הדפסה

צ.א.מ.א. הובלת דלק בע"מ נ' אפיקי אנרגיה לישראל בע"מ ואח'

בקשה מס' 44

בפני
כבוד השופט דר' עדי זרנקין
מבקשים

  1. אפיקי אנרגיה (2003) בע"מ
  2. ישעיהו איבי

נגד

משיבים

  1. עו"ד שחר בן מאיר (מפרק)
  2. כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה

החלטה

לפני בקשה ליתן רשות למבקשים להגיש נגד המשיב 1, עו"ד שחר בן מאיר, תובענה אזרחית, בגין נזקים נטענים שהוא גרם להם, בתפקידו כמפרק הן של חברת צ.א.מ.א הובלות דלק בע"מ ("צאמא") והן של חברה נוספת הקשורה אליה, חברת אפיקי אנרגיה לישראל בע"מ ("אפיקי אנרגיה").

רקע לבקשה, בתמצית
1. המבקשת 1, חברת אפיקי אנרגיה (2003) בע"מ (" המבקשת") הינה חברה פרטית המאוגדת בישראל. המבקש 2, מר ישעיהו איבי (" איבי") הינו, בפועל, בעל השליטה במבקשת ובאפיקי אנרגיה.

2. ביום 6.4.08 ניתן על ידי בית משפט זה, צו לפירוקה של חברת צאמא והמשיב מונה למפרקה (פר"ק 718/07). כשמונה חודשים לאחר מתן צו הפירוק, ביום 10.12.08, הגישה צאמא באמצעות המפרק, תביעת לפירוק אפיקי אנרגיה, בטענה שזו חייבת סך של כ- 13.6 מיליון ש"ח.
ביום 16.3.09 ניתן צו לפירוקה של אפיקי אנרגיה.

3. בתאריך 4.9.14 הגישו המבקשים תביעה אזרחית בבית המשפט המחוזי בתל אביב- יפו, כנגד המשיב וכנגד כונס הנכסים הרשמי, בגין נזקים שלטענתם נגרמו להם, כתוצאה מהתנהלותו הרשלנית של המשיב, בהיותו מפרק שתי החברות (ת"א 13849-09-14).
טענת המבקשים בתביעתם הייתה, בתמצית, כי תביעת הפירוק של אפיקי אנרגיה, הוגשה ברשלנות, כאשר המשיב, בהיותו מפרקה של צאמא, צירף לבקשת הפירוק תדפיס מרשם החברות של המבקשת ולא של אפיקי אנרגיה, ומשכך נרשם ברשם החברות כי המבקשת הינה חברה בסטטוס של פירוק בידי בית המשפט. כתוצאה מהתנהלות המפרק, כך הטענה, המבקשת הייתה רשומה ברשם החברות כחברה בפירוק על ידי בית המשפט, עד ליום 15.10.12, היום בו הורה בית משפט של פירוק על ביטול רישום סטטוס המבקשת כחברה בפירוק, וזאת עקב בקשה שהוגשה מטעם המבקשים.
באשר לנזק שהסב רישום סטטוס זה למבקשת, נטען על ידי המבקשים בתביעתם, כי לאור סטטוס הפירוק חדלו בעלי חוב לפרוע לידי המבקשת את חובותיהם, וכיום לא ניתן לגבות חובות אלו, הן מפאת התיישנותם, הן מפאת שיהוי בגבייתם והן מחמת היקלעותם של בעלי החוב להליכי חדלות פירעון.

4. בתאריך 21.10.14, דהיינו כחודש לאחר הגשת התביעה הנ"ל, הגישו המבקשים את הבקשה דנן, לאשר להם להגיש תביעה נגד המשיב, בגין נזקים שגרם להם בתפקידו כמפרק החברות.
כחודש וחצי לאחר מכן, ביום 3.12.14, נמחקה התביעה על הסף נגד המשיב, וזאת משום שהתביעה הוגשה כאשר לא ניתן אישור מראש של בית משפט של פירוק להגשת התובענה כנגד המפרק.
עד כאן הרקע לבקשה, בתמצית. כעת אפרט, בקצירת האומר, את טענות הצדדים.

טענות המבקשים
5. עיקר טענת המבקשים הינה כי המשיב, בהיותו מפרק, התרשל , הן בכך שצירף לבקשת הפירוק תדפיס רשם החברות של המבקשת , ולא של אפיקי אנרגיה, והן בכך שהוא היה מודע לטעות ברישום בסטטוס של המשיבה, אך הוא לא עשה דבר על מנת לתקנה. המבקשים טענו, כי ביום 15.12.08 עתר המשיב לבית משפט של פירוק בבקשה דחופה לתיקון טעות סופר, במסגרתה ציין כי עקב טעות סופר צורף לבקשת הפירוק של אפיקי אנרגיה, תדפיס מרשם החברות של המבקשת ולא של אפיקי אנרגיה, וכתוצאה מכך נרשמה המבקשת כחברה בפירוק. משכך, ביקש המשיב להורות על תיקון הטעות, באופן שירשם מספר הזיהוי הנכון של אפיקי אנרגיה. עוד באותו היום ניתנה החלטת בית המשפט לתקן את הרישום, אך, המשיב, כך הטענה, לא פעל בהתאם, המשיב לא הגיש בקשת פירוק מתוקנת, לא צירף את התדפיס הנכון של אפיקי אנרגיה, ולא הוגשה לכונס הנכסים הרשמי הודעה בדבר תיקון הרישום. לטענת המבקשים, המשיב לא פעל כלל על מנת לתקן את הטעות שנפלה במספר הזיהוי של החברה, ובכלל זה הוא לא תיקן את הרישום השגוי במאגר רשם החברות.

6. לטענת המבקשים, אף כונס הנכסים הרשמי התרשל בתפקידו כמפקח על המפרק. לטענת המבקשים, כונס הנכסים הרשמי לא עשה דבר על מנת לתקן את הטעות ברישום, הוא לא דרש מהמשיב לתקן את הטעות, והוא לא פיקח כי המפרק עושה את עבודתו כהלכה .

7. לטענת המבקשים בתחילת שנת 2012 חזר איבי לישראל משהייה ארוכה בחו"ל, ובין היתר, החל לפעול לגביית חובות שעמדו לזכות המבקשת אך לא שולמו במשך שנים. או אז התברר לאיבי כי חברות מסויימות וספקים שונים לא שילמו את חובותיהם למבקשת בשל רישומה כחברה בהליכי פירוק בידי בית המשפט. משגילה איבי שאלו פני הדברים, הוא הגיש ביום 26.6.12 לבית משפט זה, בקשה להורות לרשם החברות לתקן את סטטוס המבקשת, מחברה בפירוק לחברה פעילה (בקשה 32). בתגובה לבקשה, התנגד המפרק לבקשת איבי בטענה כי לאיבי אין מעמד במבקשת (שכן רשמית הוא אינו רשום כדירקטור או כבעל מניות בחברה).
בסופו של יום, ביום 15.10.12 הוריתי כי יש לתקן את רישומה של המבקשת, מחברה בפירוק לחברה פעילה.
לטענת המבקשים, אילו היה המפרק פועל כנדרש, מלכתחילה לא הייתה נרשמת החברה בסטטוס של חברה בפירוק, ואילו היה פועל בהתאם לבקשה שהוא עצמו הגיש ביום 15.12.08 (לתיקון טעות סופר), הרי שעוד בשנת 2008 ניתן היה לתקן את הטעות ברישום. עם זאת, כך הטענה, המפרק לא פעל משך שנים, וכאשר המבקש ביקש בשנת 2012 לתקן את הרישום, המפרק אף התנגד לבקשה, ולאור התנהלות זו החברה הייתה מצויה בסטטוס של פירוק משך 4 שנים.

8. באשר לנזקים הנטענים שנגרמו למבקשים, כאמור, נטען על ידי המבקשים, כי ממועד מתן צו הפירוק, חדלו בעלי חוב לפרוע לידי המבקשת את חובותיהם, וכיום לא ניתן לגבות את החובות הנ"ל, הן מפאת התיישנותם, הן מפאת שיהוי בגבייתם והן מחמת היקלעותם של בעלי החוב להליכי חדלות פירעון. לטענת המבקשים, היקף נשייתה של המבקשת בצדדים שלישיים, בגין חובות עבר, מסתכמת בסך של כ- 30 מיליון ש"ח.

טענות המפרק וכונס הנכסים הרשמי
9. לטענת המפרק, עסקינן בתביעה שאין בה ממש, אשר כל מטרתה היא להלך עליו אימים ולמנוע ממנו לבצע את עבודתו כמפרק. עוד טען המפרק, כי הגשת תביעה נגד בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון, ובכלל זה נגד מפרק חברה, הינה חריג שבחריגים, ובנידון אין המדובר בנסיבות חריגות. כן טען המפרק, כי תביעה נגד בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון מצריכה זהירות רבה בהפעלתה, שכן קיימות סנקציות חלופיות כנגד בעל תפקיד שמעל או התרשל בתפקידו, כגון הפחתת שכרו או העברה מתפקידו.

10. עוד טען המפרק, כי יש לדחות את הבקשה על הסף משום לאיבי אין כל מעמד במבקשת, הוא אינו בעל מניות בחברה ואינו דירקטור בה, ועל כן לא ניתן לדעת אם ההליך מתקיים בשם המבקשת או למען האינטרס האישי של איבי. המפרק הפנה לתדפיס רשם החברות, ממנו עולה כי בעלת המניות במבקשת הינה חברה בשם "פינלדה נדל"ן בע"מ" והדירקטורית היחידה בחברה היא גב' רויטל חצור, שלא ברור מה הקשר בינה לבין איבי, ו האם היא נתנה את הסכמתה להגשת התביעה נגד המפרק, בשם החברה. כן ציין המפרק, כי במניות פינלדה נדל"ן בע"מ, מחזיקה חברה שאינה רשומה בישראל, בשם "לימיטד פינלדה הולדינגס". משכך, לא ברור בשם מי ובהסכמת מי, הגיש איבי תביעה בשם המבקשת, נגד המפרק.

11. לגופו של עניין, טען המפרק, כי הוא מעולם לא ביצע פעולה רשלנית כלפי המבקשת, שכן המבקשת מעולם לא הייתה בהליכי פירוק, ועל כן לא יכולה להיות למבקשים טענה כנגד פועלו כמפרק. כן טען המפרק, כי מיד לאחר שהוא גילה כי בבקשת הפירוק ארעה טעות סופר במספר הזיהוי של החברה, הוא הגיש בקשה לתיקון טעות סופר, ובית המשפט החליט על תיקון הטעות סופר והורה למזכירות ואף לכונ"ר לתקן את הטעות. לטענת המפרק אין לו כל ידיעה מי הוא הגורם שהורה על רישומה של המבקשת כחברה בפירוק.
משכך, טען המפרק, כי הוא ביצע את כל שהוטל עליו לבצע בעניין זה, וזאת לפי הוראות מפורשות של בית המשפט, ואין למבקשות כל טענה של ממש בדבר פועלו כמפרק.

12. כן טען המפרק, כי במסגרת בקשת הפירוק של אפיקי אנרגיה, התקיים דיון בפני בית המשפט, בו נכחו נציגים של אפיקי אנרגיה, עו"ד חורש ומר אסף איבי, בנו של איבי- המבקש, אשר ציין כי הוא פועל בשם של אביו (ראו פרוטוקול הדיון מיום 16.3.09, וכן פסק דינו של כב' השופט גינת מאותו היום) ומשכך חזקה כי הגורמים הרלוונטיים במבקשת היו מודעים לכל החלטה שניתנה בתיק הפירוק, ובכלל זה היו מודעים להחלטה בדבר תיקון טעות הסופר, אך הם לא עשו דבר על מנת לוודא כי החלטה זו מיושמת.

13. באשר לנזקים הנטענים שנגרמו למבקשת, טען המפרק, כי המבקשים הפנו בעיקר לחובות שזמן פירעונן היה בין השנים 2005- 2006, זמן רב בטרם התקיים הליך הפירוק, ועל כן אין כל קשר בין העדר היכולת לגבות את החובות לבין הרישום השגוי ברשם החברות. לטענת המפרק, לו רצתה המבקשת לגבות את החובות בזמן אמת, לא הייתה לה כל בעיה, שכן הסטטוס שלה ה יה של חברה פעילה עד לסוף שנת 2008. בנוסף, היה באפשרות המבקשת לגבות חובות אלו אף לאחר שנת 2008, וזאת לאור העובדה כי אסף איבי היה מודע לטעות ברישום, והיה באפשרותו לבקש את תיקון הטעות ברישום.

14. הכונ"ר, על אף שאינו צד לבקשה, התנגד לבקשה. ראשית טען הכונ"ר, כי יש לצרפו להליך דנן, שכן הבקשה הוגשה רק כנגד המפרק, כאשר התביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"א 13849-09-14) עדיין תלויה ועומדת כנגדו, שכן רק התביעה כנגד המפרק נמחקה. לטענת הכונ"ר היה על המבקשים למחוק את התביעה בכללותה, ולבקש את אישורו של בית משפט של פירוק להגיש תביעה כנגד המפרק והכונ"ר, ולא רק כנגד המפרק. כן הצטרף הכונ"ר לטענות המפרק שפורטו לעיל, לפיהן אין מקום לאשר הגשת תביעה כנגדו.

15. בתגובה לעמדת הכונ"ר, טענו המבקשים, כי הכונ"ר הוא גוף המייצג את המדינה, ואין כל הוראה בדין המחייבת הגשת בקשה לבית המשפט של חדלות פרעון, למתן אישור להגיש תביעה נגד המדינה. לטענת המבקשים, להבדיל מהגשת תביעה נגד המפרק, שהיא תביעה אישית נגד בעל תפקיד שמונה על ידי בית משפט של חדלות פרעון, ומשכך נדרש אישור מראש של בית משפט, הגשת תביעה נגד הכונ"ר הינה, בפועל, הגשת תביעה נגד מדינת ישראל ומשכך אין צורך לקבל את אישורו של בית המשפט להגשתה. המבקשים הדגישו, כי אין המדובר בתביעה אישית נגד נציג הכונ"ר, שלקח חלק בהליכי הפירוק של אפיקי אנרגיה, אלא שתביעתם הוגשה נגד המדינה בלבד, מתוקף היותה אחראית למחדלים של עובדיה, ולהתנהגותם הרשלנית .
כן טענו המבקשים בעניין זה, כי לפי חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב- 1952, ניתן להטיל על המדינה אחריות בנזיקין, ודינה של המדינה בנזיקין, כדין כל גוף מאוגד (סעיף 2 בחוק הנ"ל).

אלו היו טענות הצדדים. אקדים ואומר כי דין הבקשה להדחות מהסיבות שיפורטו להלן.

דיון
16. נקודת המוצא בדיון בבקשה, הינה כי פעולות המפרק בגינן מתבקשת הרשות להגיש נגדו תביעה, נעשו במהלך ובמסגרת תפקידו כמפרק חברות צאמא ואפיקי אנרגיה. יצוין, כי בענייננו, אין המדובר בבקשה "קלאסית" להגשת תביעה נגד המפרק, שכן לא נטען לנזקים שנגרמו לחברה בפירוק או לנזקים לקופת הפירוק, אלא שנטען לנזקים כלכליים שנגרמו לצד שלישי וחיצוני לפירוק, היא המבקשת. עם זאת, משאין חולק כי פעולות המפרק, בגינן מתבקש האישור להגיש תביעה נגדו, "באו לעולם" במסגרת הליך הפירוק של צאמא ואפיקי אנרגיה, תביעתם של המבקשים, משתייכת לקבוצה של תביעות כנגד בעל תפקיד, ומשכך נדרש אישור מראש של בית משפט של פירוק.

17. כעת נשאלת השאלה האם יש מקום להתיר למבקשים להגיש תביעה נגד המפרק, בטענה כי הלה התרשל בניהול ההליך, בכך שרשם בבקשת הפירוק את מספר הזיהוי של החברה המבקשת, במקום חברת אפיקי אנרגיה, ולא פעל לשנות רישום זה, כאשר הרישום הנ"ל הוביל להימצאותה של המבקשת בסטטוס של חברה בפירוק משך שנים, וגרם לה נזקים.

הכרעה בשאלה זו מחייבת שקילת שיקולים של מדיניות משפטית, כפי שיפורטו להלן.

18. ברע"א 9227/12 עו"ד שי גרנות, כונס הנכסים נ' שמייזר רות (27.8.2013) ("עניין גרנות") ציין בית המשפט העליון את הדברים הבאים, אשר יפים אף לענייננו:

"הטלת אחריות אישית על בעל תפקיד עשויה אמנם להמחיש לבעל התפקיד את גודל האחריות המוטלת על כתפיו ולתמרץ אותו לנהוג בזהירות ובשיקול דעת, אולם עם זאת, קיימים שיקולי מדיניות כבדי משקל המושכים לכיוון של ריסון וזהירות יתר בבוא בית המשפט לאשר תביעה אישית כנגד בעל תפקיד. מעבר לנזק הכספי, לאפשרות ההשפעה על גובה פרמיית הביטוח המקצועי שהוא משלם ולפגיעה בשמו הטוב של בעל התפקיד, ניתן להצביע על שיקולים מהותיים שונים, וביניהם, חשש מהרתעת יתר, שעלולה להביא להימנעות אנשים ראויים ליטול על עצמם את התפקיד; חשש מזהירות יתר ורתיעה מוגזמת מנטילת סיכונים אשר תכשיל את מלאכתו של בעל התפקיד; חשש מפני הצפה של תביעות אישיות ותביעות סרק; וחשש להכבדה על עבודתו של בעל התפקיד, אשר יאלץ להשקיע את מרצו וזמנו בהתגוננות מפני תביעות בחזיתות רבות (השופט דנציגר בע"א 4042/08 סגל נ' גיורא גרינברג בפסקה 10 (22.4.2009)). ועיקר העיקרים – החשש לעיוות שיקול הדעת ולפגיעה בהפעלת שיקול הדעת בביצוע התפקיד (להרחבה על השיקולים השונים בהיקש לתפקיד הנאמן ראו ורדה אלשיך וגדעון אורבך, הקפאת הליכים – הלכה למעשה 243-221 (מהדורה שניה, התשע"א-2010) (להלן: אלשיך ואורבך הקפאת הליכים)).

פעמים רבות, מינוי בעל תפקיד נכפה על החייב או על בעלי מניות המתנגדים להליכים אלה, ובעל התפקיד מוצא עצמו עומד בפני לחצים שונים, הן מצד הנושים והן מצד החייב. לא בכדי בעל תפקיד נחשב כקצין בית המשפט, כידו הארוכה של בית המשפט וכמי שאמור לפעול על פי הדין ועל פי הנחיות והוראות בית המשפט. ככזה, יש לאפשר לבעל התפקיד לעבוד תחת מטרית הגנה מסוימת, על מנת לאפשר לו לבצע את תפקידו ללא חשש וללא מורא מבעלי אינטרסים כאלה ואחרים. זהירות יתר נדרשת, מטבע הדברים, כאשר ההאשמות כנגד בעל התפקיד מוטחות על ידי החייב שהאינטרסים שלו נוגדים, פעמים רבות, את האינטרס של הנושים ושל בעל התפקיד" (פסקה 19 בפסק דינו של כב' השופט י' עמית, ההדגשה לא במקור).

מכאן נקודת המוצא, כי הטלת אחריות אישית על בעל תפקיד והיתר להגיש כנגדו תביעה אישית, היא צעד חריג המחייב נקיטת זהירות רבה בטרם הפעלתה. לא למותר לציין בעניין זה, כי קיימות סנקציות חלופיות כנגד בעל תפקיד שמעל או התרשל בתפקידו, כגון הפחתת שכרו או העברה מתפקידו .
בנידון, הן מטעמים של שיקולים מדיניות משפטית והן מן הטעם שלא הונחה תשתית ראייתית מספקת (כפי שיפורט להלן), לא מצאתי כי יש מקום לנקוט צעד כה חריג כנגד המפרק.

19. באשר לרמת ההוכחה נדרשת בעניינים כגון דא, קבע בית המשפט העליון, כי על המבקש להגיש תביעה נגד בעל תפקיד, להניח "תשתית ראייתית לכאורית", כאשר היתר להגשת תביעה יינתן "אך במקרים בהם ברור לבית המשפט כי לא מדובר בתביעת סרק וכי אין לשלול כי התובעים יצליחו להוכיח פעולה בזדון, רשלנות או חריגה מסמכות" (עניין גרנות, פסקה 20 בפסק דינו של כב' השופט עמית).
בנידון, לא הונחה תשתית ראייתית שכזו.
טענות המבקשים לנזקים בגין אובדן האפשרות לגבות חובות נטענו באופן כללי ביותר, ללא פירוט. עיון בטענות המבקשים מעלה כי החובות אליהם הפנו, הינם חובות שנצברו בין השנים 2004- 2006, כאשר המבקשים הפנו למספר רב של שיקים שמועד הפירעון שלהם היה בין השנים הנ"ל. בהינתן כי הרישום השגוי של סטטוס המבקשת ברשם החברות, כחברה בפירוק, נעשה בתאריך 20.4.09 (כך לפי נתוני מאגר רשם החברות שצורף כנספח 1 לתשובת המפרק), הרי שלמבקשת היו מספר שנים לגבות את החובות בטרם נעשה הרישום השגוי. המבקשים לא פירטו בבקשתם מה אירע בין השנים 2004- 2009, הם לא פירטו מדוע לא פעלה המבקשת לגבות את החובות בזמן אמת, ומרבית הטענות התמצו בכך ש"במהלך התקופה בה הייתה המבקשת בהליכי פירוק נקלעה מושכת השיקים להליכי חדלות פירעון, ולא ניתן עוד לגבות ממנה את השיקים כאמור".
המבקשים לא הצביעו על קשר, ולו קלוש, בין הרישום של החברה בסטטוס של פירוק בשנת 2009 לבין העדר היכולת לגבות חובות של שנים קודמות. כך, למשל, נטען בבקשה לנזק בסך של כ- 1.5 מיליון ש"ח, בגין אובדן האפשרות לגבות חוב מאת חברת סכס פהד בע"מ, מפני שזו האחרונה נקלעה להליכי פירוק.
בהינתן כי חברת סכס פהד נקלעה להליכי חדלות פירעון בשנת 2006 וביום 8.8.06 ניתן צו להקפאת הליכים בעניינה (פר"ק 749/06), לא ברור כיצד הרישום השגוי בשנת 2009, הוא הגורם שמנע מהמבקשת לגבות ממנה כספים.
לסיכום עניין זה, מלבד חוב אחד בסך של כ- 455,000 ש"ח מאת כרמי יצחק, לגביו פירטה המבקשת אלו צעדים נקטה עוד בשנת 2005 על מנת לגבות את החוב, יתר הטענות נטענו ללא פירוט.

20. בנוסף, בפסק דינו בעניין גרנות, ציין כב' השופט עמית, במאמר מוסגר, כי:

"הגשת תביעה אישית כנגד בעל תפקיד, משתלבת עם מגמה ההולכת ומתפשטת במקומותינו בשנים האחרונות של "הליך על הליך" או "הליך גורר הליך". תופעה זו באה לידי ביטוי, בין היתר, בתביעות בעילות של רשלנות מצד עורך דין; שימוש לרעה בהליכי משפט; לשון הרע עקב הליכים מינהליים ומשפטיים שננקטו; תביעה נגד מומחה מטעם מי מהצדדים או מטעם בית משפט ועוד".

בע"א 4042/08 עוזי סגל נ' עו"ד גיורא גרינברג (ניתן ביום 22.4.2009) ציין כב' השופט דנציגר, כי נימוק כבד משקל נוסף, לא לאשר הגשת תביעה נגד המפרק, הוא החשש מפני הכבדה על הליכי הפירוק כתוצאה מניהול תביעות מתמשכות בחזיתות רבות וכתוצאה מכך הכבדה על פעולתו של המפרק אשר יאלץ להשקיע את מרצו וזמנו בהתגוננות מפני תביעות כאמור (פסקה 10 בפסק דינו) .
בענייננו, לא למותר לציין, כי עסקינן בשני הליכי פירוק ארוכים ומורכבים: האחד, של צאמא (פר"ק 718/07) והשני, של אפיקי אנרגיה, הוא התיק דנן. בתיק הפירוק של צאמא הוגשו, עד להיום, לפחות 127 בקשות וניתנו למעלה מ- 200 החלטות, ובתיק הפירוק של אפיקי אנרגיה הוגשו לפחות 87 בקשות וניתנו למעלה מ- 100 החלטות. תיקי פירוק אלו הם דוגמה למגמה של "הליך גורר הליך" שפירט כב' השופט עמית בפסק דינו, שכן לא מעט הליכים שננקטו במסגרת פירוק החברות הללו, גררו אחריהם עוד הליכים ודי בכך שאפנה לבקשה 87 בתיק פירוק של צאמא, שגררה אחריה בקשות והליכים נוספים שהגיעו עד לבית המשפט העליון, על מנת להבין את היקף התופעה.
אף שיקול זה, מחזק את מסקנתי שיש לדחות את הבקשה בנידון.

21. על כל האמור לעיל יש להוסיף, כי לא מצאתי פגם בהתנהלות המפרק. המפרק, לאחר שנוכח כי נפלה טעות במספר זיהוי החברה, הגיש תוך מספר ימים, ביום 15.12.08, בקשה לתיקון טעות סופר, לשנות את מספר הזיהוי של אפיקי אנרגיה, אשר את פירוקה מבוקש. כב' השופט גינת קיבל את הבקשה עוד באותו היום, והורה לכונ"ר ולמזכירות בית המשפט לעדכן את רישומיהם. משהורה בית המשפט של פירוק לכונ"ר ולמזכירות לעדכן את רישומיהם, המפרק רשאי היה להניח, כי הכונ"ר והמזכירות אכן מילאו אחר הוראות בית המשפט, ו ספק אם היה חייב לנקוט בפעולה נוספת בנוסף לבקשה שהגיש .
כאמור, טעות הסופר תוקנה טרם הדיון הראשון בתיק הפירוק, ומתן צו הפירוק ניתן כנגד אפיקי אנרגיה. הקשר הנטען בין טעות הסופר לבין אי יכולתה הנטענת של המבקשת לבצע הליכי גבייה בעניין ההמחאות שהחזיקה, הינו קשר מפוקפק עד מאוד. המבקשת ידעה היטב, כי אין כנגדה כל צו לפירוקה וכי היא חברה קיימת אשר יכולה לפעול ולממש את זכויותיה.

22. באשר לטענות הכונ"ר, אין מקום לטענות אלו במסגרת הבקשה דנן, שכן הבקשה הוגשה נגד המפרק בלבד, והסעד היחיד שנתבקש בה, הוא להותיר למבקשים להגיש תביעה נגד המפרק. מן המפורסמות שבית המשפט מוסמך להכריע רק בטענות שבפניו, ומשהכונ"ר אינו צד לבקשה, ומשלא התבקש כנגדו כל סעד, אין מקום לדון ולהכריע בטענות הכונ"ר.

23. סוף דבר, אני דוחה את הבקשה לאשר למבקשים להגיש תביעה נגד המפרק, הן מן הטעם כי לא מצאתי שהנסיבות בנידוננו מצדיקות נקיטת צעד כה חריג של הגשת תביעה נגד בעל תפקיד, והן מפני שלא הונחה תשתית ראייתית מספקת.

לא בלי היסוס, החלטתי להימנע מהטלת הוצאות, ולפיכך יישא כל צד בהוצאותיו.

ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ה, 23 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.