הדפסה

קסטון נ' הוט - מערכות תקשורת בע"מ

בפני
כב' השופטת עמיתה אביבה טלמור

תובע

ז'ק קסטון

נגד

נתבעת

הוט - מערכות תקשורת בע"מ

פסק דין

בפני תביעה כספית במסגרה טוען התובע כי חויב על ידי הנתבעת בחיובים כספיים בסך כולל של – 6,534 ₪ שלא כדין וזאת לתקופה שמיום 01.05.13 ועד ליום 09.04.14 ומשכך עותר הוא בתביעתו להחזר הסך של - 6,534 ₪ וכן לחיוב הנתבעת בתשלום סך של – 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה לו ופיצוי כספי לדוגמא בסך כולל של - 40,000 ₪ כמפורט בתביעתו, כשהוא מעמיד את סכום התביעה על סך של - 33,000 ₪.

הנתבעת עתרה בהגנתה לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדה בציינה כי חייבה את התובע בתשלומים כדין בהתאם להסכמי ההתקשרות עמו, בהתאם לחקיקה בשינוי מדד המחירים לצרכן ושינוי המע"מ ובהתאם לרישיון ומשכך טענתו לפיה חויב הוא בתשלומים שלא כדין אין לה יסוד. הוסיפה הנתבעת כי כל עתירות התובע לתשלום נזקים הינן חסרות בסיס. בנסיבות אלו טענה הנתבעת כי יש לדחות את תביעת התובע תוך חיובו בהוצאות.

התובע, ז'ק קסטין, בעדותו בבית המשפט ציין הדברים הבאים:
"אני חוזר על כל האמור בכתב התביעה שלי ומפנה לכל המסמכים שצירפתי לכתב התביעה שלי. אין מחלוקת שהיה לי מנוי לטריפל של הוט, שזה שירותי אינטרנט, טלוויזיה וטלפון נייח. היה לי מנוי כזה שיצרתי אותו בנובמבר 2007. ב-21.10.12 יצרתי קשר טלפוני עם נציג הנתבעת כדי לבטל את המנוי הזה. הם שכנעו אותי כשאין צורך לבטל תמורת 20 ₪ לחודש אוכל לקבל שירות מופחת ולצפות בדברים שהם בחינם דרך VOD ודרכו אני אוכל להזמין סרטים וכיו"ב. כל חודש הייתי צריך לשלם 20 ₪. כלומר ביטלו לי המנוי לטלוויזיה ואינטרנט ולטלפון ועשיתי מן מנוי חדש אך ורק ל- VOD ותמורתו הייתי צריך לשלם 20 ₪ לחודש. אני מגיש מסמך שלא צירפתי לתביעה שלי שהוא מראה על פי פרסום באתר של הוט שדמי מינוי חודשיים הם 29.9 ₪ לחודש ומפורט שם שיש לבעלי קופסת HD יש ערוצים בחינם. המסמך מוגש ומסומן ת/1. ממני דרשו רק 20 ₪ לחודש, הסכמתי ועשיתי את המינוי הזה. בדקתי בחשבון של הבנק ובאמת ראיתי שחודשיים שלושה הנתבעת לא חייבה אותי בסכומים בכלל. אחר כך אף שהיא הייתה צריכה לחייב אותי ב-20 ₪ לחודש, היא חייבה אותי ב-58 ₪ לחודש פברואר, מרץ ואפריל של שנת 2013 לכל חודש מבין החודשים האלה היא חייבה אותי ב-58 ₪ במקום 20 ₪. אני מפנה לנספח 10 לנספחים שצירפתי לתביעה שלי. באותה שנה אחרי מס' חודשים שאני לא שמתי לב לזה כי אני לא בודק כל הזמן את חשבון הבנק שלי, פתאום ראיתי בחודש אפריל 2014 שהנתבעת שלא כדין חייבה אותי בכל חודש מחודש מאי 2013 עד שראיתי את הדבר בחודש אפריל 2014 בכל חודש היא חייבה אותי ב-588 ₪ ואני הופתעתי כי היא הייתה צריכה לחייב אותי רק ב-20 ₪ לחודש ואם הייתי מסתכל על איזשהו סרט שהייתי מזמין במיוחד, היא הייתה צריכה לחייב אותי בתשלום עבור הסרט. בחשבון ששלחו לי זה לא היה עבור הסרטים שהזמנתי, אלא חיוב שחייבה אותי לטעמי שלא כדין. אז התקשרתי לנתבעת ודרשה ממני להחזיר לי את ההפרש המגיע לי, כלומר את הסך של 568 ₪ לחודש מחודש מאי 2013 עד חודש אפריל 2014 לכל חודש, כלומר 568 כפול 12 חודשים והיא לא החזירה לי את הסכום הזה וזה הסך של 6,534.34 ₪ בערך שאני תובע בתביעתי כהחזר. בנוסף לזה, בחודש שביקשתי שיפסיקו לחייב אותי בסכום של 568 ₪ וזה היה בחודש אפריל 2014 וגם כתבתי מכתב לנתבעת שתפסיק לחייב אותי בסכום זה, הנתבעת המשיכה לחייב אותי כך בחודש אפריל 2014 והייתי צריך להילחם עם הנתבעת שתפסיק לעשות זאת. לאחר שהיא לא עשתה זאת, כבר באפריל 2014 ביטלתי את הוראת הקבע. לקח מס' חודשים עד שהם הורידו רק ל-10 ימים בחודש אפריל שעדיין הייתי מנוי והם הורידו את זה בתשלום לפי 568 ₪ לחלק ל-10 ימים ולא לפי 20 ₪ לחודש. לכן כפי שציינתי אני תובע את החזר הסך של 6534.34 ₪ שחויבתי שלא כדין. אני תובע את הסכומים האחרים שציינתי בתביעתי כסכומים בגין עוגמת נפש ופיצויים לדוגמא ומבקש לפסוק לזכותי את כל הסכומים האמורים בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות. אני רוצה להתייחס לכתב ההגנה ולומר כדלקמן: על פי חוק צריך שיהיה נטל ההוכחה מה שהנתבעת אומרת שהוא יחול עליי ואני אומרת שצריך לחול עליה. אני מפנה לחוק הגנת הצרכן. אני אומר שנטל ההוכחה חל על הנתבעת להראות שהיה הסכם שהנתבעת תוכל על דעת עצמה לגבות ממני כסף כרצונה או לשנות חוזה גם על דעת עצמה. דבר שני, הנתבעת טוענת ששלחה מכתבים והודעות והם אומרים לממיר שלי ו/או שאני לא מבין מה זה אומר למייל שלי ו/או חשבון מנוי שיש להם באתר. גם החוק דורש שיהיה הסכם מפורש על ידי ממני שהם יכולים לשלוח את ההודעות וחשבוניות למען אחר ממה שהמען הביתי שלי. הם לא מראים שום מסמך או נספח שמורשה להם לעשות זאת. אפילו ברישיון שיש להם ובחוזה שהם מפנים אותי אליו עכשיו למרות שלא הסכימו להפנות אותי לשום חוזה לפני שהגענו לבית המשפט, ביקשתי גם בכתב איזה חוזה אתם משתמשים. הם אומרים שהם לא יכולים להפנות אותי לשום חוזה. בכתב הגנה מצטטים מחוזה מנוי. אני משער שזה החוזה שנמצא באתר שלהם שנקרא "הסכם מנוי" למרות שבחוזה לא מראים שאני חתמתי עליו או העתק שהחוזה הזה כדין שהאותיות שלו עוקבות אחרי החוק ואנו יודעים שיש תביעות ייצוגיות על גודל האותיות בחוזה וכיו"ב. הם לא מראים חוזה איתנו שאני חתום עליו ועל פי דין הם צריכים לעשות זאת. עוד דבר, כשצלצלתי אליהם לנתק את הטריפל, לבטל את הטריפל, הרישיון והחוק מרשים לי לעשות ביטול בעל פה. אבל הרישיון והחוזה שלהם אומר שאני צריך לעשות זאת בכתב. למה זה חשוב פה, כי הביטול על פי חוק אפשרי בעל פה אבל ההתקשרות מחדש חייבת להיות בכתב. זאת הנקודה על פי חוק. הם מדברים על נזקים שיכולתי לצמצם אותם, הם לא מספקים שום הוכחה או שום דבר שהיה להם נזק או נוצר להם נזק, שזה גם נקודה שהייתי רוצה שהם יענו עליה. הם אומרים יש להם בכתב ההגנה נספח א' ואני לא קיבלתי. הגעתי למזכירות בית המשפט אמרו שזה לא קיים בכתב ההגנה. אם יש להם כזה נספח אז הייתי רוצה לעיין. אני מעיין בנספח א' ורוצה לומר שאני לא רואה שום דבר במסמך שאומר שהסבירו שאחרי ההקפאה (שזה מונח שלהם ולא שלי – אני לא מכיר את המונח הזה) יש מושגים שנקראים "ניתוק שירות" על פי הרישיון שלהם שזה מחודש עד 6 חודשים ויש גם ניתוק שזה נקרא הפסקה מוחלטת שזה ניתוק מוחלט של היחסים בין הצדדים. במקרה שלי, אם עשינו עסקה שהם יוכלו לבקש ממני 600 ₪ או 588 ₪ אחרי ההקפאה, זה לא מופיע בנספח א' וזה לא היה חלק מהשיחה עם נציג השירות ולא סוכם כך. מה שסוכם זה 20 ₪ לחודש לשירות VOD בלבד."

העד מטעם הנתבעת, טל לוי, בעדותו בבית המשפט ציין הדברים הבאים:
"אני מפנה לכתב ההגנה ולנספח א' שהוגש היום לבית המשפט והוא מוזכר בכתב ההגנה וחוזר על הטענות המפורטות בכתב ההגנה. אני מבקש להתנגד לחלק מהטענות של התובע מחמת הרחבת חזית. פעם ראשונה בכך שהתובע מציג כאילו ביום ההקפאה הוא התקשר בעסקה חדשה עם חברת הוט. זה הועלה לראשונה היום על ידי התובע לאחר שקרא את כתב ההגנה והבין את הבעייתיות בטענות בכתב התביעה, כאשר בתום תקופת ההקפאה חידש את הזמנותיו בשירות הטלוויזיה ורוצה לומר שהוא ידע שהוא מוקפא ל-6 חודשים ואני מציג בפני בית המשפט שבתום תקופת 6 חודשים החלו הזמנות של התובע בvod. אוסיף ואומר שבזמן ההקפאה של 6 חודשים לא ניתן לבצע שימוש בממירים או לצפות בטלוויזיה. כך שאין שירות כזה של 20 ₪ לחודש באופן שאפשר לעשות שימוש בממירים ולצפות בטלוויזיה. בתקופת ההקפאה כל לקוח משלם עבור ציוד שבביתו, על כל ממיר 20 ₪. לתובע היה ממיר אחד, כנראה הוא שילם 20 ₪ עבור הציוד שהוא שומר בבית בתקופת ההקפאה ולא מחזיר אותו אז חייבו אותו ב-20 ₪ לחודש עבור הציור הזה במקום 29.9 ₪ לחודש. כך שבתקופת ההקפאה אין דבר כזה שהוא משלם 20 ₪ לחודש ויכול לעשות שימוש בממירים או לצפות בטלוויזיה. מפנה להסכם המנוי של התובע, זה נוסח שאושר על ידי בית משפט לחוזים אחידים. סעיף 18 בהסכם המנוי מדבר על הפסקה זמנית של השירות לפי בקשת הלקוח, זה מה שאנו מכנים "הקפאה". אני אומר שהחברה רשאית שבסיום תקופת ההקפאה רשאית לחדש את הספקת השירות ללקוח. על פי נספח א' לכתב ההגנה התיעוד שמופיע שם שהוסבר לתובע שההקפאה ל-6 חודשים ועל פי התיעוד במערכת אצל הנתבעת שוחחו מול התובע, לקחו ממנו אמצעי זיהוי, 4 ספרות אחרונות של אמצעי התשלום. מצוין כי הקפאת המנוי החל מ-24.10.12 לחצי שנה. הוסבר לו התשלום עבור הממירים שזה 20 ₪ לתקופת ההקפאה. בסיום תקופת ההקפאה החברה חידשה את השידורים, מתן השירות ללקוח, וכך זה הולך לגבי כל לקוח ולא ספציפית לתובע. אני מציין שהתובע הזמין סרטים אחרי תקופת ההקפאה עד אפריל 2014 ועבור הסרטים האלה הוא חויב חלק בתשלום וחלק בחינם כי יש גם הזמנות בחינם. אני מגיש את המסמכים המעידים על הזמנת הסרטים על ידי התובע. על פי לוח הזמנים לפי הזמנות שאני מגיש מוגש ומסומן נ/1 ורואים במסמך לדוגמא מספטמבר 2012 – מוגש ומסומן נ/1ב וזה 5 הזמנות שבוצעו והזמנות התחדשו לסרטים בדיוק לאחר תקופת ההקפאה ב-1.4.13 ואני מפנה למסמך נ/1ג. זה מראה שאכן התובע לא עשה שום שימוש בטלוויזיה ובממירים בתקופת ההקפאה החל מ-24.10.12 ועד 1.4.13. זה נועד להוכיח שהעסקה שעליה מלין שביצע של 20 ₪ כפי שהוא מנסה לומר כעסקה חדשה לא הייתה. התובע היה מחובר לשירות הטריפל שלנו בתקופה מ-2007 עד שהוא ביקש הקפאה. ב-23.10.12 הוא ביצע ניוד יוצא של קו הטלפון בבית שלו והוא עבר לקו טלפון של בזק לדעתי אבל מכל מקום הוא התנתק מקו הטלפון של הנתבעת ונשאר לקוח בטלוויזיה ובאינטרנט של הנתבעת בלבד. זה לא טריפל ולכן הוא יצא מעסקת הטריפל. בשל השינוי במבצע שעליו הוא הסכים בשנת 2007, התבטלה עסקת הטריפל של התובע שעה שהוא נייד את קו הטלפון שלו לקו טלפון של חברה אחרת והקפיא את המנוי שלו והחל להיות מחויב אחרי ההקפאה בתעריף על פי מחירון החברה באותה עת ולא במסגרת טריפל, שכן הוא שבר את העסקה הזאת ובמסגרת התעריף על פי מחירון החברה הוא היה צריך לשלם כל חודש עבור שירותי הטלוויזיה והאינטרנט בלבד ועל זה התובע שילם כפי שהוא מציין בערך 588 ₪ לחודש ואני מניח שזה הסכום שהוא חויב בערך לכל חודש אחרי ההקפאה. כי זה תלוי גם בכמה סרטים הוא הזמין בחודש. אני בודק עכשיו במסמכים שלי ורואה שהוא שילם 338 ₪ עבור חבילת בסיס דיגיטלי, שזה הערוצים הסטנדרטים בטלוויזיה כשזה כולל בתוכו גם חבילת ערוצים נוספים שזה 6 חבילות תוכן שזה הכי הרבה ערוצים שיש בחברת הוט, חבילה הכי רחבה וחיבור אינטרנט. על כל אלה התובע שילם 338 ₪ ולא 588 ₪ כפי שהוא טוען. שאר החיובים הם כדלקמן: עבור שירותי דמי מנוי הוט וי או די עוד 25 ₪. חבילת ערוצי אגו שזה ערוצים פרטיים עוד 35 ₪. חבילת ספורט גולד ולייב הוא שילם 52 ₪. עבור ערוץ האוכל עוד 25 ₪ ועבור חבילת פלטינום HD 46 ₪. סך הכל התובע מגיע כפי שהוא ציין פחות או יותר ל-588 ₪ לחודש שהוא שילם עבור שירותי הטלוויזיה והאינטרנט. כפי שציינתי משירותי הטלפון הוא התנתק כי הוא העביר את קו הטלפון שלו לחברה אחרת. את הסך של 588 ₪ לחודש הוא שילם מאפריל 2013 ואילך. זאת לאחר שחובר שנית לאחר ההקפאה לשירותי הנתבעת במחיר מחירון באותה עת ולא במסגרת טריפל. באפריל 2014 פנה התובע לשירות הנתבעת, הלין לגבי החיובים ודרש החזרים כספיים כשהוא טוען את הטענות כפי שפורטו בסעיף 12 לכתב ההגנה שהוא מלין לגבי החיובים המבוצעים בחשבונו. כמחווה של רצון טוב הוצע לתובע זיכוי הפרשים וזאת בתנאי שיעדכן מבצע חדש במנוי שהיה באותה עת והתובע לא היה מעוניין ודרש זיכוי מלא עבור כל החיובים מתחילת סיום תקופת ההקפאה ועד אפריל 2014. בסופו של דבר התובע ניתק את המנוי באפריל 2014. הציוד הוחזר ב-23.4.14 והוא חויב באפריל 2014 רק לתקופה עד שהוא החזיר את הציוד. כמו כן אני מתנגד לטענה כי מדובר בעיכוב בניתוק וזאת גם בשל הרחבת חזית טענות התובע."

בחקירתו הנגדית על ידי התובע לשאלה "כשאתם טוענים שהייתה הקפאה, תגדיר הקפאה." השיב "מפנה לסעיף 18 בהסכם המנוי. ההקפאה היא במילים שלי. הקפאה כוונה להפסקה זמנית של השירותים. הציוד נשאר אצל הלקוח, כפי שנשאר אצלך והשירותים מופסקים לתקופה זמנית. בדרך כלל הקפאה של מנוי מתבצעת לאחר שהלקוח למשל טס לחו"ל או מסיבה אחרת. בגלל זה שאלתי את התובע אם נסע לחו"ל. אך יש גם סיבות נוספות להקפאת מנוי." לשאלה "כשאתה מפשיר את ההקפאה האם אתה רוצה להפשיר את מה שהקפאת או שאתה ממציא משהו חדש." השיב "בדרך כלל מחזירים לאותו מבצע מהיום שבו הלקוח מודיע שהוא רוצה הקפאה אך במקרה שלך אתה ביטלת את מבצע הטריפל באופן שאתה ניידת את קו הטלפון שלך מחברת הנתבעת לחברה אחרת ובכך התבטל מבצע טריפל." לשאלה "אתה עושה את זה בלי הסכמת הלקוח." השיב "ההסכמה מתבצעת מיום בקשת ההקפאה. מסבירים שמסוף תקופת ההקפאה, הלקוח מחויב עבור דמי מנוי כפי שהיה בטרם ביצוע ההקפאה." לשאלה "במקרה שלי זה היה 250 ₪ לחודש ואתם העלאתם על דעת עצמכם ל-588 ₪ לחודש. איך זה קרה." השיב, "מפנה אותך ואת בית המשפט לסעיף 13 לכתב ההגנה כי חויבת כדין בשינוי מדד המחירים לצרכן ושינוי המע"מ ולפי הסכמי ההתקשרות והרישיון. כמו כן, בכל שינוי תעריף מקבל גם התובע כמו כל לקוח של החברה הודעה בדבר עליית או הורדת תעריפים, הוספת או הסרת שירותים למיניהם וכן שינויים במבצעים."

עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

אין חולק כי הנתבעת, הינה חברה בעלת רשיון כללי לשידורי טלויזיה בכבלים בהתאם לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב – 1982 (להלן: "חוק התקשורת"). בהתאם לכך, מספקת הנתבעת שירותי טלויזיה בכבלים (להלן: "שירותי הטלויזיה"). שירותי תשתית האינטרנט והטלפון מסופקים על ידי הוט טלקום שותפות מוגבלת (להלן: "הוט טלקום").

מחומר הראיות למדים כי ביום 05.12.07 חובר התובע לשירותי הטלויזיה, תשתית האינטרנט והטלפון כמנוי אצל הנתבעת (להלן: "שירותי הטריפל"). ביום 21.10.12 פנה התובע לנתבעת בבקשה לבטל את המנוי לשירותי הטריפל אלא שנציג שירות שימור הלקוחות בנתבעת הציעה לתובע לשמר את המנוי דהיינו להפסיק זמנית את שירותי הטריפל ובמילים אחרות "להקפיא" את המנוי זאת תוך השארת הציוד השייך לנתבעת אצל התובע ובאופן שהתובע יחוייב בתקופת ההקפאה שהינה למשך 6 חודשים מיום 24.10.12 ועד 22.04.13 כפי שהוסבר לו, בתשלום חודשי בסך של – 20 ₪ בגין עלות הציוד (הכולל ממירים) שנשאר בחזקתו לאורך תקופת ההקפאה דהיינו הפסקה זמנית זו של שירותי הטריפל. התובע אישר את ההפסקה הזמנית האמורה של שירותי הטריפל היינו את "תקופת ההקפאה" – הכול כמפורט בנספח – מוצג א' להגנת הנתבעת, ותקופת "ההקפאה" (הפסקת השירות הזמני) החלה ביום 24.10.12 למשך 6 חודשים דהיינו עד ליום 22.04.13.

אין חולק כי ביום 23.10.12 בוצע ניוד יוצא של קו הטלפון על ידי התובע, וביוזמתו של התובע – פעולה אשר ניתקה באופן אוטומטי את שירותי הטלפון לתובע אשר סופקו קודם הניוד האמור, על ידי הוט טלקום.

בתקופת ההקפאה, דהיינו תקופת הפסקת השירות הזמני, חויב התובע על ידי הנתבעת בתשלום חודשי עבור ציוד הנתבעת שנשאר בחזקתו בסך של – 20 ₪ לחודש – הכול בהתאם למוסכם בין הצדדים
באשר לחיוביו בתקופת ההקפאה.

ביום 24.04.13, בתום 6 חודשים מיום הפסקת השירות הזמנית, הוא יום ההקפאה, ובהתאם לאמור במוצג נספח א' להגנת הנתבעת, הופשר המנוי של התובע אלא שמאחר והתובע נייד ביום 23.10.12 את קו הטלפון שלו לקו טלפון של "בזק" פעולה אשר כאמור ניתקה באופן אוטומטי את שירותי הטלפון לתובע אשר סופקו קודם הניוד האמור על ידי הוט טלקום, מבצע "הטריפל " שהיה לתובע במסגרת שירותי הנתבעת "נשבר" והתובע החל לשלם מתאריך 24.04.13 היינו בתום תקופת ההקפאה, מחיר מחירון בגין שירותי הטלויזיה ותשתית האינטרנט. בשירותי הטלויזיה היו לתובע תוספות בתשלום בסך של - 183 ₪ שנוספו לדמי המנוי בגין חבילת הבסיס ו-6 חבילות תוכן.

רק ביום 09.04.14, דהיינו בחלוף שנה מתום תקופת "ההקפאה" ושימושו בשירותי הנתבעת במהלך כל השנה האמורה מתום תקופת ההקפאה 24.04.13 ועד 09.04.14, ותשלומים שביצע במהלך תקופה זו עבור קבלת שירותי הנתבעת תוך קבלת חשבונות החיוב בהתאם, פנה התובע לנתבעת והלין לגבי חיובים המבוצעים מחשבונו. הוסבר לתובע על ידי הנתבעת כי המנוי שלו בנתבעת הופשר ביום 24.04.13 אחרי 6 חודשי הקפאה (הפסקה זמנית של שירותי הנתבעת) וכי החל הוא התובע לשלם מחיר מחירון עבור המנוי מאחר והוא עצמו, התובע בחר לנייד את קו הטלפון שלו משירותי הטלפון אשר סופקו לו על ידי הנתבעת באמצעות הוט טלקום ועבר הוא לבזק ובכך "שבר" הוא, התובע את מבצע "הטריפל" עליו היה מנוי בנתבעת זאת כאשר נייד את קו הטלפון שלו לבזק ולכן משלם הוא עם חידוש המנוי לאחר תקופת ההקפאה מחיר מחירון עבור שירותי הטלויזיה ותשתית האינטרנט בלבד ומשכך מחויב הוא על ידי הנתבעת בתשלומי חיוב כדין ובהתאם להסכם המנוי שבין הנתבעת ללקוחותיה והתובע בכללם ובהתאם לרישיון הכללי לשירותי כבלים. צוד קת הנתבעת בטענתה האמורה שלא נסתרה בראיה ממשית כלשהי על ידי התובע.

עוד יאמר כי צודקת הנתבעת אף בטענתה לפיה במהלך התקופה שמיום תום ההקפאה 24.04.13 ובמהלך כל השנה עד למועד פניית התובע לנתבעת 09.04.14 עת הלין על חיוביו המבוצעים מחשבונו, דהיינו במהלך כל השנה הרי שבכל שינוי תעריף קיבל התובע הודעה על כך מראש באמצעות החשבוניות שנשלחו לו, ו/או באמצעות מייל תיעודי ומכל מקום הנתבעת חייבה את התובע בתשלום כדין ובהתאם לחקיקה בשינוי מדד המחירים לצרכן ולפי הסכמי ההתקשרות והרישיון וכי לא חויב התובע בחיובי יתר כטענתו.

מודגש בזאת כי התובע השתמש בשירותי הטלויזיה המסופקים על ידי הנתבעת לאחר תקופת ההקפאה ועל כך למדים לפי הזמנות שביצע התובע משירות ה-VOD שניתן על ידי הנתבעת ומשכך טענת התובע לפיה לא ידע ששירותי הנתבעת הופשרו לאחר תום תקופת ההקפאה אין בה ממש.

התובע קיבל את תדפיסי החשבוניות שנשלחו לו על ידי הנתבעת מאז תום תקופת ההקפאה 24.04.13 ובמהלך כל השנה (12 חודשים) עד שהלין לנתבעת זאתרק ביום 09.04.14 דהיינו בחלוף שנה מתום תקופת ההקפאה, וכך גם כיתר לקוחות הנתבעת יכול היה לצפות בכל זמן בחשבוניות החודשיות באמצעות שרות " MY HOT" באתר האינטרנט של הנתבעת ואף לא נדרש לכן להמתין לקבלת החשבוניות במייל ו/או בדואר וכך גם יכול היה לבדוק את תדפיסי חשבון הבנק שלו אותם מקבל הוא וזאת במשך שנה שלמה ובהם פירוט חיוביו לנתבעת ובכך שלא פנה לנתבעת במהלך שנה (12 חודשים) מתום תקופת ההקפאה ואילך עד מועד פנייתו לנתבעת וזאת רק ב-09.04.14 לעדכן עבור עצמו מבצע חדש – אין לו אלא להלין על עצמו וכך בענייננו.

כפי שנפסק לו אחת, תובע המגיע לבית המשפט ושהוא בבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה" – להוכיח תביעתו ובמיוחד כאשר טוען הוא שנגרמו לו נזקים כי אז עליו להוכיח מה הנזקים שנגרמו לו ואין הוא יכול לנקוב בסכום סתמי, מוגזם ומופרז ללא כל אחיזה במסמך או בעדות כלשהי.

בענייננו, בהעדיפי גרסת הנתבעת שהוכחה בפני ובה נותנת אני אמון על פני גרסת התובע שלא הוכחה בראייה ממשית כלשהי קובעת אני כי דין תביעת התובע שהוגשה כנגד הנתבעת להידחות – וכך אני מורה.
תביעת התובע שהוגשה כנגד הנתבעת – נדחית.

אני מחייבת את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של 500 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז-לוד תוך 15 יום.

פסק הדין יישלח לצדדים על ידי המזכירות בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה.

ניתן היום, י"ג סיוון תשע"ה, 31 מאי 2015, בהעדר הצדדים.