הדפסה

פר"ק 5055-09 בנק המזרחי טפחות בע"מ ואח' נ' רויאל פיש בע"מ ואח'

בתי משפט

בית המשפט המחוזי בבאר שבע

בפני כב' השופטת שרה דברת – ס. נשיא
פר"ק 5055-09
פר"ק 5071-09
בקשות 38 ו-39

בעניין:
פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג - 1983
להלן: "הפקודה"
ובעניין:

  1. אבנר צברי
  2. ברק צברי

ע"י ב"כ עוה"ד יוסי רוזנשטיין ואייל חריף
להלן: "המבקשים"
ובעניין:
רויאל פיש בע"מ ח.פ 513828699
להלן: "החברה"
ובעניין:
עו"ד חן זפט – פייגלין – כונסת הנכסים
להלן: "כונסת הנכסים"
ובעניין:
1. בנק המזרחי טפחות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מרים זפט
2. צמח מכון לתערובת אגודה חקלאית בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד שלמה שפיר
3. אמבר – מכון לתערובת אגודה שיתופית חקלאי מרכזית בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אריה שטרן
4. ערדג אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד עמיר אלמגור ומיכל זילברברג
5. סאבפלקס בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רונן מנור
6. בייניש מענית שיווק דגים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גונן כהן
7. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גלית מיכאלי
8. דג הים (שותפות רשומה)
ע"י ב"כ עוה"ד עמיר אלמגור ומיכל זילברברג
להלן: "המשיבים"
ובעניין:

  1. אוורסט אקוויטיז – חברה זרה
  2. אלסקה גרופ – חברה זרה
  3. מאונטן גרופ – חברה זרה

להלן: "החברות הנוספות"
ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי
עי" עו"ד ליאור גפן
להלן: "הכונ"ר"

החלטה

בפני בקשה לאישור הסדר נושים של רויאל פיש בע"מ, המצויה בכינוס נכסים.

טרם אדון בבקשה להסדר נושים אתייחס תחילה לבקשת כונסת הנכסים שהוגשה ביום 18.8.2011 לאשר את הארכת האופציה שניתנה לדג הים וערדג אגודה שיתופית בע"מ (להלן: "דג הים") לרכישת רכושה וזכויותיה של החברה ובמקביל להמשיך ולהפעיל את החברה כ"עסק חי", לתקופה של 6 חודשים נוספים, לאחר שתקופת ההפעלה הוארכה פעמיים, כל פעם ל- 3 חודשים, שהסתיימו ביום 6.9.11 וזאת על פי תנאי ההצעה המקורית, מיום 20.4.09, (בקשה 38).

לפי הסכם שאושר על ידי בית המשפט, נתנה לדג הים האופציה לרכוש רכושה וזכיותיה של החברה כעסק חי בתנאים המפורטים בהסכם. האופציה היא ל-12 חודשים עם הארכה ל-12 חודשים נוספים, ככל שלא תתקבל הסכמת המינהל.
העילה העיקרית לבקשה להאריך האופציה מקורה בעובדה שטרם ניתן אישור מינהל מקרקעי ישראל להתקשר עם דג הים בחוזה ביחס לשטח הימי עליו הוקמה חוות הדגים.

במהלך תקופת האופציה הוגשה עתירה מינהלית בדרישה לערוך מכרז לשטח, נשוא הבקשה. בהודעת מינהל מקרקעי ישראל, ומשרד החקלאות, שהוגשה לבית המשפט בחודש יולי 2011, צויין כי יקבלו החלטתם בנוגע לשטח, בתוך כשלושה עד ארבעה חודשים. על בסיס הודעה זו נדחתה העתירה.

כונסת הנכסים סבורה שככל שלא ינתן לדג הים פטור ממכרז, יוצא השטח למכרז והדבר מסכן את נכסי הכינוס, שכן מימוש האופציה מותנה באישור המינהל. על כן בנסיבות אלה, בחנו הצדדים האפשרות לקבל הזכויות בשטח החווה הימית, על בסיס תקנה 3 (28) לתקנות חובת המכרזים שעניינה התקשרות לגביה קיימות נסיבות מיוחדות ונדירות. כונסת הנכסים פנתה למשרד החקלאות ולמינהל לבדוק הסכמתם לשנות את נתיב הפטור ונענתה כי בנסיבות המיוחדות שכאן, תבחן בקשה זו באהדה, אך נכונות זו מותנית בכך שבקשת הפטור ממכרז לא תתיחס למלוא השטח הקיים, של 8,000 דונם, אלא מחצית ממנו בהיקף של 4,000 דונם.

בעקבות הודעה זו של המינהל, דג הים התחייבה לממש את האופציה, ככל שינתן הפטור ממכרז, גם אם השטח יקטן וגם אם תקופת ההתקשרות תתקצר, בתנאי שהשטח לא יקטן מ-4,000 דונם ותקופת החכירה לא תקטן מ-21 שנה וכן כי תתבצע התאמה של התמורה לשטח, שיאושר בסופו של יום.

לבקשה זו התנגדו מנהלי החברה (המבקשים בבקשה להסדר הנושים), בנימוק שמדובר למעשה בפתיחת מכרז חדש, המאפשר לדג הים לנער חוצנו מההצעה המקורית שמהווה את הבסיס להפעלת החברה כעסק חי ודג הים לא מימשה את האופציה על פי תנאי ההסכם, על כן סבורים הם שזו העת לגבש מתווה של הסדר נושים, לאחר שכונסת הנכסים כשלה לעשות כן. היענות לבקשה תעמיד קופת הכינוס בפני שוקת שבורה. מה גם שחוסר הוודאות מאין את היכולת לגבש הצעות להסדר נושים ובהארכת האופציה יש משום העדפת נושים.

על רקע זה ולאחר הגשת הבקשה על ידי כונס הנכסים הוגשה הבקשה להסדר הנושים, להסדר זה התנגדו כל הנושים המובטחים. הסדר הנושים שהוצע לא היה בו ממש. כבר עם הגשת הבקשה, עת קבעתי אותה לדיון ביום 28.8.11, הפניתי תשומת ליבם של המבקשים כי הבקשה להסדר אינה עונה על הוראות תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר) תשס"ב-2002. כאשר בית משפט מעיר הערה כזו, טרם הדיון, מצופה כי הבקשה תתוקן, אלא שהמבקשים לא עשו דבר.

המשיבים טענו כי בחינת הסדר הנושים, מלמד שכלכלית אין בו ממש, וכל המטרה היא לשחרר המבקשים מהתחייבויותיהם האישיות. כל הנושים, למעט אמבר, שנטען שאינה נושה מובטח, התנגדו לבקשה, כאשר, בין היתר נטען כי אין בהצעה הגנה הולמת לזכויותיהם של הנושים המובטחים. נהפוך הוא, יש בהצעת ההסדר כדי להרע את מצבם לעומת המצב בו ימשכו הליכי הכינוס. אחד התנאים בהצעה כי מלאי הדגים המצוי בארבעה עשר הכלובים יהא אותו מלאי בעת מסירת החברה לידי הקבוצה הרוכשת, וזאת כאשר בשלב הביניים במשך חמש שנים תופעל החברה על ידי המבקשים וכמובן שלא ניתן להתחייב לאשר יהא בעוד חמש שנים, כאשר לא לכונסת הנכסים ולא לנושים המובטחים שליטה על המבקשים או פעילותם.

ההצעה בנויה על מלאי הדגים המצוי בכלובים, אך עם כניסת מפעיל אחר, יש לשלם, לדג הים המפעילה את העסק את תמורת עודף המלאי הקיים לעומת מלאי הפתיחה.

ההסדר בנוי על תשלום מזומן של מליון ש"ח שישולם על ידי המבקשים, כתנאי להפטר מכל חובותיהם וערבויותיהם האישית ויתרת התמורה בסך של כחמישה מליון ש"ח הינה בפריסה ללא ערבות, כאשר בתמורה לתשלום של מליון ש"ח יקבלו המבקשים מלאי בשווי של כ-4 מליון ש"ח.

המבקשים הם אלה שהביאו החברה למצב של חדלות פרעון והיום מבקשים לחזור לאותו ניהול כושל. כדי לממן את הפעילות השוטפת סומכים המבקשים על מימוש מלאי הדגים הקיים, ומבקשים לקבל לרשותם את הפעלת החווה מיד, כאשר בסופו של יום, קרוב לודאי, שהסדר הנושים לא יאושר. מה גם שבהעדר זכויות חכירה קיים אותו חשש שהמינהל יחליט להוציא השטח למכרז.

מאחר והמבקשים שבו וטענו כי ביכולתם להביא לכך שינתנו להם מלוא הזכויות בקרקע, הציע כונסת הנכסים להשתמש ביכולת זו לטובת העניין, אך הם סרבו לכך.

עוד נטען, שלא ניתן לדעת מההצעה מי הם המשקיעים ואי צירוף פרטיהם והעדר בטחונות מעורר חשש של ממש.

בבקשה אמנם נטען להסכמה עקרונית בעל פה של נושים שונים, אך אין בה התייחסות לנושה ספציפי שנתן הסכמתו למהלך המוצע.

טענת המבקשים כי מתווה ההסדר מתייחס לכ-8000 דונם מכח אישור עקרוני שניתן בעבר לחברה, אינו עולה בקנה אחד עם המצב המשפטי והעובדתי בשטח.

עוד צויין כי הבקשה כללית, אינה מפורטת אינה מגובה בבטחונות, אינה מפרטת שמות המשקיעים במלואם וללא אסמכתא ליכולתם הכלכלית. מה גם שהסכום המוצע לנושים המובטחים קטן מסכום החוב לנושים אלה וסכום החובות הכללי לנושים המובטחים גבוה בהרבה מסכום ההצעה.

ההצעה בנויה על כך שהמבקשים ישלמו פחות, משחלק מהסכום מקורו יהיה במלאי הדגים. הבקשה גם אינה מפרטת את שיעור חלוקת הדיבידנד לנושים המובטחים, אלא סכומים שיחולקו ביניהם.

בדיון שהתקיים ביום 12.9.11 חזרתי והערתי לפגמים הרבים שבבקשה, מעבר לטיעוני הצדדים כמפורט לעיל, על כן ביקשו המבקשים אורכה של 14 יום כדי לנסות ולגבש הסדר נושים ולהגיש בקשה בהתאם.

בהחלטה שניתנה על ידי במעמד הנ"ל קבעתי כי בבקשה אין ממש. מעבר לעובדה שהבקשה אינה עונה כלל על הוראות תקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר) תשס"ב – 2002, רב הנסתר בה על הגלוי. עוד ציינתי כי: "לא אכביר מילים ואפרט את כל האין בבקשה זו, כיוון שה'אין' עולה על ה'יש'". אף כי קבעתי כי בהצעה אין ממש, ומשנקודת המוצא שלי שיש למקסם התמורה, ככל האפשר, דחיתי הדיון במספר ימים על מנת לאפשר למציעים להגיש הצעה מתוקנת, מתוך תקווה שיהא בה ממש ולא רק מילים שאין מאחוריהן דבר.

ביום 19.9.11 הוגשה "בקשה בהולה לאישור הסדר נושים לחברה ולמבקשים", שאמורה היתה להיות בקשה מתוקנת, אלא שגם בבקשה זו לא נמצא ממש להסדר הנושים.
בבקשה זו התבקשה הפסקת פעילות שיווק הדגים כנגד הפקדת הסך של שני מליון ש"ח בנאמנות אצל ב"כ המשקיעים. יתנהל הליך לאישורו של הסדר הנושים המוצע, כאשר במסגרת הסדר הנושים, המשקיעים ירכשו את מניות החברה וישלמו לכלל נושי החברה, לרבות הנושים להם ערבות אישית של המבקשים, שבעה מליון ש"ח. שני מליון ש"ח יופקדו בנאמנות ומליון נוסף יופקדו בתוך 3 חודשים ממועד אישור ההסדר, כפוף למלאי הקיים. סכום נוסף של ארבעה מליון ש"ח ישולם בפריסה לשלוש שנים, כאשר בתום כל שנה מאישור ההסדר, ישולם סל של 1.33 מליון ש"ח.

עוד נטען בהצעת ההסדר, כי קבוצת המשקיעים מנהלת מו"מ עם קבוצת משקיעים נוספת שאמורה להודיע על הצטרפותה להסדר ופרטיהם יוצגו עד לקיומו של הדיון בצירוף אישור בדבר חוסנם הכלכלי ויכולתם הניהולית (בדיון לא הוצג דבר). בנוסף, נשלח אישור בדבר העברה בנקאית על ידי מי מהמשקיעים, סם גולדברג בסך 540,000$ לחשבון נאמנות בגין הפרש בסך 1.7 מליון ש"ח להשלמת התשלום הראשון.

על פי ההסדר חלק מהתשלום בסך של 1.1 מליון ש"ח יועבר לידי המשקיעים על ידי המבקשים וקרובי משפחתם עבור ההפטר האישי של המבקשים, בגין הטענות הנטענות לערבותם האישית, אף כי להם טענות רבות כנגד חובות החברה וערבותם האישית והפטר המבקשים במסגרת ההסדר הינו "תנאי יסודי והכרחי לקיומו של ההסדר כולו וכי בלעדיו לא יתקיים ההסדר המוצע ולא ישקיעו המשקיעים את יתרת הסכום הנדרשת לשם מימושו" (ס' 18.4 לבקשה).

תנאי נוסף שהתנו המבקשים, כי הסכום המוצע כפוף לכך כי במועד קבלת החווה לידי המשקיעים, יהיה מלאי כמפורט בנספח 2 לבקשה. החלוקה לנושים המובטחים תהיה כדלקמן: 3.8 מליון ש"ח לבנק מזרחי, 2 מליון ש"ח לצמח תערובות ו-700,000 ש"ח לאמבר, חצי מליון ש"ח יחולקו לנושים הרגילים של החברה. סכומים נוספים המצויים בקופת הכינוס יחולקו בין בנק מזרחי 700,000 ש"ח וצמח תערובות 300,000 ש"ח.

את הליך ההתחשבנות שבין דג הים לבין קופת הנושים לגבי ההפרשים המגיעים להם בגין הדגה, יש לקיים לאחר אישור הסדר הנושים ואין להתלות אישור ההסדר בקיום ההתחייבות כלפי דג הים. מה גם שלכל היותר זכאית דג הים ל-1.8 מליון ש"ח. עוד נטען כי דג הים אינה מתכוונת לרכוש את פעילות החברה, שכן הדבר אינו כלכלי מבחינתם, לכן מדובר בחווה שגודלה כמחצית מגודלה המקורי וכונסת הנכסים מתכוונת להתאים התמורה בהתאם על ידי פתיחת המכרז מחדש, ללא קיום המכרז למעשה.

הצעת המשקיעים שהינה וודאית וברורה עדיפה על פני המשך הליכי הכינוס, הנעדרים וודאות, במיוחד כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש החברה במצבה היום מבלי להתנות זאת באישורים כאלה או אחרים של המינהל.

המצב היום גובל בהעדפת נושים המרוויחים מנכסי החברה, מנגד המבקשים יוכלו לפעול ולשכנע מי מנושי החברה המובטחים והלא מובטחים לאשר ההסדר. מה גם שחלק מהנושים נתנו הסכמתם העקרונית בעל פה להסדר המוצע, אולם טרם התמלאו התנאים לקבלת אישורם בכתב.

הנושים המובטחים מתנגדים להצעה המתוקנת, חוזרים על טיעוניהם בדיון הראשוני ומוסיפים כי ההצעה למעשה עומדת על 4 מליון ש"ח בלבד, כיוון שכשני מליון ש"ח צריך יהיה לשלם לדג הים בגין עודף הדגים המצוי בחווה ואם לנושים הרגילים ישולם 500,000 ש"ח ו- 700,000 ש"ח לאמבר – שאינו נושה מובטח, כך שלכל היותר יעמוד לרשות כל הנושים המובטחים סך של 3.8 מליון ש"ח, והצגת הדברים לפיהם יעמדו 5.8 מליון ש"ח לטובת הנושים המובטחים- אינה נכונה.

עוד נטען כי לא הוגשה כל הצעה של המשקיעים ולא ברורה זהותם. גם לא ברור מי הנאמן בידו הופקד הכסף, לטובת מי ובאיזה תנאים. מההצעה גם עולה שהמשקיעים עסוקים למעשה בחיפוש משקיעים.

במהלך הדיון טענו המבקשים כי המינהל יסכים להקצאת מלוא השטח של 8,000 דונם, היה וההתקשרות תהיה עם החברה. בנסיבות אלה, איפשרתי למבקשים להמציא אישור לאשר נטען על ידם בעל פה כי לחברה עצמה יתן המינהל הסכמתו להקצאת מלוא השטח של 8,000 דונם.

למרות שהמבקשים טוענים שוב ושוב שאין כל מניעה לקבל את ה-8000 דונם, כאשר התפעול יהיה על ידי החברה עצמה, אישור כזה או דומה לו לא הומצא. כל שהומצא זה אישור ישן נושן מיום 27.3.08, והמלצת האוצר לפטור ממכרז מיום 5.11.2008. באשר לאישור אקטואלי, כנטען על ידי המבקשים, הרי שאין אישור כזה בנמצא ולא ניתן אישור כזה על ידי המינהל. כל שיש באישור של המינהל, שנעשתה פניה למינהל וכי פנייה זו תיבדק על ידי הגורמים הרלוונטיים ותובא לדיון בהנהלת המינהל ו"במסגרת בחינת המינהל את בקשתן, יובאו בחשבון כל הנתונים והאישורים אשר ניתנו וכן אישור לשימוש בלעדי בטכנולוגיה של סאבפלקס" (נספח 4 להודעת המבקשים מיום 26.9.11). אלא כפי שהודיעה כונסת הנכסים "סאבפלקס חזרה בה מהאישור בדבר הבלעדיות" (סעיף 12 לתגובת כונסת הנכסים מיום 2.10.11).
לא ברור גם מה היה בפניה למינהל ומה נאמר בה, שכן הפניה לא צורפה. אישור המינהל, אינו עולה בקנה אחד עם טיעוני המבקשים שיש הסכמת המינהל אם הם הרוכשים ותמוה מדוע לא הוצגה פניה ישנה למינהל, במיוחד לאור הטענה כי המינהל נתן הסכמתו. המסמכים שצורפו גם אינם תומכים באמור בסעיף 4 לתגובת המבקשים, כי "ניתן להתרשם מנכונות המינהל ליתן אישור במידה והבקשה תיעשה על ידי החברה ולא גוף חיצוני לה". כך, שהטענה, לפיה היה והחברה תישאר בבעלות המבקשים יוקצה לה 8,000 דונם, נמצאה כחסרת בסיס.

לא רק זאת, בהצעת ההסדר אין ממש. הצעת ההסדר עומדת לכאורה על 5 מליון ש"ח וזאת לאור ההסכם, לפיו יש לשלם לדג הים עבור מלאי הדגים ואין זה עניין להתחשבנות מאוחרת, אלא התחשבנות מיידית. יתירה מזו, נטען על ידי המבקשים כי הנושים נתנו הסכמתם, אך לא ראיתי הסכמה זו, והחשוב הוא, שכל הנושים המובטחים מתנגדים להסדר המוצע ובמצב זה אין כל סיכוי לאישורו. מה גם שההסדר, כפי שהוא, הינו בגדר העדפת נושים, לכאורה, בהתיחס לאמבר. ההסדר כופה ויתור על הנושים המובטחים, ואינו מבטיח נכסי הנושים המובטחים, כנדרש בסעיף 350 לחוק החברות, ולו לכאורה, נהפוך הוא. אין בהסדר התיחסות לחלוקת דיבידנד אלא הצעה שרירותית לחלוקה של סכומים. לא רק זאת, תמוה גם התנאי של "המשקיעים העלומים" לכפוף ההסדר בתנאי בלעדי ובל יעבור לשחרור המבקשים מערבויותיהם כלפי הנושים.

תמוה גם שהמבקשים לא נקטו בצעדים לעזור לכונסת הנכסים להביא לתוצאה שיוקצה לרוכש שטח של 8,000 דונם בפטור ממכרז.

די באמור לעיל כדי לדחות הבקשה להסדר נושים.

כדי לא להיוותר מול שוקת שבורה, היה והמינהל יבחר להוציא מלוא השטח למכרז, מתירה לכונסת הנכסים לפנות למינהל מקרקעי ישראל ולמשרד החקלאות בבקשה להעניק לדג הים פטור ממכרז על פי תקנה 3 (28) לתקנות חובת המכרזים התשנ"ג – 1993. יחד עם זאת תפנה כונסת הנכסים למינהל ותבדוק שוב עמדתו, לאור המכתב של המינהל מיום 25.9.11 (נספח 4 להודעת המבקשים שהוגשה ביום 26.9.11).
המבקשים שבים וטוענים כל העת, כי ביכולתם לגרום לכך שהמינהל ישאיר מלוא השטח בידי החברה. אם כך הדבר, מצפה אני מהם להירתם לעזרת כונסת הנכסים ולפעול בשיתוף פעולה עימה להשגת המטרה.

במצב שנוצר, הפתרון הנכון הוא להאריך האופציה של דג הים לתקופה שעד יום 31.12.11. עד למועד זה על דג היום לגבש את עמדתה. מכל מקום ולמען הסר ספק, מובהר בזה לכל הצדדים, ככל שיהיה שינוי בתנאים של מימוש האופציה, יהיה צורך לפנות לקבלת הצעות.

משלא היה כל בסיס לבקשה, אני מחייבת המבקשים, יחד ולחוד, לשלם לכל אחד מהמשיבים, שהתייצבו לדיונים, הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 ש"ח נכון להיום.
(למען הסר ספק המשיבות 4 ו -8, המיוצגות ע"י עו"ד אלמגור, חד הן, לצורך החיוב בהוצאות)

ניתנה היום, ג' חשון תשע"ב, 31 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

שרה דברת, שופטת,
ס.נשיא

1 מתוך 11