הדפסה

עמרן נ' בנק מזרחי טפחות בעמ ואח'

מספר בקשה:15
בפני
כב' השופטת שבח יהודית

מבקשים

  1. חן ציון אלוני
  2. פנינה אלוני

נגד

המשיבים

  1. מיכאל עמרן
  2. בנק מזרחי טפחות בעמ
  3. עו"ד גיא גולדפרב – כונס נכסים

החלטה

בקשה לחילוט ערבון בסך 50,000 ₪ שהפקיד המשיב 1 (להלן – המשיב) כתנאי לעיכוב ביצוע הליכי מכירת הנכס במסגרת ההוצל"פ.
הבקשה מוגשת לאחר שבקשת רשות הערעור שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי ושמספרה ברישא- נדחתה בפסק דין ביום 14.1.13.
בקשת רשות הערעור שהוגשה לבית המשפט העליון- תלויה ועומדת.

המבקשים נסמכים על תקנה 371 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות) תוך שהם מפנים ומצטטים את אשר נקבע על-ידי כבוד הרשם עודד שחם (כתוארו דאז) ברע"א 6448/01 עבד אל סלאם חיר ואח' נ' לידאי (מיום 9.2.03) (להלן – עניין חיר).
לטענתם, נגרמו להם נזקים רבים כתוצאה מעיכוב הביצוע, עת בין היתר, נאלצו לשאת בשכר טרחת עו"ד, תשלום בגין שכר דירה בנוסף לתשלום המשכנתא על הנכס שנרכש; תשלום חובות המשיב לעיריית ראש העין; עוגמת נפש וכן "...איבוד זמן טרחה מיותרת, הפסד ימי עבודה ועוד".

את העירבון הפקיד המשיב במסגרת עיכוב ביצוע הליך מימוש הנכס, ו הוא נועד להבטיח נזק שעלול להיגרם למבקשים כתוצאה ממתן צו עיכוב הביצוע. האמור נובע מתקנה 467(ג) לתקנות, לפיה בית המשפט רשאי לצוות עת מתן סעד זמני או על עיכוב ביצוע, ולהתנות זאת במתן ערובה "...להבטחת נזק העלול להיגרם בשל הצו" [ראו גם לשון תקנה 469 לתקנות שבוטלה בעקבות תיקון פברואר 2013, אשר הייתה רלוונטית בעת מתן צו עיכוב הביצוע בתיק דנן].
לפיכך, יש להבחין בין הוצאות שנגרמו כתוצאה מצו עיכוב הביצוע לבין אותן הוצאות שפרטו המבקשים בבקשתם, אשר אינן בהכרח תוצאה ישירה של צו עיכוב הביצוע [כגון: הוצאות שכ"ט עו"ד בהליכים שונים; תשלום חובות המשיב לעיריית ראש העין וכד']. הוצאות אחרונות אלה, יכולות לנבוע מעצם ניהול ההליכים בין הצדדים, ולאו דווקא מעצם מתן צו עיכוב הביצוע.

ובאשר לנזקים שלטענת המבקשים נגרמו להם כתוצאה מצו עיכוב הביצוע –
כאמור, המבקשים נסמכים בעניין זה על תקנה 371 לתקנות, ומפנים בתמיכה לכך לאשר נקבע בעניין חורי. דא עקא שמעניין חורי עולה לכאורה כי תקנה 371 אינה חלה על ערבון שהופקד במסגרת צו עיכוב ביצוע בערעור. "ההסדר שבתקנה 371(א)...אינו תואם, מבחינות שונות, את התכלית הפיצויית של ערבות המופקדת לצורך הבטחת נזקים העלולים להיגרם בשל צו לעיכוב ביצוע" (סעיף 14 להחלטה)
עוד נקבע כי החילוט אינו אוטומטי ותוצאה הכרחית מדחיית הערעור, וכי הנזק המובטח בערבון טעון הוכחה "...התקנות אינן מאפשרות לחלט ערבון מבלי שנגרם כל נזק...אין היא מאפשרת להורות על חילוט בשיעור העולה על גובה הנזק, ואין היא מאפשרת להורות על חילוט במקום בו לא הובאה כל ראייה שהיא, ולו ראשונית ותחילית, לעניין שיעור הנזק" (סעיף 19 להחלטה).
במקרה דנן, לא ניתן לאבחן מתוך הבקשה, מהו הנזק שנגרם למבקשים אך ורק מעצם מתן צו עיכוב הביצוע, אף לא את שיעורו – בדילוג על שלב הבאת ראיות. בירור שכזה, מן הראוי לעשותו במסגרת הליך חדש ועצמאי – קרי: במסגרת תביעה שתוגש על-ידי המבקשים לבית המשפט המוסמך.

משהעירבון נועד להבטיח כי בהינתן פסק דין לטובת המבקשים- לא יעמדו בפני שוקת שבורה,
אני מעכבת את שחרור הפיקדון למשך 90 יום על מנת ליתן למבקשים שהות להגשת תביעה. תוגש התביעה ימשך העיכוב עד למתן החלטה אחרת.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ג, 03 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.