הדפסה

פרדיארו נ' המוסד לביטוח לאומי

ניתנה ביום 22 אוקטובר 2015

יעקב פרדיארו
המבקש

-

המוסד לביטוח לאומי
המשיב

בשם המבקש
-
עו"ד עמוס כהן

החלטה

השופטת רונית רוזנפלד
1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא איטה קציר; בל' 64293-01-15). בפסק הדין, קיבל בית הדין האזורי בחלקו את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 26.11.14 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה, כי למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 19%, בתחולה מיום 16.6.09. בית הדין האזורי החזיר את הדיון לוועדה על מנת שתנמק קביעתה בנושא תחולת מועד נכותו של המבקש. בבקשתו טוען המבקש כי שיעור נכותו צריך להיקבע בהתאם למועד בו מצבו תאם את אחד מסעיפי הליקוי ולא ממועד התחלואה, וכי על הוועדה לנמק את קביעתה בעניין שינוי סעיף הליקוי שיושם בעניינו, ולשקול לקבוע לו דרגת נכות בגין צלקות בגוף.

2. המבקש, יליד 1948, עבד במקצועו ככבאי משנת 1972 ועד לפרישתו בשנת 2004. המבקש לקה בנגעים מסוג Basal Cell Carcinoma (BCC), ופגיעתו הוכרה כמחלת מקצוע מיום 15.6.06. ביום 10.8.14 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון כי למבקש דרגת נכות בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 75(2)(ב) בגין צלקות בפנים ובצוואר; 10% בגין דרמטיטיס לפי סעיף ליקוי 80(2). שני הסעיפים הופחתו למחצית ובהתאם נקבעה למבקש דרגת נכות משוקללת בשיעור 9.75% בתחולה מיום 16.6.06. על כך הגיש המבקש ערר לוועדה.
ביום 26.11.14 התכנסה הוועדה בעניינו של המבקש. הוועדה שמעה את נימוקי הערר, הסב על גובה דרגת הנכות ועל מועד התחולה, באשר לפי טענתו של המבקש היה על הוועדה לקבוע לו דרגות נכות זמניות עד לשנת 2014. בסעיף ממצאי הבדיקה קבעה הוועדה כך:
"בקרקפת כתמים וטלאים בגוון חום אדמדם. באפרכסת שמ' נגע שטוח אירוזובי שקוטרו כ 6 מ"מ ונגע אירוזובי נוסף באיזור הצוואר השמ', באמות מספר מוקדים קרטוטיים שטוחים מסוג סולר קרטוזיס. "

הוועדה אבחנה כי המבקש לוקה ב"מ/א כריתת BCC מאפרכסת ימין ו אקטיניק דרמטיטיס". בסעיף סיכום ומסקנות קבעה הוועדה כך:
"לנ"ל בבדיקתו ולאור ההיסטוריה הרפואית ממצאים התואמים לדרמטיטיס אקטונית בדרגה בינונית המקנה 10% לפי סעיף 84 81(2) וכן לצלקות 10% לפי 75(2)(ב). הוועדה אינה מקבלת הטיעון של הפחתת אחוזי הנכות בחו"ד של ד"ר אופיר ומותירה את הנכות במלואה ע"פ החשיפה לשמש בעבודתו.
ע"פ תיקו הרפואי החלה התחלואה מ 2009 מותירה הוועדה את תחולת הנכות ממועד זה."

לפיכך קבעה הוועדה כי למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 81(2) מותאם (LUPUS ERYTHEMATOSUS DISCOID (זאבת אדמנתית)), ו-10% לפי סעיף ליקוי 75(2)(ב) (צלקות בפנים) שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, בתחולה מיום 16.6.09. על כך הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי.

3. בפסק דינו דחה בית הדין האזורי את טענת המבקש כי היה על הוועדה לקבוע לו דרגת נכות בגין צלקות בגוף. בית הדין ציין כי בעוד שהוועדה מצאה נגעים באזור הקרקפת, האוזן והצוואר, לגבי האמות נמצאו מספר מוקדים קרטוטיים שטוחים. מכאן, שלא היה מקום לקבוע למבקש דרגת נכות בגין צלקות בגוף. בית הדין הוסיף ודחה את טענת המבקש כי הוועדה שינתה את סעיף הליקוי שייושם בעניינו, על אף שלא הוגש על כך ערר. בית הדין קבע כי נוכח מצבו הרפואי, שינתה הוועדה את סעיף הליקוי שקבעה הוועדה מדרג ראשון, שהוא סעיף 80(2), לסעיף ליקוי 81(2). הוועדה הייתה רשאית לעשות כן, ולא נפלה טעות משפטית בהחלטתה בנקודה זו.
כמו כן, עמד בית הדין על טענת המבקש כי היה על הוועדה לקבוע את מועד תחולת הנכות בהתאם למצבו כיום. בית הדין קבע כי הוועדה התייחסה לטענה זו והסבירה כי בשנת 2009 אובחן המבקש כלוקה באקטיניק דרמטיטיס, ובהתאם קבעה את מועד תחולת נכותו ממועד זה. עם זאת קבע בית הדין כי היה על הוועדה לפרט ולהסביר, על יסוד התיעוד הרפואי בתיק, מדוע יש לקבוע את מועד תחולת הנכות ממועד זה. לפיכך קבע בית הדין האזורי כי הערעור מתקבל כך שהדיון יוחזר לוועדה על מנת שתסביר את מועד את תחולת הנכות שנקבעה למבקש מיום 16.6.09.

4. בבקשתו טוען המבקש כי על הוועדה היה לדון ולפרט מהו המועד בו מצבו הרפואי תאם לאחד מסעיפי הליקוי. המבקש מציין כי אין חולק שמועד תחולת הנכות הינו ממועד התחלואה. עם זאת הוא מדגיש כי על הוועדה להקפיד בקביעת שיעור הנכות, באופן שיתאים למצבו במועד שלגביו נקבעו אחוזי הנכות. המבקש מבהיר כי הנגעים והצלקות בהם לקה אובחנו לאחר שנת 2009. באותה שנה מצבו לא היה יציב ולא תאם את אחוזי הנכות שנקבעו לו. בשנה זו אובחנו גם נגעים באפו ובמצחו, שכלל לא תוארו בפרוטוקול הוועדה. לפיכך, אין זה ברור מדוע קבעה הוועדה כי בשנת 2009 סבל המבקש מפגיעה בינונית בעור ובפנים. לפיכך טוען המבקש כי היה על הוועדה לקבוע לו דרגת נכות זמנית משנת 2009 ועד למועד בו תאם מצבו את הממצאים המפורטים בפרוטוקול הוועדה.
כמו כן טוען המבקש כי הוועדה מדרג ראשון קבעה לו דרגת נכות בשיעור 10% בהתאם לסעיף 80(2) בגין הפרעה קלה בעור. על אף שהוועדה קבעה כי הוא סובל מהפרעה בינונית בעור, לא קבעה לו הוועדה דרגת נכות בשיעור 20% לפי סעיף 80(3), אלא קבעה את דרגת נכותו לפי סעיף ליקוי 81(2), המקנה אף הוא דרגת נכות בשיעור 10%. משמצאה הוועדה כי מצבו חמור יותר, היה עליה לקבוע דרגת נכות בשיעור גבוה יותר בהתאם לסעיף הליקוי שיושם במקור, ולא לשנות את סעיף הליקוי שנקבע מבלי להזהירו. עוד טוען המבקש הוועדה לא הסבירה מדוע אין לקבוע לו דרגת נכות בגין צלקות בגוף.
מעבר לכך, מוסיף המבקש, כי בית הדין האזורי הורה לוועדה להסביר את מועד תחולת הנכות שקבעה מיום 16.6.09. עם זאת, בית הדין לא הותיר לוועדה מקום להפעלת שיקול דעתה לגבי מועד זה, ולא הורה לה להסביר האם בשנת 2009 תאם מצבו לאחוזי הנכות שהותאמו.

5. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקולי הוועדה הרפואית לעררים ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנות כמפורט להלן.

6. אשר לטענות שבבקשה לעניין שינוי סעיף הליקוי: כאמור, הוועדה קבעה כי המבקש לקה ב"מ/א כריתת BCC מאפרכסת ימין ו אקטיניק דרמטיטיס". על פי רשימת הליקויים, דרגת הנכות בגין מצב זה, המוגדר בסעיף ליקוי 84 (DERMATITIS ACTINICA), תיקבע בהתאם לסעיף 81. נוכח זאת קבעה הוועדה למבקש דרגת נכות לפי סעיף 81(2) דומה ולפי סעיף ליקוי 75 שעוסק בצלקות. משקבעה הוועדה, על יסוד בדיקתה הרפואית, כי המבקש לקה באקטיניק דרמטיטיס, מוסמכת היא על פי תקנה 30 לתקנות לשנות מסעיף הליקוי שקבעה הוועדה מדרג ראשון אף אם לא הוגש ערר על נקודה זו (בג"ץ 296/83 וייס נ' הוועדה הרפואית לעררים על פי תקנות מס הכנסה, פד"א יב, 95; עב"ל 179/09 הלימי – המוסד לביטוח לאומי, מיום 7.4.10). כמו כן, הקביעה בדבר סעיף הליקוי המתאים למבוטח הינה קביעה רפואית שבה כרגיל בית הדין לא יתערב. יצוין עוד, כי המבקש אינו מפנה לתיעוד רפואי, שלפיו הוא סובל מן הליקוי "דרמטיטיס", אליו מתייחס סעיף ליקוי 83 (בהבחנה מאקטיניק דרמטיטיס כפי שקבעה הוועדה, אליה מתייחס סעיף ליקוי 84 ). משכך יש קושי לקבל את טענתו כנגד סעיף הליקוי שקבעה הוועדה.
בנוגע לטענת המבקש כי על הוועדה היה לקבוע לו דרגת נכות בגין צלקות בגוף יובהר, כי הוועדה לא מצאה בבדיקתה כי למבקש צלקות בגוף, אלא מצאה " באמות מספר מוקדים קרטוטיים שטוחים מסוג סולר קרטוזיס". על פני הדברים די בהנמקה זו ולא מצאתי כי הוועדה נדרשת להנמקה נוספת בהקשר זה. גם בנושא זה, אין המבקש מפנה לתיעוד רפואי בתיקו המבסס את טענותיו.
משכך, בקשת רשות הערעור, ככל שהיא נסמכת על טענות אלה – נדחית בזאת.

7. שונים הם פני הדברים בנוגע לטענת המבקש בקשר לקביעת מועד תחולת הנכות. כאמור, הוועדה מדרג ראשון קבעה כי מועד תחולת נכותו של המבקש הוא 16.6.06. על כך הגיש המבקש ערר לוועדה, בו טען כי הנגעים החלו להופיע רק בשנה האחרונה. בציינה כי על פי תיקו הרפואי של המבקש החלה התחלואה בשנת 2009, קבעה הוועדה את מועד תחילת הנכות ליום 16.6.09. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי אכן, כפי שציין בית הדין האזורי, לא ברורה החלטת הוועדה לעניין קביעת מועד נכותו של המבקש ממועד זה, ועל איזה תיעוד היא מסתמכת. לכך יש להוסיף, כי המבקש בבקשתו מציין כי בשנת 2009 סבל מנגעים באפו ובמצחו, שכלל לא באו לידי ביטוי בפרוטוקול הוועדה. לפיכך קבע בית הדין האזורי , כי מתבקשת הנמקה והתייחסות הוועדה לשאלת מועד תחולת הנכות של המבקש, על יסוד המסמכים הרפואיים בתיקו. אלא שבהקשר זה דומה שאין די בהנמקה והסבר הוועדה כפי שהורה בית הדין האזורי, ויש ליתן לוועדה האפשרות להפעיל שיקול דעתה ולקבוע גם מועד אחר, ככל שתמצא לנכון לעשות כן. כל זאת בשים לב למצבו של המערער על פני התקופה הרלוונטית, ובהסתמך על כלל התיעוד שלפניה.

8. לפיכך מתבקשת תגובת המוסד לביטוח לאומי לשאלה מדוע לא יוחזר עניינו של המבקש אל הוועדה הרפואית לעררים על מנת שתדון בסוגיית תחולת הנכות של המבקש על יסוד כלל התיעוד הרפואי על פני התקופה הרלוונטית . הוועדה תשקול את מועד תחולת הנכות של המבקש גם בשים לב לטענותיו בדבר קביעת דרגת נכות זמנית. הוועדה תזמן את המבקש ובא כוח לדיון לפניה, ותנמק היטב את החלטתה כך שגם מי שאין מקצועו בתחום הרפואה יוכל לרדת לסוף דעתה.

9. המוסד לביטוח לאומי יגיש תגובתו לשאלה כפי שפורטה בסעיפים 7-8 לעיל עד ולא יאוחר מיום 22.11.15.

ניתנה היום, ט' חשוון תשע"ו (22 אוקטובר 2015) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם .