הדפסה

קיעאן(עציר) נ' מדינת ישראל

מחמד קיעאן (עציר)
העורר
נגד

מדינת ישראל
המשיבה
נוכחים: עו"ד דרויש נאשף - בשם העורר
רס"מ ליאור שחם - בשם המשיבה
<#1#>

פרוטוקול
עו"ד נאשף:
כשבית המשפט מוסר לי שהעורר טרם הובא, אני מבקש לקים את הדיון בהעדרו.

רס"מ שחם:
אני מבקש להביא לידיעת בית המשפט כי נגד העורר הוגש היום כתב אישום ועל כן נראה לי שהדיון בערר מתייתר.

עו"ד נאשף:
אני סבור שיש לקיים את הדיון בערר למרות שהוגש כתב אישום.
ברמה הפורמלית והמהותית, אני מבין את המשמעות של הגשת כתב אישום. אמרתי גם לחברי מחוץ לכותלי בית המשפט, שב-99% מהמקרים כאשר מוגש כתב אישום אני בד"כ מושך את הערר, אך המקרה כאן חריג כפי שאפרט בפני בית המשפט, גם לאור הנסיבות שהיו אתמול בעת הגשת הערר ועליהם אדבר בהמשך וגם לאור נסיבה שצצה היום, שחברי התייחס אליה עכשיו של הגשת כתב אישום.

אני טוען שיש שתי נסיבות והראשונה היא הגשת כתב אישום. חברי הגיעו אתמול לבית המשפט השלום עם בקשה להארכת מעצר ל-5 ימים. חברי עמד על זה שמדובר בתיק מורכב שצריך הרבה זמן להגשת כתב אישום. בית המשפט איפשר להם הגשת כתב אישום עד ליום שישי. לא בכדי העצור לא נמצא כאן.
בגלל שהוגש ערר וכדי שיוכלו לטעון שהדיון מתייתר הם הגישו כתב האישום. אני סבור שזה לא ראוי, ואני חייב לומר שיש לכך טעם לא טוב, לפחות מנקודת ראות המשפחה.
אני מפנה להחלטה של כב' השופט ואגו מלבד ההתיחסות לקיצור הימים, בסיפא להחלטה נקבע בצורה מפורשת שאם לא תהיה התקדמות המצדקה הגשת הצהרת תובע, יש להורות על שחרורו. בית המשפט המחוזי ביום שני סבר כי החומר שיש בתיק, גם אם הוא מקים את החשד הסביר הנדרש, הוא לא יכול להצדיק הגשת כתב אישום, כלומר לא יכו ל לבסס תשתית ראייתית לכאורית.

למיטב ידיעתי והבנתי, במהלך ימי המעצר, ארוע נשוא החקירה הוא שוד שהתרחש בתחנת הדלק בחורה, שם נגנבו 6 או 7קופסאות סיגריות. כרבע שעה לאחר השוד נעצרו העורר וחשוד נוסף שהיו בתוך רכב שדומה לרכב בו בוצע השוד. בבדיקה שנעשה בשלב מאוחר יותר, התברר שלוחיות הזיהוי שונות מלוחיות הזיהוי של הרכב שהשתתף בשוד.
חשוב להדגיש כי מלבד העובדה כי אחד או שני המשיבים לבש מעיל שדומה בצורה כזו או אחרת למעיל של אחד השודדים לבש, אין שום ראיה נוספת בתיק.
אני מפנה לבקשה למעצר ולכתב האישום שהוגשו היום. בבקשה בחלק של תמצית ראיות, אומרת את מה שאני טוען ולא מעבר לזה.
כב' השופט ואגו סבר כי שאין בי בכך להגשת כתב אישום וזו דרך עקיפה לערער על החלטת השופט ואגו בפני מותבים אחרים באותו בית המשפט ולדעתי זה לא ראוי.
משבית משפט זה העיר לי שיכול וקביעתו היום לעניין הראיות והחשד הסביר, יהיה לה השלכות בשלב היותר מאוחר, כך גם להחלטה של כב' השופט ואגו היתה צריכה לחייב את חבריי.
אין שום הבדל בעצם העובדה כי חברתי, עו"ד רחל אלמקייס חתמה על כתב האישום. הדיון שמתקיים הוא רק בעניין מעצר ימים. כך היה גם בפני כב' השופט ואגו והחומר שמונח עתה בפני בית המשפט עתה עמד גם בפני כב' השופט ואגו.
אם היו די ראיות כדי לבסס כתב אישום, השופט ואגו לא היה קובע שיש לשחרר.
בבקשה למעצר עד תום ההליכים לא מצוטטת ולא לו חצי ראיה שהיתה מונחת בפני כב' השופט ואגו.

רס"מ שחם:
הטענה של חברי, שכתב האישום הוגש רק בכלל הגשת הערר ואלמלא כן היה מוגש רק מחר, אני חולק על כך.
חברי לא ציין כי בתיק יש משיב נוסף, שמעצרו הוארך עד היום וכך נוצר מצב שמשיב אחד הוארך מעצרו עד היום ואילו המשיב אותו מייצג חברי, מעצרו הוארך עד מחר ולכן לא היה מנוס בסיטואציה בעייתית זו שהובא בפני הפרקליטה המלווה את התיק, ולאור עובדות אלה נערכו בפרקליטות כדי להאיץ את הגשת כתב האישום ולמנוע סרבות. זו הסיבה היחידה. וכל טענה אחרת אני דוחה.

<#2#>
החלטה
בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בבאר-שבע, בתיק מ"י 17427-12-13 מיום 18.12.13, שניתנה על ידי כב' השופטת אורית לפישיץ, אשר הורתה על מעצרו של העורר עד ליום 20.12.13 לאור הצהרת תובע, שהונחה לפיתחה.
הנימוק העיקרי הנטען בערר, שבתיק לא קיימות ראיות לביסוס הצהרת תובע, וכי החלטת בית המשפט קמא, מנוגדת להחלטת כב' השופט ואגו בערר שהוגש על החלטה קודמת עם מעצרו של העורר.

עיקר טענותיו של העורר מופנות לעובדה כי כב' השופט ואגו עת דן בערר ביום 16.12.13 קבע כי לא קיימת תשתית ראייתית לכאורה והורה שככל שלא תהיה התקדמות שתצדיק הגשת הצהרת תובע או בקשה מבוססת להארכ מעצר נוספת, על המשיבה לשקול המשך החקירה, כאשר העורר אינו עצור.

הערר הוגש אתמול ונקבע לדיון להיום, בין לבין הוגש היום בבוקר כתב אישום עם בקשה למעצר עד סיום ההליכים ובנסיבות אלה סבורה אני שהדיון בערר מתייתר ויש לדון בבקשה למעצר עד תום ההליכים.
ב"כ העורר עמד על שמיעת הערר בטענה שאלמלא הוגש הערר לא היה מוגש היום כתב אישום אלא רק מחר, בהתחשב במספר הימים שקצב בית המשפט למעצרו של העורר. לכך הגיבה המשיבה וטענה כי מאחר ומדובר בתיק בו בשני נאשמים ומעצרו של הנאשם הנוסף הוארך עד היום, בסיטואציה זו לא היה מנוס מהגשת כתב האישום כבר היום ולא משום נימוק אחר.

הפרשנות הניתנת על ידי ב"כ העורר להחלטתו של כב' השופט ואגו אינה מביאה למסקנה להעדר תשתית ראייתית להצהרת תובע. כב' השופט ואגו בהחלטתו ציין כי עיון בתיק החקירה מלמד "שקימות פעולות חקירה מסויימות ובהן עניינים מדעיים שאורכות זמן ושיכולות להשפיע לכאן או לכאן על ביסוס או הפרכת החשד...". עוד מציין השופט ואגו, כי החומר הנסיבתי אכן מעלה חשד מבוסס בהחלט, אף כי סבור הוא שהיה מקום אולי לקצר את ימי החקירה שניתנו. בסופו של יום, דוחה כב' השופט ואגו את הערר ומציין בהערת אגב "נדמה, שאם לא תהיה התקדמות שתצדיק או הגשת הצהרת תובע או בקשה מבוסס להארכה נוספות, תצטרך המשטרה לשקול המשך החקירה, כאשר העורר..." אינו עצור.

בנסיבות אלה, לא ניתן לקרוא בהחלטת כב' השופט ואגו את אשר אין בה, ולפיה אין בסיס ראייתי להצהרת תובע.
מכל מקום, משהוגש כתב אישום עם בקשה למעצר עד סיום ההליכים, מן הראוי שנושא הראיות, והפעם עסקינן בראיות לכאורה ולא בחשד סביר, יבחן על ידי השופט אשר ישמע את הבקשה למעצר.

לאור האמור לעיל, אני דוחה הערר.
<#3#>

ניתנה והודעה היום ט"ז טבת תשע"ד, 19/12/2013 במעמד הנוכחים.

שרה דברת, שופטת,
ס.נשיא