הדפסה

עע"מ 3192/17 י.ב. שיא משאבים בע"מ נ. החברה למשק וכ...

החלטה בתיק עע"מ 3192/17 בבית המשפט העליון

עע"מ 3192/17 - א'

לפני:
כבוד השופט א' שהם

המבקשת:
י.ב. שיא משאבים בע"מ

נ ג ד

המשיבות:
1. החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ

2. עיריית כפר קאסם

3. עיריית נשר

בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, מיום 23.3.2017, בעת"מ 30834-02-17, שניתן על ידי כב' השופט ד"ר ק' ורדי – סג"נ; ובקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין

בשם המבקשת: עו"ד משה יוסוב
בשם המשיבות: עו"ד ליאת ברוך

החלטה

1. לפניי בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט ד"ר ק' ורדי – סג"נ) ובקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, בעת"מ 30834-02-17, מיום 23.3.2017.

רקע עובדתי ופסק דינו של בית המשפט המחוזי

2. החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (להלן: המשיבה 1 או משכ"ל) ערכה מכרז פומבי שמספרו שפ/2015/37, למתן שירותי ניקיון של שטחים פתוחים וחופים, ושירותי טיאוט מכני. המכרז נערך בהתאם לנוהל משרד הפנים שהוצא מכוחו של סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל"ב-1972 (נוהל מתן אישור לפי סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל"ב-1972, למכרזי מסגרת שעורך ארגון או מוסד ציבורי (להלן: נוהל משרד הפנים או הנוהל)). סעיף 9 לחוק האמור, מאפשר לרשות המקומית להתקשר בחוזה להזמנת טובין, להזמנת שירותים או לביצוע עבודות עם מי שזכה קודם לכן במכרז מסגרת, שערך משרד ממשלתי, ארגון או מוסד ציבורי, וזאת בכפוף לאישור שר הפנים. מנגנון המכרז האמור מחולק לשני שלבים: תחילה, נערך מכרז מסגרת על ידי אחד מן הגופים הציבוריים המוזכרים בסעיף 9 ("משרד ממשרדי הממשלה [...] ארגון או מוסד ציבור"), בגדרו נבחרים מספר זוכים (להלן: מכרז המסגרת). לאחר מכן, נערך הליך של בקשת הצעות מחיר על ידי הרשות המקומית (או על ידי הגוף הציבורי), וזאת על-פי נוהל משרד הפנים, במסגרתו מתבקשים כל הזוכים במכרז המסגרת להגיש הצעת מחיר לביצוע העבודה הנדרשת (להלן: נוהל הצעת מחיר).

לאחר שהמבקשת הגישה הצעה, כחלק מהשתתפותה במכרז המסגרת שערכה משכ"ל, היא הוכרזה, לצד מציעים נוספים, כזוכה. בשלב הבא, הגישה המבקשת הצעות מחיר, וזאת במסגרת של נוהל הצעת מחיר שערכה משכ"ל עבור המשיבה 3 (להלן: עיריית נשר); נוהל הצעת מחיר נפרד, שערכה משכ"ל עבור מועצה אזורית חוף הכרמל (להלן: מ.א. חוף הכרמל); ונוהל הצעת מחיר נוסף, שנערך עבור המשיבה 2 (להלן: עיריית כפר קאסם). בשלב זה, עלו חשדות אצל משכ"ל, כי במסגרת השתתפותה של המבקשת בנוהלי הצעות המחיר האמורים, היא תיאמה מחירים עם חברת "קפלן את לוי בע"מ" (להלן: החברה האחרת), שהיא זכיינית נוספת במכרז המסגרת. משכ"ל זימנה את המבקשת לישיבת הבהרות, שנערכה ביום 3.1.2017, ובמסגרתה נשאל נציגה של המבקשת, מר שמואל אזולאי, לגבי האופן שבו תומחרו הצעותיה של המבקשת, במסגרת נוהלי הצעת המחיר עבור מ.א. חוף הכרמל ועבור עיריית נשר. כמו כן, נשאל מר אזולאי האם למבקשת ישנו קשר עם חברות ניקיון אחרות אשר הינן זכייניות במכרז המסגרת של משכ"ל, ועוד נשאל לגבי מהות הקשר בין המבקשת לבין החברה האחרת, בפרט. בעקבות ישיבת ההבהרות האמורה, זימנה משכ"ל את המבקשת לשימוע בפני ועדת המכרזים של משכ"ל (להלן: ועדת המכרזים), אשר נקבע ליום 12.1.2017. ביום 10.1.2017, שלח בא כוחה של המבקשת, עו"ד משה יוסוב, מכתב למנכ"ל המשיבה 1, במסגרתו נטען כי אין למשכ"ל סמכות חוקית להזמין את המבקשת לשימוע, ונתבקש לבטל את הזימון. ביום 12.1.2017, לאחר שמשכ"ל לא ביטלה את זימון המבקשת לשימוע, התכנסה ועדת המכרזים לצורך עריכת השימוע, אך לשימוע זה לא התייצב נציג מטעמה של המבקשת. בהחלטתה מאותו היום, הורתה ועדת המכרזים על הקפאת זכייתה של המבקשת במכרז, עד לקבלת החלטה סופית בעניינן של המבקשת והחברה האחרת. ביום 17.1.2017, לאחר שימוע שנערך לחברה האחרת בפני ועדת המכרזים, קיימה הוועדה דיון, שבסופו החליטה ועדת המכרזים לבטל את זכייתה של המבקשת במכרז המסגרת, והוחלט על חילוט הערבות הבנקאית, על סך 100,000 ₪, שהגישה המבקשת לצורך השתתפותה במכרז (להלן: הערבות). ביום 1.2.2017, שלחה באת כוחה של משכ"ל, עו"ד ענת גפני, מכתב למבקשת, המיידע אותה בדבר החלטתה האמורה של ועדת המכרזים.

3. המבקשת מיאנה להשלים עם החלטתה של ועדת המכרזים, וביום 15.2.2017, עתרה לבית המשפט המחוזי במחוז המרכז לביטול ההחלטה. בעתירתה, טענה המבקשת כי לוועדת המכרזים של משכ"ל לא היתה סמכות לבטל את זכייתה במכרז המסגרת. זאת, שכן מדובר בשלב שכבר הסתיים, ונטען כי לא ניתן לבטל את הזכייה בו, בשל חשדות לפגמים בהתנהלותה של המבקשת בשלב שבו מדובר בנוהלי הצעות המחיר, שלב הנתון לחסותן ולשיקול דעתן של הרשויות המקומיות. כמו כן, טענה המבקשת כי לא היה מקום לחילוט הערבות, שאף הוא נעשה בחוסר סמכות, או לחילופין בוצע בצורה בלתי סבירה ובלתי מידתית.

בד בבד עם הגשת העתירה, הגישה המבקשת בקשה למתן צו ביניים, למניעת חילוט הערבות. ביום 15.2.2017, נתן בית המשפט המחוזי במחוז המרכז (כב' השופטת ו' מרוז) סעד ארעי המונע מהמשיבה 1 לחלט את הערבות. לאחר מכן, אוחד הדיון בעתירה שהגישה המבקשת עם עתירה שהגישה החברה האחרת נגד אותה החלטה, ונקבע כי הדיון בעתירות יתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.

4. ביום 23.3.2017, ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (להלן: בית משפט קמא), במסגרתו נדחו עתירותיהן של המבקשת ושל החברה האחרת. בפסק הדין, קבע בית משפט קמא, כי היתה למשכ"ל סמכות לבטל את זכייתן של שתי החברות במכרז המסגרת, וכי מדובר בהחלטה סבירה וראויה. תחילה, הדגיש בית משפט קמא, כי המבקשת והחברה האחרת לא תקפו את החלטתה של המשיבה 1 מבחינה מהותית, אלא התמקדו רק בשאלת סמכותה של משכ"ל לבטל את זכייתן של שתי החברות. לאחר מכן, ציין בית משפט קמא כי עסקינן ב"מכרז אחד" בעל אופי ומבנה מיוחד של מכרז מסגרת ונוהלי הצעת מחיר, כאשר עקרונות השוויון, התחרות, תום הלב והיעדר התכסיסנות חלים על כל תקופת המכרז, וזאת: הן מכוח תנאי המכרז; הן מכוח הדין והפסיקה; והן מכוח עקרונות דיני המכרזים ודיני תום הלב. בהמשך, עמד בית משפט קמא על כמה מתנאי המכרז מהם עלה, לפי קביעת בית משפט קמא, כי שני השלבים של הזכייה במכרז המסגרת ונוהלי הצעת המחיר "קשורים ושלובים זה לזה וזה בזה, ומהווים חלק מהמכרז". בית משפט קמא הטעים, כי אין מדובר בהליך עצמאי ונפרד של שלב חוזי היוצר "חיץ מלאכותי" ונותן הכשר או חסינות מפני ביטול הזכייה במכרז. בית משפט קמא הוסיף וציין, כי במקרה דנן לא השתכלל עדיין חוזה בעקבות נוהלי הצעת המחיר, אך גם לוּ השתכלל חוזה, עדיין חלה על הצדדים "מערכת נורמטיבית דואלית בה דיני החוזים ודיני המכרזים משמשים בכפיפה אחת".

אשר לסוגיית חילוט הערבות, קבע בית משפט קמא, כי אין ספק שלמשיבה 1 היתה סמכות לחלט את הערבות, כעולה מסעיף 12.6 לתנאי המכרז. ואולם, נקבע כי בזימון העותרות לשימוע שנערך בעניינן "לא צוין דבר לגבי חילוט הערבויות הבנקאיות ומכוח איזו תקנה", וזאת בניגוד להוראת תקנה 16ב לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ח-1993, הקובעת כי חילוט כאמור יבוצע רק לאחר שניתנה למציע במכרז האפשרות להשמיע את טענותיו. לאור זאת, קבע בית משפט קמא, כי הדיון בדבר חילוט הערבות יוחזר לוועדת המכרזים לצורך עריכת שימוע לשתי החברות ו"קבלת החלטה לגבי חילוט הערבויות ו/או גובה החילוט".

הבקשה למתן סעד זמני ולעיכוב ביצוע פסק הדין

5. ביום 9.4.2017, הגישה המבקשת ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא. במקביל, הוגשה הבקשה שלפניי, שבגדרה עותרת המבקשת למתן סעד זמני לתקופת הערעור, אשר ימנע מהמשיבה 1 מלהמשיך במימוש החלטתה של ועדת המכרזים מיום 17.1.2017, הכוללת בחובה את ביטול זכייתה של המבקשת במכרז המסגרת. עוד התבקש לעכב את ביצועו של פסק דינו של בית משפט קמא, בכל הנוגע לעריכת שימוע למבקשת על ידי המשיבה 1, בעניין חילוט הערבות.

בבקשה שלפניי טוענת המבקשת, כי בתנאי מכרז המסגרת לא ניתן למצוא כל הוראה המסמיכה את ועדת המכרזים מטעם המשיבה 1, לבטל בדיעבד זכייה של זוכה במכרז המסגרת, בגין פגמים בהתנהלותה של אותה זוכה, בשלב נוהל הצעת המחיר. לשיטת המבקשת, עסקינן בשני הליכים "שונים לגמרי", אשר ביניהם קיימת הפרדה ברורה, והסמכות לעריכתם נתונה אף היא לגופים שונים. במצב דברים זה, אין כל הכרח כי דווקא המשיבה 1 תהיה זאת שתערוך את נוהל הצעת המחיר עבור הרשות המקומית המזמינה. המבקשת הוסיפה וטענה, כי לוועדת המכרזים יש אמנם סמכות לבטל בדיעבד זכייה של זוכה במכרז המסגרת, אלא שסמכות זו מוגבלת למקרים בהם נתגלו פגמים בהתנהלותו של אותו זוכה, בגדרו של מכרז המסגרת עצמו. על יסוד טענות אלו, וטענות נוספות שהעלתה המבקשת, סבורה המבקשת כי שגה בית משפט קמא בפסק דינו, ולפיכך, נטען כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים.

בכל הנוגע למאזן הנוחות, טוענת המבקשת כי למשיבות לא צפוי להיגרם כל נזק אם תתקבל הבקשה, כאשר אי מתן צו העיכוב והסעד הזמני המבוקשים, ימנע מהמבקשת להגיש הצעות מחיר, בגדר נוהלי הצעת מחיר עבור רשויות אחרות, עד לתום תקופת מכרז המסגרת. כמו כן, נטען כי למבקשת ייגרם "נזק מוחשי וממשי" מחילוט הערבות, בעוד שמתן אפשרות לחילוט הערבות כעת, "לא ישרת כל מטרה לגיטימית". זאת שכן, הערבות נועדה להבטיח את מזמין השירותים למקרה שבו הזוכה במכרז יפר את התחייבויותיו, ואילו בענייננו המבקשת לא זכתה באף נוהל הצעת מחיר (למעט אחד, שנטען כי הוא "זניח בהיקפו") ולא התקשרה עם רשות מקומית.

תגובת המשיבות

6. ביום 27.4.2017, הגישה משכ"ל את תגובתה לבקשה למתן סעד זמני ולעיכוב ביצוע, בגדרה התבקש בית משפט זה לדחות את הבקשה, ולחייב את המבקשת בהוצאות משפט, לרבות שכר טרחת עו"ד. לגישתה של משכ"ל, היענות לבקשת הסעד הזמני לתקופת הערעור, משמעה מתן צו עשה זמני לטובתה של המבקשת, אשר יביא לשינוי החלטתה של ועדת המכרזים. כמו כן, נטען כי הבקשה לסעד זמני, ככל שהיא נוגעת להחלטה בדבר ביטול זכייתה של המבקשת במכרז המסגרת, הוגשה בשיהוי חמור, שכן המבקשת לא הגישה לבית משפט קמא בקשה למתן סעד זמני דומה, אלא ביקשה רק צו למניעת חילוט הערבות.

עוד טענה משכ"ל, כי סיכויי הערעור שהגישה המבקשת הינם נמוכים, שכן טענותיה של המבקשת במסגרת הערעור הינן בגדר "אבסורד". נטען, בהקשר זה, כי הפרשנות שמציעה המבקשת באשר להגבלת סמכותה של ועדת המכרזים אינה עולה בקנה אחד עם תנאי המכרז, ומטרתה לצמצם את סמכות הוועדה, כך שזכיינים במכרז המסגרת יוכלו להתנהל בחוסר תום לב, ובאין מפריע. קבלת פרשנותה של המבקשת משמעותה, כך לטענת משכ"ל, מתן חסינות לזכיינים מפני ביטול זכייתם במכרז, במקרה של התנהלות פסולה בהגשת הצעות בנוהלי הצעת מחיר, שכן לרשויות המקומיות אין סמכות לבטל את הזכייה במכרז המסגרת. משכ"ל מוסיפה וטוענת, כי תנאי מכרז המסגרת כללו הוראות לעניין עריכת נוהל הצעת מחיר, ועל רקע זה, ברי כי עסקינן במכרז אחד, שנוהלי הצעת המחיר מהווים חלק ממנו. בהמשך לכך, טוענת משכ"ל כי סמכותה של ועדת המכרזים לבטל זכייה של זוכה במכרז המסגרת נשמרת לכל אורך תקופת המכרז, והיא יכולה לעשות כן גם בשל פגמים בהתנהלותו של הזוכה בשלב נוהל הצעת מחיר. לבסוף, נטען כי בין משכ"ל לבין הזוכים במכרז המסגרת נוצר "חוזה נספח", המחייב את הזוכים לעמוד ב"כללי המשחק" ולא לתאם מחירים כחלק מהצעות מחיר שיוגשו, כאשר הפרת החוזה מצדה של זוכה מסוימת מצדיקה את ביטול זכאותה של אותה זוכה, להשתתפות בנוהלי הצעת מחיר.

בהתייחס למאזן הנוחות, ציינה המשיבה 1 כי המבקשת לא צירפה את יתר הזכיינים במכרז כמשיבים לבקשה, למרות שהם עשויים להיפגע, ככל שתינתן למבקשת האפשרות להמשיך ולהשתתף בנוהלי הצעת מחיר נוספים. עוד ציינה המשיבה 1, כי חרף העובדה שבתקופה שחלפה מאז שבוטלה זכייתה של המבקשת במכרז המסגרת נערכו מספר נוהלי הצעת מחיר, המבקשת לא פנתה לבית משפט קמא בבקשה למתן סעד זמני. נטען, בהקשר זה, כי התנהלות זו מצדה של המבקשת, מלמדת כי המבקשת עצמה אינה סבורה שייגרם לה נזק ממשי מהמשך יישום ההחלטה בדבר ביטול זכייתה במכרז. מה גם, שהמבקשת לא העלתה בבקשתה, כך לטענת המשיבה 1, כל טעם המצדיק את שינוי המצב הקיים. בכל הנוגע לעיכוב ביצוע השימוע למבקשת, בעניין חילוט הערבות, נטען כי "לא ייגרם למבקשת נזק מעצם עריכת שימוע בשאלת חילוט הערבות (שימוע שנקבע ליום 10.5.2017), לא כל שכן נזק בלתי הפיך". נטען בהמשך לכך, כי לאחר שתתקבל החלטת הוועדה, וככל שיוחלט על חילוט הערבות, תוכל המבקשת לעתור לשם קבלת סעד, בהקשר זה.

7. בתגובתה מיום 25.4.2017, הביעה עיריית כפר קאסם את התנגדותה לבקשת עיכוב הביצוע, וביקשה לחייב את המבקשת בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. זאת שכן, לטענתה של עיריית כפר קאסם, ההלכה הנוהגת לגבי מכרזי שירותים, היא כי לא יינתן סעד ביניים, "באשר גם אם יזכה העותר בעתירתו אין מניעה להעביר אליו את זכייתו ולפצותו על הנזקים אשר ייתכן שנגרמו".

8. גם עיריית נשר מתנגדת לבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור ולעיכוב ביצוע פסק הדין, והיא מבקשת לחייב את המבקשת בהוצאות משפט. בהודעתה של עיריית נשר, מיום 24.4.2017, נאמר כי היא אינה צד להליך השנוי במחלוקת, מכיוון שנוהל הצעת המחיר שנערך עבורה לא הבשיל לכדי התקשרות עם זוכה כלשהי. יחד עם זאת, סבורה עיריית נשר, כי בית משפט קמא צדק בפסק דינו, וכי הבקשה מהווה "ניסיון להכשיר פגמים חמורים של המערערת [המבקשת], אשר נמצאו ונקבעו", על ידי בית משפט קמא.

דיון והכרעה

9. כידוע, העקרונות הנוהגים לעניין מתן סעד זמני לתקופת הערעור, או לעיכוב ביצוע פסק דין, שניתן במסגרת עתירה מינהלית, דומים לעקרונות הנוהגים בהקשר למתן סעד זמני, או לעיכוב ביצוע פסק דין במסגרת ערעור אזרחי. עקרונות אלו מורים כי, ככלל, הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין עליו מערערים. על המבקש סעד זמני לתקופת הערעור, או עיכוב ביצועו של פסק דין, להראות כי מתקיימים שני תנאים מצטברים בעניינו: התנאי האחד, כי סיכויי הערעור טובים; והתנאי השני כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו, במובן זה, שאם יתקבל הערעור, ייתקל המבקש בקושי ניכר להשיב את המצב לקדמותו (עע"מ 7290/16 בטיטו נ' רשות מקרקעי ישראל (7.11.2016) (להלן: עניין בטיטו); עע"מ 5131/14 פי.אס.אי אקולוגיה בע"מ נ' מועצה אזורית אל קסום (3.8.2014); עע"מ 7961/12 הדים מכונים אודיולוגים בע"מ נ' שרותי בריאות כללית (2.12.2012)). עוד יש להזכיר, כי בין שני המבחנים המפורטים לעיל, קיים יחס של "מקבילית כוחות", הגם שנקבע כי משקל הבכורה יינתן, ככלל, לשיקול שעניינו מאזן הנוחות (עניין בטיטו; עע"מ 4977/14 גדות תעשיות ביוכימיה בע"מ נ' הממונה כהגדרתו בחוק אוויר נקי – המשרד להגנת הסביבה (18.8.2014); עע"מ 68/10 אדרי נ' שר הבינוי והשיכון (31.10.2010)).

10. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות המשיבות ובנספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה של הבקשה, על שני ראשיה, להידחות.

בהתייחס לסיכויי הערעור, ניתן לומר בזהירות הראויה, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, כי אלו אינם גבוהים במיוחד. פסק דינו של בית משפט קמא מנומק ומפורט, כדבעי, ודומה כי הוא מעוגן היטב בהלכות הנהוגות בדיני מכרזים ובדיני החוזים, ולא אוסיף על כך דבר.

עוד אציין, כי יש טעם בדברי המשיבה 1 לפיה הבקשה, ככל שהיא נסובה על ביטול או השהייה של החלטת ועדת המכרזים עד להכרעה בערעור, הינה, למעשה, בקשה למתן צו עשה זמני, שמטרתו לשנות את המצב הקיים. הלכה היא, כי צו זמני מסוג זה יינתן במקרים יוצאי דופן (עע"מ 8988/14 עבדאללה נ' משרד הפנים (6.5.2015); עע"מ 503/14 עו"ד דורון ברזילי ראש לשכת עורכי הדין נ' צבי פירון יו"ר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין (10.2.2014); עע"מ 5631/13 רשות הרישוי אילת נ' עמותת העצמאים באילת לשכת המסחר (29.8.2013)), וביתר שאת אמורים הדברים שעה שמדובר בבקשה למתן סעד זמני במסגרת הערעור (עע"מ 2357/14 אסבוק נ' משרד הפנים (7.5.2014); עע"מ 5582/11 נאות דברת פיתוח ובניין בע"מ נ' עיריית רחובות (27.10.2011)). הגם שבנסיבות המקרה דנן, הותרת החלטתה של ועדת המכרזים על כנה, עד להכרעה בערעור, משמעה כי המבקשת לא תוכל להשתתף בנוהלי הצעות מחיר עבור רשויות מקומיות שונות, סבורני, כי אין מדובר במקרה חריג המצדיק מתן צו עשה זמני, כפי המבוקש. יש לזכור, בהקשר זה, כי למבקשת כלל לא מובטחת זכייתה בנוהלי הצעות המחיר, בהם היא מעוניינת להשתתף. לכך יש להוסיף, כי השהיית החלטתה של ועדת המכרזים, על ביטול זכייתה של המבקשת במכרז עד להכרעה בערעור, עשויה לגרום נזק לצדדים שלישיים, שלא צורפו כמשיבים לעתירה זו, ובהם מציעים אחרים בנוהלי הצעות המחיר. משכך, דומני כי מאזן הנוחות אינו נוטה באופן מובהק לכיוון היענות לבקשתה של המבקשת. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, נראה כי יש לזרז את הדיון בערעור, כך שהוא יישמע עד לסוף חודש ספטמבר 2017, בכפוף לאילוצי יומן בית המשפט.

בכל הנוגע לסוגיית חילוט הערבות, מקובלת עליי טענתה של המשיבה 1 לפיה מדובר בבקשה מוקדמת, שמטרתה למנוע יישומה של החלטה שטרם נתקבלה בוועדת המכרזים, שכן השימוע בעניינה של המבקשת טרם נערך. מכל מקום, אף לוּ חולטה בפועל ערבותה של המבקשת, לא היה מקום למתן הסעד המבוקש, שכן עסקינן בנזק כספי שעלול להיגרם למבקשת, ומשכך אין מדובר בנזק בלתי הפיך.

11. סוף דבר, הבקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור, והבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט קמא, נדחות בזאת.

המבקשת תישא בהוצאותיה של המשיבה 1 בהליך זה, בסכום של 3,000 ₪; ובהוצאותיהן של המשיבות 2 ו-3, בסך 1,000 ₪ לכל אחת.

ניתנה היום, ‏י"א באייר התשע"ז (‏7.5.2017).

ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17031920_I03.doc יא
מרכז מידע, טל' 077-XXXX333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il