הדפסה

פולק ואח' נ' בעמ זיוה כהן

בפני
כב' השופט דוד שוהם

המערערים

  1. אסתר פולק
  2. חיה רבקה פולק
  3. משה פולק

ב"כ עו"ד שחר רוטקופף.

נגד

המשיבים

1. חברת קדמת עדן בע"מ - הזוכה
ב"כ עו"ד יוסף אלאסמר.
2. יחזקאל פולק – החייב

החלטה

לטובת המערערים רשומות הערות אזהרה על נכס הרשום על שמו של המשיב 2, שהוא אביהם.
המשיבה 1 מנהלת תיק הוצל"פ נגד המשיב 2 ובמסגרתו הוטל עיקול על זכויותיו במקרקעין.
המערערים ביקשו לבטל את העיקול ורשמת ההוצל"פ אודליה ביטון אוחיון קבעה כי עליהם לפנות לבית המשפט לעניין הבעלות במקרקעין . (להלן: "ההחלטה").

בפני בקשת רשות ערעור על ההחלטה שתצוטט בהמשך.

מבוא
1. אביהם של המערערים, המשיב 2 (להלן: "החייב") , הינו החייב בתיק הוצל"פ שנפתח ע"י המשיב 1 (להלן: "הזוכה") לגביית חוב שנקבע על פי פסק דין.

2. במסגרת הליכי ההוצל"פ הוטל ביום 27.11.14 עיקול על מקרקעין הידועים כחלקה 61 בגוש 6798. (להלן: "המקרקעין").
מתוך נסח הרישום עולה, שהמדובר במקרקעין שרשומים בלשכת רישום המקרקעין על שמו של החייב במשותף עם אחרים . לחייב חלקים מסוימים מתוך המקרקעין שרשומים על שמו. חלקים אלה הועברו, על פי האמור בבקשה לביטול עיקול , למערערים. נרשמו בלשכת המקרקעין הערות אזהרה לטובת המערערים על זכויות החייב במקרקעין.
הערות האזהרה נרשמו ביום 28.2.08.
בגין העסקה שנעשתה הוגשו דיווחים למס שבח.

3. רשם ההוצל"פ הורה על עיקול המקרקעין הרשומים על שם החייב.
המערערים הגישו בקשה לביטול העיקול.
רשם ההוצל"פ דחה את הבקשה וקבע בהחלטתו:
"עיינתי בבקשת צד ג', בתגובה ובתשובה לתגובה.
סעיף 40(ג) לחוק ההוצאה לפועל קובע כך:
"טען צד שלישי לזכות במקרקעין שאינה רשומה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לעכב מכירתם כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לעניין זכותו, ורשאי רשם ההוצאה לפועל להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו".

הואיל וצד ג' טוען לבעלות במקרקעין שעוקלו הרשומים על שם החייב, והואיל והזוכה חולק על קיומן של זכויות לצד ג' במקרקעין, מששאלת בעלות במקרקעין נתונה בסמכותו של בית המשפט ורשם הוצל"פ נעדר סמכות לדון בה, בשים לב לסווג המחלוקת שעניינה שאלת הבעלות במקרקעין, הרי שאין מדובר בבקשה לביטול עיקול שניתן לברר במסגרת תיק ההוצל"פ שכן בבסיסה מחלוקת לגבי עצם הבעלות במקרקעין, בנסיבות אלו, מורה על עיכוב ההליכים כנגד המקרקעין למשך 45 יום ע"מ ליתן שהות לצד ג' לפנות לבית המשפט לעניין הבעלות במקרקעין".

על החלטה זאת הוגשה בקשת רשות ערעור.

4. טענות המערערים

א. רשם ההוצל"פ טעה כאשר קבע, שמדובר במחלוקת שעניינה שאלת הבעלות במקרקעין.
ב. זכויות המערערים הינן זכויות רשומות במקרקעין, שכן נרשמה הערת אזהרה לטובתם עוד בשנת 2008 ונרשם ברשם המשכונות משכון על זכויות החייב .
ג. היה על ראש ההוצל"פ לדון בטענות הצדדים ולהורות על מחיקת העיקול.
ד. על פי הפסיקה, הערת אזהרה הינה קניינית והיא גוברת על עיקל שנרשם 6 שנים לאחר רישום הערת האזהרה.
ה. הזוכה הטעה את רשם ההוצל"פ, כאשר לא הודיע במסגרת הבקשה להטלת עיקול, כי נרשמו הערות אזהרה על זכויות החייב.
ו. אין מקום לכך שרשם ההוצל"פ יטיל עיקול על נכסי המערערים, שאינם החייבים בתיק ההוצל"פ.

ההכרעה

5. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, ובתיק המוצגים שכלל את תגובת הזוכה במסגרת לשכת ההוצל"פ, החלטתי לדחות את הבקשה מבלי לקבל תגובה של הזוכה, וזאת מכוח סעיף 119(ז) לתקנות ההוצאה לפועל תש"ם – 1979.

6. חוק ההוצל"פ מתייחס באופן מפורש לשני מצבים שונים:
סעיף 40(ג) שצוטט בהחלטה, מתייחס למצב שבו צד שלישי טוען לז כות במקרקעין שאינה רשומה. במקרה כזה רשאי רשם ההוצל"פ לעכב את המכירה כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט.
סעיף 34(ב) לחוק ההוצל"פ קובע, כי בית משפט רשאי לבקשת זוכה, ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם.

במקרה שבפני, מדובר על מקרקעין שרשומים על שמו של החייב, ומנגד לטובת המערערים רשומה הערת אזהרה.
על המעמד שיש להערת האזהרה ניתן ללמוד מכך שסעיף 34(א) לחוק ההוצאה לפועל מאפשר רישום עיקול על הערת אזהרה שיש לחייב על המקרקעין.

7. המכנה המשותף לכל ההוראות הוא, שחוק ההוצל"פ אינו מאפשר לרשם ההוצל"פ לדון בשאלה האם ניתן לעקל מקרקעין של החייב, כאשר שאלת הבעלות נתונה במחלוקת. הסמכות להכריע בשאלות אלה נתונה לבית המשפט.

עיקרון זה עולה בקנה אחד עם סמכותו של רשם ההוצל"פ שהיא סמכות מנהלית בעיקרה, למעט מספר סמכויות שיפוטיות שנקבעו במפורש בחוק ההוצל"פ.
ראו דוד בר אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות מהדורה שביעית עמוד 10.

הסמכויות השיפוטיות קשורות לשימוש בסעיף 19 טענת פרעתי, סעיף 25 חיוב נאמן בתשלום החוב, סעיף 48 חיוב צד שלישי בתשלום החוב, וסעיף 58 חיוב כונס בפיצוי בגין הנזק שגרם.
לגבי סעיפים אלה נקבע בתקנה 27(א) לתקנות ההוצל"פ מנגנון דיון מיוחד.
במסגרת דיון על פי סעיפים אלה קיימת אפשרות לפיה יקבע רשם ההוצל"פ קביעות עובדתיות.

בכל הנוגע לסעיפים אחרים, לא קיים בחוק ההוצל"פ מנגנון דיוני שמאפשר דיון והכרעה במחלוקות עובדתיות בין הצדדים.

8. המחלוקת איננה בין החייב לזוכה, כי אם בין צד שלישי לבין הזוכה.
במקרה זה ניתן לומר, כי החייב, שהוא אביהם של המערערים, איננו נטול אינטרסים.
לא יכול להיות ספק, כי ההכרעה בבקשה לביטול עיקול כרוכה בהכרעות עובדתיות ומשפטיות לא פשוטות, כפי שעולה מתגובת הזוכה בלשכת ההוצל"פ.

בין היתר יש להכריע בשאלה האם הוענקו המקרקעין למבקשים כמתנה.
האם הושלמה המתנה עם רישום הערת האזהרה.
אם יקבע שהמתנה לא הושלמה, והמדובר בהתחייבות לתת מתנה, האם גובר העיקול על התחייבות לגביה נרשמה הערת אזהרה.
יכולות להתעורר שאלות שקשורות לטענה בדבר ניסיון להבריח נכסים מפני נושים.

9. לא יכול להיות ספק שרשם ההוצל"פ איננו יכול להכריע בשאלות אלה, כאשר סמכויותיו בכל הנוגע לעיקול מקרקעין הינן סמכויות מנהליות, ובכל מקרה של מחלוקת על הצדדים לפנות לבית משפט.

10. אני סבור שבנסיבות תיק זה, יש הצדקה לכך שרשם ההוצל"פ הפנה את המערערים לבית המשפט, שכן המקרקעין רשומים על שם החייב והמערערים הם אלה שמבקשים לבטל את העיקול מכוח הערות האזהרה שנרשמו לזכותם.

11. על בסיס האמור לעיל, אינני נעתר לבקשה למתן רשות ערעור.

12. מאחר והבקשה לא הועברה לתגובת הזוכה, אין צו להוצאות.

13. המזכירות תסגור את התיק.

14. המזכירות תשלח עותק ההחלטה לבאי כח הצדדים.

ניתנה היום, ט"ז סיוון תשע"ה, 03 יוני 2015, בהעדר הצדדים.