הדפסה

קיבוץ יוטבתה, אגו"ש 570014688 נ' עציון גבר, נמל שלמה המלך בע"מ ואח'

מספר בקשה:16
בפני
כב' השופט יוסי טופף

התובעת:

קיבוץ יוטבתה, אגו"ש 5700146881
ע"י ב"כ עוה"ד יגאל וייס ואח'

נגד

הנתבעים:

  1. עציון גבר, נמל שלמה המלך בע"מ, ח.פ. 512333386
  2. ממתינה בע"מ, ח.פ. 512548728
  3. מלונות הירדן מ.ה.י. בע"מ, ח.פ. 520034158

ע"י ב"כ עוה"ד שי גרנות ואח'
4. אלרן (ד.ד.) נדל"ן בע"מ, ח.פ. 511315707
ע"י ב"כ עוה"ד גיל לנדאו ואח'
5. אורן צבי, ת.ז. XXXX271
6. רפאל כהן, ת.ז.XXXX239
7. יריב רון - נמחק
8. בני גלאם - נמחק
9. גדי דנקנר, ת.ז. XXXXXX052
ע"י ב"כ עוה"ד גיל לנדאו ואח'
10. זנדר דורון, ת.ז. XXXXX614

החלטה

1. לפניי בקשת הנתבעים 4 ו-9 לסלק על הסף את התביעה שהוגשה נגדם (להלן: " הבקשה").

ההליך העיקרי בתמצית

2. לפי הנטען בכתב התביעה, התובעת סיפקה שירותי עיצוב וגרפיקה עבור מיזם "עיר המלכים" בעיר אילת, במסגרת התקשרות עם " עציון גבר", שותפות מוגבלת (להלן: "החייבת"), מבלי שקיבלה לידיה את מלוא התמורה המוסכמת. ביום 8.3.2011 הגישה התובעת תביעה בסדר דין מקוצר כנגד החייבת בבית משפט השלום באשדוד.
ביום 8.8.2011 ניתן פסק דין, בהעדר הגנה, המחייב את חייבת בתשלום סך של 118,503 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט (להלן: "פסק הדין"). לטענת התובעת, החייבת לא עמדה בחובה הפסוק, עד כה. נטען כי החייבת הוקמה על דרך של "לוליינות משפטית", כאשר השותפים מפעילים את החייבת, כשותפות מוגבלת, שעה שהם מסתתרים, כלשון התובעת, מאחורי מסך התאגדות של חברות בערבון מוגבל, מתוך מטרה לעשות שימוש פסול באישיות המשפטית הנפרדת של אותם גופים, הרשומים כבעלי החייבת, בכדי להתחמק מתשלום החוב. מכאן, הוגשה התובענה לתשלום החוב הפסוק כנגד 4 השותפים בחייבת, חברות בע"מ, והדירקטורים שלהם.

התובעת טענה כי יש לחייב את הנתבעים בתשלום החוב הפסוק - מי מכוח היותו שותף כללי החב בחוב השותפות, מי מכוח הרמת מסך ההתאגדות ומי בשל ניהול השותפות בפועל, כך שיש לייחס את מלוא החוב לכל אחד מהשותפים מבלי להבחין בין שותף מוגבל לשותף כללי.

3. טרם הוגשו כתבי ההגנה.

תמצית טיעוני הצדדים בבקשה

4. הנתבעים 4 ו-9 עתרו לסילוק התביעה נגדם, בשל העדר יריבות והעדר עילת תביעה ובשל היות התביעה טורדנית וקנטרנית . נטען כי סעיפי כתב התביעה אינם מגלים עילת תביעה כלפיהם, אף אם תוכחנה העובדות המפורטות בו.

הנתבעת 4, אלרן (ד.ד.) נדל"ן בע"מ, טענה כי הינה שותפה מוגבלת בחייבת, כך שהיא מוגנת על ידי מסך ההתאגדות בהיותה אישיות משפטית נפרדת. נטען כי אין לחייבה בחובה של החייבת, כל עוד לא הורם מסך ההתאגדות ובהעדר אינדיקציה ממשית להתנהלות פסולה מצדה, לא ניתן יהא להרים את מסך השותפות בעניינה. הנתבעת 4 הפנתה לסעיף 57(א) לפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה- 1975 (להלן: "פקודת השותפויות") וטענה על בסיס האמור בו כי לא ניתן לחייבה מעבר לשיעור השקעתה בפועל בחייבת בדומה להשקעת בעל מניות בחברה בע"מ. הנתבעת 4 הכחישה את טענת התובעת לפיה עסקה בניהול השותפות המוגבלת והוסיפה וטענה כי ביום 1.7.2010 העבירה החייבת את ניהול ותפעול המיזם "עיר המלכים" לצד ג' כך ש למרות המכתב ששלחה ביום 25.10.2010, אין לראותה כמי שניהלה את עסקי החייבת הלכה למעשה. באשר לטענת התובעת שיש לחייבה בחוב החייבת משום שהשותפה הכללית בה הינה חברה בע"מ, טענה הנתבעת 4 כי אין כל איסור או פסול בכך שחברה בע"מ תשמש כשותף כללי בשותפות מוגבלת. לטענתה, בנסיבות אלה, לא הוכיחה התובעת עילה כלשהיא להרמת מסך ומשכך, לא ניתן לתבוע אותה על חובות החייבת. בנוסף, הנתבעת 4 טענה כי הוקמה למטרה עסקית ברורה והושקעו בה סכומי כסף עתק דבר המצביע על כשרות מטרות הקמתה.

הנתבע 9 טען כי הינו דירקטור ב שותף הכללי של חייבת, חברה ממתינה בע"מ (הנתבעת 2) שהיא חברה בע"מ, ו בשל כך אין להשית עליו אחריות אישית בשל קיומה של אישיות משפטית נפרדת. נטען כי התובעת לא העלתה נגדו כל עילה ספציפית, לא טענה כי ביצע מעשה או מחדל הקשור לתפקידו ובהעדרם, אין להרים את מסך ההתאגדות בינו לבין החברה. בהעדר כל ראיה על כך שהנתבעת 4 עש תה שימוש לרעה במסך ההתאגדות, טען הנתבע 9 כי אין להרים את מסך ההתאגדות.

בנוסף, טענו הנתבעים 4 ו-9 כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב , תוך ניצול לרעה של ההליכים המשפטיים.

לבקשה צורפו חלקים מהדו"חות הכספיים של החייבת ליום 31.12.2010.

5. התובעת בתגובתה שבה על עיקרי טיעוניה בכתב התביעה והפנתה לתגובתה לבקשה דומה שהגישו נתבעים 3, 7 ו-8. נטען כי הנתבעת 4, הציגה את עצמה כמי שמנהלת את עסקיה של החייבת, למצער מכוח מכתבה מיום 25.10.2010 , כך שניתן לחייבה על אף היותה שותפה מוגבלת בחייבת. עוד נטען כי כתב התביעה מבסס עילת תביעה נגד הנתבעים, אשר צריך וראוי שתתברר על דרך ניהול הוכחות והצגת ראיות ולא בדרך של סילוק על הסף. התובעת טענה כי על אף טענות הנתבעים 4 ו-9, אין הכרעה חד משמעית בעניין חבותו של שותף מוגבל בשותפות וטענה כי יש לברר כל מקרה לגופו לאחר שמיעת הוכחות ובחינת ראיות. התובעת הפנתה להוראות לסעיף 63(א) לפקודת השותפויות לפיו שותף מוגבל שעסק בניהול השותפות חייב בחובותיה, וטענה על סמך האמור בו כי יש לברר טענתה זו בהליך ההוכחות. עוד נטען כי עיון בנספח א' שצורף לבקשת הנתבעים 4 ו-9 מחזק את טענתה כי נתבעת 4 עסקה בפועל בניהול החייבת, שכן עולה ממנו כי לחייבת נושים רבים וחובות בהיקף נרחב.
בנוסף נטען כי לא צורף לבקשת הנתבעים 4 ו-9 תצהיר כדין, הרי שדין הבקשה לסילוק על הסף , הרצופה טענות עובדתיות, להידחות.

6. הנתבעים 4 ו-9 בתגובה נוספת, חזרו על עמדתם, טענו לעניין צירוף תצהיר כי מלבד הטענות הקשורות לדו"ח הכספי שצורף, עיקר טענותיהם הינן טענות משפטיות הנשענות על הוראות חוק ומשכך אין לגבות אותן בתצהיר.

לגופו של עניין, טענו הנתבעים 4 ו-9 כי אין במכתב אליו הפנתה התובעת כדי להעיד על ניהול עסקי השותפות המוגבלת לאור העובדה כי ניהול עסקי החייבת הועבר לצד ג' במועד קודם. הנתבעים 4 ו-9 הוסיפו וטענו כי אין כלל רלוונטיות להיקף חובותיה של החייבת לעניין חיובם בחובותיה וט ענו כי אין להחיל אחריות על שותף מוגבל שלא היה צד להליך בו ניתן פסק הדין כנגד החייבת. בנסיבות אלה, הנתבעים 4 ו-9 עמדו על דחיית התובענה נגדם תוך חיוב התובעת בהוצאות משפט.

דיון ומסקנות

7. כאמור בהחלטתי המקבילה לבקשת הנתבעים 3, 7 ו-8, סעד של סילוק תובענה על הסף הוא סעד דרסטי, ומן הראוי לנקוט בו במשורה במקרים חריגים בלבד, רק כאשר ברור כי גם אם יוכחו טענותיו של התובע, הוא לא יהא זכאי לסעד המבוקש. בדרך זו על בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות בהיותה זכות יסוד בעלת חשיבות רבה לבין זכויותיו של הצד שכנגד, וצרכי הציבור למערכת משפט יעילה, ובכלל זה מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין והעמסה על בתי המשפט [ראו למשל: ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פ"ד לז(4) 721, 724; רע"א 1689/97 גראונד א.ש. בע"מ נ' אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה (ניתן ביום 10.4.1997); ת"א (מחוזי מרכז)-719-04-09 עו"ד גלזר נ' הלברשטיין (ניתן ביום 24.1.2010); ת"א (מחוזי ת"א) 30695-03-10 אינטל ישראל (74) בע"מ נ' ש. אנפה בע"מ (ניתן ביום 9.10.2011); ה"פ (מחוזי מרכז) 887-06-11 שרשי נדל"ן יזום (2009) בע"מ נ' לנקרי (ניתן ביום 21.11.2011); ת"א (מחוזי חיפה) 7846-06-10 הופמן נ' אוירכמן (ניתן ביום 12.12.2011)].

סעיפים 100 ו-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 מסדירים את סמכותו של בית המשפט לסלק תובענה על הסף. ההלכות שנתגבשו בעניין סילוק על הסף הינן נוקשות ובבסיסן עומדת התפיסה שאין לגזול מתובע את יומו בבית המשפט, אלא אם כן סבור בית המשפט שניתן לקבוע על פניו ממצאים עובדתיים ומשפטיים כאחד, שיש בהם כדי להכריע באופן שאינו משתמע לשני פנים, שאף אם היה נשמע הדיון לגופו - התוצאה הייתה דחיית התובענה. כל עוד קיימת אפשרות ולו גם קלושה, שעפ"י העובדות שבכתב התביעה יזכה התובע בסעד המבוקש, לא תסולק התביעה על הסף.

אחד מאותם מקרים בהם יורה בית המשפט על סילוק תביעה על הסף הוא מקום בו כתב התביעה אינו מראה עילה. המבחן הקובע האם כתב התביעה אכן מגלה עילה, אם לאו הוא:

"אם אף ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יכול התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז - ורק אז - אומרים שכתב התביעה אינו מראה עילה" (ראו יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), 384).

הנשיא (בדימ') אורי גורן הגדיר בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, תשס"ט, עמ' 171) את המבחן, כדלהלן:

"אמצעי חמור זה יש להפעיל בזהירות רבה ורק במקרים שבהם ברור, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על-יסוד הטענות שבתביעתו, את הסעד שאותו הוא מבקש".

8. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות הצדדים ובכתב התביעה על נספחיהם, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום לקביעה כי בשלב זה תביעת התובעת נגד הנתבעים 4 ו-9 הינה תביעת סרק שיש לסלקה על הסף.

9. העדר עילה או יריבות הינו פגם הצריך להתגלות על פני כתב התביעה עצמו, ללא חקירה ודרישה בעובדות. בשלב המקדמי, אין בית המשפט שומע ראיות ואינו מברר עובדות, אלא ניזון מכתבי הטענות בלבד. בעניינם של הנתבעים 4 ו-9 אין מקום לקבוע בשלב זה כי לו תוכחנה כל הטענות העובדתיות בכתב התביעה, עדיין לא תוכל התובעת לזכות בסעד המבוקש.

10. בשים לב לטיב הטענות שהועלו ע"י הצדדים, סבורני כי יש להכריע בתובענה לגופו של עניין לאחר שתשמענה הוכחות ותבחנה ראיות הצדדים, ואין מקום לקבוע בשלב מוקדם זה האם תביעת התובעת נגד הנתבעים תביעת סרק.

בסעיף 13 לכתב התביעה נטען כי הנתבעת 4 עסקה בניהול החייבת והפנתה למכתב ה מיום 25.10.2010 בו הציעה פתרון לתשלום חוב החייבת. התובעת הפנתה לסעיף 63(ג) לפקודת השותפות, לפיו "שותף מוגבל המשתתף בניהול עסקי השותפות, יהא אחראי לכל חיוביה, כאילו היה שותף כללי, כל עוד הוא משתתף בניהולה" וטענה על סמך האמור בו כי על אף היותה של הנתבעת 4 שותפה מוגבלת, ניתן לחייבה בחוב החייבת בשל עיסוקה בניהול השותפות בפועל. בנוסף, עתרה התובעת לחייב את הנתבעת 4 עד גובה סכום השקעתה בחייבת מכוח היותה שותפה מוגבלת בשותפות מוגבלת. עניין ניהול עסקי השותפות בפועל ואלה שלקחו בכך חלק הינו עניין עובדתי הדורש שמיעת הוכחות ובחינת ראיות ולא ניתן לקבוע על סמך האמור בכתב התביעה לבדו, האם לקחה הנתבעת 4 חלק בניהול עסקי החייבת. בדומה לכך, טענת הנתבעת 4 כי היא הוקמה למטרות כשרות של השקעות כספיות נרחבות הינה אף היא טענה שבעובדה המצריכה הנחת ראיות מתאימות. לשם כך, על בית המשפט יהיה לבחון ולהתרשם מראיות הצדדים. ההליך נמצא עדיין בשלביו הראשוניים, טרם הוגשו כתבי הגנה ותצהירים. בנסיבות אלה, לא מצאתי לקבוע בשלב זה כי התובעת לא תוכל לזכות בסעד הנתבע אם תצליח להוכיח את טענותיה שבכתב התביעה .

11. שאלת הרמת מסך ההתאגדות והיותה של הנתבעת 4 אחת מה שותפות שניהלו את עסקי החייבת, כך ש נטען כי יש לחייבה בחובה של החייבת, או חלקו, מצריכה אם כן שמיעת ראיות. מאותם הטעמים, יש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף שהוגשה מטעם הנתבע 9 בשלב זה של ההליך. למותר לציין, כבר עתה, כי הרמת מסך תתאפשר רק במקרים חריגים, בהם ימצא שיהיה זה צודק ונכון לעשות כן, וכאשר נעשה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה או באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה; זאת בין היתר, בשים לב לאחזקות בעל המניות וכן ליכולת החברה/השותפות לפרוע את חובותיה. הנטל לכך רובץ כאמור לפתחה של התובעת.

12. מהטעמים שפורטו לעיל, לא מצאתי כי התובענה הוגשה בחוסר תום לב, תוך ניצול לרעה של ההליכים המשפטיים או שהינה טורדנית וקנטרנית אלא שיש לבררה לגופה.

סוף דבר

13. הבקשה לסילוק על הסף כנגד הנתבעים 4 ו-9 נדחית.
הנתבעים 4 ו-9 יישאו ביחד ולחוד בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין בקשה זו, בסכום כולל של 2,000 ₪. סכום זה ישולם לתובעת בתוך 30 יום, אחרת תתווסף לו תוספת ריבית והצמדה כדין החל מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

14. כתבי הגנה מטעם הנתבע ים 4 ו-9 יוגשו בתוך 30 יום, כשימי הפגרה במניין הימים.

15. המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ד, 26 יוני 2014, בהעדר הצדדים.