הדפסה

פיקדו ואח' נ' משרד הפנים

  1. אברהם צגאיי טספה
  2. מזל פיקדו

ע"י ב"כ עו"ד טל שטיינר
העותרת
נגד

משרד הפנים
באמצעות פמ"ד ע"י עו"ד יערה קליינברגר
המשיב

פסק דין
ערעור מנהלי על החלטת בית הדין לביקורת משמורת מיום 14.6.15, שניתנה על ידי הדיינת לירון קריספין בוקר, בה דחתה בקשת המערער לשחררו ממשמורת.
העובדות
המערער נתין אריתריאה, הסתנן לישראל ביום 12.10.08 דרך גבול מצרים. בשימוע שנערך לו בפני הממונה על ביקורת גבולות הבהיר שבא לחפש עבודה בישראל.
ביום 20.11.08 שוחרר המערער ממשמורת בכפוף לכך, כי לאחר שחרורו ישתף פעולה עם רשויות המדינה וניתן לו רישיון שהיה זמני, לפי סעיף 2(א)5 לחוק הכניסה לישראל בתוקף עד יום 19.2.09.
ביום 30.12.13 ניתנה למערער הוראת שהייה בחולות על פי תיקון 4 לחוק למניעת הסתננות ולפיה היה עליו להתייצב במרכז חולות ביום 29. 1.14 ורישיונו הזמני הוארך עד למועד זה.
המערער לא התייצב בחולות ועל כן הוצא נגדו ביום 30.1.14 צו העברה למשמורת מכח סעיף 32 כ(א)(6) לתיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות.

ביום 27.1.14 הגיש המערער בקשת מקלט. ביום 2.3.14 התייצב המערער ביחידת הטיפול במבקשי מקלט וביקש לבטל את בקשתו לקבלת מקלט מדיני, כיון שהוא מקיים חיים משותפים עם בת זוגתו, הגב' טסמה ורד, שהינה אחותה של המערערת.
בראיון שנערך למערער הוא ציין, שהקשר הזוגי עם הגב' ורד טסמה, הוא מזה כשנתיים.

ביום 3.6.15 עוכב המערער על ידי פקח מנהלת אכיפת זרים ולאחר ראיון שנערך לו הוא הושם במשמורת לתקופה של 90 יום, בהתאם לסעיף 32 כ(ג) לחוק למניעת הסתננות. ביום 7.6.15 אישר בית הדין למשמורת בגבעון את הוראת השהייה במשמורת.
המערער לא השלים עם החלטה זו והגיש בקשה לשחררו ממשמורת בסהרונים, בקשה שנדחתה ומכאן הערעור.

טענות הצדדים
טענתו העיקרית של המערער, שיש לשחררו ממשמורת בשל היותו בן זוגה של אזרחית ישראלית הזכאי להסדרת מעמדו מכח זוגיות זו או לקיצור תקופת שהייתו במשמורת.
על פי העתירה, המערער הכיר את המערערת בשנת 2013. הקשר ביניהם הפך לרומנטי וכעבור שנה עבר להתגורר בביתה יחד עם ארבעה מששת ילדיה. המערער, עת קיבל את הזימון למתקן חולות, לא היה מיוצג ולא ידע כיצד לנהוג ובשל חשש לניתוק מהמערערת וילדיה, לא התייצב במתקן חולות ובנסיבות אלה גם לא התייצב לחדש את אשרת השהייה, למרות שפג תוקפו של הזימון, לאור ביטול התיקון לחוק ההסתננות.
המערערים לא פנו להסדרת מעמדם כיוון שעת הכירו היתה המערערת בהליכי גירושין קשים מבעלה וחששה שאם יודע לבעלה קיומה של הזוגיות יקשה הדבר על הליכי הגירושין ואולי תפגע זכותה לקבלת משמורת על ילדיה, על כן המתינו לסיים הליכי הגירושין, שהסתיימו ביום 26.3.15, עת מתן הגט.

בערעור צוין גם, שבביתה של המערערת נערך חיפוש אחר שוהה בלתי חוקי, (לא המערער) . כתוצאה מחיפוש זה היא נבהלה ועל כן החליטו שהמערער ישהה בביתו של חבר, בקרבת מקום למגורי המערערת. המערער נעצר ביום 3.6.15 והוביל הפקחים לבית חברו שם היתה תעודת הזהות שלו ולבקשתו התאפשר לו להיפגש בנוכחות הפקחים עם המערערת.
אמנם, השיב בשלילה לשאלת הממונה על ביקורת גבולות, אם יש לו אישה וילדים, אך עשה כן בשל פער בהבנה, כיוון שאינם נשואים.

המשיב טוען, כי המערער הושם במשמורת, כיוון שהפר את החוק ולא חידש את אשרת השהייה במשך למעלה משנה וחצי ועל כן אין רלוונטיות לקיומה של בת זוג, אזרחית ישראלית, מה גם שהמערער לא טען בשימוע לקיומה של בת הזוג וקיומה בא לעולם בשלב מאוחר יותר על ידי ב"כ.
בניגוד לטענת המערער, כי לא הבין את השאלה, עת נשאל אם יש לו בת זוג וסבר שמדובר בנישואין, הרי שהשאלה שנשאלה היתה האם יש לו "אשה או בת זוג בישראל" ודי בכך להפריך הטענה כי לא הבין את השאלה.
בענין זה מוסיף המשיב, כי בעבר ביקש המבקש לבטל את בקשתו למקלט מדיני וזאת בנוכחות עו"ד מטעמו , בטענה שהוא מנהל חיים משופים עם בת זוג, שמתברר שהיא אחותה של המערערת, מכאן ניתן ללמוד שהינו מודע למשמעות של חיים משותפים עם בת זוג ישראלית.
גם המועדים להם טוען המערער לקיומה של מערכת יחסים עם המערערת משנת 2013, הינם בעייתיים קמעא כיון ש בשנת 2014, טען כי הוא מצוי במערכת יחסים עם אחות המערערת מזה שנתיים דהיינו, משנת 2012 , עובדה זו אינה עולה בקנה אחד עם הטענות הנטענות על ידו היום.
עוד מפנה המשיב לעובדה, שעת התבקש על ידי הפקחים להובילם לביתו לא הוביל אותם לביתה של המערערת אלא לזה של חברו.
מוסיף המשיב, כי מעצם העובדה, שהמערער לא הביא לידיעת בית המשפט את מערכת יחסיו עם אחותה של המערערת ופנייתו לבטל את הבקשה למקלט מדיני בשל כך, די בהם לדחות הערעור על הסף בשל חוסר נקיון כפיים.

בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים קבע בהחלטתו, כי המערער לא החזיק באשרת שהיה עת נעצר ע"י פקחי רשות ההגירה ואין כל ראיה לכך כי היה מסדיר את האשרה, אלמלא היה מעוכב על ידי פקחי הרשות. בית הדין מציין, כי יתכן והמערער התכוון לפתוח בהליך של בקשה מתוקף היותו בן זוג של אזרחית ישראלית, אך אין בכך כדי להסביר, מדוע לא חידש במשך חודשים רבים את אשרת השהייה ועת לא נפל כל פגם בהחלטת הממונה או בדרך קבלת ההחלטה - נדחתה הבקשה.

דיון
דין הערעור להידחות.
המערער, אף כי שוחרר בתנאים, בהם התחייב, בין היתר, לשתף פעולה עם רשויות המדינה, הוא הפר התחייבות זו ברגל גסה. הוא לא התייצב במרכז השהיה בחולות ביום 29.1.14, כפי שנדרש לכך, לא פנה ולא ביקש להאריך את אשרת השהייה אף כי תוקפה פג.
למרות שהמערער טען עוד ביום 2.3.14 ביחידת הטיפול במבקשי מקלט, כי מקיים חיים משותפים עם בת זוג ישראלית, אחותה של המערערת לא ננקטה כל* פעולה כדי להסדיר את מעמדו.
לא רק זאת - כמפורט בערעור - המערער לא בחל בשום דרך כדי להתחמק מפקחי רשות ההגירה. כך, לטענת המערערים הוא שוכן בדירה של חבר מהחשש, שפקחי ההגירה יבקרו שוב בביתה של המערערת בחיפוש אחר מסתננים (ולא אחרי המערער). מעיקרי הטיעון של המשיב, ניתן ללמוד, כי, עת עוכב המערער על ידי פקחי רשות ההגירה והתבקש להזדהות, טען תחילה כי איבד את רישיונו, לאחר מכן שינה גרסתו וטען כי צילום הרשיון נמצא בקרבת מקום והצביע על מקום מסוים, לאחר מכן החל לברוח מהמקום בכוונה להימלט מהפקחים. גם לאחר שנתפס על ידי הפקח, ניסה להשתחרר על מנת לברוח, עד כי רק לאחר התערבות פקח נוסף ואיזוקו של המערער צלח בידי פקחי רשות ההגירה להשתלט עליו.

התנהגות המערער בפני הממונה על ביקורת גבולות אינה מלמדת, לכאורה, על קיומה של זוגיות עם המערערת, שכן כשנשאל אם יש לו אישה או בת זוג, השיב בשלילה ויהיו הנימוקים לכך אשר יהיו. קשה לקבל טיעון המערער, שלא הבין השאלה שעה שבחודש מרץ 2014, עת התייצב ביחידת הטיפול במבקשי מקלט, לבטל בקשתו למקלט, ידע להסביר שהינו מקיים קשר זוגי עם אזרחית ישראלית, היא אחותה של המערערת.
הקשר הזוגי עם האחות לא בא לידי ביטוי בערעור ורק לאור ציון עובדה זו ע"י המשיב הגישה האחות ביום הדיון תצהיר ולפיו הלכה עם המערער ליחידת הטיפול במבקשי מקלט, שם הוצהר על קיומה של זוגיות, אך עשתה כן לבקשת אחותה, שחששה שהמערער יגורש וכי המערער מעולם לא היה בן זוגה. המערערים עצמם לא טרחו להתייחס לעובדה מהותית זו ולא הגישו כל תצהיר או מתן הסבר להתנהלות זו. מכאן ניתן ללמוד, שהמערערים יעשו ויאמרו הכל אם יסברו, כי יהא בכך כדי לשרת את האינטרסים שלהם.

אם אכן המניע לחשוף הקשר הזוגי מקורו בגירושין טעונים של המערערת, לא ברור מדוע מעת גירושיה ביום 26.3.15, ועד עיכובו של המערער, ע"י פקחי רשות ההגירה, בחודש יוני 2015, לא רק שלא נעשה דבר כדי להסדיר את מעמדו של המערער, אלא נעשו מאמצים להסתירו מהרשויות.
די בעובדה - שהמערער לא גילה בערעור את הצהרתו שמקיים זוגיות עם אחותה של המערערת, בתקופות שהן תקופות משיקות ובהתנהלותו במהלך שנה וחצי, עת לא פנה וביקש הארכת האשרה ושעה שהסתתר כדי שלא יתגלה על ידי פקחי רשות ההגירה וניסיונו לברוח עת עוכב - כדי לדחות הערעור, משלא נפל כל פגם בהחלטת בית הדין לביקורת משמורת ואין מקום גם לקצר תקופה זו.

קיומה של בת זוג ישראלית, היא המערערת, לא הובהר כלל בפני הממונה, שכן המערער שלל קיומה של בת זוג. לאור העובדות שהובאו לראשונה על ידי המשיב - לפיה המערער טען בעבר לקיומה של זוגיות עם אחותה של המערערת, (עובדה ש ככל הנראה, הוא גם לא טרח להביא לידיעת ב"כ) - מקימה סימני שאלה לרב. נושא קיומה של הזוגיות, הנטענת, צריך להיבחן במכלול הנתונים, אך לא במסגרת הערעור, לאור הסתירות הרבות והשאלות ללא מענה בהתנהלות המערערים.

טענה נוספת של המערערת, לזכותה, כאזרחית ישראלית, לחיות חיי זוגיות עם בן זוג - גם אם הוא נתין זר. העיקרון הוא נכון, השאלה היא רק בישום וכאן התעוררו כל כך הרבה סימני שאלה, לגבי קיומה של הזוגיות עם המערערת או שמא הזוגיות עם האחות, שהנושא טעון בירור יסודי, מה גם שאין כל הסבר, כאמור, מדוע לא נעשה דבר מעת גירושיה של המערערת, שאז לא היתה כל מניעה להתחיל בהליך מסודר.
המערערים עותרים, לחילופין, להורות על שחרור המערער עם תום ימי שהותו במשמורת ולפני קבלת החלטה בדבר הוצאת הוראה שהייה במתקן " חולות". לעניין זה, עונה המשיב, כי המדובר בעתירה מוקדמת ועם סיום תקופת המשמורת יערך למערער שימוע, בו יטען כל טיעוניו. ואין לי אלא להסכים שמדובר בעתירה מוקדמת והחלטה שטרם נולדה, ולכן דינה לדחיה.
טרם חתימת פסה"ד פורסם היום פסק הדין בבג"צ 8665/14 טשימה ואח' נגד הכנסת ואח'. ובהוראות פסק הדין בבג"צ הנ"ל , אין כדי לשנות מהמסקנה אליה הגעתי בתיק זה.
סוף דבר - הערעור נדחה.
ככלל בעתירות מסוג זה איני נוהגת לחייב בהוצאות, אך לאור העובדה שהמערערים הסתירו בפנייתם לביהמ" ש עובדות מהותיות, אני מחייבת המערערים יחד ולחוד בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 4,000 ש"ח להיום.

ניתן היום, כ"ו אב תשע"ה, 11 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.

שרה דברת, שופטת,
ס.נשיא