הדפסה

פוגל ואח' נ' קסלר ואח'

בפני
כבוד ה שופטת איילה גזית

מבקשים

  1. עמוס פוגל
  2. עמוס פוגל בע"מ

נגד

משיבים

  1. טובה קסלר
  2. טוביה קסלר
  3. אביב קסלר
  4. קאט טי. ג'י. הפקות בע"מ
  5. א.ט.ק. שיווק והפצה בע"מ
  6. עו"ד טלי קסלר- רכניץ קסלר ושות'
  7. רו"ח אייל לוטקר - הנאמן
  8. עו"ד שלמה עובדיה
  9. כבוד השופטת הילה גורביץ שיינפלד

החלטה

המבקשים הגישו בקשה בדרך של המרצת פתיחה, כאשר מהות התביעה הוגדרה בכותרת: "מתן פסק דין הצהרתי וצו שיפוטי לפירוק סופי של שותפות "חג הפנסים הסיניים" על פי הוראות הסכם פירוק שותפות והוראות פסקי דין חלוטים בהליכים שדנו בנושא פירוק השותפות דנן".

בתמצית התביעה, בעמוד 2, טוענים המבקשים, כי בית המשפט מתבקש ליתן תוקף של פסק דין להסכמי שותפות והתוספת שלהם הדנה בפירוק השותפות.

המשיבים 1-5 הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית, וטענו כי מדובר בתביעה כספית מובהקת לסכום של למעלה מ – 7 מיליון ₪, שהסמכות בו מסורה לבית המשפט המחוזי, וכן טענו להתיישנות והעדר עילה.

המשיבים 8-9 הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף, בטענה כי הבקשה איננה מעלה כנגד המשיבים שאלות הראויות להתברר בגדר המרצת פתיחה, וכן טענו שלא צורף תצהיר ערוך כדין, ואין ההליך מתאים להתברר במסגרת בקשה למתן סעד הצהרתי גרידא, באשר מנויים בה סעדים רבים נוספים ושונים.
המשיבים 8-9 טענו כי תלויה ועומדת כנגד המשיבים תביעה נוספת שהגישו המבקשים בתיק אזרחי (י-ם) 15506/08/14, אשר לא שולמה בה אגרת משפט.

המבקשים הגישו תגובה מאוחדת לבקשות של המשיבים 1-8, וטענו כי המשיבים לא צרפו תגובה ותצהיר, ועל כן דין הבקשות להידחות, וכן כי המשיבים העלו טענות דיוניות ולא טענות לגופו של עניין, וההליך איננו מורכב, איננו מצריך חקירות עדים, וגילוי המסמכים נעשה כבר בעבר.

עוד טוענים המבקשים לעניין היריבות בין הצדדים, ולקיומה של עילת תביעה המצדיקה המרצת פתיחה, ולהעדר התיישנות.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון, ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בבקשות ובתגובה, אני קובעת כי יש מקום לקבל את הבקשות לסילוק על הסף.

ראשית, יאמר כי הבקשה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה נוסחה באופן לקוי ובלתי מובן, תוך גיבוב של טענות מסוגים שונים ומתחומי משפט שונים, כאשר לא הוברר מהו ההקשר המשפטי בין הטענות הרבות מתוך שלל הטענות שהועלו בבקשה.

בעניין זה, מן הראוי היה שיקבלו המבקשים יעוץ משפטי על מנת שהבקשה בדרך המרצת פתיחה הייתה מוגשת כשהיא מבוססת על אדנים משפטיים ברורים.
בסעיף 6.1.1 עד סעיף 6.1.17, פרטו המשיבים 8-9 את שלל העתירות המבוקשות בבקשה בהמרצת הפתיחה, וצודקים המשיבים 8-9 בטענותיהם כי מדובר בסעדים אופרטיביים, אשר כוללים בחובם גם סעדים כספיים כגון: להורות לנתבעים להזרים לאלתר לקופת התובעים את מלוא החוב לשותפות, לחייב את הנתבעת 1 להחזיר כספים שגבתה לא כדין, לחייב את הנתבעת 5 בגין נזקים שגרמה, תביעת מלוא הנזק הישיר למבקשים, לפסוק כי הנתבעים 1-5 צריכים לממן את יתרת חלקם בגירעון, להורות לנאמן לשלם סכום בו חייב המבקש 1 בתביעתו נגד בנק הפועלים וכיוצא בזה.
(ראה סעיפים 7,39,57,58,73,74,96, 132, להמרצת הפתיחה).

על כן, אני מקבלת את טענת המשיבים כי מדובר בתביעה כספית , אשר הוגשה במסווה של בקשה למתן פסק דין הצהרתי.

מן הדין היה שהמבקשים יפרטו את השווי הכספי של תביעתם, וישלמו את אגרת בית המשפט הנדרשת בהתאם לשווי הכספי, מה גם שהסמכות העניינית תהא נגזרת מהשווי הכספי של התביעה.
לא זו אף זו. המבקשים טענו כי ההליך דנן מוגש כתיקון של כתב התביעה בהליך 24263/09/11 (ראה סעיף 111 לבקשה בהמרצת הפתיחה).

עיון בתיק בית המשפט הנ"ל מלמד כי המבקשים הגישו תביעה כנגד חלק מהמשיבים בהמרצת הפתיחה, וביום 07/08/14, נדחתה על ידי רשם בית המשפט, דורון יעקובי, הבקשה של המבקשים למתן פטור מתשלום אגרה. ביום 25/1/15, ניתן בערכאת הערעור פסק דין על ידי כב' השופטת ערקובי, הדוחה את הערעור על החלטת כב' הרשם יעקובי בעניין דחיית הבקשה לפטור מאגרה.

בנסיבות אלה, אני מקבלת את טענת המשיבים שהמרצת הפתיחה דנן הינה תביעה כספית במסווה של בקש ה לסעד הצהרתי, ונועדה להתחמקות מתשלום אגרת בית משפט, לאחר שנדחתה הבקשה למתן פטור מאגרה, הן בפני הרשם, והן בערכאת הערעור.

בסעיף 111 להמרצת הפתיחה, טוענים המבקשים כי ההליך דנן, כאמור לעיל, הוגש כתיקון לכתב התביעה בהליך בתיק אזרחי 24263/09/11. אולם, תקיפת פסק הדין של בית המשפט הדוחה בקשה למתן פטור מאגרה, יכולה להיעשות בנקיטת ההליך המשפטי המתאים המוגש לבית המשפט המוסמך, ולא באמצעות הגשת המרצת הפתיחה דנן.

קושי נוסף העולה מעיון בבקשה בהמרצת הפתיחה, נעוץ בהגדרת הבקשה כבקשה למתן צו שיפוטי לפירוק סופי של שותפות (ראה מהות התביעה המוגדרת בעמוד 1 לבקשה), וכבקשה למתן תוקף של פסק דין להסכמי שותפות והתוספת שלהם הדנה בפירוק השותפות (ראה סעיף 1 לתמצית התביעה בעמ' 2 לבקשה).

על פי סעיף 46 לפקודת השותפויות (נוסח חדש) תשל"ה - 1975, בית המשפט המחוזי של המחוז שבו רשומה השותפות, או שבו נמצא מקום עסקה הראשי, הוא המוסמך לצוות על פירוק השותפות.

לפיכך, ככל שהבקשה בהמרצת הפתיחה עוסקת בעתירה לפירוק שותפות, הסמכות העניינית לדון בתביעה מסורה לבית המשפט המחוזי, במחוז בו ניהלה השותפות את עסקיה.

הלכה פסוקה היא כי את שאלת הסמכות העניינית, על בית המשפט לבחון, גם מיוזמתו, על מנת להביא את הסכסוך הנדון בפניו בגדר הסמכות המסורה לבית המשפט.

בדיון טען המבקש 1 כי אין הוא מבקש לקיים דיון בעניין פירוק השותפות, הואיל והשותפות פורקה, ועתירתו היא מתן צו הצהרתי לקיום הסכם פירוק השותפות שנחתם בין הצדדים, ואכיפת פסקי הדין שניתנו. (ראה עמ' 2 לפרוטוקול מיום 19/07/15, שורות 2-11).

לעניין זה, יאמר כי לצורך אכיפת פסקי דין שניתנו, רשאים המבקשים לפנות ללשכת ההוצאה לפועל, או כל הליך משפטי אחר המתאים בנסיבות העניין, וזאת לאחר קבלת ייעוץ משפטי הולם.

אשר על כן, לאור כל הנימוקים לעיל, הבקשות לסילוק על הסף מתקבלות.
לאור האמור לעיל, מתייתר הצורך לדון בטענת התיישנות והעדר עילה.

הבקשה בהמרצת הפתיחה נדחית בזה.
המבקשים יחד ישלמו לכל אחד מהמשיבים 1-5,6,7,8-9, הוצאות הדיון דהיום ושכר טרחת עו"ד, בסך של 2,500 ₪ (כולל מע"מ) לכל אחד מהם, וזאת בתוך 45 ימים מהיום.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.
המזכירות תבצע סגירת תיק.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ה, 19 יולי 2015, בהעדר הצדדים.