צוקר ואח' נ' בירן

מספר בקשה:7
בפני
כבוד ה שופטת רונית פינצ'וק אלט

מבקשים

1. עודד צוקר
2. זאב קופף
3. רון שוורצבאום
4. מיכל שוורצבאום

נגד

משיבים

דניאל בירן

החלטה

לפני בקשה למתן צו לגילוי מסמכים כללי, ספציפי וכן צו לגילוי ועיון במסמכים מצד ג'.
עיקרי התובענה
במרכזה של תובענה זו עומדות טענות המבקשים, אנשי עסקים בעיסוקם, ביחס להשקעות אותן בצעו במיזם טכנולוגי אותו הוביל המשיב, ושלימים התברר, לטענתם, כ"עוקץ" שבמסגרתו גייסו המשיבים כספים ממשקיעים בתרמית, תוך גזלת הכספים לצרכי המשיב במקום שיופנו להשקעתם במיזם.
המבקשים טוענים כי המשיב הציג מצגים בדבר המיזם שבמרכזו עומדת טכנולוגיה ייחודית להפקת חשמל באמצעות מעבר רכבים על פסי האטה טכנולוגיה שכונתה על ידי המשיב כ"טכנולוגיית ג'י מושן". נטען כי כחלק ממצגיו של המשיב טען לבעלות בקניין הרוחני של טכנולוגיה זו ולקיומה של מערכת דומה לזו שעובדת ונמכרה לרשות החשמל והעירייה בפארמה שבאיטליה וכי כל שנותר הוא לגייס משקיעים נוספים לצורך הרחבת הייצור והפעילות לשווקים נוספים.
המבקשים טוענים כי המשיב מסר שהמערכת מיוצרת בארץ אך הכוונה היא להעביר את הפעילות העסקית לשוויץ ולצורך כך אף תוקף החברה במסגרת הטריטוריה של האחרונה. המשיב הסתיר מהמבקשים כי קיימת חברת ג'י מושן בישראל, בה הוא משמש כבעל השליטה יחד עם בעלי מניות ישראלים ובעלי מניות איטלקים, ולימים, יקים עמם בסתר "ג'י מושן" נוספת באיטליה. נטען כי לצורך מימוש תוכניתו השתמש המשיב במר אלי גואסטלה, ד"ר לכימיה, ששימש כיד ימינו ובעל תפקיד מרכזי בכל 3 חברות ג'י מושן, ומי שקיבל במסגרת הפעילות האמורה, מניות בכל החברות ללא כל תשלום.
נוכח כלל האמור, טוענים המבקשים כי המערכת שעל בסיסה הצטרפו למיזם, כלל לא היתה באותה עת, מסחרית, ובפועל לא נמכרה. עוד נטען כי אף על פי שהמשיב גייס מהמבקשים סכום העומד על למעלה מ- 1 מיליון ₪, בפועל, לא עשה דבר לצורך פיתוחו.
המבקשים העמידו את תביעתם על סך של 1,546,000 ₪ ברכיבים הבאים: א. בגין השבה: המבקש 1: 108,448 ₪; המבקש 2: 269,155 ₪; 668,566 ₪; ב. 500,000 ₪ פיצוי על דרך האומדנא בגין הנזקים הממוניים והלא ממוניים של עוגמת נפש שנגרמו למבקשים כתוצאה מכניסתם למיזם והתרמית של המבקש, לה נפלו קורבן.
הבקשה
טענות המבקשים
המבקשים טוענים כי ביום 14.12.2014 שלחו למשיב בקשה לתצהיר גילוי מסמכים ובקשה לגילוי מסמכים ספציפי אך אלו לא זכו להתייחסות מצדו. על כן, פנו המבקשים ביום 20.11.2014 בכתב וביקשו כי יפעל לגילוי המסמכים והבהירו כי במידה ולא יעשה כן, יגישו לבית המשפט בקשה למתן צו גילוי מסמכים. לטענתם, עד למועד הגשת הבקשה כאן, המשיב לא התייחס פניותיהם.
המבקשים עותרים להורות למשיב לגלות בתצהיר מה המסמכים המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ונוגעים לעניין הנדון, וכן למתן צו המחייב את המשיב לגלות בתצהיר אם מצויים ברשותו או בשליטתו מסמכים ספציפיים שפורטו בבקשה לגילוי מסמכים ספציפי מטעמם.
טענות המבקשים ביחס לכל סעיף בבקשה לגילוי מסמכים יפורטו בפרק הדיון וההכרעה בליווי החלטה בעניינם.

טענות המשיב
לטענת המשיב דרישות המבקשים אינן רלוונטיות להליך ופוגעות באופן שאינו מידתי בפרטיותם של צדדי ג'. כך בלב התיק עומדת השאלה האם הכספים ששולמו על ידי המבקשים הינם "השקעה במיזם" או שמא "רכישת מניות מידי בעלי מניות". משכך סבור המשיב כי יש להבחין בין כספים המושקעים בחברה ושייכים לה, לסכומים המשולמים לידי צדדי ג' ומתוקף כך שייכים להם.
המשיב עורך הבחנה בין זהות הגורם שממנו נרכשו המניות, סוג המניות שנרכשו ומועד הרכישה. להלן יובאו טענותיו של המשיב ביחס לכל אחד מהמבקשים:
תביעת המבקש 1: נטען כי למבקשים אין זכות לקבל מהמשיב מידע כלשהו מאחר ואין בנמצא עילה של המבקש 1 נגד המשיב וכשהדבר עלול לפגוע בפרטיותו של האחרון או של צדדי ג'. בהקשר זה נטען כי המבקש רכש מניות בחברה ישראלית מד"ר אלי גואסטלה וכאשר זה לא נתבע וכשהתמורה שניתנה שייכת למוכר המניות שרשאי לעשות בה כרצונו.
תביעת המבקש 2: נטען כי אין המבקש 2 זכאי לגילוי מסמכים כלשהו מהמשיב. המבקש 2 רכש מהמשיב מניות בחברה הישראלית שהיו שייכות למשיב וכאשר הכספים ששולמו הפכו לקניינו של האחרון וכשלא נטענה כל טענה באשר לפעולות אותן הוא נדרש לבצע עם כסף זה. לדידו של המשיב אין הוא חייב בדין וחשבון באשר לפעולות אותן הוא מבצע בכספו ובוודאי שאין הוא זכאי למידע שקדם לכניסתו למיזם בחודש 08/2011. לחילופין, טוען המשיב, כי באם המבקש 2 סבור כי חבותו של המשיב אינה בשל מכירת מניות אלא בשל פעולותיו ומחדליו כבעל מניות בחברה או כמנהל בה, אזי מדובר בעניין כלכלי שהסמכות לבירורו נתונה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי.
תביעת המבקשים 3 ו-4: נטען כי המבקשים רכשו מניות בחברה השוויצרית החל מחודש מרץ 2012 ומשכך אינם זכאים למידע אודות החברה הישראלית ולמידע שקדם לכניסתם למיזם. עוד נטען בהקשר זה כי נערך הסכם מפורט על ידי איש מקצוע מטעמם של המבקשים ומכוחו זכאים הם למלוא הזכויות המנויות בו אך זאת כלפי החברה השוויצרית, שנוהלה על ידי מנהל מטעמם, מר משה חבשוש, כשלמשיב לא היתה כל שליטה על מעשיו. משכך, מר חבשוש הוא הכתובת אליה צריכים המבקשים לפנות בכדי לקבל מידע ביחס למניותיהם בחברה השוייצרית. נוכח כלל האמור, נטען כי הכללתם של המבקשים 3 ו- 4 בין המבקשים אינה מקנה להם את הזכות לדרוש את שדרשו.
המשיב טוען כי נאלץ לעזוב את ביתו בשל סכסוך שנתגלע בינו לבין בת זוגו חודשים ארוכים בטרם התביעה, ומאז מתגורר הוא בדירה שכורה. כן נטען כי פרטי רכוש רבים שהיו שייכים לו, הושלכו שלא על ידו ואינם עוד, בעוד שחלק מהפריטים מצויים בצורה דיגיטאלית כזו או אחרת ואילו האחרים יכול ומוחזקים על ידי צדדים שלישיים וניתן יהא לקבל העתק מהם. בהקשר זה מוסיף המשיב כי נוכח עיסוקיו כיום, הממלאים את מרבית זמנו, אין ביכולתו לבצע את "החקירה והדרישה" בדבר המסמכים והראיות הנדרשים להגנתו, ואם לא יצליח למצוא לכך את הזמן עלול הדבר לפגוע בעיקר בו.
במסגרת תגובתו מוסיף המשיב וטוען כי הבקשה לגילוי מידע עלולה לפגוע בפרטיותם של צדדים זרים, כך ביחס למידע הנוגע להכנסתו ולמצבו הכלכלי של אדם, כך ביחס למידע הנוגע לחשבון הבנק שלו. בהקשר זה נטען כי עת המידע המוגן שייך לצד ג' אשר זר להתדיינות, אזי הפגיעה הכרוכה בהצגת חומר פרטי השייך לו עלולה להיות קשה ומזיקה ולפיכך, מצבים המתירים פגיעה בפרטיות של צד ג' על דרך הצגת מידע מוגן ביחס אליו במשפט לא לו, הם נדירים ויוצאי דופן. נוכח כל זאת טוען המשיב כי דינה של הבקשה לעיין בחשבונות הבנק של צדדים שלישיים להידחות.
באשר לטענותיו הספציפיות של המשיב, אלו יפורטו במסגרת פרק ה"דיון והכרעה".

דיון והכרעה
גילוי מסמכים כללי
המבקשים פנו למשיב בבקשה כי זה יגלה בתצהיר מה הם המסמכים המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ונוגעים לעניין זה. המשיב עשה דין לעצמו בכך שלא השיב לפניות המבקשים בעניין ולא הגיש תצהיר מטעמו. במסגרת הודעתו ותגובתו בעניין הבקשה לגילוי מסמכים טוען המשיב טענות שונות שפורטו לעיל, אך בתוך שלל טענותיו אין בנמצא טענה עניינית המסבירה מדוע בחר שלא להגיש תצהיר גילוי מסמכים כללי. טענות "והצהרות" כלליות לפיהן אין למשיב מה להסתיר וכי כל מסמך שיש ברשותו או שיכול להשיגו נכון הוא להציגו בפני בית המשפט ראוי כי ימולאו בתוכן וזאת באמצעות הגשת תצהיר מתאים במסגרתו יתייחס המשיב לבקשה לגילוי מסמכים.
יוער כי טיעוניו של המשיב וההבחנות בין המבקשים השונים וכן טענותיו ביחס להעדר עילת תביעה כנגדו, אין בה כדי לפטור אותו מהגשת תצהיר גילוי מסמכים וכאשר טענות המבחינות בין מסמכים טרם הכניסה למיזם ולאחריו יכול והן ראויות אך אין הן יכולות להיטען באופן כללי ובוודאי שאין בהן משום פטור מהגשת תצהיר ערוך כדין.
יוער כי המשיב, חוזר על טענתו לפיה בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה היות והסמכות נתונה בידי המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב. החלטה בעניין כפירתו של המשיב בסמכותו העניינית של בית משפט זה נינתה ביום 02.02.2015 במסגרתה נדחתה עמדתו של המשיב וביום 15.05.2013 אף נדחה ערעורו על ידי כב' השופטת ע' צ'רניאק מבית המשפט המחוזי בתל אביב וזאת מטעמים דיוניים (המשיב הודיע על כך שמוגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי). לפיכך לא מצאתי לנכון להידרש פעם נוספת לטענותיו האמורות המובלעות בהודעות ובבקשות השונות בעניין הליכי גילוי המסמכים.
נוכח כלל האמור, הנני מורה כי על המשיב להגיש תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין בתוך 10 ימים מיום החלטה זו.

גילוי מסמכים ספציפי
להלן תובא רשימת המסמכים שגילויים נדרש (בנוסח בו הוגשו) בליווי החלטה לגבי כל אחד ואחד מהם:
"חשבוניות, קבלות והעברות בנקאיות עבור השימוש בכספים המצוינים באימייל מיום 10.05.12 (מצ"ב כנספח 45 לכתב התביעה)":
המבקשים טוענים כי המבקשים 3 ו- 4 השקיעו במיזם סכום של 125,000 אירו בכדי לקדם את בניית המערכת החדשה והתקנתה אך ביום 10.05.2012 שיגר המשיב למבקש 3 דואר אלקטרוני בו ציין כי בכספי ההשקעה כוסו ההתחייבויות הפתוחות של המיזם. בתוך כך נטען כי המשיב ציין הוצאות שונות שנעשו לכאורה כנגד כספי המבקשים 3 ו-4 ללא כל אסמכתא בעניין. על כן, על המשיב לגלות את האמור.
המשיב טוען כי אין לו התנגדות ספציפית להצגתם של מסמכים אלו אך זאת ככל שניתן יהיה לשחזרם ובכפוף שלא יהא בחוסר מסמך כלשהו שלא ניתן היה להצליח לשחזרו כדי להוות "הודאה" כלשהי או "הימנעות מהצגת ראיה".
החלטה: משהמסמכים רלוונטיים לתובענה ומשהמשיב לא הביע את התנגדותו, אני מורה כי על המשיב לגלות את המסמכים האמורים בתוך 21 ימים מיום החלטה זו. במידה וקיימת בעיה כזו או אחרת שאינה מאפשרת את הגילוי, תינתן התשובה במסגרת תצהיר ערוך כדין, תוך התייחסות ספציפית לכל מסמך ומסמך.

"חשבוניות, קבלות והעברות בנקאיות עבור השימוש בכספים בסך של 225,000 יורו, בהתאם למסמך שצורף באימייל מיום 10.08.12 (מצ"ב כנספח 47 לכתב התביעה שכותרתו: "סיכום הוצאות הפרויקט אוגוסט 2012"":
המבקשים טוענים כי השקיעו במיזם סך של 225,000 אירו וכי דרשו מהמשיב לקבל אסמכתאות בדבר השימוש שעשה בכספים אותם השקיעו, אך המשיב לא סיפק כל מסמך שכזה אלא הסתפק במשלוח מסמכים לאקוניים ללא כל פירוט (האחד, "סיכום הוצאות הפרויקט אוגוסט 2012" נשלח למבקשים ביום 10.08.2012, השני, דף אקסל שנשלח למבקשים ביום 18.08.2012 ומתייחס לתקופת זמן המתחילה משנת 2011, השלישי, חשבוניות, קבלות והעברות בנקאיות עבור השימוש בכספים בהתאם למסמך האקסל שצורף לדואר האלקטרוני מיום 18.08.2012). נוכח האמור, עותרים המבקשים כי המשיב יגלה את האמור.
טענות המשיב בעניין מסמכים אלו זהות לאלו שנטענו על ידו בסעיף 1 לעיל.
החלטה: משהמסמכים רלוונטיים לתובענה ומשהמשיב לא הביע את התנגדותו, אני מורה כי על המשיב לגלות את המסמכים האמורים בתוך 21 ימים מיום החלטה זו. במידה וקיימת בעיה כזו או אחרת שאינה מאפשרת את הגילוי, תינתן התשובה במסגרת תצהיר ערוך כדין תוך התייחסות ספציפית לכל מסמך.

"חשבוניות, קבלות והעברות בנקאיות עבור השימוש בכספים בהתאם למסמך האקסל שצורף לאימייל מיום 18.8.12 (האימייל ודף האקסל מצ"ב כנספח 47 לכתב התביעה)":
טענתו המבקשים ביחס לסעיף 2 לעיל, הנן זהות לאלו שנטענו בעניין המסמכים בסעיף זה.
טענות המשיב בעניין מסמכים אלו הנן זהות לאלו שנטענו על ידו בסעיף 1 לעיל.
החלטה: משהמסמכים רלוונטיים לתובענה ומשהמשיב לא הביע את התנגדותו, אני מורה כי על המשיב לגלות את המסמכים האמורים בתוך 21 ימים מיום החלטה זו. במידה וקיימת בעיה כזו או אחרת שאינה מאפשרת את הגילוי, תינתן התשובה במסגרת תצהיר ערוך כדין תוך התייחסות ספציפית לכל מסמך.

"תדפיס תנועות חשבון לאורה בירן בנק הפועלים סניף 624 ח-ן 101347 מיום 15.8.11 עד לסוף שנת 2013":
המבקשים טוענים כי חשבון הבנק בבנק הפועלים של הגב' לאורה בירן, אשת המשיב, שימש את המשיב כפלטפורמה לגיוס כספים למיזם כשידוע כי אלו הועברו לחשבונה אך לאן הועברו ומה השימוש שנעשה בהם אינו ידוע, כך נטען כי המשיב העלים את כספי ההשקעה במיזם המבקשים 1 ו- 2 ומבלי שניתן להתחקות אחר תנועות הכספים. לדידם של המבקשים, המבקש 1 העביר לחשבון הנ"ל את כספי השקעתו בשתי פעימות ובסך כולל של 100,000 ₪ וכאשר המבקש 2 העביר לחשבון את כספי השקעתו במיזם בשתי פעימות ובסך כולל של 50,000 אירו וכשהכספים הועברו לחשבונה של הגב' בירן לבקשתו של המשיב באופן זמני וזאת מאחר ואין עדיין חברה וחשבון בנק.

המשיב טוען כי מסמכים אלו גם אם יעלה בידו להשיג אינם רלוונטיים וזאת מהטעם כי הסכמתו המפורשת כי כספים שונים הועברו לידיו או לפקודתו סותמת את הגולל על כל מחלוקת אפשרית בעניין זה ומונעת כל דיון בשאלת "הנתיב" בו הועברו הכספים. כמו כן, נטען כי מה שאירע בחשבונה של הגב' לאורה בירן, שאיננה בעלת דין בהליך זה, הינו מידע פרטי שלה ומשכך בית המשפט לא יחשוף בנקל מידע כלכלי סודי של בעל דין ומקל וחומר של צד ג'.
במסגרת הבקשה לגילוי ועיון במסמכים מצד ג' שהוגשה לבית משפט זה ביום 26.02.2015 עתרו המבקשים לבית משפט זה כי ייתן צו המורה לגב' לאורה מרין בירן לגלות את האמור בסעיף 4 כאן. המבקשים עמדו ופרטו על המסגרת המשפטית שהותוותה בר"ע 1917/92 יעקב סקולר נ' ניצה ג'רבי, פ"ד מז(5) 764, בשאלה באלו מקרים יחויב צד למסור פרטים בנוגע לצד ג' שאינו בהתדיינות, המצויים ברשותו.

בהקשר זה הוסיפו מספר טעמים שבגינם יש להורות על גילוי המידע:
א) חשבון הבנק של הגב' לאורה בירן הוא למעשה חשבונו של הנתבע ועל כן, אין מדובר במידע פרטי של הגב' לאורה בירן.
ב) השימוש בחשבון זה נעשה כביכול, באופן זמני ועד לפתיחת החברה ולפתיחת חשבון בנק של החברה, אך בפועל נעשה על מנת למנוע מהמבקשים לעקוב אחר הכספים שהשקיעו במיזם תוך שהמשיב אפשר לעצמו שליטה מלאה בכספים ולקיחתם לעצמו ולשימושו הפרטי ובמקום הפנייתם להשקעה במיזם.
ג) מאחר והמשיב לא סיפק למבקשים אסמכתאות בדבר השימוש בכספיהם, המידע המבוקש דרוש להם בכדי שיהיה בידם להוכיח את תביעתם.
ד) לדידם של המבקשים היקף הגילוי הנו מצומצם וממוקד היות ומתייחס הוא לתקופה המתחילה ביום 15.08.2011, מועד השקעתו הראשונה של המבקש 2, ועד לסוף שנת 2013, התקופה שבה למעשה נותקה התקשורת בין המבקשים לבין המשיב. אף על פי כן, מציינים המבקשים כי במידה והשימוש בכספי השקעתם של המבקשים 1 ו- 2 נעשה בפרק זמן קצר יותר, ובכדי לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בפרטיותה של הגב' לאורה בירן, מסכימים המבקשים לקבל מהגב' בירן תדפיסי חשבון בהתאם למועדים בהם נעשה השימוש כאמור.

במכתבה של הגב' בירן לב"כ המבקשים מיום 29.07.2015 בעניין הגילוי הנדרש כאן כתבה:
"קיבלתי את בקשתך לגילוי וחשיפה של פרטי חשבון הבנק הפרטי שלי. אומנם נכון שבאותה התקופה הייתי בת זוגתו של דניאל בירן, ונכון שחשבון הבנק שלי שימש אותו מס' פעמים באותה התקופה, ולכן אני מוכנה לאשר כל העברת כספים שהגיע לחשבוני ע"פ בקשתו של דניאל.
אבל בוודאי שאיני מוכנה לגלות תדפיסים של חשבון הבנק הפרטי שלי.
מבקשת שתעביר את תגובתי לבית המשפט".

החלטה: במאמרו של כב' השופט י' עמית, "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר", ספר אורי קיטאי, 247, 280-292, עומד המחבר על הליכי הגילוי על פי תקנות סדר הדין האזרחי ובתוך כך מתייחס גם לעניינם של צדדים שלישיים שאינם צד להליך ולגביהם מציין הוא כי:
"...לעתים מעורב בהליכי הגילוי צד שלישי. יש להבחין בין שלושה סוגים של צדדים שלישיים העשויים להיות מעורבים או נפגעים עקב צו גילוי מסמכים:
צד שלישי המחזיק במסמכים מושא בקשת הגילוי, אך המידע עצמו עניינו בבעל הדין, כגון בנק (דפי חשבון), רופא (תיק רפואי), מס הכנסה (דוחות המס של הנישום), משטרה (רישום פלילי).
צד שלישי העשוי להיפגע כבדרך אגב מגילוי המסמכים הן אלה שבידי בעל דין הן אלה שבידי צד שלישי המחזיק בהם. לדוגמא: צו גילוי המופנה לבנק (אם כבעל דין ואם כצד שלישי המחזיק במסמכים) והמורה לבנק לגלות מסמך הכולל פרטים על אודות לקוחות שאינם צד להליך.
צו גילוי המופנה ישירות כלפי צד שלישי אף שזה אינו צד להליך. נקודת המוצא היא שהליכי הגילוי נוהגים בין בעלי הדין אך לא כלפי צד שלישי שאינו צד לדיון, אך לכך חריגים שעליהם נעמוד בהמשך".

בעניינו נכנסים אנו לגדר הקטגוריה השלישית עליה עמד כב' השופט י' עמית (שם, 292-289) ולגביה ציין הוא כי:
"להבדיל מהסוג הקודם של מקרים, שבהם הפגיעה בצד שלישי היא אגבית, ולעתים מבקש הגילוי אף אינו יודע על קיומו של צד שלישי העלול להיפגע ממתן הצו, הרי שבסוג זה של מקרים צו הגילוי נדרש ישירות כנגד הצד השלישי על מנת לחשוף מסמכים וחשבונות שברשותו או בשליטתו".

ברירת המחדל הפרשנית ביחס לקטגוריה זו של צד שלישי per se הנה כי הליכי הגילוי מתקיימים בין בעלי הדין אך אין הם מתקיימים וחלים בין וכלפי צד שלישי אשר אינו צד להליך (ראה: י' עמית (שם, 290)). משכך, נדרשים אנו לבחון האם עסקינן בצד שלישי או שמא עסקינן במי שמזוהה עם בעל הדין ונמצא בשליטתו ומשכך אין לראות בו "צד שלישי, כך לדוגמא, במקרה של חברות הנמצאות בבעלות ובשליטה מלאה של אחד מהנתבעים ומשכך ניתן לראות בעיון במסמכיהן כעיון במסמכים של בעל הדין (ראה: הערת שוליים 150 במאמרו של י' עמית בעניין רע"א 7264/95 ראש קש נסיר בע"מ נ' רוכביץ, פ"ד מט(5) 793).

החריג אשר אוזכר במסגרת הפסיקה בהקשר זה, הנו מקרה בו הצד השלישי הנו מי שקשור בקנוניה עם בעל הדין (ראה: ע"א 174/88 גוזלן נ' קומפני פריזיאן דה פרטיסיפסיון, פ"ד מב(1) 563, 566; "למרות זאת נעתר בית המשפט לבקשה בנימוק שהגנת הפרטיות עומדת למי שמבקש בתום לב להגן על "ענייניו הפרטיים", אך לא למי שמבקש להסתיר קנוניה שנעשתה בינו לבין אחר הנוגעת לשימוש בחשבונות הבנק שלו. לכן משהונחה תשתית ראייתית לכאורה המצביעה על חשש ממשי לקנוניה, רשאי בית המשפט להעדיף את האינטרס של גילוי האמת וחשיפתה על פני אינטרס הפרטיות של צד שלישי" כפי שסוכמה על ידי כב' השופט י. עמית במאמרו (שם, 290); בע"מ 3542/04 פלוני נ' פלונית, (פורסם במאגרים המשפטיים) (ניתן ביום 20.06.2005)).

נוכח האמור ומשמתבקשת חשיפתם של מסמכים ונתונים הקשורים לצד שלישי נדרשים אנו "לאזן בין האינטרסים הנוגדים של פרטיות וסודיות מידע, מול האינטרס של גילוי האמת..." (ת.א (חי') 195/01 י. גיל אימפורט בע"מ נ' מדינת ישראל-אגף המכס, (פורסם במאגרים המשפטיים) (ניתן ביום 21.03.2005)).

בענייננו נתבקשה עמדתה של הגב' בירן ביחס לגילוי תדפיס התנועות בחשבונה מיום 15.08.2011 ועד לסוף שנת 2013. מעיון בעמדתה של הגב' בירן עולה כי אין היא מסכימה לגילוי באופן ובהיקף שנתבקש על ידי המבקשים. אף על פי כן, ומשהכירה הגב' בירן בכך שחשבון הבנק שלה שימש את המשיב מספר פעמים בעת בה היתה בת-זוגתו, נאותה לאשר כל העברת כספים שהגיעה לחשבונה על פי בקשתו של דניאל.

הפתרון שהוצע על ידי הגב' בירן אינו מספק בנסיבות המקרה, בהן המשיב עשה שימוש בחשבונה לצרכיו, כך שחשבונה משמש בערבוביה הן לצורך פעילותו הפיננסית של המשיב והן לפעילותה הפיננסית של הגב' בירן. בנסיבות אלו ניתן אף להשקיף על הסיטואציה כמעין יציר כלאיים של המקרים שאוזכרו לעיל ועל אף הנסיבות השונות, לכלל האמור יש ליתן משקל גם לעובדה שעתירת המבקשים לגילוי המידע הנה תחומה על ציר הזמן וכשהמבקשים הביעו את נכונותם לצמצם את דרישתם לגילוי לתקופה קצרה אף יותר ובהתאם למועדים בהם עשה המשיב שימוש בחשבון וזאת בכדי לצמצם את הפגיעה בפרטיותה של הגב' בירן. הפתרון שהוצע על ידי המבקשים מגשים בנסיבות המקרה, את החתירה לצמצום הפגיעה בפרטיותה של הגב' בירן למינימום ההכרחי באופן מידתי וסביר. בנוסף, ולשם אני מורה כי יחול איסור מוחלט על הצדדים ובאי כוחם לעשות שימוש כלשהו במידע אישי של הגב' בירן שיעלה כתוצאה מן הגילוי האמור, מחוץ להליך.
נוכח כלל האמור, סוג המידע המבוקש, הרלוונטיות שלו למחלוקת כפי שנטענה בכתבי הטענות, העדר אפשרות ראייתית להוכחה באמצעים אחרים, צמצום הפגיעה בפרטיותה של הגב' בירן למינימום האפשרי על ידי ההסדרים שנקבעו לעיל, מביאים למסקנה כי יש להורות על גילוי המידע.
לפיכך אני מורה לגב' בירן לגלות את תדפיס חשבון הבנק שלה ביחס לתקופה שנתבקשה על ידי המבקשים, מיום 15.08.2011 ועד לסוף שנת 2013 וכאשר באם עסקינן במועדים מצומצמים בתוך חלון זמנים זה, אזי תגלה היא את תדפיס החשבון ביחס למועדים אלו כפי שהציעו המבקשים.

תדפיס תנועות חשבון (כניסה ויציאת כספים): IT77F0200830520000100829582 על שם AVV. LAURA RIVELO כתובת בנק: PIAZZA SAN LORENZO 3310094 GIAVENO ITALY בדבר הכספים שהופקדו על ידי רון ומיכאל שוורצבאום ביום 1.3.12 בחשבון זה" :
המבקשים טוענים כי המבקשים 3 ו- 4 העבירו את כספי השקעתם במיזם בפעימה אחת ובסך כולל של 125,000 אירו לבקשתו של המשיב לחשבון בנק באיטליה השייך לעורכת דין מקומית וכאשר גם כאן הכספים הועברו לבקשתו של המשיב באופן זמני וכאשר ידועים לאן הכספים נכנסו אך לא ידוע לאן הועברו ומה השימוש שנעשה בהם. נוכח זאת מתבקש גילוי המידע המופיע בסעיף זה.
המשיב טוען כי האמור בסעיף 4 רלוונטי גם כאן היות ועסקינן בחשבון נאמנות של עורכת דין ממדינה זרה וכאשר אין לצדדים כל זכות לבקש אפילו מידע זה שאינו רלוונטי ואינו נדרש.
במסגרת ההודעה שהועברה על ידי ב"כ המבקשים לבית המשפט מיום 01.07.2015 צורפה תגובתה של עו"ד Rivello לעניין גילוי המסמכים שם מציינת היא כי:
"[...]
ב) יש ביכולתי לאשר ללא הסתייגות, שהכרתי את מר דניאל בירן באמצעות בעלי, ושהסכמתי לעסוק בפעילותי המקצועית בתור עו"ד נאמן על שני הצדדים, בעלים של חשבון עובר ושב המופעל אך ורק בגין הוראות מצד מר בירן ובשמו, משום שאין בכך שום אי תאימות ולא סכנה לניגוד אינטרסים בכל הנוגע למילוי תפקיד זה.
ג) הנני לאשר, שעד כמה שידיעתי מגעת, בתאריך ובתאריך ערך 2 במארס 2012, מר רון שוורצבאום רכש חלקים מנכסים אישיים של מר דניאל בירן, של חברת G-Motion בהתאם להסכמים, ובאופנים שהוסכמו ישירות בין הרוכש לבין המוכר.
בעקבות ההסכם הנ"ל, התובע ביצע הפקדה לחשבון העו"ש המנוהל באופן נאמן על שני הצדדים, כפי שכבר צוין, חשבון שנפתח ב- UniCredit תחת השם "משרד עו"ד ריבלו לאורה מארייה", בסך של 124,633.21 אירו, סכום נטו ללא הוצאות הבנק, וזאת בגין הבא: [באנגלית] "רכישה של 5 אחוזים ממניות G-MOTION Sarl והעברה לרון A", ואני מצרפת למסמך הנוכחי העתק מאותו אישור חשבונאי בנקאי (נספח 2).
ד) לבסוף, הריני להצהיר, שבהתאם לתקנות האתיקה המקצועית האיטלקית, אין באפשרותי לגלות מה היו ההוראות שקיבלתי ממר בירן ומה היו החלטותיו בנוגע לסכומים שהועברו לחשבון הנאמנות הרשום על שם "משרד עו"ד לאורה מארייה", מחוסר הרשאה מפורשת לכך מצד מר בירן, המקבל סיוע ממני, ובהיעדר של היתר מצדו לחשיפת הסוד המקצועי, שעדיין מחייבים אותי".
החלטה: נוכח האמור לעיל, עולה כי המידע שגילויו נדרש בסעיף זה הנו רלוונטי למחלוקת העומדת לדיון ובוודאי בהתחשב ברף הנדרש במסגרת הליך גילוי מסמכים. כמו כן, נוכח העובדה שעסקינן בחשבון עו"ש המנוהל על ידי משרד עורכי הדין של הגב' Laura Rivelo אשר ממלאת את תפקידה כנאמן ומשכך כפופה היא להרשאתו של מר בירן כפי שצוין על ידה וכן מכוח כללי האתיקה המקצועית הנהוגים באיטליה, מורה אני למשיב לגלות את המידע שנדרש ולשם כך ליתן את הרשאתו לעורכת הדין Rivello לחשיפת הנתונים והעברתם למבקשים וזאת תוך 21 יום מיום החלטה זו (פרק זמן זה משקלל את העובדה כי יכול ונדרש זמן להפקת הנתונים ובהתחשב שמדובר בגורמים המצויים בחו"ל).
"אישור הפקדה/העברה עבור הכספים של דני פיין בסך של 150,000 יורו, בהתאם לאימייל מיום 30.10.11 (מצ"ב כנספח 9 לכתב התביעה)":
המבקשים טוענים כי כחודשיים לאחר שהמבקש 2 השקיע במיזם 25,000 אירו, המשיב שלח אליו דואר אלקטרוני במסגרתו נטען כי מר דני פיין השקיע סך של 150,000 אירו לפי שווי של 3 מיליון אירו ומשכך, נדרש המבקש 2 להשלים את חלקה השני של השקעתו במיזם עלפי תנאי א' של ההסכם ביניהם. על כן, ביום 09.12.2011 העביר המבקש 2 סך של 25,000 אירו נוספים למשיב. בתוך כך מציינים המבקשים כי מעולם לא קיבלו כל אסמכתא בדבר השקעתו הנ"ל של מר דני פיין, ולימים, אף נתגלה להם כי הדבר לא קיבל ביטוי כלשהו בכמות מניותיו. על כן מתבקש גילוי המידע המופיע בסעיף זה.
המשיב טוען כי הכספים שהועברו על ידי מר דני פיין בהעברות נפרדות, הועברו אל חשבון בנק שנסגר וכי המסמכים שהיו לנתבע בעניין זה אינם קיימים עוד. במידת הצורך והרלוונטיות ניתן יהיה לזמן את מר פיין לעדות.
החלטה: במידה והמשיב עומד על ההסבר אותו הציג לעיל, עליו לפרטו במסגרת הראויה לכך והיא תצהיר ערוך כדין וזאת תוך 21 יום מיום החלטה זו.

"הסכם מכירת המערכת לפארמה ומסמכי המו"מ לפיצוי שהתנהל, בהתאם לאימייל מיום 16.8.12 (מצורף כנספח 40 לכתב התביעה)":
המבקשים טוענים כי על אף שמהערכת הקיימת לא הייתה רלוונטית וללא פוטנציאל עסקי בשל גודלה, הציג המשיב למשקיעים פוטנציאליים מצג שווא, לפיו, המערכת קיימת ואף נמכרה לרשות החשמל ועיריית פארמה שבאיטליה. אף על פי כן, כאשר המבקש 1 פנה למשיב ביום 15.08.2012 בבקשה לקבלת פרטים אודות התמורה בגין המכירה של המערכת לפארמה, ענה לו המשיב כי המערכת נמכרה לרשות החשמל בפארמה אולם הסכם המכירה וההתקנה לא כובד ומשכך לא התקבלה כל תמורה. נוכח האמור מתבקש גילוי המסמכים המפורטים בסעיף זה.
המשיב טוען כי העתק חתום של הסכם פארמה שהיה ברשותו איננו עוד אך למיטב ידיעתו קיים עותק נוסף בידי ד"ר גואסטלה. במידה וייקבע שקיים צורך ורלוונטיות ניתן יהיה להציגו.
החלטה: במידה והמשיב עומד על ההסבר אותו הציג לעיל, עליו לפרטו במסגרת הראויה לכך והיא תצהיר ערוך כדין וזאת תוך 21 יום מיום החלטה זו.

"בקשת פטנט ישראלית מספר 197256 על כל נספחיה ומסמכיה":
המבקשים טוענים כי בכדי לגייס משקיעים המשיב הציג בפניהם כי מצג לפיו קיימת בקשת פטנט תלויה ועומדת בעניין המיזם וכשעובדה זו היוותה בסיס להשקעה מצד המבקשים בפרוייקט. כמו כן, צוין כי במסגרת הסכם ההבנות שנחתם ביום 20.02.2012 בין המבקשים 3 ו- 4 לבין המשיב ובטרם השקעתם, הוצהר על ידי האחרון כי הוא הבעלים היחיד של בקשת פטנט מס' P-74831-IL וכי הוא מתחייב להעביר את הזכויות בפטנט לחברה שהוקמה בשוויץ במסגרת המיזם.
לימים, התברר למבקשים כי המשיב הסתיר מהם בקשת פטנט נוספת המבוססת על אותה טכנולוגיה ושהוגשה על ידו עוד בשנת 2009, שנתיים לפני כניסתם של המבקשים למיזם וביחס אליה אף הוגשה בקשת PCT. בתוך כך צוין כי בבקשת הפטנט קיימת הפנייה אל בקשת הפטנט הישנה. בנוסף מציינים המבקשים כי במסגרת המיזם הוגשה על ידי המשיב בקשת פטנט נוספת באוגוסט 2012.
יוער כי המבקשים מדגישים כי מבדיקה שערכו במאגר רשם הפטנטים הישראלי עולה כי כל בקשות הפטנט נזנחו. מהאמור, מסיקים המבקשים כי במסגרת מזימתו, נהג המשיב להגיש בקשות פטנט שונות ללא כל כוונה לקדמן ובמטרה לתת ערך כביכול למיזם לצורך משיכת משקיעים פוטנציאליים.
נוכח כלל האמור ומשלא ניתן לצפות במסמכי בקשת הפטנט הישנה באתר רשם הפטנטים, על המשיב לגלות בתצהיר אם מצויים ברשותו או בשליטתו כל מסמכיה ונספחיה של בקשת הפטנט הנ"ל, ואם אינם עוד בידו – כיצד יצאו מידו.

המשיב טוען כי כל אדם יכול ורשאי לקבל מרשם הפטנטים אישור בדבר עצם קיומו של פטנט, נושאו וזהות בעליו.
החלטה: על המשיב להצהיר באם מצויים ברשותו או בשליטתו כל מסמכיה ונספחיה של בקשת הפטנט הנ"ל וזאת בתוך 21 יום מיום החלטה זו. הדרישה הנה רלוונטית, עניינית, ממוקדת ואין בתשובתו של המשיב לעיל גם אם נכונה היא משום טעם שבגינו אין הוא צריך להשיב.

תלושי משכורת והעברות בנקאיות בהתאם של המשכורות שהוצאו במסגרת המיזם החל מיום 15.8.11 עד לסוף שנת 2013":
המבקשים טוענים כי המשיב לא סיפק להם כל אסמכתא בדבר הוצאות הפרויקט, אלא הסתפק בשליחת מסמכים לאקוניים וללא כל פירוט ההוצאות לכאורה של המיזם. לטענת המבקשים, המשיב ציין בדף אקסל כי קיימת התחייבות בסך של כ- 180,000 אירו שלא שולמה ל- 3 עובדים אנונימיים, משכך, מתבקש כי המשיב יגלה אם מצויים ברשותו או בשליטתו המסמכים המופיעים בסעיף זה.
המשיב טוען כי מעולם לא שולמו משכורות ולא הוצאו תלושי שכר, החזרי הוצאות ותשלום לספקי שירות בוצעו מול קבלות. כמו כן נטען כי כל מה ששולם על ידי החב' השוויצרית וכל שנעשה על ידה אינו מצוי בידי המשיב אלא בידי מנהלה מר חבשוש, ידידם של המבקשים שוורצבאום. לדידו של המשיב, על פי התוכנית העסקית של החברה שהיתה ידועה למבקשים בטרם רכשו בה מניות, היה הוא זכאי לתשלום חודשי בגין מאמציו המרובים והשקעתו האינסופית וזאת לפי חשבונית ולא כשכר. המשיב טוען כי בפועל קיבל לאורך התקופות רק חלק קטן ממה שהגיע לו וזאת לאחר שויתר פעם אחר פעם על זכותו לקבלת גמול לעמלו.
החלטה: במידה והמשיב עומד על ההסבר אותו סיפק לעיל, עליו לפרטו בתצהיר ערוך כדין תוך 21 יום מיום החלטה זו.

"אסמכתה לתשלום לפי חשבונית מאת אלי גואסטלה בהתאם לאימייל מיום 22.10.22 (מצ"ב כנספח 49 לכתב התביעה), כולל את החשבונית והקבלה המקוריות שניתנו מאת אלי גואסטלה":
המבקשים טוענים כי בדואר אלקטרוני מיום 22.10.2012 הציג המשיב למבקשים חשבונית ממר אלי גואסטלה בסך של 10,000 אירו עבור פעילותו לכאורה בשלושת החודשים שקדמו לדואר זה וכוללת, לכאורה, גם הוצאות טיפול משפטי מול רשות החשמל והעירייה של העיר פארמה באיטליה. נוכח זאת, עותרים המבקשים כי המשיב יגלה אם מצויים ברשותו או בשליטתו המסמכים המפורטים בסעיף זה.
המשיב טוען כי אסמכתא שהיתה ברשותו, איננה עוד, אך למיטב ידיעתו קיים עותק בידי הד"ר גואסטלה, וככל שייקבע שיש צורך ורלוונטיות, ניתן יהיה להציגו או למצער להעיד את האחרון.
החלטה: על המשיב ליתן את הסבריו במסגרת תצהיר ערוך כדין תוך 21 יום מיום החלטה זו.

"אסמכתה להעברה וקבלה של הכספים מדני פיין, אלי גואסטלה, צחי כהן, יורם מרציאנו ודניאל בירן, בהתאם לאי מייל מיום 10.12.12 (מצ"ב כנספח 49 לכתב התביעה)":
המבקשים טוענים כי על אף שהמשיב התבקש לא פעם לספק דו"ח אודות מצבו הפיננסי של הפרוייקט בחר להציג רק את השקעתם שלהם בסך של 225,000 אירו ועד היום, לא ידוע להם מהו סך ההשקעה של מר פיין, מר כהן, מר מרציאנו והשימוש שנעשה בכספיהם. יצויין כי כלל דרישות המשיב ביחס לכיסוי הוצאות נוספות של הפרויקט הופנו למבקשים בלבד, וכאשר יעד הכספים נשאר עלום עבורם וכאשר לחשבון הבנק של ג'י מושן השוויצרית לא נכנס כל סכום.
בהקשר זה מוסיפים המבקשים כי בדואר אלקטרוני מיום 10.12.2012 ציין המשיב כי מלבד האנשים האמורים לעיל והמשיב, שהעבירו, לכאורה, את חלקם היחסי בסבב הגיוס המצומצם, לא התקבלה התייחסותם של יתר המשקיעים. נוכח האמור, מתבקש המשיב לגלות אם מצויים ברשותו או בשליטתו המסמכים האמורים לעיל.

המשיב טוען כי במידה ויוחלט על כך, ניתן יהיה לאתר את מסמכים אלו או חלקם, וניתן יהיה להעיד את האנשים שהעבירו כספים, שכספם ירד לטמיון. המשיב מסייג את הסכמתו ולפיה אין בהעדר התנגדותו הקונקרטית לחשיפת מסמכים מסויימים כדי ליצור מצב שבו נכונותו פוגעת בו.
החלטה: על המשיב ליתן בתצהיר את התייחסותו האם המסמכים האמורים מצויים ברשותו או בשליטתו תוך 21 יום מיום החלטה זו.

"הסכם חתם עם איתי שטרום בהתאם לאימייל מיום 1.8.11 (מצורף כנספח 9 לכתב התביעה). אסמכתה להעברה וקבלה של הכספים מאיתי שטרום בהתאם לאימייל מיום 1.8.11 (מצורף כנספח 9 לכתב התביעה)":
המבקשים טוענים כי המשיב שיגר דואר אלקטרוני ביום 10.08.2011, חמישה ימים טרם השקעתו של המבקש 2, במסגרתו נטען כי משקיע בשם איתי שטרום חתם על הסכם השקעה בסך של 200,000 ₪. על כן מתבקש המשיב לגלות באם מצויים ברשותו או בשליטתו המסמכים המנויים בסעיף זה.
המשיב טוען כי ככל הנראה המבקשים עותרים לנספח 6 ולא לנספח 9 היות ובאחרון אין כל אזכור לעסקה שנחתמה מול שטרום. כמו כן, נטען כי מר שטרום חתם על הסכם והפר אותו וההעתק שהיה ברשות הנתבע אינו מצוי עוד בידיו, משכך יש לפנות למר שטרום בדרישה לקבלתו. בהקשר זה מוסיף ומציין כי במעמד חתימת ההסכם נכחו אנשים נוספים ועל כן ככל שהעניין דרוש ניתן יהיה לזמן עדים רלוונטיים.
החלטה: על המשיב ליתן את תשובתו במסגרת תצהיר ערוך כדין תוך 21 יום מיום החלטה זו.

"אסמכתא בדבר קבלת כספים מאת ג'ימי פינטו או מי מטעמו במסגרת המיזם, אסמכתא ו/או כל מסמך בדבר בעלותו (או בעלות מי מטעמו) במניות במסגרת המיזם":
המבקשים טוענים כי בשנת 2011 השקיעו המבקש 1, מר מיקי קליגר, ששימש באותה עת כמנכ"ל בנק אדמונד דה רוטשילד ישראל ומר ג'ימי פינטו, ששימש כיו"ר הבנק בישראל, במיזם, אף על פי כן, שמו של מר ג'ימי פינטו או מי מטעמו אינו מופיע במסמך המעיד על השתתפותו במיזם וזאת למרות שהשקעתו היתה ידועה למבקשים. נוכח זאת מתבקש המשיב לגלות אם מצויים ברשותו או בשליטתו המסמכים המפורטים בסעיף זה.

המשיב טוען כי למיטב ידיעתו, קבוצת בכירים בבנק רוטשילד התארגנה יחדיו ורכשה במשותף חבילת מניות שלא מידיו, אלא באמצעות ד"ר גואסטלה וכאשר פרטי העסקה על חלוקתה הפנימית אינם בידיעתו וכאשר המסמכים הרלוונטיים מעולם לא היו בידיו. אף על פי כן, טוען המשיב כי העובדה שגורמים אלו אינם בין המבקשים מדברת בעד עצמה.

החלטה: על המשיב לגלות את המידע שנתבקש בתצהיר תוך 21 יום מיום החלטה זו. במידה ועומד הוא על הסבריו, עליו לפרטם בתצהיר.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשע"ה, 14 יולי 2015, בהעדר הצדדים.