הדפסה

פינגל ואח' נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה- נציגות שופטי הכדורסל בישראל ואח'

09 אפריל 2015
לפני:
כב' השופטת שרון אלקיים
נציג ציבור (עובדים) מר יוסף לוין
נציג ציבור (מעסיקים) מר יגאל סעדיה

המבקש (הנתבע 2) :
איגוד הכדורסל בישראל- איגוד שופטי הכדורסל
ע"י ב"כ: עו"ד מרדכי לוין

-
המשיבים (התובעים):
יגאל פינגל ועוד 24 אח'
ע"י ב"כ: עו"ד אייל שטרנברג

המשיבה הפורמלית (הנתבעת 1):
הסתדרות העובדים הכללית החדשה- הסתדרות המעו"ף- נציגי שופטי הכדורסל בישראל
ע"י ב"כ: עו"ד רן קידר

החלטה

1. לפנינו בקשת הנתבע 2, איגוד הכדורסל בישראל (להלן: המבקש ), כנגד התובעים, יגאל פינגל ו-24 אח' (להלן:המשיבים), לסילוק על הסף של כתב התביעה אותו הגישו המשיבים נגד המבקש ונגד הנתבעת 1, הסתדרות העובדים הכללית החדשה - נציגות שופטי הכדורסל בישראל (להלן: הנתבעת ).

2. עובדות הרקע הדרושות לצורך הכרעתנו:
א. ביום 24.3.03 נחתם הסכם קיבוצי בין המבקש לבין נציגות שופטי הכדורסל בישראל. בהסכם זה נקבע לראשונה כי יוקמו 2 סגלים של שופטי כדורסל: הראשון - סגל מקצועני בכיר, הכולל את שופטי ליגת העל לגברים ולנשים וליגה לאומית לגברים. השני - סגל שופטים כללי בו נכללים יתרת השופטים בענף הכדורסל הכללי (להלן:הסגל הכללי).
ב. המשיבים הינם 25 שופטי כדורסל המשתייכים לסגל השופטים הכללי ומועסקים אצל המבקש. המשיבים 2-4 משמשים גם כחברי ועד העובדים מטעם הנתבעת.
ג. ביום 24.3.14 נחתם הסכם קיבוצי בין המבקש לנתבעת אשר הסדיר את זכויותיהם של שופטי הסגל הכללי (להלן: ההסכם הקיבוצי ).
בהסכם קיבוצי זה נקבע לראשונה כי שופטי הסגל הכללי יוכרו כעובדי המבקש לכל דבר ועניין. עוד נקבע בהסכם, סעיף ויתור תביעות במסגרתו הצהירו הצדדים כי הם מוותרים על תביעות בנוגע לתקופה שקדמה למועד חתימת ההסכם (להלן:סעיף מיצוי התביעות). להסכם הקיבוצי צורף מכתב נלווה בו צוין כי על אף האמור בסעיף מיצוי התביעות, "אין בכך כדי למנוע הגשת תביעות של שופט/ים במישור הפרט...אך ההסתדרות ונציגות השופטים לא יתמכו בהגשת תביעות כאלה ולא יצטרפו אליהן כצד " (להלן : המכתב הנלווה).
ד. ביום 2.12.14 הגישו המשיבים בקשה לצו מניעה זמני כנגד המבקש והנתבעת שסווגה כסכסוך קיבוצי. בתמצית, המשיבים טענו בבקשה כי ההסכם הקיבוצי מקפח, נוגד את חקיקת המגן בדיני עבודה ומפלה אותם ביחס לשופטי הסגל הבכיר. עוד טענו המשיבים בבקשתם, כי הנתבעת והמבקש ייצגו אותם באופן בלתי הולם וכי המבקש הפר את חובת הנאמנות שהוא חב כלפיהם, סייע לנתבעת לפעול בחוסר שוויון כלפיהם והסתיר מהם מידע רלבנטי. המשיבים עתרו, בין היתר, לסעד הצהרתי הקובע כי לאור הייצוג הבלתי הולם, ההסכם הקיבוצי מבוטל וכן למתן צו המחייב את הנתבעת והמבקש לנהל משא ומתן חדש כדי לתקן את העיוותים בהסכם, תוך מסירת אינפורמציה מלאה למשיבים ושיתופם במשא ומתן.
ה. באותו היום, קבע בית הדין כי אין מקום ליתן הסעד המבוקש במעמד צד אחד. בנוסף, הצדדים התבקשו להגיש את עמדתם בשאלה האם ראוי ההליך להתברר כסכסוך קיבוצי.
ו. המבקש והנתבעת הגישו את עמדתם לפיה יש לסלק את התביעה על הסף שכן עילת התביעה אינה נכללת בגדר סכסוך קיבוצי. המשיבים התנגדו לסילוק התובענה על הסף והבהירו כי הבקשה סווגה כסכסוך קיבוצי על ידי המזכירות וכי המדובר בטעות טכנית.
לאחר עיון בבקשות המשיבים לסילוק על הסף ובתגובת המשיבים, דחה בית הדין את הבקשה למחוק את הבקשה על הסף מחמת הגדרתה כסכסוך קיבוצי, מהטעם שמדובר בטעות פרוצדוראלית וטכנית ואין מניעה לשנות את סיווג התיק, בהתאם למהות המחלוקת העולה מן הבקשה והסעדים המבוקשים. בהתאם להחלטת בית הדין, שונה סיווג התיק לס"ע והבקשה הוגדרה כבקשה לסעד זמני.
ז. בהמשך לכך, הגישו המשיבים את כתב תביעתם נגד הנתבעת ונגד המבקש, בו הוסיפו וביקשו פיצול סעדים לעניין סעד כספי שבכוונתם לדרוש בהמשך.
ח. ביום 23.12.14 הגישו המשיבים בקשה נוספת לצו מניעה זמני במעמד צד אחד. בבקשה זו טענו המשיבים כי הם מודרו מהליך משא ומתן שמתנהל בין המבקש לבין הנתבעת. עוד טענו המשיבים, כי נודע להם כי ביום 24.12.14 עתידה להתקיים פגישה בין נציגיהם של המבקש ושל הנתבעת שעניינה תנאי העסקתם של שופטי הסגל הכללי וההסכם הקיבוצי בגינו הוגשה הבקשה לסעד זמני. המשיבים ביקשו לקבל צו זמני המורה לצדדים שלא להיפגש ולחלופין, צו המורה על צירופם של המשיבים 1 – 3, אשר משמשים כחברי ועד עובדים, לפגישה המתוכננת.
ט. ביום 24.12.14 שלח המבקש מכתב לנתבעת בו הוא מודיע כי לאור הגשת הבקשה הנוספת לצו מניעה, תידחה הפגישה שהייתה עתידה להתקיים בין נציגי המבקש והנתבעת, עד לאחר הדיון בתיק זה שנקבע ליום 28.12.14.
י. ביום 28.12.14 התקיים דיון במהלכו הסכימו הצדדים כי לפנים משורת הדין, ככל שיתקיימו פגישות מו"מ בין הצדדים, המשיב 4 ישתתף בפגישות אלו. בנוסף, הצדדים הסכימו כי הבקשה לצו מניעה זמני שהוגשה בעניין הפגישה וכן הבקשה לסעד זמני שהוגשה בתיק זה יימחקו והתיק הועבר לדיון בסדר דין רגיל. עוד הוחלט, כי הצדדים יגישו בקשות מקדמיות ולאחריהן הנתבעת תגיש כתב הגנה, והתיק ייקבע לדיון קדם משפט והוכחות בתיק העיקרי.
יא. ביום 11.1.15 הגיש המבקש בקשה לסילוק התביעה על הסף, לאחריה הגישו המשיבים את תגובתם ובהמשך לכך הוגשו תגובות נוספות על ידי המבקש והמשיבים לעניין בקשת הסילוק על הסף.

3. טענות המבקש:
א. המבקש טען כי יש לסלק את התובענה מחמת היעדר יריבות בין המבקש לבין המשיבים. לשיטתו של המבקש, כל התביעה על הטענות המועלות בה והסעדים המבוקשים בה לעניין עילת ה"ייצוג בלתי הולם" מופנים כלפי הנתבעת, כארגון העובדים היציג. בהתאם לכך, המבקש אינו יריבם של המשיבים ביחס לטענותיהם לעניין ההסכם הקיבוצי וייצוגה של הנתבעת. לטענת המבקש אף היעדר הסעדים כלפיו מוכיח כי אינו יריבם של המשיבים.
ב. עוד טען המבקש שהכללתו בהליך זה נועדה לאלץ את בית הדין להותיר את הדיון בין כתליו לנוכח טענת הנתבעת בדבר היעדר סמכות בית הדין לדון בתביעות בין ארגון העובדים לחבריו.
ג. המבקש הוסיף כי הכללתו בהליך מובילה לכך שהוא יימנע מקיום מו"מ עם הנתבעת, הארגון היציג, מחשש לתביעות נוספות כלפיו.
ד. לעמדת המבקש, הטענה היחידה המועלית נגדו הינה כי סייע בידה של הנתבעת לפעול בחוסר שוויון. טענה זו חסרת בסיס שכן לא התקיימו יחסי עבודה בין המבקש לבין המשיבים טרם לחתימת ההסכם הקיבוצי, בו הסכים המבקש לפנים משורת הדין, להכיר בשופטי הסגל כעובדיו.
ה. אשר לטענת המשיבים כי המבקש הפר כלפיהם את חובת הנאמנות, שכן "עשה יד אחת" עם הנתבעת בחתימה על הסכם קיבוצי מקפח, טען המבקש כי הנתבעת היא הארגון היציג של שופטי הסגל ולכן חזקה כי היא פועלת כדין ואין לדרוש מהמבקש לערער אחר חזקה זו. לעמדת המבקש, די בכך כדי לדחות את הטענה כי קמה למבקש חובת נאמנות להגן על זכויות המשיבים מול הארגון היציג.
ו. עוד טען המבקש, כי גם טענתם של המשיבים כי המבקש הסתיר מפניהם מידע חסרת בסיס, שכן לא עומדת לו כל חובה לעדכן את עובדיו במו"מ וזהו תפקידה של הנתבעת.
ז. בהתייחס לטענת המשיבים כי קיימות להן הקלטות למכביר של התבטאויות מצד גורם בכיר באיגוד "המהווה חלק בלתי נפרד מההסכם הקיבוצי", אשר התבטא בפניהם כי "ההסכם הקיבוצי הוא הסכם גרוע לעובדים וכי לא מובן כיצד האיגוד הצליח לשכנע את ההסתדרות לחתום עליו", טען המבקש כי מדובר בטענה שאינה מגובה בתצהיר ולכן דינה להידחות.
ח. אשר לטענת המשיבים כי סעיף מיצוי התביעות בהסכם הקיבוצי הינו סעיף מקפח, טען המבקש כי סעיף זה הינו סעיף מקובל בהסכמים קיבוציים. בהקשר זה, המבקש הפנה לפסק הדין שניתן בעניין ש.ל.ה. בו נקבע כי אין פסול בקיומו של סעיף מיצוי תביעות בגין העבר (ת"צ 53872-10-12 ש.ל.ה. שירותי רפואה בע"מ – אלון קורן מידן (ניתן ביום 6.1.15); להלן: ש.ל.ה.).
ט. המבקש התייחס לפסק הדין של בית הדין הארצי בעניין אלון (ע"ע 1411/02 אברהם אלון ואח'-הסתדרות העובדים הכללית החדשה (22.5.05); להלן: אלון), אליו הפנו המשיבים, וטען כי המשיבים אינם יכולים לבסס על האמור בפסק דין אלון את טענותיהם בתובענה דנן, שכן בעניין אלון הועלו טענות נגד המעסיק בעניין פיטורים שלא כדין ומתן שוחד, בניגוד לתובענה דנן אשר עוסקת כולה בעילה של ייצוג בלתי הולם.
י. המבקש הטעים כי ההלכה הפסוקה המצוטטת על ידי המשיבים בעניין סילוק על הסף במשורה בלבד אינה רלבנטית למקרה זה, שכן במקרה זה ממילא התביעה כנגד ההסתדרות תישאר על כנה.
יא. עוד טען המבקש כי ביה"ד נעדר סמכות לדון בתביעת ייצוג בלתי הולם וכי דינה של זו להתברר ברשות השיפוט. המבקש ציין כי רק במקרים חריגים תתברר תביעה מסוג זה בבית הדין, כגון במקרה בו מועלית טענה בדבר מעסיק שפעל משיקולים זרים, או משיקולי עניין מיוחד לציבור או יעילות דיונית. מקרים חריגים אלו לא מתקיימים בענייננו.

4. טענות המשיבים:
א. לעמדת המשיבים, הסעדים אותם התבקש בית הדין לפסוק, קרי ביטול ההסכם הקיבוצי ולחלופין ביטול הסעיפים המפלים שבו, ישפיעו בהכרח גם על המעסיק, הוא המבקש ולכן הוא צד נדרש בתובענה.
ב. המשיבים טענו כי הפסיקה הכירה בחובה המוטלת על המבקש כמעסיק לנהוג כלפי העובד בתום לב ובנאמנות מוגברת במערכת יחסי העבודה, וכי בנסיבות מקרה זה התנהלותו של המבקש עולה כדי הפרת חובות תום הלב והנאמנות שלו כלפי המשיבים ונובעת משיקולים זרים.
ג. לטענת המשיבים, המבקש "עשה יד אחת" עם הנתבעת, ניסח הסכם קיבוצי מפלה ומקפח מאחורי גבם וסייע לנתבעת לפעול בחוסר שוויון כלפיהם. המשיבים טענו כי המבקש פעל באופן זה כיוון שחשש מתביעות שופטים ביחס לזכויות עבר המגיעות להם, לאחר שקיבל לידיו מכתב התראה בשם שופטי הסגל הכללי כי עתידה להיות מוגשת נגדו תובענה ייצוגית לגבי תקופת העבר.
ד. לעמדת המשיבים, קמה להם עילה נגד המבקש גם מכוח הדוקטרינה של ייצוג בלתי הולם אשר משמעותה גם ביכולת ליתן אפקטיביות לטענה זו במישור היחסים מול המעסיק שחתם עם ארגון העובדים על ההסכם הקיבוצי, תוך הפרת חובת הייצוג ההוגן.
ה. בנוסף, עילות התביעה נגד המבקש נשענות גם על עקרונות היסוד של השיטה בכל הקשור לשוויון והפליה פסולה, ולכן על בית הדין לאפשר למשיבים להוכיח את תביעתם גם מכוח העילות הללו.
ו. המשיבים טענו כי בידיהם ראיות רבות, לרבות הקלטות, של התבטאויות של גורם בכיר באיגוד "המהווה חלק בלתי נפרד מההסכם הקיבוצי", אשר התבטא בפניהם כי "ההסכם הקיבוצי הוא הסכם גרוע לעובדים וכי לא מובן כיצד האיגוד הצליח לשכנע את ההסתדרות לחתום עליו".
ז. בהקשר זה, אשר לטענת המבקש כי טענתם לקיומן של ראיות אלו לא גובתה בתצהיר, המשיבים הבהירו כי סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969, והתקנות שהותקנו על פיו אינם מחייבים בהגשת תצהיר לבקשה לסילוק על הסף, ועל כן הדבר מסור לשיקול דעתו של בית הדין. בנוסף, כי גם המבקש לא צירף תצהיר לבקשה לסילוק על הסף ולתגובה אותה הגיש, אף ששתיהן כוללות אמירות עובדתיות.
ח. המשיבים התייחסו לטענת המבקש כי אינו צד לסכסוך בין הנתבעת למשיבים, וטענו כי טענה זו מנוגדת להלכה הפסוקה, לפיה כאשר דנים בטענה כי הסכם קיבוצי נכרת שלא כדין מדובר ביחסים משולשים ולכן הצדדים הם חלק מעילת התביעה וראוי שהם יהיו צד לדיון.
ט. המשיבים התייחסו לפסקי הדין המאוזכרים על ידי המבקש וטענו כי אלו אינם מקימים למבקש עילת סילוק על הסף, שכן האמירות המצוטטות בהם נאמרו אגב אורחא וכיוון שגם בפסקי דין אלו ההליך נוהל לגופו של עניין והם לא ניתנו כהחלטות בבקשות לסילוק על הסף.
י. בכל הקשור לטענה בדבר חוסר סמכות בית הדין לדון בתביעה נגד הנתבעת בעילת ייצוג בלתי הולם, וכי סמכות זו מוקנית לרשות השיפוט, טענו המשיבים כי לבית הדין קיימת סמכות לדיון בתובענה דנן כיוון שרוב המשיבים (22 מתוך 25) אינם חברים בנתבעת. בנוסף, המבקש, איגוד הכדורסל, אינו מוסד הסתדרותי כאמור בנספח המצורף אל חוקת העבודה, ולכן גם מטעם זה אין להעביר את התביעה לרשות השיפוט.
כמו כן, המשיבים הפנו לעניין זה לפסק דין אלון וטענו כי שם קבע בית הדין הארצי, כי חריג לכלל של בירור בערכאה פנימית הינו פעולה של המעסיק מתוך שיקולים זרים, כפי שהיה גם בענייננו. בנוסף, לעמדת המשיבים גם מכוח שיקולי יעילות הדיונית יש להעדיף כי הבירור נגד הנתבעת יתקיים בבית הדין.
יא. המשיבים חזרו על טענתם כי סעיף מיצוי התביעות מקפח והמכתב הנלווה לו שהוצא באופן חד צדדי על ידי המבקש, הינם מקפחים. המשיבים התייחסו לפסק הדין בעניין ש.ל.ה. אליו הפנה המבקש, וטענו כי פסק דין זה מחזק את טענותיהם שכן בהתאם לכלל אותו התווה ביה"ד בעניין ש.ל.ה., הרי שגם בנסיבות המקרה דנן, לאחר שנודע למבקש על הכוונה להגיש תובענה ייצוגית נגדו, מיהר המבקש לחתום בחופזה על ההסכם המקפח והמכתב הנלווה לו, ובכך פעל המבקש באופן בלתי חוקי.
יב. המשיבים ציינו כי טענתו של המבקש כי התביעה מקשה עליו לנהל משא ומתן עם הנתבעת אינה כדין, כאשר חובתו של המבקש לנהל משא ומתן קיבוצי מעוגנת היטב בחוק ובפסיקה.

5. טענות הנתבעת:
הנתבעת לא הגישה תשובה לעניין הבקשה לסילוק על הסף ונותרה כמשיבה פורמלית. עם זאת הנתבעת טענה במסגרת התגובה לסעד זמני שהגישה כי יש לעכב את ההליכים בפני בית הדין לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1958.
לטענתה, מאחר שהמשיבים 2 – 4 הינם חברי ועד עובדים, הרי שלפי הוראות התקנון לוועדי עובדים וכן הוראות פרק יג' לחוקת ההסתדרות, לרשות השיפוט הסמכות הבלעדית לדון בתביעה אותה הוגשה.
לפיכך, לטענת הנתבעת, יש להורות על עיכוב ההליכים עד למיצוי ההליכים הפנימיים בהסתדרות.

דיון והכרעה:
המסגרת הנורמטיבית:
6. בהתאם לתקנות 44 ו – 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, רשאי בית הדין בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לסלק על הסף כתב טענות.
כבר נפסק, כי סעד של סילוק תובענה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוקט בו, אלא במקרים חריגים (ע"ע 408/07 מדינת ישראל נ' כהן, ניתן ביום 13.2.08).

7. כאשר מדובר בבקשה לסילוק של תביעה על הסף, הכלל הינו, שאין בית המשפט בוחן מהם סיכויי התובע להצליח בתביעתו. אפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לבירור תביעתו. הלכה זו יפה קל וחומר עת מדובר בסוגיה שיש לה פנים לכאן ולכאן ולא ניתן להכריע בה בשלב המקדמי באופן חד משמעי:
"...כלל נקוט הוא בפסיקתנו כי "כאשר מדובר בדחיה או במחיקה של תביעה על הסף...אפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לבירור תובענתו...גם אם קיימת אפשרות ולו קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים בפניו את שערי בית הדין...יתרה מזו, כאשר למצב העובדתי והמשפטי, כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על ידי בעלי הדין, יש פנים לכאן ולאן, וישנו סיכוי כלשהו, אפילו קלוש, שהתביעה תתקבל, אזי אין למחוק תביעה שכזו על הסף" (ע"ע (ארצי) 408/07 מדינת ישראל – משה כהן, (13.2.08)).

מן הכלל אל הפרט
8. כעולה מהמפורט לעיל, הצדדים טענו ארוכות בפנינו בעניין הבקשה לסילוק על הסף, זאת במסגרת בקשות ותגובות שהוגשו על ידם וכן במהלך הדיון שהתקיים בענייין זה.
נקדים אחרית לראשית ונאמר כי לאחר ששקלנו את מכלול טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי אין לסלק על הסף את תביעתם של המשיבים, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן:

9. ראשית, עיון בכתב התביעה מעלה כי המשיבים פירטו בתביעתם עילות ספציפיות נגד המבקש המקימות להם יריבות נגדו.
בהקשר זה, נדחית טענת המבקש כי התביעה על הטענות המועלות בה והסעדים המבוקשים בה מתייחסים אך לעניין הייצוג הבלתי הולם שניתן למשיבים על ידי הנתבעת. כך למשל, המשיבים טוענים כי יש לראות בהתנהלותו של המבקש כזו המפרה את חובותיו להתנהל בנאמנות ותום לב כצד ליחסי עבודה. לטענתם של המשיבים, המבקש "עשה יד אחת עם הנתבעת", "הסתיר מידע" ופעל "משיקולים זרים" ומתוך רצון להתחמק מתביעה ייצוגית. עוד טוענים המשיבים כי יש לפרש את דוקטרינת הייצוג הבלתי הולם באופן רחב וכי גם מטעם זה קמה להם עילה נגד המבקש . מדובר בעילות נפרדות המועלות כלפי המבקש בשונה מהטענה לייצוג בלתי הולם אשר מועלית כלפי הנתבעת. עילות אלו מקימות למשיבים יריבות נגד המבקש.

עוד יצוין, כי גם טענת המשיבים כי ההסכם הקיבוצי מפלה אותם ביחס לשופטי הסגל הבכיר, מקימה למשיבים יריבות נגד המבקש, שכן משעה שהמשיבים מעלים טענת הפליה אל מול קבוצת עובדים אחרת הרי שבאופן אינהרנטי היא נטענת גם כלפי המבקש כמעסיקם של המשיבים, אשר אינו יכול להפלות בין קבוצת עובדים אחת לשנייה.

יתרה מכך, המשיבים אף העלו בתביעתם טענות בדבר פגיעה בשכר ע"י ההסכם הקיבוצי ויישומו, הלנת שכר באופן שיטתי, אי תשלום עבור שעות נוספות ושעות מנוחה וחישוב מנוגד לחוק של דמי הבראה . גם עילות אלו נטענות באופן ישיר נגד המבקש ומקימות למשיבים יריבות נגדו.

גם הסעדים המפורטים בתביעה מצביעים על נחיצותו של המבקש כצד להליך. המשיבים דורשים בתביעתם את ביטולו של ההסכם הקיבוצי ולחלופין חלק מסעיפיו וכן "צו קבוע המחייב את הנתבעים לנהל מו"מ עם נציגי התובעים בשקיפות". סעדים אלו מקימים יריבות בין המשיבים למבקש שכן הם מופנים גם כלפי המבקש כמי שמהווה צד להסכם הקיבוצי, ולכן אין בידנו לקבל את טענת המבקש כי הסעדים המבוקשים בתביעה מוכיחים את היעדר היריבות.

10. שנית, ובהמשך לטעם הראשון, נציין כי שקלנו את מכלול הטענות אותן העלה המבקש בהתייחס לעילות אותן ציינו המשיבים, בהן פירט המשיב את עמדתו כי מדובר בעילות חסרות בסיס כלפיו, מהטעם העיקרי שהנתבעת היא ארגון העובדים היציג של המשיבים ולכן אין לחייב אותו בחובות אלו כלפי המשיבים. ואולם, מכלול טענותיו אלו של המבקש הינן טענות הגנה לגופו של עניין שדינן להתברר בהליך והן אינן מצדיקות סילוק על הסף, כאשר טענות אלו שמורות למבקש אשר יוכל לשוב ולהעלותן במסגרת בירור המחלוקות בין הצדדים במהלך ההליך. אין בטענות אלו המועלות בשלב זה כדי לייתר בירור משפטי ועובדתי של המחלוקות בתיק דנן.

לטעמנו זו בדיוק המחלוקת הנדרשת לליבון ולבירור במסגרת הליך זה: האם בנסיבות הספציפיות של תובענה זו, התנהלותו של המבקש כלפי המשיבים בכל הקשור לחתימה על ההסכם הקיבוצי, מהווה הפרה של חובותיו של המבקש כלפי המשיבים? האם בנסיבות הספציפיות קמות למבקש חובות כלפי המשיבים וככל שכן, מהן חובות אלו ומכוח איזה דין? בירור שאלה עקרונית זו, אשר יש לה פנים לכאן ולכאן, אינו יכול להתבצע בשלב המקדמי של סילוק על הסף.

כך, גם מכלול הטענות אשר הועלו על ידי המבקש בכל הקשור לסעיף מיצוי התביעות בהסכם הקיבוצי כסעיף שאינו מקפח וטענות התשובה של המשיבים לעניין זה, אינן מצדיקות את סילוק התביעה על הסף, מאחר שהן נוגעות למעשה לליבו של התיק ויש לברר אותן במסגרת ההליך.

11. שלישית, על האמור לעיל נוסיף, כי מהעובדות והטענות שהועלו על ידי הצדדים בכתבי הטענות, התרשמנו כי בתיק דנן נחוץ בירור עובדתי של הנסיבות הספציפיות ושל הטענות ההדדיות אותן העלו הצדדים, וביניהן: טענתם של המשיבים ל "הסתרת מידע", "עשיית יד אחת מאחורי גבם של העובדים", שיקולים זרים, התבטאויות מצד גורמים במבקש ועוד. מן הראוי כי סוגיות אלו יבוררו באופן מלא בפני בית הדין כדי שתהיה בפניו התמונה המלאה ולא יסולקו בשלב הראשוני של סילוק על הסף, כאשר כאמור לעיל, למבקש שמורה הזכות ל העלות את מלוא טענות ההגנה שלו בעניינים אלו במסגרת ההליך.

12. רביעית, בכל הקשור לטענה בדבר חוסר סמכות בית הדין לדון בתביעה כנגד הנתבעת וכי סמכות זו מוקנית לרשות השיפוט ולכן יש לעכב את הדיון, אנו סבורים כי דין טענה זו להידחות בנסיבות דנן ומקובלות עלינו טענות המשיבים בעניין זה, מהטעמים שלהלן:
בענייננו מדובר במערכת יחסים משולשת ובטענות אותן העלו המשיבים כלפי המבקש והנתבעת ל"עשיית יד אחת" משיקולים זרים, אשר הובילה לטענתם לחתימתו של הסכם קיבוצי מקפח. בהתאם לכך, כפי שקבע בית הדין הארצי בעניין אלון, כאשר מדובר במערכת יחסים משולשת בעלת השפעה הדדית, וכשמועלות טענות מסוג קנוניה ומשיקולים זרים שהובילו לכריתת הסכם קיבוצי שלא כדין, ראוי שהתובענה תתברר בערכאה אחת. כיוון שאיגוד הכדורסל אינו מוסד הסתדרותי הנכלל ברשימת המוסדות המופיעים בנספח ד' לחוקת העבודה, מאחר שבענייננו רוב המשיבים אינם חברי הסתדרות אלא שלושה בלבד, ולכן חוקת העבודה אינה חלה עליהם, אין מקום להפנות את הצדדים לרשות השיפוט. כך, כפי שעמד על כך בית הדין הארצי בעניין אלון:
"כאשר אנו דנים בטענה כי הסכם קיבוצי נכרת שלא כדין ועובדים טוענים לפגיעה מכוח ההסכם שנכרת שלא כדין לדעתם, הרי מדובר הלכה למעשה ביחסים משולשים בעלי השפעה הדדית.... כשעובדים טוענים לקנוניה בין המעסיק, ארגון העובדים והועד בכריתת ההסכם הקיבוצי. כשזו העילה יש לברר את מכלול הטענות. עילת התביעה אינה רק מהות הטענות. עילת התביעה כוללת גם את הצדדים הקשורים לטענות אלו. כאשר צדדים כלשהם הם חלק מהעילה, חלק מעובדות המקרה הבונה תביעה, הרי שראוי שהם יהיו צד לדיון......אמת תביעה לייצוג לא הולם ניתן להגיש בנפרד. ברם בענייננו הטענה היא לייצוג לא הולם שהביא להסכם קיבוצי בעקבותיו נכפתה פרישה מוקדמת על המערערים. על כן המאזן הנכון דורש לצרפם לאותה תביעה".

נוסיף, כי גם מטעמי יעילות דיונית אנו סבורים כי אין טעם לפצל את הדיון בענייננו, בו כאמור לעיל, מתוך עשרים וחמישה משיבים רק שלושה משמשים כחברי ועד, כאשר מדובר באותה מסכת עובדתית ואף בזהות בין הסעדים העיקריים אשר נתבעים כלפי הנתבעת וכלפי המבקש. כמו כן, גם לנוכח זהות הסעד המבוקש בתביעה, ביטול הסכם קיבוצי, מצאנו כי מן הראוי כי הליך זה יתברר בשלמותו בבית הדין, לנוכח היותו של סעד זה בעל השלכות משמעותיות על הצדדים להסכם.

13. חמישית, לא נעלמו מעיניינו, פסקי הדין אליהם הפנה המבקש (עניין זאבי, חברת החשמל וקודמן ) אך אנו סבורים כי האמור בפסקי דין אלו אינו מצדיק סילוק על הסף של התביעה . בתמצית בלבד, נציין כי ההחלטה בעניין זאבי ניתנה כפסק דין ולא כהחלטה בבקשת סילוק על הסף והנסיבות בה שונות מענייננו. כך, גם בעניין חברת חשמל המדובר בנסיבות שונות מענייננו, שם דובר בהענקת סעדים טרם גיבושו של הסכם קיבוצי, כאשר המבקשים שם אף פנו בעבר בבקשה לרשות השיפוט כדי שזו תדון בעניינם. בעניין קודמן לא העלתה התובעת טענות לייצוג בלתי הולם כלפי המעסיק ומכל מקום נקבע שם כי התביעה נגד המעסיק וארגון העובדים דינה להתברר בערכאה אחת, בפני בית הדין. לכן אין באמור בעניינים אלו כדי להצדיק את קבלתה של הבקשה לסילוק על הסף .

14. סיכומו של דבר, מקרה זה נכנס לגדר המקרים שדורשים בירור משפטי של שאלה משפטית עקרונית שיש לה פנים לכאן ולכאן וכן של העובדות אשר ייקבעו האם המקרה הספציפי נכנס לכלל משפטי, כזה או אחר.
לאור כל האמור נדחית הבקשה לסילוק התביעה על הסף בשל היעדר יריבות. למבקש נתונה האפשרות ל העלות את מכלול טענותיו בהליך, לאחר שיונחו בפני בית הדין מלוא העובדות והטענות.

15. סוף דבר
א. הבקשה נדחית.
ב. שאלת ההוצאות תישקל בסיום ההליך.
ג. אופן המשך ההליך יקבע בדיון המוקדם.

ניתנה היום, כ' ניסן תשע"ה, (09 אפריל 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר יוסף לוין
נציג ציבור (עובדים)

שרון אלקיים, שופטת

מר יגאל סעדיה
נציג ציבור (מעסיקים)