הדפסה

קודג'ובי סיניון נ' משרד הפנים

בפני: כב' השופט ברוך אזולאי

המערער
לאבן קודג'ובי סיניון
ע"י ב"כ עו"ד גיא דוד

נגד

המשיבה

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד יערה קליינברגר

החלטה

1. מדובר בערעור מנהלי על החלטת ביה"ד לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין (להלן: בית הדין), מיום 23.5.13, (הדיין דביר פלג).

2. לטענת ב"כ המערער:
א. המערער הינו נתין טוגו, יליד 1973, נכנס לישראל באופן חוקי דרך נתב"ג ביום 6.7.07, קיבל אשרת תייר שפגה ביום 6.10.07, ולאחר מכן אשרה זמנית שפגה ביום 25.6.11. הגיש בקשה למקלט מדיני שנדחתה, וגם הערעור בגינה נדחה ביום 26.5.11.
למערער אין דרכון, מדינת טוגו אינה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל, ואין לה כל נציג בישראל.
ביום 18.3.13 עת התייצב המערער לרישום במשרדי המשיבה , בוצע למערער שימוע שבסופו נלקח למשמורת.
בשימוע ציין המערער כי הוא מעוניין לחזור לארצו, והוא משתף פעולה בקשר לכך, וכי הוא פועל מול ארגון CIMI, ארגון המסייע למדינות זרות על מנת להשיג תעודות מ סע.
כן ציין ב"כ המערער כי יחידת העזיבה מרצון הוציאה בעבר למערער כרטיס טיסה חזרה לארצו ותעודת מעבר ישראלית, המערער היה מעוניין לעלות על הטיסה הנ"ל, אך נאמר לו שהדבר אינו אפשרי היות ועליו להציג מסמכים ממדינתו.
כן ציין ב"כ המערער כי שבועיים לפני מועד השימוע נאמר למערער כי הוא צריך להשיג מסמכים בעצמו, אך הדבר לא עלה בידו.
בקשר לכך נאמר למערער על ידי נציגי המשיבה כי ניתן לו מספיק זמן להמציא מסמכים וכי הוא אינו מתכוון לצאת מן הארץ, אך לדברים אלו אין כל בסיס.
ביום 19.3.13 הובא המערער בפני ביה"ד אשר החליט כי בקשת המערער לשחרור תידון לגופה לאחר המצאת מכתב תומך לטענותיו מאת ארגון CIMI.
בהמשך הגיש בקשה נוספת לביה"ד לשחרור ביום 20.3.13, אליה צירף מכתב לארגון CIMI, ממנו עלה כי הוא פנה לארגון זה ביום 20.2.13 בבקשה לסייע לו לחזור למדינת מוצאו וכי העניין נמצא בטיפולה.
על אף האמור לא שוחרר המערער ע"י ביה"ד בדיון מיום 20.3.13.
לאחר מכן הועבר המערער ממתקן המשמורת בגבעון למתקן המשמורת בסהרונים, ובתאריך 7.5.13 ניתנה החלטת ביה"ד בה נדחתה בקשת המערער לשחרור. אף שביה"ד קבע בהחלטה זו כי המערער משתף פעולה עם הליך החזרה למדינתו, אך קבע שטרם חלפו 60 ימים מהעת בה הושם במשמורת.
כמו כן, הורה ביה"ד למשיבה לפעול בדחיפות להשבת המערער לארצו.
בנוסף, ציין ביה"ד בהחלטתו כי בה במידה ולא תבוצע הרחקתו עד למועד הדיון שנקבע ליום 21.5.13, ישקול ביה"ד את שחרורו בתנאים.
אף על פי כן שב ביה"ד ואישר את צו המשמורת ביום 21.5.13 וקבע לדיון נוסף ביום 23.5.13.
בדיון מיום 23.5.13 ציין נציג המשיבה כי עניינו של המערער מתקדם, וכי הם עדיין מחכים להנפקת תעודת מעבר, וברגע שתונפק תעודה כזאת, תתואם לו טיסה.
לאור זאת, שב ביה"ד ואישר את צו המשמורת.

ב. מן ההיבט המשפטי טען ב"כ המערער:

  1. טעה ביה"ד בשלב הראשון כאשר האריך את צו המשמורת אף שהמערער שיתף פעולה עם הליך הרחקתו וכן בשלבים שלאחר מכן, לאחר חלוף 60 הימים הקבועים בחוק, בכך ששב ביה" ד ואישר את צו המשמורת.
  2. לטענתו אין לראות בשיחת הטלפון עם הארוסה "עדכון חדש", הואיל ולא נתחדש בה דבר.

3. התשובה לערעור טען ב"כ המשיבה :
א. על אף שהמערער לא הצליח להשיג עד כה מסמכים שיאפשרו הרחקתו מן הארץ, הצליח המשיבה לאחר מאמצים רבים לאתר את המסמכים הדרושים לצורך יציאתו של המערער מהארץ, חזרתו לארצו, ותואמה לו טיסה ליום 18.7.13.
בנסיבות אלו, מתייתר הערעור ויש לדחותו על הסף.
ב. למערער ניתנו אין ספור אפשרויות להמציא מסמכים מזהים, אך הוא נמנע מלעשות כן' והוא פנה לארגון CIMI רק ב יום 20.2.13, כאשר הוא התבקש להמציא את המסמכים המזהים עוד בשנת 2011.
ג. בינתיים הצליח המשיבה לאתר מסמכים הנדרשים לצורך יציאתו של המערער מהארץ, במצב זה לא נפל כל פגם בהחלטת ביה"ד המחייב התערבות שיפוטית.
ד. הטיסה שתואמה אתו בוטלה הואיל ולא המציא מסמך מזהה עד למועד הטיסה.
ה. לאחר הדיון מיום 23.5.13 ולאחר קבלת עדכון המשיבה כי התבצעה שיחה של נציגי המשיבה עם ארוסתו של המערער, שבעקבותיה עלתה אפשרות שתונפק למערער תעודת מעבר ותתואם לו טיסה חזרה לארצו, אישר ביה"ד את השארת המערער במשמורת עד למועד דיון תקופתי שנקבע, תוך מתן הוראה למשיבה להחיש את הטיפול בעניינו של המערער.
ו. ביום 6.6.13 הוגש הערעור שבדיון זה, על החלטת ביה"ד למשמורת מיום 23.5.13.
ז. ביום 3.7.13 הוגשה ע"י המשיבה לבימ"ש זה הודעה ובקשה לסילוק על הסף, בנימוק שבינתיים נמצאו מסמכים שבאמצעותם ניתן לזהות את המשיבה ואשר די בהם כדי לאפשר את יציאתו מישראל וחזרתו לארצו. לאור זאת, הונפקה למערער תעודת מעבר חדשה בתוקף, ונקבעה לו טיסה ליום 18.7.13.
ז. בנסיבות העניין, אין מקום להורות על שחרורו של המשיבה , לאור הוראת סעיף 13ו(ב) על פיה לא ישוחרר שוהה שלא כדין בערובה אם הרחקתו מישראל נמנעת או מתעכבת בשל העדר שיתוף פעולה מלא מצדו. לרבות לעניין הבהרת זהותו או להסדרת הליכי הרחקתו מישראל.

4. בהתאם להחלטה שניתנה בדיון 7.7.13 הודיע ב"כ המשיבה בהודעה מיום 8.7.13 שבינתיים נמצאו מסמכים על פיהם יוכל המערער לצאת את הארץ בטיסה שתואמה לו, אך ייתכן שמסיבות שאינן תלויות במשיבה, אלא במערער עצמו או כתוצאה משיבושים חיצוניים, כגון דחיית הטיסה ע"י חברת התעופה הזרה וכיו" ב, תידחה היציאה מן הארץ. במצב זה מוכנה ה משיבה להסכים כי ככל שלא ייצא המערער את הארץ ביום 18.7.13 וה משיבה לא תצליח בניסיון לתאם למערער טיסה נוספת תוך מועד סביר, של כמס' שבועות בודדים, כי אז תבחן המשיבה את האפשרות לשחרר את המערער ממשמורת בתנאים ובערובה מתאימים, להבטחת יציאתו מישראל במועד שייקבע ע"י המשיבה .

דיון
5. לאחר עיון בכתבי הטענות, במסמכים שנלוו אליהם ובטענות הצדדים, נראה לי כי אכן בשלבים הראשונים לא היה שיתוף פעולה מצד המערער בזיהויו ובניסיונות המדינה להחזירו לארץ מוצאו, אך באותה עת נעשו על ידיו ניסיונות לקבל מעמד בארץ, ועל כן כל עוד נעשו נ יסיונות כנים כאלה, ל א ניתן לבוא אליו בטרוניה על כך שלא שיתף פעולה עם ניסיונות המדינה להחזירו לארצו, אך משנדחתה בקשתו להסדרת מעמד בארץ באופן סופי, לא הייתה הצדקה לאי שיתוף פעולה מצד המערער עם החזרתו לארץ מוצאו.
בסופו של דבר שיתף המערער פעולה עם רשויות המדינה לשם זיהויו והחזרתו לארץ מולדתו, אך בכל זאת נמשך העניין בשל העובדה שבמשך מס' חודשים לא הצליחו לא המדינה ולא המערער לאתר מסמכים לזיהויו, באופן שיאפשר את החזרתו לארצו. רק לאחרונה טוענת ב"כ המשיבה כי הצליח ה להשיג מסמכי זיהוי שיאפשרו לו לחזור לארצו בטיסה שנקבעה ליום 18.7.13 היינו מחר.
במצב זה, נראה לי שככל שתצליח המדינה להסדיר את יציאתו בטיסה זאת, יתייתר הצורך בדיון בערעור זה, אך ככל שלא תצליח בכך ולאור הודעת ב"כ ה משיבה ב עניין זה אין מקום לדחות שוב את שחרורו פעם נוספת , ויש להורות על שחרורו בתנאים שייקבעו ע"י ה משיבה והבטחת התי יצבותו על מנת לאפשר את הרחקתו מן הארץ לארץ מוצאו.

6. לאור זאת, מתבקשים ב"כ הצדדים להודיע עד ליום 22.7.13 אם אכן יצא המערער את הארץ ביום 18.7.13, אם הגיעו להסכמה לגבי תנאי שחרורו, או אם נקבע מועד אחר לשחרור.
ככל שלא יגיעו להסכמה בעניין זה, יתקיים דיון ביום 11.8.13 שעה 10:00 בפניי, לקביעת תנאים לשחרורו.
ככל שהמשיבה תצליח להרחיק את המערער מן הארץ עד למועד הנ"ל יתייתר הצורך בהמשך הדיון בערעור.

7. בין כך ובין כך, ככל שיוסדר העניין עד למועד הנ"ל, לא יהיה צו להוצאות, וככל שלא יוסדר העניין עד אז, תינתן החלטה בעניין ההוצאות.

ניתנה היום, י' אב תשע"ג, 17 יולי 2013, בהעדר הצדדים.