הדפסה

פריש נ' נטפים השקאה בטפטוף קבוץ חצרים

בפני
כב' השופט ישעיהו טישלר

תובע
רן פריש
ע"י ב"כ עוה"ד ענת בירון שדה

נתבעת
נטפים השקאה בטפטוף קיבוץ חצרים
ע"י ב"כ עוה"ד נורית בליוטה

פסק דין

1. תביעה שהגיש הבעלים של משק חקלאי נגד הנתבעת שסיפקה לו בחודש מאי 2004 מערכת
להגברת לחץ המים.

2. הנתבעת התגוננה, בין השאר, בטענה שהתביעה התיישנה.

3. התובע לא הגיש כתב תשובה. לכן, בדיון שנערך ב- 19.03.13 – נדרש התובע להגיב לטענת
לטענת ההתיישנות.

4. בתגובה שהוגשה, התובע הסביר, שהפך להיות מודע לכשל של המערכת שרכש – רק בחודש
יולי 2005, שכן רק אז המערכת הופעלה לראשונה.

טענה זו מתחזקת נוכח המכתב שהנתבעת כתבה לתובע ב- 21.07.05 – נספח ב' להגנתה.

5. השאלה היא, אם יש בנתון הזה, של מתי התובע הפך להיות מודע לכשל הנטען במערכת –
כדי להפוך לנתון רלבנטי בקביעת מועד ההתיישנות.

6. על פי ההגיון שמציע התובע, יכול אדם לרכוש נכס כלשהו – נניח מכונית – ובאמת לא
להשתמש בה. (למשל מכיוון שכבר יש לו מספיק מכוניות אחרות לשימושו). כך המכונית יכולה להיות מאופסנת במוסך. אחרי כמה שנים כאשר "הגיע זמנה " של המכונית להיות בשימוש , מתברר שיש בה פגם כלשהו.
מהו המועד הנכון לחישוב מרוץ ההתיישנות? האם המועד שבו התגלה הפגם? (כטענת התובע במקרה דנא) או שמא המועד החוזי של העיסקה.

7. סעיף 8 לחוק ההתיישנות תשי"ח - 1958 שכתרתו "התיישנות שלא מדעת" קובע :

"נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה, לא יכול היה למנוע אותן – תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה"

8. הכוונה בודאי למצב שבו התובע אינו יודע ואינו יכול לדעת ולהכיר את העובדות המהוות
את עילת התביעה. בענין דנא, המצב הוא שונה. לא היתה לתובע מניעה אובייקטיבית לבדוק את המערכת. גם אם התובע הפך להיות מודע לפגם במערכת שרכש רק ביולי 2005, או בסמוך לכך, אין בעובדה זו כדי להאריך את תקופת ההתיישנות. פשוט הוא בעיני, שעילת התביעה נוצרה עם רכישת המערכת. ככל שהתובע "שם" את המערכת בצד ונזקק לה רק כעבור כשנה – אין בעובדה זו, כשלעצמה, כדי לקבוע שמרוץ ההתיישנות החל רק שנה מאוחר יותר. התובע אינו יכול לפקוד את "המחיר" של הכנסת המערכת לשימוש רק בחלוף כשנה מרכישתה – על חשבונה של הנתבעת.

בענין זה, לא מיותר להפנות לדברים שהתובע עצמו כתב בתגובה לטענת ההתיישנות וכך כתב:

"התובע פנה לנציג הנתבעת... וציין בפניו כי הוא מתכווון לאחסן את המערכת שנרכשה למשך כשנה, וזאת מכיוון שחברת החשמל לא ביצעה במועד הכנת תשתית חשמל הנחוצה להפעלת המערכת..." (סעיף 4 לתגובה).

וכי יש בעובדות אלה, אפילו הן נכונות, כדי להאריך את תקופת ההתיישנות?

9. ככל שרכיבי התביעה השונים מתבססים על הכשל במערכת האמורה – התביעה התיישנה.

בשולי הדברים אעיר, כי על פני הדברים, התביעה גם מגלה קושי קונספטואלי ולפיו, בעקבות מערכת שנרכשה בכמה עשרות אלפי ₪, הוגשה תביעה בסכום העולה על 1.0 מליון ₪. על פני הדברים נראה, לפחות לכאורה, ששאלת הקשר הסיבתי בין העילה לבין הנזקים, אינה נקיה מספקות , וכ ך גם בקשר לעקרון של חובת הניזוק להקטין את נזקו.

10. על פי השקפתי – התביעה התישנה.

בנסיבות הענין, לא ראיתי לנכון לפסוק הוצאות.

ניתן היום, כ"ז אייר תשע"ג, 07 מאי 2013, בהעדר הצדדים.