הדפסה

פר"ק 6423-05

בתי משפט
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
בפני: כב' השופטת שרה דברת – ס. נשיא
פר"ק 6423-05
תאריך דיון: 12 יוני 2012
בקשות מס' 94, 95 ו-96

בעניין:
פקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג 1983
להלן: "הפקודה"
ובעניין:
מי ערד חברה להנדסה לפתוח ובנין בע"מ
להלן: "החברה"
ובעניין:
איתן פישמן, עו"ד, בתפקידו כמפרק החברה
להלן: "המפרק"
ובעניין:
משה לוי
להלן: "הנושה המובטח" או "הקונה"
ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי
להלן: "הכונ"ר"

נוכחים: המפרק - עו"ד איתן פישמן
עו"ד אלה חזוב– בשם הכונ"ר
מר צבי שקול
מר י צחק לוי – בשמו של משה לוי

<#1#>
פרוטוקול

עו"ד פישמן:
ההצעה של מר לוי עומדת על סך של 860,000 ₪ והוא מוכן לשלם עוד 60,000 ₪ בגין ארנונה, כאשר חוב הארנונה השנוי במחלוקת הוא 120,000 ₪.
כאשר עושים חישוב של המגרשים עליהם ויתר מר לוי כנושה מובטח, שההצעה לרכישתם היא על סך 840,000 ₪ ואת ההצעה של מר לוי לרכישת ה"וילה", הסכום המוצע למעשה הוא 920,000 ₪, אין פער של ממש בין הצעתו של מר שקול, שעומדת על סך של 950,000 ₪.

עו"ד חזוב:
בנתונים אלה, כפי שאנו שומעים אותם היום, איני סבורה שעל בית המשפט להתערב ויש מקום לאשר את הצעת המפרק. כמובן, שזה כפוף למכירת המגרש, במסגרת בקשה 95.

מר שקול:
בית המשפט התייחס לכך שלא צרפתי ערבות בנקאית. אני לא התבקשתי ומוכן לעשות כן בכל רגע נתון. ההפך הוא הנכון. אני רציתי לתת והמתווך אמר לי שלא צריך. גם עורך הדין שייצג אותי, עו"ד כהנא, אמר כך.

לאחר הפסקה.

מר שקול:
לאחר שהתייעצתי, אנו לא יכולים לשפר את הצעתנו ולהעלותה למיליון ומאה אלף ₪.
כשאני כתבתי את ההתנגדות, לא עמד על הפרק נושא הארנונה, באופן שהפער בין ההצעות קטן.

עו"ד פישמן:
בנסיבות אלה, אני מבקש לדחות את הצעתו של מר שקול ולאשר את ההסדרים אליהם הגעתי עם הנושה המובטח ולפסוק לי שכר טרחה.

עו"ד חזוב:
אין התנגדות, ובלבד שבית המשפט יפסוק שכר השגחה לכונ"ר.

<#2#>
החלטה

בפני בקשה לאשר שינוי בהסכם אליו הגיע המפרק עם הנושה המובטח, לפיו מר לוי, הנושה המובטח, יקבל 50% מהנכסים נשוא המחלוקת, כנושה מובטח, וביתרה – זכותו תהיה כנושה רגיל.

במו"מ שהתנהל בין המפרק למר לוי הוסכם בין הצדדים לחלוק את הנכסים באופן שהנושה המובטח יקבל את ה"וילה" בסכום של 860,000 ₪, ויישא בתשלום הארנונה עד לסך של 60,000 ₪ ובנוסף, ישלם סכום נוסף, כמפורט בסעיפים 8 ו-9 לבקשה 94.

מנגד, מלוא התמורה שתתקבל עבור המגרשים, בסך של 840,000 ₪, תיכנס לקופת הפירוק.

לאחר הגשת בקשה זו, פנה מר שקול לבית המשפט והלין על כך שהוא הציע סכום גבוה יותר עבור ה"וילה", בסך 950,000 ₪ ונדחה על ידי המפרק. לאור פניה זו, ביקשתי תגובות הצדדים וקבעתי לדיון של היום.

בדיון של היום התברר, כי הפער בין הצדדים אינו גבוה, בהתחשב בתרומתו הנוספת של הנושה המובטח, בתשלום הארנונה והוצאות נוספות. הצעתי למר שקול, לשקול העלאת הצעתו לסכום יותר גבוה, באופן משמעותי, על מנת לקיים התמחרות בין הצדדים, אך מר שקול, לאחר שהתייעץ, השיב בשלילה לסכום המוצע.

בנסיבות אלה ושעה שהצעתו של מר שקול אינה עולה באופן משמעותי על זו של הנושה המובטח – הרי שבקשתו של מר שקול נדחית והנני מאשרת למפרק להתקשר בהסכם עם הנושה המובטח, כפוף לכך שהמגרשים אכן יימכרו בסכום של 840,000 ₪, ומאשרת למפרק להתקשר בהסכם למכירת המגרשים, כמבוקש בבקשה 95.

למען הסר ספק, מובהר בזאת כי מכירת ה"וילה" והמגרשים כרוכים וכפופים האחד לשני.

מאשרת שכרו של המפרק בגין מכירת ה"וילה", בסך של 62,000 ₪, בצירוף מע"מ.

יש לשלם שכר ההשגחה של הכונ"ר בשיעור של 20%.
<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ב סיון תשע"ב, 12/06/2012 במעמד הנוכחים.

שרה דברת, שופטת,
ס.נשיא

1

3