הדפסה

עפיף דאניאל נ' מכבי שירותי בריאות בע"מ ואח'

בפני כב' השופטת עירית הוד
התובעים
עפיף דאניאל

נגד

הנתבעים
1. מכבי שירותי בריאות בע"מ

2. מדינת ישראל - המשרד לבטחון פנים -שב"ס

3. בית חולים רמב"ם

נוכחים:

מטעם התובע - עו"ד שדאד נאסר ועו"ד ג'ורג' חורי
מטעם הנתבעת 1 – עו"ד גורן
מטעם הנתבעת 2 – עו"ד כוחן
מטעם הנתבעת 3 – עו"ד הילה שכיב ועו"ד דוד גל

<#1#>

פרוטוקול

עד הגנה מטעם הנתבעת 4 - ד"ר גיל סוירי- מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:
כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשר את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.
התצהיר הוגש וסומן נ/9

חקירה נגדית לב"כ התובע:
ש: מתי סיימת את לימודי הרפואה.
ת: בשנת 91' את הרישיון ב- 96'. בשנת 96' הפכתי להיות רופא.
ש: מתי התחלת התמחותך כנוירוכירורג.
ת: ב- 10.95.
ש: התחלת התמחותך ב- 10.95.
ת: כן.
ש: בתצהיר בסעיף 1 כתוב כי התחלת בשנת 97.'
ת: התחלתי ב- 10.95 עשרה חודשים התמחות בניורכירורגיה, עברתי שנה להתמחות אורטופדיה וב- 9.97 חזרתי להתמחות בנוירוכירורגיה.
ש: ב- 9.97 המשכת התמחותך במחלקת בנוירוכירורגיה.
ת: כן.
ש: כאשר מתחילים התמחות במחלקה מסוימת מה ההבדל בינו לבין מומחה באותה מחלקה שסיים התמחותו.
ת: מבחינת משרד הבריאות אין שום הבדל. מעבר לזה שמוסיפים לתואר. מבחינת משרד הבריאות וחוזר מנכ"ל היום אני יכול לרשום תחת שמי רופא עיניים או רופא פלסטיקאי, אבל אם אני לא מומחה אני יכול לעסוק בכל תחום ברפואה, ולא צריך להיות מומחה. ההבדל שמומחה הוא אחד שעבר תוכנית התמחות בהתאם לסוג ההתמחות ועבר מספר בחינות.
ש: אז בעצם מתמחה הוא מומחה באותה מחלקה, שניהם יכולים לבצע אותה עבודה, לבצע בדיקות, לקבל חולים, לשחררם.
ת: כן.
ש: אבל כמתמחה במחלקה, אין עליך פיקוח מסוים.
ת: יש.
ש: ממי.
ת: כל הזמן יש פיקוח.
ש: מי עושה הפיקוח.
ת: הרופאים הבכירים, המומחים.
ש: בשביל לקבל החלטות אתה צריך להתייעץ איתם.
ת: כן.
ש: בעצם אתה בתור מתמחה במחלקה המסוימת לא אחראי על הבדיקות, השחרורים, אלא הרופא הבכיר הוא אחראי.
ת: כן.
ש: אתה חייב לציין את זה במסמך מסוים.
ת: לא.
ש: בכלל.
ת: לא.
ש: לא היה קודם ולא היום.
ת: היום זה כבר שונה, כי נגיד על מכתב שחרור חייב לציין וחייבת להיות חתימה של רופא בכיר, זה מהשנים האחרונות.
ש: מה זה אומר, 7-8 שנים.
ת: אצלנו בשנתיים האחרונות.
ש: למה זה חובה לציין זאת.
ת: כי זה עניין של נהלי עבודה בכל בית חולים.
ש: למה אתה חושב שחובה לציין את זה.
ת: כי זה חלק ממה שהיום מגדירים כתקניות של בית החולים. המכתב למעשה צריך להיות מאושר על ידי רופא בכיר, אחראי מחלקה, כונן.
ש: אולי בגלל שהרופא העושה התמחות אין לו מספיק הידע והיכולת ליתן הטיפול המתאים והוא חייב ייעוץ של רופא בכיר.
ת: אם אנו נכנסים לעניין.
ש: אני מדברת באופן כללי ולא על המקרה שלנו.
ת: לא. לא בהכרח. זכרי כי גם רופא שהוא גם מתמחה, מבחינת חוקי מדינת ישראל הוא רופא לכל דבר.
ש: לא אמרתי אחרת. אבל שאלתי מה בדיוק העבודה שלו.
ת: לפי חוקי מדינת ישראל הוא רופא לכל דבר וכל מוסד רפואי יכול להחליט מה שהוא רוצה לגבי נהלי עבודה.
ש: התמחות כאשר אתה עושה אותה, אני יודעת כי בד"כ רופאים עושים סיורי בוקר.
ת: כן.
ש: אתה היית עושה הסיור עם שאר הרופאים.
ת: כן.
ש: אתם עושים סיורי בוקר.
ת: כן.
ש: אנו מדברים על המקרה של התובע.
ת: כן?
ש: אתה זוכר שבדקת אותו.
ת: אני זוכר מה שכתוב, שבדקתי אותו, כך כתוב.
ש: כמה פעמים בדקת אותו.
ת: מספר פעמים כמצוין בתיק. בדקתי אותו בקבלה, בקבלה במיון.
ש: חוץ ממך מישהו אחר בדק אותו באותה מחלקה.
ת: כן.
ש: היה רופא מתמחה.
ת: יש נהלי עבודה במחלקה הנוירוכירורוגית מיום הקמת המחלקה קיימים גם היום ולא השתנו.
ש: שהם?
ת: ישיבת בוקר, בה דנים על כל החולים במחלקה, כולל חולים שהתקבלו ביממה קודם, עושים ריבזיה של כל בדיקות הדימות. בדיקה מחדש. בישיבת בוקר כל צוות המחלקה נמצא כולל מנהל, סגנו, רופאים בכירים, רופאים מתמחים, יש ביקור כל יום, ביקור חולים עם רופא בכיר וכל אישור או שחרור מהמחלקה הוא על פי החלטה של רופא בכיר, אם לבית ואם למוסד.
ש: מה שאתה אומר כעת לא צויין בשום מסמך שזה על פי החלטת הרופא הבכיר.
ת: בתקופה ההיא לא נהגנו לציין את הדברים האלה וגם היום אנו לא נוהגים לציין את זה כי אנו לא עוסקים כל הזמן בהתגוננות משפטית אלא עובדים.
ש: אתה אמרת שאתם גם עושים רבזיה, אתם בודקים את הבדיקות.
ת: עוברים על הצילום.
ש: אתם בעצם עברתם על הצילום של התובע שהיתה בדיקת סי.טי.
ת: כן.
ש: לא עברת התמחות ברדיולוגיה.
ת: לא.
ש: אתה בעצם לא תוכל לפענח כפי שציינת בסעיף 3 לתצהירך את התוצאות של בדיקת סי.טי כי אתה ציינת פה שאתה פענחת את תוצאות בדיקת סי.טי.
ת: כן, כל עיון בבדיקת דימות הוא לצורך עניין הבעת דעה, בין אם נכתב ובין אם לא. זה נחשב פענוח, המילה הנכונה בעברית היא פענוח.
ש: אבל אתה באותו רגע שאתה בודק את תוצאות הבדיקה אתה מסתמך על תוצאות עורך הבדיקה.
ת: כן. אני עורך את הבדיקה, במקרה הזה אנו ערכנו את הבדיקה.
ש: מי זה אשר ציין התוצאות, אתה.
ת: אני מציין התוצאות על סמך מה שראינו ומה שהתרשמנו אז.
ש: אבל אתה לא רדיולוג.
ת: כן אבל באותה תקופה הפענוחים של הבדיקות היו באופן בלעדי של חולים עם חבלות היו מבוצעים באופן בלעדי על ידי הנוירוכירורגים והם ראו את הבדיקות ועשרות אלפי בדיקות בחייהם.
ש: אז אם הנוירוכירורגים יכולים לבצע את הבדיקות למה מביאים רדיולוגים לבצעם.
ת: בקונוטציה של חבלות בראש זה לא כל כך הכרחי פענוח הרדיולוג. זה הכרחי בבדיקות שהן יותר מורכבות מבדיקות סי.טי.
ש: בעצם ראית את שתי בדיקותיו של התובע, בדיקת סי.טי. בהיכנסו למחלקה ולפני שחרורו.
ת: כן.
ש: כאשר ראית את תוצאות שתי הבדיקות ביקשת לבצע ממנו בדיקה נוספת.
ת: כן.
ש: זה לא הדליק אצלך נורה אדומה שיש לו משהו בראש כי בשתי התוצאות יש אותו ממצא למרות שאושפז באותה מחלקה שבוע ימים, האחת בוצעה ביום 1.4 והשניה ממש לפני שחרורו ביום 8.4 בעצם זה אותו ממצא.
ת: זה מתואר באופן דומה.
ש: זה לא הדליק אצלך נורה אדומה שיש צורך במעקב או בבדיקה נוספת באותה מחלקה.
ת: החולה שוחרר עם המלצה לבצע בדיקת סי.טי ביקורת ולחזור לביקורת למרפאות החוץ ואיני חושב שבית חולים רמב"ם הפסיק את מעקב החולה אלא החולה לא הגיע למעקב ברמב"ם כפי שהומלץ לו בהמשך.
ש: לפני השחרור יש שתי בדיקות סי.טי, בשתיהן יש אותו ממצא.
ת: כן.
ש: לא היית אמור לעשות בדיקה מסוימת.
ת: לא.
ש: אני באה אליך ויש לי בעיה חלילה ואתה רואה שיש שתי בדיקות סי.טי עם אותו ממצא בראש, אינך עושה בדיקה נוספת אשר תוכל באמצעותה לאבחן האם יש סכנה לחיי, האם לא ניתן לשחרר אותי? לא היית מתייעץ עם בכיר?
ת: הבדיקות פורשו על ידי צוות המחלקה כקשורות לחבלה או פציעת מעיכה או אירוע מוחי אשר נגרם כתוצאה מן החבלה, ברוח זו השתחרר מבית החולים עם המלצה, לאור זאת השתחרר עם המלצה להגיע לביקורת חוזרת בעוד חודש עם בדיקת סי.טי.
ש: עדכנו אותך לגבי בדיקת סי.טי אשר בוצעה אחרי חודש.
ת: לא, הוא נבדק על ידי רופא בכיר במרפאות החוץ.
ש: לא היית אמור לבקש את תוצאות הבדיקה כיוון שיש לך חולה עם מצב מיוחד שבו שתי בדיקות סי.טי עם אותו ממצא.
ת: במה הוא שונה מאשר חולה אחר המתאשפז עם חבלת ראש, עם ממצאים בבדיקת סי.טי ומוזמן לביקורת במרפאות, יש נהלי עבודה. החולה מוזמן לביקורת במרפאות החוץ והוא בא אליהן. אנו בית חולים ציבורי, המעקב אחר החולה אינו אישי, זה צוות המטפל בחולה.
ש: אין ביניכם לבין המרפאות תיאום כלשהו.
ת: יש תיאום.
ש: קשר שאתה למשל.
ת: יש מכתב שחרור.
ש: למשל, שאלתי את הרופא שבדק אותו במרפאות הוא אמר שהיה בפניו רק סיכום המחלה.
ת: זה מספיק.
ש: לא היית אמור כרופא ששחרר אותו לשלוח לו כל החומר.
ת: סיכום המחלה, זה החומר. כל מה שלא מופיע בסיכום המחלה לא רלוונטי.
ש: את החומר לגבי כל האשפוז, יש רק את סיכום המחלה.
ת: סיכום המחלה מסכם את כל הדברים הרלוונטיים החשובים מן האשפוז.
ש: בסיכום המחלה עליו חתמת שם מצויין כי ביצע פעמיים בדיקת סי.טי ובשתיהן אותו ממצא.
ת: מעיין בשחרור הקבלה מיום 6.4.98. גיליון סיכום אשפוז של התובע.
ש: האם זה מצויין והיכן.
ת: בסיכום האשפוז כתוב כל הממצאים הרלוונטיים. גם מה שיש בבדיקת סי.טי ראש חוזרת. מקריא מסיכום האשפוז. בדיקה אשר לא העלתה ממצא חבלתי חדש. עמ' 128, 129 לתיק המוצגים של הנתבעת 3.
ש: בשנת 02' כאשר נותח במחלקה שלכם עבדת.
ת: לא הייתי בהשתלמות בארה"ב.
ש: אתה יודע בשנת 02' כאשר נותח התברר כי מה שהיה לו בשנת 98' זה גידול.
ת: התברר שיש לו גידול. את לא יודעת אם זה מה שהיה לו בשנת 98' ונגיד כי זה מה שהיה לו בשנת 98' שזה גידול, אז מה זה משנה, כי גם אם בשנת 98' היינו יודעים במאת האחוזים שמדובר בגידול לא היינו עושים עם זה שום דבר, חוץ ממעקב, זה הפרקטיקה שהיתה מקובלת בשנת 98' בהליכים גידוליים מסוג זה באזור הספציפי הזה והיא גם נהוגה היום ולא היו מבצעים עם התהליך הזה דבר מעבר למעקב ואם היה מתברר בהמשך כי התהליך הזה גדל, אז הוא היה מטופל בניתוח כפי שהיה מטופל בשנת 02'. זה אני אומר כרופא מומחה.
ש: אבל אז לא היית מומחה.
ת: עכשיו אני מומחה. כרגע איני עד מומחה אך למיטב מומחיותי.
ש: אז בזמנו כאשר טיפלת בו לא היית מומחה.
ת: טיפלתי בו במסגרת של צוות רפואי.
ש: עולה מהתאריכים של תחילת התמחותך שהתחלת ב- 9.97 וקיבלת אותו ב- 4.98 ז"א שממש היית בתחילת התמחותך.
ת: כבר הסברתי שאת ההתמחות התחלתי בשנת 95'.
ש: רק 7 חודשים.
ת: אז מה? בתקופה הזו כבר הייתי רופא מאוקטובר עד ספטמבר, זה 10 חודשים + 8 חודשים, זה שנה וארבעה חודשים ושנה התמחות באורטופדיה.
ש: בדיקת MRI לפני השחרור, האם היתה מבוצעת לו.
ת: לא, כי המחשבה וההערכות שלנו העלו כי המדובר בפציעת מעיכה או אירוע מוחי.
ש: אבל אני יודעת כי בדיקה זו היא בדיקה דייקנית יותר ויכולים לגלות באמצעותה דברים רבים שלא יכולים באמצעות סי.טי.
ת: לא בטוח שהיתה משנה, אני משוכנע כי לא היתה משנה אותה.
ש: אבל היא לא בוצעה.
ת: לא, כי ההערכה שלנו, של כל המחלקה, כי המדובר בפציעת מעיכה או אירוע מוחי.

חקירה נגדית ליתר ב"כ הצדדים: אין.

חקירה חוזרת: אין.

ב"כ התובע: מבקשת 45 ימים להגשת סיכומים.

ב"כ הנתבעים: גם אנו מבקשים 45 ימים.

<#13#>
החלטה

1. ב"כ התובע תסכם טענותיה בכתב תוך 45 יום מהיום ויעביר העתק מכתב סיכומיו ישירות ליתר ב"כ הצדדים.

2. ב"כ הנתבעים יסכמו טענותיהם במקביל בכתב תוך 45 יום מקבלת סיכומי ב"כ התובע ויעבירו העתקים מכתב סיכומיהם ישירות ליתר ב"כ הצדדים.

3. זכות תשובה בתוך 10 ימים לב"כ התובע.

4. מזכירות בית המשפט תביא התיק בפני לצורך כתיבת פסה"ד ביום 22.1.14.

<#14#>

ניתנה והודעה היום ד' חשון תשע"ד, 08/10/2013 במעמד הנוכחים.

עירית הוד, שופטת