הדפסה

קן דרור נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'

בפני
כב' השופטת שפרה גליק

תובע
יגאל בנימין קן דרור, ת.ז. XXXXXX680

נגד

נתבעים
1. היועץ המשפטי לממשלה
2. טובה זהבי (המנוח), ת.ז. XXXXXX902

פסק דין

מונחת לפניי תובענה למתן סעד הצהרתי לפיו יקבע כי תאריך לידתה של המנוחה טובה זהבי שנשאה בחייה ת.ז. XXXXXX902 הינו ביום 22.4.30.

סעיף 1 לחוק חוק קביעת גיל, תשכ"ד-1963 כי "הסמכות ליתן פסק דין הצהרתי בבקשה לקביעת גילו של אדם, תהיה בידי בית המשפט לעניני משפחה" מכאן שאין ספק כי הסמכות לדון בקביעת גיל של אדם נתונה לביהמ"ש לענייני משפחה.

השאלה שעומדת לפניי הינה באם ביהמ"ש לענייני משפחה הינו ביהמ"ש בעל הסמכות העניינית להיעתר לסעד המבוקש.

בתמ"ש (ת"א) 25860/97 עזבון המנוחה רחל כהן ז"ל נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' (14.8.97) ו- תמ"ש (ת"א) 26490/97 לילי נ' היועץ המשפטי לממשלה (26.8.97) אימץ בהמ"ש את הלכת צלאבי, על פיה, כאמור, אין מניעה כי אדם אחד יבקש את קביעת או תיקון גילו של אדם אחר, גם לאחר פטירתו, אלא, שלדעתו, בקשה כזו אינה יכולה להסתמך על חוק קביעת גיל, וטעמו "… הואיל וקביעת גיל לפי חוק קביעת גיל פועלת כלפי כל העולם והיא כעין סטאטוס, לפיכך בקשה לקביעת גיל על פי חוק קביעת הגיל, רשאי להגיש רק האדם עצמו. במידה והאדם לא עשה זאת בחייו, יש לראות בגילו כפי שהיה רשום כגילו לגבי כל העולם".

הרב אבישי גריידי, עו"ד, ציין בספרו: בית המשפט למשפחה – סמכויות, סדרי הדין וראיות (עדכון מס' 4) כי "הנה כי כן, ניתן לעתור לקביעת גילו של אדם אחר, וניתן לעתור לקביעת גילו של אדם אחר לאחר מותו. ברם, לא דין קביעת גילו של האדם עצמו, כדין קביעת גילו של אדם אחר, לעניין סמכות בית המשפט לענייני משפחה. לעומת תביעה לקביעת גילו של האדם עצמו, שתידון בבית המשפט למשפחה, תביעה לקביעת גילו של אדם אחר שאינו בחיים – אין מקומה בבית המשפט למשפחה. השורש לחילוק בעניין הסמכות טמון ביסוד הבקשה לקביעת גיל וביחסה למהותו של חוק קביעת גיל, המציב את הנפקות הכללית של קביעת הגיל כפי שמורה סעיף 5 לחוק. לעומת עתירתו של האדם עצמו לקביעת גילו, שהיא בעלת אופי כללי, תביעה לקביעת גילו של אדם לאחר מותו היא בעלת אופי צר ומוגדר – לצורך עניין מסוים בלבד – קבלת זכויות פנסיה או כספי ביטוח וכו'. המסקנה היא, שרק בקשה של האדם עצמו – המשקפת את מהותו של החוק על פי סעיף 5 כלפי כל העולם, רק בקשה לקביעת גיל כזו – על פי חוק קביעת גיל – תידון בבית המשפט למשפחה, ואם האדם לא עשה זאת בחייו, יש לראות את גילו – כגילו האמיתי. לעומת זאת, בקשה של אדם אחר, שאין לה עניין כללי בקביעת הגיל – לא תידון בבית המשפט למשפחה, אלא בערכאה אחרת".

בשים לב לאמור לעיל, הורתי ביום 29.10.15 לתובע להבהיר בתוך 15 ימים את מקור סמכותו של בית ה משפט לענייני משפחה להידרש לתובענה שבכותרת כאשר עסקינן בסעד לשינוי גילה של המנוחה ומדוע אין סמכות לבהמ"ש המחוזי להידרש לתובענה דנן מכוח סמכותו השיורית.

כמו כן, ציינתי בהחלטתי הנ"ל כי ככל שלא תוגש הבהרה – אשקול להורות על מחיקת התביעה.

עד לכתיבת פסק דיני טרם הוגשה הבהרה בהתאם להחלטתי הנ"ל.

בשים לב לכל האמור לעיל ומשסבורני כי אין לבהמ"ש דנן הסמכות העניינית לדון בתובענה- הריני להורות על מחיקת התביעה. יודגש כי שמורה לתובע הזכות להגשת התובענה לבהמ"ש המחוזי מכוח סמכותו השיורית.

בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות.

תואיל המזכירות לסגור את התיק.

ניתן היום, א' טבת תשע"ו, 13 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.