הדפסה

קניגסברג נ' דמארי

בפני
כב' השופט יהורם שקד

התובעת:
איילה קניגסברג, ת.ז. XXXXXX150

נגד

הנתבעת:
פנינה דמארי, ת.ז. XXXXXX430
ע"י ב"כ עו"ד רוני שרעבי

פסק דין

לפניי תביעה כספית על סך של 25,608 ₪, שהגישה התובעת נגד אחותה, הנתבעת.

לטענת התובעת, לאורך השנים שילמה, לבקשת הנתבעת, סכומי כסף לגורמים שונים, תוך שהנתבעת התחייבה להשיב לה סכומים אלה. הסכומים אשר פורטו בכתב התביעה, ואשר עצם תשלומם גובה בראיות, הם כדלקמן:

סך של 8,000 ₪ לחברת פלאפון בגין חוב של בנה של הנתבעת.
סך של 944 ₪ לחברת פלאפון בגין חוב של הנתבעת.
סך של 3,000 ₪ אגרת תביעה עבור הנתבעת לבית משפט השלום בפתח תקווה.
סך של 2,500 ₪ לעו"ד משה גביזון בגין חוב הנתבעת בהוצאה לפועל.
סך של 1,300 ₪ לעו"ד מרדכי גוטליב בגין חוב הנתבעת בהוצאה לפועל.
סך של 1,500 ₪ לעו"ד עופר עילם בגין חוב הנתבעת בהוצאה לפועל.
סך של 3,900 ₪ לעו"ד אלכסנדר בר-און בגין חוב הנתבעת בהוצאה לפועל.
סך של 1,800 ₪ (אשר שולמו ב-9 תשלומים חודשיים של 200 ₪) לתיק הוצאה לפועל בגין חוב הנתבעת.
סך נוסף של 1,500 ₪ לעו"ד משה גביזון.
סך של 1,164 ₪ (אשר שולמו ב-3 תשלומים חודשיים בסך של 388 ₪).

לטענת התובעת בכתב התביעה, לאחר שפנתה אל הנתבעת בבקשה כי תשיב לה את הסכומים האמורים, ניתקה עמה קשר. משכך, עתרה התובעת כי בית המשפט יורה על חיוב הנתבעת בסך האמור וכן בהוצאות משפט.

בכתב הגנתה, לא כפרה הנתבעת בטענת התובעת כי שילמה עבורה את הסכומים הנ"ל, אולם טענה כי השיבה לתובעת את כל הסכומים בכסף מזומן . עוד טענה הנתבעת בכתב ההגנה, כי התובעת נהגה ללון בביתה מידי פעם, לבקרה לפחות שלוש פעמים בשבוע, לשוחח עמה, לסעוד אצלה ואף היה לה מפתח לדירתה של הנתבעת.

ביום 28.11.13 התקיים בפניי דיון בתובענה. לשאלת בית המשפט את הנתבעת כיצד פרעה את הסך של 8,000 ₪, השיבה כדלקמן: "התובעת כל שבוע הייתה באה ואומרת, עכשיו את צריכה לתת לי 400 ₪, היא הייתה מחלקת לי את הסכום. היא בחרה לעזור לי בקטע של הוצל"פ ואמרה שכל פעם אני אשלם לה לפי מה שהיא תגיד לי. הייתי משלמת לה 400, 600 ₪ עד שהיא הייתה מודיעה לי שתם התשלום ונפרע. כל המסמכים שלי נמצאים אצל התובעת" (עמ' 2 ש' 8-5).

התובעת הכחישה בדיון כי קיבלה סכום כסף כלשהו מהנתבעת.

בנסיבות אלה, הגיעו הצדדים להסכמה לפנות לבדיקת פוליגרף, במסגרתה תיבחן השאלה: "האם הנתבעת השיבה לתובעת את הסך של 8,000 ₪, או חלק ממנו, אשר שולם ע"י התובעת בגין החוב של בנה של הנתבעת לחברת פלאפון?".

עוד הסכימו הצדדים, כי התביעה כולה תוכרע על סמך תוצאת בדיקת הפוליגרף.

בנסיבות אלה, ניתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים כאמור, והצדדים הופנו למכון פוליגרף לצורך בחינת השאלה האמורה.

על פי חוות דעת מר בנימין עוזרי מיום 4.12.13, נמצא כי בתשובותיה של התובעת לשאלות שהופנו לה, לא אובחנו תגובות המחשידות לאמירת שקר, ואילו בתשובות הנתבעת לשאלות אובחנו תגובות מחשידות לאמירת שקר. משכך, על פי חוות הדעת, התובעת היא דוברת אמת ביחס לשאלה שהופנתה לבדיקה, ואילו הנתבעת דוברת שקר. יצויין כי עלות הבדיקה עמדה על סך של 2,832 ₪, כלומר סך של 1,416 ₪ לכ"א.

אשר על כן, ולאור הסכמת הצדדים, אשר קיבלה תוקף של החלטה כאמור, ובשים לב כי שתי הבדיקות שנערכו (הן לתובעת והן לנתבעת) מובילות לאותה מסקנה - התביעה מתקבלת במלואה, וכפועל יוצא אני מורה כדלהלן:

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 25,608 ₪, כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובעת את חלקה בהוצאות בדיקת הפוליגרף בסך של 1,416 ₪.

כמו כן, מצאתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בהליך זה בסך של 2,500 ₪.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, ו' טבת תשע"ד, 09 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.