הדפסה

עשור נ' נתיב הגדוד מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ

בפני
כבוד ה שופטת דורית פיינשטיין

תובעים

רפאל עשור

נגד

נתבעים

נתיב הגדוד מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לעיכוב הליכים וזאת בהתאם לס' 5(א) לחוק הבוררות התשכ"ח – 1968 .

הרקע לתובענה:

  1. הנתבעת היא אגודה שיתופית (להלן: "האגודה" או "המבקשת").
  2. התובע הינו חברה באגודה החל משנת 2002 (להלן: "התובע" או "המשיב").

כתב התביעה
3. החל מחודש יוני 2005 שוללת האגודה מהתובע את מכסת המים המגיעה לו.

4. ביום 17.6.14 ניתן פס"ד בעניין תא (י-ם) 19009-08 פנחס עשור נ' נתיב הגדוד מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ [פורסם בנבו, 17/06/14] ובו התקבלה תביעת התובע באופן חלקי ונקבע כי הוא זכאי למכסת מים שפירים עצמאית ששוויה הכספי 16,310 ₪ בשנה נקבע חיוב לנתבעת והיא שילמה אותו.

5. בפסה"ד נקבע פיצוי עד לחודש ספטמבר 2008. שלילת מכסת המים נמשכת עד ליום זה.

6. התביעה שלפני היא למעשה למתן צו עשה קבוע שיורה לנתבעת להעמיד לרשותו מכסת מים שפירים וכן פיצוי בגין שלילת מכסת המים עד ליום הגשת התביעה.

הבקשה לעיכוב ההליכים:

7. בתקנון האגודה בעמ' 18 סעיפים 169-172 מופיעה תניית בוררות הקובעת את המנגנון ליישוב סכסוכים הנובעים מחברות באגודה ו/או מעסקי האגודה בין חברים לבין האגודה. בהתאם לס' 169 לתקנון כל סכסוך בין חברה אגודה לאגודה הנובע מחברות באגודה או מעסקי האגודה דינו להתברר במסגרת הליך בוררות בפני בוררים שיתמנו ע"י מנהל "ניר שיתופי" ולפי שיקול דעתה.

8. בעניינינו, התנאים לעיכוב הליכים בשל תניית בוררות המופיעים בס' 5(א) לחוק הבוררות מתקיימים במלואם:
א. קיים הסכם בוררות בין הצדדים – תקנון המבקשת הוא חוזה מחייב בין הצדדים ועל הצדדים לפעול בהתאם להוראותיו;
ב. הוגשה תובענה לבית המשפט לגבי סכסוך שהסכם הבוררות חל עליו – הנושא של מכסות המים נובע ישירות מחברותו של התובע באגודה והוא נכנס בגדרי ס' 169 לתקנון האגודה;
ג. מבקש העיכוב הוא בעל דין שהוא צד להסכם;
ד. נכונות לקיום הבוררות – על בעל הדין המבקש את עיכוב הבוררות להראות כי היה מוכן לעשות את כל שדרוש היה לקיום הבוררות או להמשכתה ובשעת הגשת הבקשה לעיכוב הליכים הוא עדיין מוכן לכך. ההלכה היא כי די בהצהרת המבקש עיכוב הליכים לפיה הוא מוכן והיה מוכן לקיים את הבוררות במסגרת הבקשה לעיכוב והתצהיר הנלווה לה כדי לקיים דרישה זו
ה. מועד הגשת הבקשה – בקשה זו היא ההזדמנות הראשונה של המבקשת לפנות לבית המשפט לעיכוב ההליכים בתובענה בעקבות תניית הבוררות בין הצדדים.

תגובת המשיב לבקשת עיכוב ההליכים:

9. המשיב אינו חולק על קיומו של סעיף הבוררות בתקנון האגודה.

10. יש לדחות את הבקשה ראשית משום שהתנהלות המבקשת בעבר מוכיחה שהיא אינה עומדת על דרישת הבוררות, אלא עושה בדרישה זו שימוש סלקטיבי ושנית משום שהמבקשת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה להראות כי היא מוכנה לעשות את כל הדרוש לקיום בוררות.

11. המועד הקובע להוכחת נכונות של הנתבע לפנות לבוררות הוא התנהגותו טרם הגשת תובענה. התנהגותה של האגודה בטרם הגשת הבקשה אינה מעידה על נכונותה לפתור את הסכסוך בדרך של בוררות אלא את ההפך. ההוכחה לכך היא כי תובענה זו היא המשך ישיר של פסה"ד שניתן בעבר כאשר העילה היא זהה ומדובר על אותו סכסוך. האגודה ניהלה את ההליך הקודם מבלי לטעון לגבי תניית בוררות או לבקש עיכוב הליכים.

12. ההלכה היא שלא בוחנים את ההליך הספציפי בלבד.

13. המשיב הפנה לעוד שני הליכים שעסקו בסכסוך בין האגודה לחבר בה ובהם המבקשת פנתה לבית המשפט ולא להליך של בוררות.

14. בהלכת קדרים נ' מורד אליה הפנתה המבקשת נקבע כי נטל ההוכחה הוא על מבקש העיכוב ועליו להביא ראיה פוזיטיבית להוכחת נכונותו. אין די בהצהרת המבקש עיכוב הליכים לפיה היה ועודנו מוכן לקיים את הבוררות במסגרת הבקשה והתצהיר הנלווה לה כדי לקיים דרישה זו. פסקי הדין אליהם הפנתה המבקשת לפיהם די בהצהרה בדבר נכונות לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות עוסק במקרים חריגים. מאחר שהמבקשת לא פירטה מדוע מקרה זה נופל בגדר המקרים החריגים דין הבקשה להידחות.

תשובת המבקשת לתגובת המשיב:

15. בעת התביעה הקודמת שהוגשה בשנת 2008 הצדדים היו חלוקים בדבר חברותו של המשיב באגודה. כיום אין חולק כי המשיב הינו חלק מהאגודה. יתרה מזאת, המשיב נמנע על אף טענתו כי הוא חבר האגודה עוד בתביעה הקודמת מלפנות לבוררות.

16. בהליכים אליהם הפנה המשיב כדי להוכיח כי המבקשת לא פונה תמיד לבוררות הרי שהוגשה בתיק בקשה לעיכוב הליכים והמחלוקת בין הצדדים הסתיימה כשידה של המבקשת על העליונה בהליך השני הגישה המבקשת את הבקשה באופן בהול וזאת כדי למנוע נזקים בלתי הפיכים הנובעים מהתנהלות המשיבים לאותה הבקשה.

17. בניגוד לדברי המשיב הרי שפסה"ד אליו הפנה לא קובע כי לא ניתן להוכיח את נכונות המבקשת לפעול בהליך של בוררות בתצהיר אלא הדבר נשאר בצריך עיון.

דיון והכרעה:
18. דין הבקשה לעיכוב הליכים להתקבל.

19. אין חולק כי התובע הינו חבר באגודה וזאת לאחר שהיתה נטושה מחלוקת בין הצדדים וזו הוכרעה על ידי בית המשפט. כמו כן, אין חולק כי הסעיף הרלבנטי בתקנון האגודה מפנה לבורר שייבחר על ידי "ניר שיתופי":

"169. כל סכסוך, הנובע מחברות באגודה או מעסקי האגודה, לרבות פרוש תקנון זה, אשר יפרוץ בין: חברים, חברים-לשעבר, אנשים או תאגידים התובעים
באמצעות חברים או באמצעות חברים-לשעבר – מצד אחד
לבין: האגודה חבריה, פקידיה או חברי ועד
ההנהלה שלה - מצד שני,
ימסר לבוררות בפני בוררים שיתמנו על ידי מינהל "ניר שיתופי" ופי שיקול דעתה".

20. ההלכה קבעה כי בבוררות יש לתת עדיפות להסכמות בין הצדדים כפי שהן באו לידי ביטוי בהסכמים ביניהם:
"קודם כל צריך בית-המשפט לקיים את רצון הצדדים, כפי שהוא מובע בהסכם שביניהם, ורק במקרים יוצאי-דופן יאפשר לסכסוך להיות מובא בפניו. צדדים שמסרו את הסכסוך לבוררות עשו זאת מתוך בחירה חפשית, ואל לנו להתערב בכך"
( עא 550/75 רפאל ו-מרים מורלי נ' דוד בגון, ל (2) 309 ראו גם בר"ע 158/77 סגל נגד נפית השקעות ופיתוח בע"מ, פד לא(3) 389, 391 (1977)).

21. בית המשפט העליון בהתייחסו לסכסוכים הקשורים באגודות שיתופיות ציין כי החוק עצמו מסמיך אגודה שיתופית לקבוע הוראות בנוגע ליישוב סכסוכים שכן "בשל אופיין המיוחד של אגודות שיתופיות, מן הראוי כי הסכסוכים יתבררו בפני גופים פנימיים של האגודה או לפני גופים אחרים הקרובים להגשמת רעיון הקורפורציה" (רעא 1139/99 כפר מחולה – מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ נ' בית שאן חרוד – אגודה שיתופית של משקי עובדים לתובלה בע"מ, נד (4) 262) עוד נאמר כי "המחוקק מביט בעין יפה על יישוב של סכסוך כזה מחוץ לכותלי בית-המשפט, ומפאת קרבתו של הבורר לענייני האגודה ומומחיותו, חזקה עליו שיטיב משופט למצוא את הדרך ליישר את ההדורים.יישוב של סכסוך כזה על ידי הבורר הוא בגדר האוטונומיה של התאגיד" (המ 554/64 הלוואה וחסכון חיפה אגודה הדדית בע" נ' שלמה גלר, יעקב גרין, גדליה טסלר, לוי זורע, אלפרד פלוריאן, רובין שפירא, יט 319)

22. לא מצאתי בהתנהגות האגודה כל ניסיון להתחמק מהבוררות, שכן מלבד השאלה העומדת בלב המחלוקת אם האגודה ביצעה את פסק הדין אם לאו, לא הוצג בפני כל ניסיון קודם של התובע, עוד בטרם הגשת התביעה, להתדיין עם האגודה.

23. בשולי הדברים אציין כי טוב היה אילו המשיב לא היה מעלה הליכים אחרים כדוגמאות לכך שהאגודה עושה איפה ואיפה בבקשות לפנות לבוררות, שכן משנקבע בפסק דין כי המשיב הינו חבר באגודה הרי שאין ביכולתו לברור מה הם התנאים המקובלים עליו מתוך התקנון ולקיים רק אותם.

24. לפיכך, בקשת האגודה מתקבלת. התובענה תעוכב, והצדדים יפנו להליך בוררות בפני בורר שייבחר על ידי "ניר שיתופי" בהתאם לתקנון . למען הסר ספק מובהר כי על התובע ליזום את הפנייה לניר שיתופי בתוך 30 יום.

שאלת ההוצאות תשקל בסיום ההליך על ידי הבורר שימונה.

ניתנה היום, ח' אלול תשע"ה, 23 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.