הדפסה

צ'רלטון בע"מ נ' גבאי

מספר בקשה:1
בפני
כב' השופטת הלית סילש

מבקש/נתבע

אברהם גבאי

נגד

משיבה/תובעת

צ'רלטון בע"מ

החלטה

בפני בקשה לדחיית התביעה על הסף, מחמת השתק עילה, פלוגתא או השתק שיפוטי.

לטענת המבקש, התובעת הגישה עשרות תביעות כנגד נתבעים שונים, בטענה של הפרת זכויות היוצרים של התובעת עקב שידור פומבי של משחקי היורו (כהגדרתם להלן) על יד י אותם נתבעים. בתביעות אלה, טענה ה משיבה טענה עובדתית על פיה, זכויות היוצרים שלה בשידורי היורו, מקורן בזכות חוזית ו בהיות התובעת בעלת רישיון ייחודי לשידור המשחקים, לאחר שרכשה בכסף רב, את זכויות השידור שלהם, מאת בעל זכויות היוצרים.

מאידך, במסגרת תביעה זו, טוענת המשיבה כי זכויות היוצרים שלה, לשידור משחקי היורו, נובעות מעצם הפקת שידורי היורו על ידה.

לשיטת המבקש, המשיבה שינתה את גרסתה העובדתית, במטרה להתגבר על שתי משוכות שהוצבו לה על ידי בתי המשפט בהליכים קודמים, אשר כללו, בין היתר את הצורך בהצגתו של הסכם ההתקשרות עם בעל זכויות היוצרים המקורי, כמו גם צירופה של EUFA כצד ל הליך.

הוסיף המבקש וטען , כי הטענה העובדתית הנטענת בכתב התביעה נשוא תיק זה, סותרת את הטענה העובדתית לה טענה המשיבה בתביעות הרבות האחרות אשר הוגשו על ידה לבתי המשפט השונים, כמפורט לעיל, ומשכך, חלים דיני ההשתק לסוגיהם השונים, ומכאן ההכרח בסילוקה של התביעה על הסף, תוך חיוב בהוצאות.

לטענת המשיבה, דוקטרינת ההשתק השיפוטי אינה רלבנטית למחלוקת נשוא תיק זה, מאחר והיא עוסקת בהעלאת טענות עובדתיות סותרות בהליכים משפטיים שונים, בעוד שבענייננו, לא מדובר בטענות עובדתיות סותרות, אלא שהמשיבה תובעת, מבחירה, מכוח זכות כפולה שקיימת לה בדין, וכי לתובעת זכות קנויה לנסח את כתבי טענותיה כרצונה.

לגרסתה, היא אכן בעלת זכויות חוזיות מ EUFA לשידור ומסחור משחקי היורו, כאשר על בסיס זכויות אלה, היא מפיקה תכניות שונות, בין היתר, באמצעות עריכת השידורים באולפניה, עשיית שימוש בניידות שידור, מצלמות, אמצעים גרפיים, הוספת קטעי קישור, פרשנויות וכיוצא באלה.

עוד טענה המשיבה כי זכויות היוצרים שלה הוכרו מפורשות בפסיקת בית המ שפט העליון, ומשכך, אין היא מחויבת בצירוף הסכמי הרישיון או מסמכים אחרים המעידים על זכויותיה, וכן היא אינה מחויבת בצירוף UEFA כצד לתביעה , וזאת גם מקום בו הייתה תביעתה מתבססת על הזכויות החוזית, וזאת לאור סעיף 37(ד) וסעיף 54 לחוק זכויות היוצרים.

במסגרת תשובתו, עתר המבקש למחיקתן של טענות שונות מתוך התגובה, שעה בה לשיטתו עסקינן בהרחבת חזית ומקום בו לא צורף תצהיר. עוד הוסיף המבקש וחזר על טענותיו במסגרת הבקשה המקורית.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשה , בתגובה ובתשובה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. טעמיי להלן.

כתבי הטענות

בכתב התביעה טענה התובעת כי הינה חברה, אשר בין היתר, מפיקה שידורי ספורט, המשודרים בארץ באמצעות חברת הכבלים (HOT) וחברת הלווין (YES), באפיקי שידור שונים.

לשיטתה של התובעת, התכנים המשודרים באפיקי השידור שלה, ובין היתר שידורי משחקי הכדורגל הידועים בשם "יורו 2012" (להלן: "משחקי היורו"), הם בגדר יצירות המוגנות על ידי חוק זכויות יוצרים, תשס"ח 2007 (להלן: "חוק זכויות יוצרים" או "החוק"), כאשר לתובעת הזכות הבלעדית להפקתם ושידורם בישראל.

עוד נטען בכתב התביעה, כי הנתבע הינו הבעלים והמנהל של בית עסק בשם המסחרי "צ'וייס – CHOICE" במודיעין (להלן: "בית העסק"), המשמש כמקום בידור ציבורי, כהגדרתו בחוק זכויות יוצרים, וכי הוא הפר את זכויותיה של התובעת ביצירות המוגנות, בין היתר, על דרך הקרנתם ו/או הצגתם ו/או ביצוע פומבי של משחקי היורו לשנת 2012, וזאת מבלי שביקש ו/או קיבל מהתובעת רשיון כדבעי לעשות כן.

במסגרת כתב ההגנה הכחיש הנתבע כי הופרו על ידו חובות כלשהן, או כי שידר את משחקי היורו באופן המהווה הפרה של הוראות הדין.

עוד הוסיף הנתבע וטען במסגרת כתב ההגנה כי ממילא יש מקום להורות על סילוקה של התביעה על הסף, וזאת מן הטעמים אשר פורטו גם במסגרת בקשה זו.

השתק עילה או השתק פלוגתא

מהותית, טען המבקש לקיומו של השתק עילה/פלוגתא/שיפוטי, בשל טענת המשיבה לקיומן של זכויות יוצרים מכוח הפקת השידורים, אל מול טענות לזכויות מכוח חוזה במסגרת הליכים קודמים.

לא מצאתי לקבל טענות אלו של המבקש.

השתק עילה והשתק פלוגתא

הלכה ידועה היא, כי הכלל של מעשה בית דין, הן ככל שהוא נוגע להשתק עילה והשתק פלוגתא, חל רק מקום בו ההתדיינות, הינה בין אותם בעלי הדין או חליפי הם.
(לעניין זה ראה לדוגמא נינה זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, עמודים 3-6, 11-12, 380-381 (מהדורה שלישית, 1998),1991; ע"א 143/51 ראש העיר רמת גן נ' חברת פרדס ינאי בע"מ, פ"ד י' 1804, 1810-1812; ע"א 181/67 גרינשפן נ' שרעבי, פ"ד כא(2) 630, 635).

בענייננו, אף אחד מפסקי הדין עליהם מסתמך הנתבע, לא ניתן במסגרת ההתדיינות שבין המבקש למשיבה.

פסקי הדין הנזכרים במסגרת בקשתו של המבקש, ניתנו במערך היחסים שבין ה משיבה לצד דים שלישיים.
לא מדובר אפוא באותם הצדדים להליך, ומשכך, אין בפסקי הדין האמורים, כדי להקים השתק, במערך היחסים שבין הצדדים להליך שבפני.
זה גם המקום לציין כי המבקש טען במסגרת הבקשה כי הוגשו עשרות תביעות ואולי אפילו מאות, אך המבקש התייחס במסגרת בקשתו למספר מצומצם מאוד של מקרים, וממילא אין בידי לבחון או להכריע האם אכן עסקינן בהתייחסות עקבית של הפסיקה במסגרת אותם עשרות הליכים , אם לאו.

די באמור לעיל על מנת להביא לדחיית בקשתו של המבקש, ככל שענינה השתק עילה ופלוגתא.

אוסיף ואציין כי בכל הנוגע להשתק פלוגתא, הרי כי מטרתו של זה הינה למנוע הליך או דיון נוסף, ביחס ל אותה פלוגתא עובדתית או משפטית, ללא קשר הכרחי לעילת התביעה.

הרציונל העומד בבסיסו של רעיון זה הוא מניעת ניהול כפל הליכים, צמצום אפשרות קיומם של פסקי דין סותרים, יצירתה של וודאות משפטית, ויעילות.

במהלך השנים, התפתחו ונקבעו על ידי בית המשפט העליון מספר כללים או תנאי סף, לצורך הכרה בקיומו של השתק פלוגתא, וכמפורט להלן :

א. הפלוגתא או המחלוקת, בשתי ההתדיינויות, היא אותה פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים.
ב. התקיימה בין הצדדים, התדיינות משפטית, תוך שניתן לצד אשר כנגדו מועלית טענת ההשתק, יומו בבית המשפט, וזאת ביחס לאותה פלוגתא.
ג. ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית המשפט בקביעה של ממצא פוזיטיבי.
ד. אותה הכרעה, הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתיק הראשון.

ארבעת תנאים אלו, יחד, צריך שיתקיימו, על מנת שיכול ותצמח לתובעות טענה בדבר השתק פלוגתא.

שעה שיוכח כי נתנה לבעל הדין האפשרות למצות את יומו בבית המשפט, ביחס לסוגיה ופלוגתא שנדונה, וניתן פסק דין סופי שהפך חלוט, יכול ויקום אותו "מחסום" או תקום אותה מניעות, אשר יש בה כדי לאיין את יכולתו של אותו בעל דין מלחייב את בתי המשפט ואת הצד שכנגד מלקיים התדיינות נוספת באותו נושא.

במקרה שבפני, שעה בה אין חולק כי הצדדים להליך אינם אותם צדדים לפסקי הדין אליהם ביקש המבקש להפנות, כאשר לא ברור האם אכן מדובר כלל באותה פלוגתא, כאשר אין בידי לדעת האם במסגרת עשרות ההליכים אליהם ביקש המבקש להפנות, התקיימה התדיינות משפטית לגופו של עניין, ובית המשפט הכריע בי חס לאותה פלוגתא באופן פוזיטיבי. בהינתן כל אלה, אין מקום לקביעה בדבר קיומו של השתק פלוגתא.

השתק שיפוטי

הלכה היא כי בעל דין אשר טען טענה משפטית או עובדתית, בהליך אחד, וטענתו התקבלה, מושתק מלטעון, בהליך אחר, טענה הסותרת טענה זו.

כלל זה, המכונה "השתק שיפוטי", נגזר מעקרון תום הלב ונועד לשמור על טוהר ההליך השיפוטי ולמנוע ניצול לרעה של בתי המשפט.
תחולתו של ההשתק השיפוטי, אינה מוגבלת למקרים בהם המדובר באותם המתדיינים ואף אין דרישה להסתמכות בעל הדין שכנגד על הטענה בעטיה ניתן הסעד או בשינוי מצבו לרעה עקב כך.
(לעניין זה ראה לדוגמא ע"א 513/89 S/ interlego a נ' 1. Lines bros. S.a-exin ואח' , פ"ד מח (4) 133; ע"א 9056/12 יעל קינג נ' פקיד השומה ירושלים (פורסם בנבו)).

אציין כי במשך שנים, נהוגה הייתה הלכה על פיה אחד התנאים להכרה בקיומו של השתק שיפוטי, היה הצלחה בהליך הקודם, דהיינ ו, כי בעל הדין אשר כלפיו נטען ההשתק השיפוטי, זכה בהליך הראשון על סמך טענה שאת היפוכה הוא טוען בהליך הנוסף (כאשר אין הכרח כי אותו המתדיין זכה בדין, אלא די בכך כ י הטענה עצמה התקבלה). בחלוף השנים, הובעו דעות שונות על ידי בתי המשפט, וקיימת גישות הסוברות כי בנסיבות מוגדרות, ניתן לוותר על דרישה זו.
( לעניין זה ראה לדוגמא רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים בע"מ, פ"ד נט(6) 625, אל מול רע"א 8297/12 הפניקס הישראלי לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו); ע"א 8119/06 יבולי גליל בע"מ נ' מ"י – אגף המכס ומע"מ (פורסם בנבו)).
מקום בו לשיטת המבקש הוגשו על ידי המשיבה מאות תביעות, וההתייחסות בבקשה הינה למספר מקרים מוגדר, ממילא לא ניתן לבחון שאלה זו של הצלחה או דחייה של טענות.

ואולם, במסגרת ההליך דנן, ממילא איני נדרשת לאלו וזאת מקום בו לא ניתן לקבוע, מקדמית, כי הטענות העובדתיות, מכוחן מבססת התובעת את זכויותיה הנוגעות לשידורי היורו, סותרות בהכרח זו את זו, ויכול וימצא כי אלו דרות זו בכפיפה לזו, או שהינן חלופיות.
יודגש כי על מנת שיקבע, כפי עתירת המשיבה, כי הופרה זכות יוצרים, יהא עליה להוכיח כי קיימת לה זכות יוצרים, באותה "יצירה" נטענת, ולאחר מכן כי זו אכן הופרה.

זכות יוצרים זו יכול ותקום לכאורה באחת מבין החלופות הבאות:
הראשונה - קביעה על פיה "היצירה" עצמה נעשתה על ידי המשיבה;
השנייה- כי המשיבה הינה בעלת זכות ביצירה מכוח רכישה/זיכיון/רישיון.

שעה בה עסקינן בסוגיות המערבות בחובן סוגיות עובדתיות, הרי שהמקום להכריע באלו, אינו במסגרת בקשה מקדמית לסילוק על הסף.

ויודגש, שמורות לשני הצדדים טענותיהם לעניין נטלי הוכחה והבאת ראיות. עם זאת ההכרעה ביחס אלו, ראוי כי תמצא מקומה במסגרת התיק העיקרי ואין מקומה במסגרת בקשה מקדמית של סילוק על הסף.

בית המשפט העליון נתן דעתו לא אחת כי סילוקה של תביעה על הסף, צריך שיעשה במקרים חריגים בלבד.
גם מקום בו קיים סיכוי, ולו קטן, כי תביעתו של בעל דין תתקבל, יש ליתן לו יומו בבית המשפט.

ככל שבסופו של יום יתברר כי דין טענותיה של התובעת להידחות, יהא הנתבע זכאי להיפרע ממנה בגין הוצאותיו.

הרחבת חזית

נוכח החלטתי דלעיל, מתייתר הצורך לדון בסוגיות נוספות שהועלו על ידי המבקש במסגרת תשובתו.

עם זאת, ועל מנת שלא תמצא החלטתי כחסרה אוסיף ואציין כי לא מצאתי לקבל את טענות המבקש, במסגרת התשובה לעניין הרחבת החזית, וזאת מקום בו האמור בסעיפים הנזכרים בתשובה , יש בם כדי התייחסות לטענות המבקש ב בקשתו, אותן לא יכולה היתה המשיבה לצפות בשלב ניסוח כתב התביעה, וממילא ההכרעה בהליך שבפני, תינתן על בסיס ובתוך מסגרת כתבי הטענות של הצדדים.
באשר לטענות לעניין העדרו של תצהיר, אציין כי גם הבקשה וגם התשובה מטעם המבקש לא לוו בתצהיר, וממילא הכרעתי בבקשה זו נעשתה על בסיסן של סוגיות משפטיות.

סוף דבר,
הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות הבקשה בסך של 2,500 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

התיק יועבר למנ"ת לצורך קביעת מועד דיון בהתאם ליומן.

המזכירות תתבקש לשלוח העתק החלטתי זו לצדדים.
ניתנה היום, כ"ו כסלו תשע"ה, 18 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.