הדפסה

קידי- קיט י.ד.ע בע"מ נ' שטרוזמן

בפני
כב' השופט יוסף בן-חמו

מבקש
דני שטרוזמן

נגד

משיבה
קידי- קיט י.ד.ע בע"מ

החלטה

לפניי בקשה מטעם הנתבע, מר דני שטרוזמן, (להלן: "המבקש") להעברת הדיון בתובענה לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז, וזאת בשל היעדר סמכות מקומית לבית משפט זה.

טענות הצדדים:
המבקש טען כי הסמכות המקומית לדון בתובענה מוקנית לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז מכוח תקנות 3(א)( 1) ו-3(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), מאחר שעסקו נמצא בעיר אור יהודה, הנמצאת בתחום שיפוטו של בית המשפט המחוזי במחוז מרכז, המעשים והמחדלים המיוחסים לו אירעו לכאורה במקום עסקו, המגעים בין הצדדים התקיימו באזור זה וכן נמצאים בו הגורמים הרלוונטיים לשמש כעדים מטעם מי מהצדדים.
לטענתו, למעט מקום מושבה של הנתבעת, קידי דיט ידע בע"מ (להלן: "המשיבה") כתב התביעה לא מציין כל זיקה לאזור המצוי בתחום שיפוטו של בית משפט זה ומקום מושבה אינו רלוונטי לקביעת הסמכות המקומית. כמו כן, לטענתו, בירור התביעה בבית משפט זה עשוי לגרום לו, לנציגיו ולעדיו טרדה ואי נוחות וז הו לטענתו הטעם העיקרי בגינו בחרה המשיבה, בדרך הגובלת בחוסר תום לב, להגיש את התביעה כפי שהוגשה.

המשיבה טענה מנגד כי התביעה מבוססת ברובה על קניין רוחני בדגש על זכויות יוצרים וכי נפסק כי
מקום השיפוט בתחום הקניין הרוחני הינו המקום בו נמכרו הסחורות המפרות קניין רוחני. לפיכך, ולאור תקנה 3(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, מאחר שעסקינן בהפרה מקוונת (דרך האינטרנט) שהיא, כאמור, הפרה כלל ארצית במהותה ומאחר שהבובות המפרות נשוא תובענה זו משווקות בכל הארץ והמבקש עורך באמצעותן הדרכות בפני ילדים, שאף הן כלל ארציות, דין הבקשה להידחות.

המשיבה טענה כי המבקש לא צירף לבקשתו תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשתו, כנדרש בהתאם לתקנה 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, ואף מטעם זה יש לדחות את בקשתו.

המשיבה טענה עוד כי נפסק כי אם יש בידי התובעת הברירה לבחור בבית משפט מסוים ויש לבית המשפט הנבחר הסמכות, הוא אינו ראשי לסרב לה. כמו כן, לטענתה, טענת אי הנוחות של הצדדים אינה נכונה עובדתי ת, שכן היא ממוקמת ברמת הגולן ובית משפט זה נמצא במרחק נסיעה של שעה ורבע (דרך כביש 6) מהמבקש ושעה וחצי ממנה ולמבקש ייקח פחות זמן להגיע לדיונים מאשר לה ואם הדיון יתקיים בבית משפט מחוזי מרכז היא ועדיה יאלצו לנסוע אליו במשך כשעתיים וחצי.

בתשובה לתגובת המשיבה טען המבקש כי המשיבה לא כללה בכתב התביעה את העובדות המראות שבית משפט זה מוסמך לדון בתובענה , כנדרש על פי סעיף 9(6) לתקנות סדר הדין האזרחי, ולא הציגה בתגובתה כל הסבר למחדלה ואף לא פירטה כל עובדה אחרת כאמור, אלא העלתה בתגובתה עובדות וטענות נוספות שלא נזכרו בכתב התביעה, מבלי לבקש את תיקונו או את מחיקתו, כגון טענותיה בדבר הפרה מקוונת. לטענתו, עיון בנספחים שצורפו מעלה כי אין בתצלומי אתר האינטרנט כל הפרת זכויות כנטען בתביעה ולו לכאורה ואף ההדרכות מתבצעות על ידי מוסדות החינוך עצמם ולא על ידו ולכן אין בכך סתירה לטענתו כי המעשים והמחדלים המיוחסים לו התרחשו לכאורה במקום עסקו באור יהודה.

המבקש טען עוד כי המשיבה הודתה כי בית המשפט המחוזי במחוז מרכז הוא הפורום המתאים לבירור התובענה משיקולי נוחות, בהיותו קרוב יותר למקום הנתבע, שהוא כידוע השיקול הרלוונטי לקביעת הסמכות המקומית. כמו כן, לטענתו, טענותיו בבקשה ובתגובה מבוססות על כתב התביעה והתגובה על נספחיהם ומשכך אין יסוד לטענת המשיבה בדבר היעדר תצהיר מצידו.

דיון:
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הטענה להיעדר סמכות מקומית, מהנימוקים אשר יפורטו להלן.

בכתב התביעה צוין , בין היתר, כי "לאחר בירור מקיף שערכה התובעת, גילתה כי הנתבע ממשיך לשווק במרץ את ערכות ההרכבה (הן את הארנב המחודש והן את הארנב הקודם) ומתוך פרסומים ברשת ניתן היה להבין כי הפעילות ממשיכה להתקיים בכל רחבי הארץ. ...". (סע' 25)

נפסק כי "משפורסמו הדברים ברשת האינטרנט, הם חשופים לעיני כל. משכך, המעשה שבבסיס התביעה בוצע בכל מקום. המבקשים רשאים היו, על כן, להגיש תביעתם לכל מחוז שיפוט בארץ, ובכללו מחוז מרכז...". (דברי כב' השופטת נאור ב-רעא 530/12 שמחה יעקובוביץ נ' יוסף (ג'ו) אדוארד זיאס, תק-על 2012(1)6635)

כמו כן, נפסק כי "בתי המשפט אינם מייחסים משמעות מופרזת כיום לשאלת הסמכות המקומית, בשים לב למימדיה של מדינת ישראל, ולפיכך למרחק הקטן באופן יחסי בין מחוזות השיפוט השונים. חבל שהמשיב עשה "עניין" משאלת הסמכות המקומית." (שם)

אשר על כן, הנני דוחה את טענות המבקש וקובע כי לבית משפט זה קיימת סמכות מקומית לדון בתביעה שבפניי.

הנני דוחה אף את טענת המבקש כי המשיבה לא כללה בכתב התביעה את "העובדות המראות שבית משפט זה מוסמך לדון בתובענה", כמצוות תקנה 9(6) לתקנות סדר הדין האזרחי, בכל הנוגע לסמכות המקומית. טענת המשיבה, כאמור לעיל, בדבר פרסום החומרים ברשת האינטרנט, המופיעה בכתב התביעה, מראה שבית משפט זה מוסמך לדון בתביעה, מבחינת המקום.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הבקשה בסך של 5,000 ₪.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ג , 29 נובמבר 2012 , בהעדר הצדדים.

יוסף בן-חמו, שופט
רשם בית המשפט המחוזי - נצרת
יוסף בן-חמו, שופט
רשם בית המשפט המחוזי - נצרת