסק דין

המבקשת רשומה במשרד הפנים כמי שנולדה ביום 00.00.1958 ו היא עותרת להצהיר כי תאריך לידת ה הינו 00.00.1939, דהיינו מבוגרת ב - 19 שנים מגיל ה הרשום.

פתח דבר
1. א. ביום 17.10.2012 הגישה המבקשת תובענה לתיקון גיל.

ב. בהחלטה מיום 7.11.2012 צורף המוסד לבטוח לאומי כנתבע נוסף בתובענה.

ג. ב"כ היועמ"ש, בתגובתו מיום 8.1.2013, התנגד לעתירת המבקשת.

ד. המבקשת ועדיה נשמעו ביום 9.4.2013 וביום 3.2.2014 ובאי כח הצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ בדיון 3.2.2014.

תמצית טענות הצדדים
2. טענות המבקשת
א. המבקשת היא הבת השלישית מתון 15 אחים שנולדו להוריה, כאשר 9 מאחיה הלכו
לעולמם.
** בתצהירה המשלים מיום 27.11.2012 הצהירה המבקשת כי הינה הבת השלישית מתוך 14 אחים ופרטה שמות כל אחיה ואחיותיה.

ב. בארץ מולדתה (אתיופיה) לא היה רישום ו\או תיעוד של לידות ומשכך אין בידי המבקשת תעודת לידה \ זהות.

ג. הטעות ברישום ת. הלידה בוצעה ע"י פקידי העלייה, עם עלייתה ארצה בשנת 1999 .

ד. אחיה של המבקשת, סיסאי קסאין, הוא הבן התשיעי מבין האחים.

האח הנ"ל הינו יליד 9.2.1954 וצעיר מהמבקשת ב- 15 שנים. אין זה הגיוני, על פי תאריך הלידה הרשום כי המבקשת גדולה מאח זה ב- 4 שנים בלבד, שכן בינה לבין האח סיסאי נולדו ארבעה ילדים, אשר הלכו לעולמם.

ה. בבקשה לא צוין מתי נודע למבקשת על הטעות ברישום ת. הלידה וכן לא צורפו אסמכתאות נוספות, התומכות בגרסת ה, באשר לתאריך הלידה האמיתי, מלבד תצהיר המבקשת.

3. טענות ב"כ היועמ"ש
א. המבקשת עלתה לישראל בשנת 1998 ולא 1999 כפי שצוין בכתב התביעה.

ב. במסגרת בקשות שהוגשו על ידי המבקשת למשרד הפנים (בקשה לקבלת תעודת זהות, בקשה לשינוי שם, בקשה לתיקון דת וכו'), היא לא טענה דבר , לענ יין נכונות תאריך לידתה.

ג. אם תתקבל הבקשה, המבקשת תהא מבוגרת ב- 19 שנים מגילה הרשום, כך שיוצא כאילו ילדה את ילדיה בגילאים 46 ו- 49.

ד. בבסיס תביעתה עומדת אינטרס כספי בעל השלכות כלכליות (הקדמת גיל פרישה), המגביר נטל ההוכחה.
המבקשת לא הרימה נטל ההוכחה הרגיל, קל וחומר שלא הורם נטל הוכחה מוגבר.

המסגרת הנורמטיבית
4. א. על המבקש לשנות את גילו מוטל נטל הבאת הראיות לשכנוע בית המשפט באמיתות
גרסתו.
בעניין האמור נפסק כדלקמן:
"זוהי תביעה אזרחית ועל התובע לשכנע את בית המשפט במידה כזו שתהא לו אפשרות לבסס את מסקנותיו על סמך הוכחות במידה הדרושה במשפטים אזרחיים".
ראה ע"א 283/61 דוראני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד טו 1935,
בעמ' 1938, וכן ראה ע"א 355/59 הרינג נ' היועץ המשפטי לממשלה, פד"י יג 2058 בעמ' 2058.

ב. על המבקש תיקון גיל להרים את נטל ההוכחה בשני עניינים, האחד כי הגיל הכתובת במסמכים רשמיים אינו נכון והשני מהו הגיל הנכון.
ראה: ע"א 355/59 הרינג נ' היועמ"ש, פ"ד י"ג 2055.
ע"א 171/60 סולטנה נ' היועמ"ש, יד 2177

ג. בנוסף נפסק כי כאשר לתובע אינטרס כספי כלשהו בשינוי גילו, ואינטרס זה הוא שעומד ביסוד בקשתו, נטל ההוכחה המוטל עליו הינו נטל מוגבר
תמ"ש (ת"א) 75250/98 מולנקדוב בוריס נ' פמ"מ, פורסם במאגרים אלקטרוניים.

דיון והכרעה
5. א. המבקשת עותרת לתיקון גילה, לשנת 1939, כך שאם תתקבל בקשתה, תהא למעשה
מבוגרת ב- 19 שנים מגילה הרשום.

ב. כל שיש בידי בית המשפט לצורך ההכרעה הינו עדות המבקשת עצמ ה וכן עדותם של אחי המבקשת, מר סיסא וקרוב משפחה, מר אדנה פטנה.
ג. בחינת הראיות, העדויות והמסמכים שהובאו בפני, בשילוב השכל הישר, ההיגיון וההתרשמות הבלתי אמצעית מהמבקשת, הביאוני לכלל מסקנה, כי לא ניתן להיענות בחיוב לתביעה, שעה שהמבקשת לא עמדה בנטל הראייתי המוטל עליה להוכיח כי גילה הרשום לא נכון ו ממילא לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, להוכיח מהו גילה האמיתי .
ד. בהתאם להלכה הפסוקה חזקה שמרשם האוכלוסין מתנהל כדין, ולכן על המבקשת מוטל הנטל לסתור את הרשום במרשם.
יתרה מכך, מאחר ושינוי הר ישום בנסיבות תיק זה עשויה להוביל לכך שהמבקשת תהא זכאית מעתה ואילך לקצב אות מהמל"ל, הרי שהנטל הנדרש הינו מוגבר, שכן עסקינן בבקשה המבוססת על אינטרס כלכלי.
במקרה דנן, המבקשת לא עמדה בנטל הרגיל הדרוש במשפטים אזרחיים, קל וחומר שלא עמדה בנטל המוגבר, המוטל עליה.

6. עדות המבקשת
א. המבקשת העידה ביום 9.4.2013 וביום 3.2.2014.

ב. מעדותה עלה כי היא אינה יודעת מתי נולדה, אינה יודעת תאריך לידתה הרשום במשרד הפנים ומועד נישואיה.

ב. המבקשת לא ידעה מתי נולדו ילדיה ו בת כמה הייתה בעת לידתם (ראה עדותה מיום 9.4.2013) .

ג. המבקשת הסתמכה על האח סיסאי המבוגר ממנה, אלא שאח זה לא יכול היה לשפוך אור על גרסתה, שעה שהתברר כי בעת לידת המבקשת הוא היה "בבטנה של אמו", קרי: טרם נולד (עמ' 3 שורה 12).

ד. המבקשת עצמה לא הצליחה לבסס גרסתה באשר לתאריך הלידה הנטען על ידה, להיות התאריך האמיתי, כאשר כל תשובותיה הסתכמו במילים:
"לא יודעת כלום", "גם אתה זה אני לא יודעת", "לא יודעת", "אני לא יודעת"
"אני לא ספרתי את השנים, לא זוכרת..", "לא יודעת כמה זמן אחרי שילדתי", "לא זוכרת" – ראה עדותה בעמ' 2 ו- 3 לפרוטוקול דיון 9.4.2013.

וכך גם בעדות המשלימה מיום 3.2.2014:
"אני לא יודעת, בגלל זה הבאתי אותם", "לא זוכרת בדיוק בת כמה הייתי", "לא זוכרת, אני רק זוכרת את החתונה עצמה", "לא זוכרת", "אני לא יודעת", "אני לא זוכרת".

ה. כך או כך, לא ניתן להסתמך על עדות המבקשת בלבד, שכן ה יא אינ ה יכול להעיד על מועד לידת ה.

7. עדי המבקשת
א. כפי שצוין לעיל, לצורך ביסוס גרסתה, הביאה המבקשת שני עדים נוספים:
אחיה, מר סיסאי וקרוב משפחתה, מר אדנה פטנה.

ב. לאור עדותה ולאחר שהתברר כי האח סיסאי אינו יכול לתמוך בגרסתה, צרפה המבקשת תצהיר קרוב משפחה, מר אדנה פטנה, שהינו אחיין של סבתה.

ג. העד הצהיר כי נולד בשנת 1929 והיה בן 10 כאשר נולדה המבקשת.
בניגוד להצהרתו, העיד כי "באופן משוער הייתי בן 8, 9" (עדותו מיום 3.2.2014 בעמ' 6 שורה 17).
בעדותו, חזר העד על כך כי מדובר בגיל משוער (עמ' 6 שורה 17).

ד. העד הצהיר כי המבקשת הינה הבת השלישית ולפניה נולדו האחיות: ביוש קסאין ובריהון קסאין ז"ל.

ה. העד הצהיר כי אינו יודע תאריך הלידה המדויק למעט שנת לידתה של המבקשת.
מעדותו עולה כי הוא אינו בטוח באשר לגילה המדויק של המבקשת
ותשובותיו למעשה מבוססות על "השערה" בלבד (ראה עמ' 6 לעדותו,
מיום 3.2.2014 שורות 10 ).

ו. לשאלה, כיצד הוא יודע שהמבקשת נולדה בשנת 1939, השיב :
"זה מה ששמה וזה מה שאני זוכר" (עמ' 6 שורה 26).
תמוה כיצד העד זוכר כי שנת לידתה של המבקשת (1939), בעוד שאת גילו הוא מבסס על השערות בלבד .

ז. מרבית עדותו של העד מבוססת על השערות ולפיכך אינה יכולה לתמוך גרסתה של המבקשת.

8. מסמכים נוספים שהוגשו לתיק
א. ביום 9.2.2014 הוגש תיק המרשם במתייחס לבעלה לשעבר של המבקשת, מר עלמיא פנטהון, בהתאם להחלטתי מיום 3.2.2014.

ב. מהמסמכים שהוגשו עולה כי בעלה לשעבר של המבקשת הינו יליד 1958.

גם אם בית המשפט היה מקבל טענת המבקשת כי מבוגרת מבעלה בכ- 20 שנה, הרי שהדבר אינו מתיישב עם יתר טענותיה, כפי שהשתקף בעדותה.
המבקשת אינה זוכרת מתי נישאה לבעלה, היא לא ידעה להשיב על השאלה בת כמה הייתה כשנישאה לבעלה ואף אינה זוכרת באיזה עשור של חייה נישאה לבעלה.

הדבר אינו מתיישב עם הטענה כי נישאה בגיל מאוחר יחסית.

עפ"י גרסתה של המבקשת, הרי שנישאה לבעלה בסביבות גיל 40, כשהוא צעיר ממנה בעשרים שנים, אחרת היעלה על הדעת כי באתיופיה חיתנו נער צעיר בן 10-12 שנים עם אישה בת 32-35 ?

מדובר בגירסה בלתי סבירה, בלתי מבוססת, שממילא המבקשת עצמה לא יכולה היתה למסור פרטים לגביה.

ג. לענין זה, ראה עדות המבקשת בעמ' 7 לפרוטוקול דיון 3.2.2014:

"ש: בת כמה היית כשהתחתנת?
ת: לא זוכרת בדיוק בת כמה הייתי, זוכרת את רוח האירועים, לא את הגיל.

ש: בעלך היה בערך בגילך?
ת: לא זוכרת, אני רק זוכרת את החתונה עצמה.

ש: את לא זוכרת בן כמה היה בעלך?
ת: לא זוכרת.

ש: הוא היה יותר צעיר ממך, יותר מבוגר?
ת: אני לא יודעת, ההורים שלי חיתנו אותי, לא יודעת את הגיל שלו.

ש: היית ילדה כשהתחתנת?
ת: הייתי יחסית גדולה ואני זוכרת דברים.

ש: תעריכי באיזה עשור בערך.
ת: אני לא זוכרת, חיתנו אותי וזהו, אני זוכרת את האירועים עצמם וזהו, לא זוכרת."

9. ביחס לטענת ב"כ המבקשת כי פניה של המבקשת חרושים קמטים והיא אינה נראית בת 55 שנים, הרי שמתוך התבוננות בפני המבקשת, לא מצאתי לקבל עמדתו.

מקובלת עלי עמדת ב"כ היועמ"ש כי המבקשת נראית כאישה בת גילה, פניה אינם חרושי קמטים ומאידך אינם חלקים כפני נערה.

האישה וודאי אינה נראית בשנות ה – 70 לחייה.

9. לסיכום,

א. בעדות המבקשת ו \ או עדיה אין כדי לתמוך בגרסת ה.

ב. לאור כל האמור בפסה"ד ו בנסיבות בהן המבקשת לא עמד ה בנטל הרא ייתי, אין מקום להיענות לבקשתה.

ג. הבקשה נדחית.
אין צו להוצאות.

ניתן ביום, ז' אדר ב תשע"ד, 09 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.