הדפסה

קליט ואח' נ' אתרים חברה לבנייה ונכסים בע"מ ואח'

בפני
כב' השופטת עפרה אטיאס

מבקשים ברע"ב 29597-04-13
משיבים ברע"ב 22077-05-13

  1. מזל קליט, ת"ז XXXXXX150
  2. גדליהו קליט, ת"ז XXXXXX204

נגד

משיבים ברע"ב 29597-04-13
מבקשים ברע"ב 22077-05-13

  1. אתרים חברה לבנייה ונכסים בע"מ, ח"פ 513717967
  2. שלומי אלמשלי, ת"ז XXXXXX111
  3. נאזם ספיה, ת"ז XXXXXX620

פסק דין

שתי בקשות רשות ערעור מאוחדות על פסק בוררות שניתן על ידי הבורר, המהנדס ועוה"ד אבנר ברק, שמונה כבורר מוסכם על ידי בית משפט זה (להלן: "הבורר") בתביעת ליקוי בניה [ת"א (שלום קריות) 3690-05-09] שהגישו ה"ה קליט (להלן: " התובעים") כנגד אתרים חברה לבניין ונכסים בע"מ (עמה התקשרו ב- "חוזה בניה ופיתוח" לביצוע עבודות בניה ופיתוח במגרש שרכשו בנהריה), (להלן: "הקבלן"); כנגד בעליו של הקבלן, שלומי אלמשלי, וכנגד נאזם ספיה מטעם הקבלן (להלן יכונו ביחד: "הנתבעים"), וביחס לטענות הקבלן באשר ליתרת הכספים המגיעים לו מאת התובעים.
בהחלטתי בשתי בקשות הערעור מיום 30.8.13, קיבלתי את מקצת טענות התובעים וגם מקצת טענות הקבלן, כאשר עיקר פסק הבוררות נותר על מכונו, למעט קביעות הבורר בעניין הריצוף, הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני, הוצאות המשפט, הפיצוי המוסכם והאשם התורם (באופן חלקי בלבד) – בהן ראיתי ליתן רשות ערעור. כן ראיתי לתקן טעויות חישוביות שנפלו בפסק הבוררות.
מתוך קביעות הבורר בהן ראיתי ליתן רשות ערעור, הרי שבשלושת הנושאים הבאים: הפיצוי בגין נזק לא ממוני, הוצאות המשפט והפיצוי המוסכם, לא ראיתי לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור, אלא להורות תחילה לבורר לתקן את פסיקתו בעניין הריצוף בהתאם להוראות פסקה 97 להחלטתי לעיל ( כך שתיקבע עלות התיקונים הנדרשים, תוך התעלמות מקביעות הבורר לעניין אשמם של התובעים בבחירת הריצוף ו/או אי מיון פלחי השיש טרם ההרכבה) , וזאת, הן משום שהתוצאה תלויה גם בתיקון הפסק על ידי הבורר, והן משום שמדובר בחוליות שבחלקן כרוכות זו בזו או שקיימים בינן לבין עצמן יחסי גומלין, ולכן ראוי לדון בהן יחדיו רק לאחר שיונח שפני בית המשפט פסק הבוררות המתוקן (ראו: פסקאות 45-44 להחלטתי מיום 30.8.13) .
עוד הוריתי כי לאחר שיתקן הבורר את פסיקתו, ימסור הבורר לבית המשפט את פסק הבוררות המתוקן, ואז אחליט אם לקבוע דיון נוסף לשמיעת טיעוני הצדדים בשלושת הסוגיות בהן ניתנה על ידי רשות ערעור וטרם דנתי בערעור לגופו או לדון בערעור על פי החומר שבפניי, בהתאם להסכמת הצדדים.
ביום 21.10.13 הגיש הבורר פסק בוררות מתוקן בעניין הריצוף, בו קבע הבורר כי ביטול הניכוי בגין אשמם התורם של התובעים, "יקטין את סכום השתתפות התובעת ב- 11,325 ₪". כמו כן, פסק הבורר בעניין "תיקון הריצוף" כדלקמן:

"החלפת האריחים הפגומים עלולה להציג הבדלים ניכרים בין האריחים הישנים והחדשים גם אם יבוצעו באותו דגם ריצוף, לכן יש להחליף את כל הריצוף בקומה התחתונה. הערכת התובעת לפירוק הריצוף הקיים לרבות השיפולים, רכישת ריצוף דומה, הרכבתו במקום וביצוע פוליש מחדש- בסכום של 46,000 ₪ סבירה. גם מחירון דקל לעבודות אלו מציג מחיר קרוב".

הואיל והתובעים (המבקשים ברע"ב 29597-04-13) הגישו בקשת רשות ערעור על החלטתי מיום 30.8.13 במסגרת רע"א (מחוזי חי') 15978-10-13, הוריתי בהחלטתי מיום 21.10.13 כי אמתין להחלטתו של כב' השופט עודד גרשון בבקשתם.
ביום 16.3.14 דחה כב' השופט עודד גרשון את בקשת רשות הערעור שהגישו התובעים, ולכן בהחלטתי מיום 9.4.14 הוריתי כי יתקיים דיון נוסף לשמיעת טיעוני הצדדים בשלושת הסוגיות בהן ניתנה על ידי רשות ערעור, וטרם דנתי בערעור לגופו .
במהלך הדיון מיום ביום 25.5.14 נערך חישוב בנוכחות בית המשפט באולם לפיו יתרת החוב לפי פסק הבוררות, לאחר שתוקן על ידי הבורר ובית המשפט, לפני שמביאים בחשבון את סוגית ההוצאות, הפיצוי המוסכם והפיצוי בגין נזק לא ממוני, מסתכמת בסך של 33,238 ₪, נכון ליום 4.5.09. עוד הוסכם כי בשלושת הנושאים שנותרו במחלוקת, היינו שכר הטרחה, הפיצוי המוסכם והפיצוי בגין נזק לא ממוני, ינתן ע"י בית המשפט פסק דין לפי סעיף 79 א'.
לאחר הדיון טען ב"כ הנתבעים כי ב חישוב שנערך באולם בית המשפט נפלה טעות. ב"כ התובעים מצידה התנגדה לשינוי הסכום שחושב במעמד הצדדים. יאמר מיד, ככל שאכן נפלה טעות בתחשיב שנערך, הרי שיש מקום לתקנה. התחשיב לא נועד לשנות את פסק הבוררות כפי שתוקן ע"י הבורר ועפ"י הוראות בית המשפט אלא לתרגמם לסכום כספי. לפיכך, אם נפלה טעות בתחשיב מובן שיש לתקנה והנתבעים אינם כבולים בתחשיב בפרט כאשר התחשיב נערך ע"י בית המשפט וב"כ התובעים באולם בית המשפט ללא מעורבות אקטיבית של ב"כ הנתבעים. יש לציין כי ב"כ התובעים בסיכומיה לא ערכה תחשיב משלה כדי לבסס את הסכום שחושב באולם בית המשפט דבר שיש בו חיזוק לטענת הנתבעים כי אכן נפלה טעות בתחשיב.
לפיכך, בשלב זה אני מאשרת את פסק הבוררות כפי שתוקן עפ"י החלטתי מיום 30.8.2013 וע"י הבורר, עפ"י הוראותיי. על מנת שלא לעכב הליכי הגבייה, בשלב זה, יחייב התחשיב שנערך ביום 25.5.2014 כאשר אם מבקש ב"כ הנתבעים לשכנעני כי נפלה טעות בתחשיב וכי הסכום המגיע לנתבעים גדול יותר, יגיש בקשה למתן פסיקתא בצירוף תחשיב מפורט אשר יו עבר לתגובת הצד שכנגד.
באשר לשלושת הנוש אים בהם ניתנה לי הסמכות לפסוק לפי סעיף 79 א', ולאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים, אני מחייבת את התובעים לשלם לנתבעים את חלקם של הנתבעים בשכר הבורר, משוערך ממועד תשלומו ועד היום, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% מן הסכום הפסוק בתוספת מע"מ. מעבר לאמור לעיל ישא כל צד בהוצאותיו.
באשר לפיצוי בגין נזק לא ממוני והפיצוי המוסכם, בנסיבות הענין ועל דרך הפשרה, לא ראיתי בשורה התחתונה לפסוק פיצוי כלשהו לזכות מי מן הצדדים ויש להתייחס לחיובים אלו כמוציאים האחד את רעהו.
הפקדון שהופקד ע"י התובעים בסך של 6,000 ₪ על פרותיו יועבר לנתבעים באמצעות בא כוחם על חשבון הכספים המגיעים לנתבעים עפ"י פסק דין זה.

המזכירות תשגר את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"ח תשרי תשע"ה, 12 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.