הדפסה

פלח מכבי ואח' נ' פלח ואח'

בפני כב' סגן הנשיא, השופט רמזי חדיד

התובע/המבקש
ויקטור פלח מכבי

נגד

הנתבעים/המשיב
המודיע לצד ג'

צד ג'

  1. יוסף פלח
  2. בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ

נגד

פלח יוסף

החלטה

1. להלן תוכרע בקשת התובע לביטול ההחלטה שניתנה ביום 19.10.15 (להלן: "ההחלטה") וכן לפסילת מותב זה מהמשך הדיון בתביעה (בקשה דנן תיקרא: "הבקשה לביטול החלטה") .

2. מקרה שהיה, כך היה:

נתבע 1 הגיש בקשה לגביית עדות מוקדמת של עו"ד חיים רואימי (להלן: "עו"ד רואימי") בנימוק כי מדובר בעד מפתח, אשר למצער סובל ממחלה קשה בשלביה המתקדמים והוא עובר טיפולים כימותרפיים והקרנות. בנסיבות העניין, כך נטען בבקשה, קיים חשש ממשי כי לא ניתן יהיה לגבות את עדותו של עו"ד רואימי במועד שייקבע בעתיד לשמיעת הראיות בתביעה ( להלן: "הבקשה"). לבקשה צורף תצהיר עדות ראשית של עו"ד רואימי המפרט את גרסתו ביחס לאירועים נשוא התביעה.

בתגובתו לבקשה הודיע נתבע 2 כי הוא אינו מתנגד לגביית עדותו המוקדמת של עו"ד רואימי, בעוד כי התובע התנגד לכך בנימוק, בין היתר, כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר או ראיה כלשהם ביחס למצבו הרפואי של העד.

בהמשך, הגיש נתבע 1 תשובה לתגובת התובע לבקשה, בה הוא ביקש להתיר לו צירוף שני תצהירים מטעמו לתמיכה בבקשה (להלן: ''התצהירים''), ואשר צורפו בפועל לתשובה, וזאת בנימוק כי בשל טעות הם לא צורפו לבקשה. באותם תצהירים פירט נתבע 1 את מקור המידע ביחס למצבו הרפואי הקשה של עו"ד רואימי והוא הבהיר את הקושי בפניה אליו לקבלת תיעוד אודות מצבו הרפואי הקשה. כמו כן, בתשובתו חזר נתבע 1 על הטענה בדבר מרכזיות עדותו של עו"ד רואימי להכרעה במחלוקת במשפט.

3. ביום 19.10.15 ניתנה החלטתי לפיה התקבלה הבקשה, ובסעיף 2 להחלטה נקבע כדלקמן:

"הפגם באי הגשת תצהיר התומך בבקשה תוקן משצורף תצהיר כאמור לתשובת נתבע 1 לתגובת התובע לבקשה.

לגוף העניין, משהצהיר נתבע 1 על מצבו הרפואי הקשה של העד, די בכך לקבלת הבקשה מה גם ורגישות המצב והצורך לגלות יחס אנושי כלפי העד, מחייבים לוותר על הדרישה לקבלת תיעוד רפואי בעניינו. יתירה מכך, התובע אינו מעלה כל טענה כאילו גביית עדותו המוקדמת של העד תפגע בניהול תביעתו. זאת ועוד, העובדה כי נתבע 2 אינו מתנגד לבקשה אך מחזקת את התוצאה אליה הגעתי."

4. בבקשתו לביטול ההחלטה טען התובע, בין היתר, כי משלא צורף תצהיר לתמיכה בטענות המפורטות בבקשה, אזי בהתאם לתקנה 241 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, נתבע 1 מנוע מצירוף התצהירים לתשוב תו לבקשה, וזאת מבלי שקיבל רשות בית המשפט לכך . קבלת רשות כאמור, כך לטענת התובע, כמוה כבקשה חדשה לכל דבר ועניין, ולפיכך בטרם מתן ההחלטה בבקשה, היה על בית המשפט לאפשר לתובע להגיש תגובתו. משלא כך נעשה הדבר , אזי נשללה זכותו הדיונית של התובע , ועל כן דין ההחלטה להתבטל.

לעניין פסילתו של הח"מ מהמשך הדיון בתביעה, טען התובע בסע' 11-13 לבקשה לביטול ההחלטה, כדלקמן:

"11. בית המשפט הנכבד, הכריע בבקשה לצירוף תצהיר בלא שהונחה בפניו תשובת המבקש על פי זכותו הדיונית ובכך שלל מאת המבקש זכות המוקנית לו על פי דין.

12. בית המשפט הנכבד גילה את דעתו לגופה של הבקשה, בלא תגובת המבקש, ואין זה אלא טבעי, כי גם אם תתקבל בקשה זו ותבוטל ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד בית המשפט הנכבד לא יסטה מעמדתו שכבר באה לידי ביטוי בהחלטתו.

13. משנתגבשה דעתו של בית המשפט הנכבד בעניין המונח בפניו ומשנעשה הדבר בדרך בה נעשה אגב שלילת זכות מוקנית של המבקש ראוי כי הצדק גם ייראה ולא רק ייעשה ומטעם זה מתבקש בית המשפט הנכבד לפסול עצמו לדון בתיק זה ולמצער מדיון בבקשה." (ההדגשות במקור –ר.ח)

נתבע 1 מבקש לדחות את הבקשה לביטול ההחלטה בנימוק כי לא נפל בה כל פגם וכי אין ממש בטענות התובע ביחס לפסילתו של מותב זה. מאידך, נתבע 2 לא הגיש תגובה לבקשה לביטול ההחלטה ו התובע הוסיף והגיש תשובתו לתגובת נתבע 1.

5. שקלתי מכלול טענות הצדדים, ולא מצאתי כל ממש בבקשה לביטול ההחלטה .

6. בסעיף 77א'(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד -1984, נקבע לעניין פסלות שופט, כדלקמן:

"שופט לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט."

בס"ק 77א'(א1) לחוק מנה המחוקק מספר מקרים אשר בהתקיימם, שופט לא ישב בדין, אף כי אותם מקרים אינם לענייננו כאן.

בהתאם להלכה הפסוקה, פסילת שופט מלשבת בדין אינה עניין של מה בכך, ובהעדר חשש ממשי למשוא פנים, פסילת שופט תיחשב כצעד מרחיק לכת הפוגע בתקינות ההליכים השיפוטיים ועלול ה להאריך ולסרבל את הטיפול בהם שלא לצורך ( ר' ע"א 1515/15 יהודה נ' חוגי וכן ע"א 4815/15 פלוני נ' פלוני, פורסמו בנבו). כן נפסק, כי חשש למשוא פנים לא נקבע על פי תחושתו הסובייקטיבית של בעל דין המבקש פסילתו של שופט מלשבת בדין, אלא על פי מבחן אובייקטיבי ( ר' ע"א 4018/15 סרחאן נ' סרחאן ואח', פסקה 5, פורסם בנבו(.

זאת ועוד , בהלכה הפסוקה נקבע כי החלטה או התנהלות דיונית של בית המשפט אינן מבססות קיומו של חשש ממשי למשוא פנים, ולפיכך אין בהן להצדיק קבלת בקשה לפסילת מותב. כך הם הדברים ביחס להעלאת הצעת הפשרה של בית המשפט, ניסיון לשכנע את בעלי הדין להסכים לאותה הצעה, קיום דיון מיום ליום ב משפט, התערבות בית המשפט בחקירה הנגדית ועוד (ר' ע"א 5796/97 פניציה מפעלי זכוכית ישראליים בע"מ נ' רונן ואח', פ"ד נב(1) 90, פסקה 12, רע"א 278/88 מנוף סינגל חברה לפיננסים והשקעות בע"מ נ' סליימה, פ"ד מד(3) 758, 761, ע"א 4237/97 קפלון נ' קרביצקי, פורסם בנבו וכן ע"א 3272/96 פרנקל נ' אנטין, פורסם בנבו).

מן הכלל אל הפרט.

7. אין חולק כי החלטה לפיה התקבלה בקשת בעל דין לשמיעת עדות מוקדמת, כבמקרה דנן, היא החלטה דיונית גרידא, ולפיכך ממילא אין בה ל בסס חשש למשוא פנים המצדיק, כביכול, קבלת הבקשה לפסילת שופט.

ודוק, כל שנקבע בהחלטה הוא כי בשל מצבו הרפואי הרופף של עו"ד רואימי, יש מקום להקדים ולשמוע את עדותו במשפט, זאת ותו לא. לפיכך, גם אם תאמר כאילו לתובע הייתה זכות מוקנית להשמיע עמדתו בטרם התיר בית המשפט לנתבע 1 לצרף את תצהיריו לתשובה במסגרת הבקשה, הרי בין זה לבין הטענה, שאף לא עלתה במפורש בבקשה, לקיום חשש למשוא פנים, אין ולא כלום.

8. לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לפסילת מותב זה מהמשך הדיון בתביעה.

9. בתקנה 241 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי נקבע כדלקמן:
"בבקשה בכתב יפרט בעל הדין את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט."
מנוסח התקנה עולה כי לבית המשפט סמכות להתיר למבקש צירוף תצהיר שלא צורף לבקשה, וזאת כפי שנעשה במקרה דנן. טענתו של התובע כאילו יש לראות בבקשת נתבע 1 לצירוף התצהירים אשר עלתה במסגרת תשובתו בבקשה, כבקשה חדשה בה יש להידרש לעמדתו טרם מתן ההחלטה בנדון , אינה עולה מלשון התקנה והתובע לא הפנה לכל אסמכתא לתמיכה בטיעון זה.
10. חשוב מכל, במכלול טיעוני התובע – הן במסגרת תגובתו לבקשה, הן במסגרת בקשתו לביטול ההחלטה ו הן במסגרת תשובתו לתגובת נתבע 1 בבקשה הנ"ל – אין רמז רמיזה לטענה כאילו שמיעת עדותו המוקדמת של עו"ד רואימי תפגע כהוא זה בזכויותיו או בסיכויו לזכות במשפט. אדרבא, הואיל ועל פי הסדר הרגיל עדי התובע היו אמורים לפתוח בהגשת תצהירי עדות ראשית ולהעיד ראשונים במשפט, הרי מן הסתם שמיעת עדותו המוקדמת של עו"ד רואימי עשויה להטיב ע ם התובע. דומה איפוא , כי ניסיונו של התובע למנוע עדותו המוקדמת של עו''ד רואימי מטרתו חד היא; חסימת כל אפשרות כי העד יאמר את דברו בבית המשפט, דבר העלול להקשות על חקר האמת ומתן פסק דין נכון, צודק וראוי בנסיבות העניין . למותר לציין, כי בית המשפט לא ייתן יד לעניין זה.
11. אשוב ואציין כי רגישות המצב והיחס האנושי המצופה כלפי עו"ד רואימי מחייבים שלא לעמוד על קוצו של יוד, ו לדרוש, כבקשת התובע, מאדם במצבו של העד להצהיר על בעיותיו הרפואיות ולהתייחס לאפשרות כי במועד שייקבע לשמיעת הראיות בתביעה הוא לא יהיה בין החיים.
12. לאור מצבו הרפואי של עו"ד רואימי והקושי הכרוך בהגעתו לבית משפט השלום בחיפה לצורך מתן עדות במשפט, נתבע 1 מבקש כי העדות תישמע בבית משפט השלום בכפר סבא, הסמוך למקום מגוריו של העד.
התובע, ויש לומר כצפוי, מתנגד לבקשה, אולם הוא לא טרח לנמק עמדתו בנדון, ולפיכך היא נדחית בזאת.
13. לסיכום, הבקשה לביטול ההחלטה מיום 19.5.15 ולפסילת מותב זה, נדחית בזאת .
אני קובע מועד לשמיעת עדותו של עו"ד רואימי וזאת לום 9.11.15 בשעה 12:30 בבית משפט השלום בכפר סבא (בניין אזרחי, רחוב הטחנה 5).
נתבע 1 ידאג להזמין את עו''ד רואימי לדיון שנקבע וזאת ללא כל דיחוי.
כל צד יישא בהוצאותיו.
14. המזכירות תמציא החלטתי זו לב''כ הצדדים בהקדם.

ניתנה היום, כ"ב חשוון תשע"ו, 04 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.