הדפסה

עמידרור נ' מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ ואח'

בפני
כב' השופט אלדד נבו

תובע

יעקב עמידרור

נגד

נתבעים

  1. מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ
  2. יצחק אסטרייכר
  3. רונית דנינו
  4. בקינגהם בע"מ
  5. עמיחי סגל

החלטה

בפני בקשת הנתבעת 1 להעברת הדיון בתובענה לבית הדין לעבודה בהיעדר סמכות עניינית לבית משפט זה וכן בקשת הנתבעים 2-3 למחיקת התביעה כנגדם על הסף.

לעניין הסמכות העניינית:
סעיף 24(א)(3) ל חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק בית הדין לעבודה") קובע:
"תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד".

יובהר, כי הנתבעת 1 נכללת בהגדרת "קופת גמל" כאמור בסעיף 1 ל חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן: חוק הגנת השכר).
2. על פי האמור בסעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, הסמכות העניינית הנתונה לו, אינה נקבעת אך ורק על בסיס זהותם של בעלי הדין, אלא מותנית בכך שהתביעה נובעת מהחברות בקופה או מחבותו של המעביד לקופה וכן תובענות לקצבה הנובעת מיחסי עובד – מעביד.
3. הפרשנות שניתנה לתנאי "...אם התובענות נובעות מהחברות בקופות..." הינה פרשנות תכליתית אשר תעדיף קיומו של הדיון בפני הפורום אשר לו מומחיות לדון בטענות העולות מכתבי הטענות.
4. עיון בכתב התביעה מלמד כי בין יתר טענותיו, טען התובע כי:
א. בינו לבין נתבעים 4-5 התקיימו יחסי עובד – מעביד. [סעיפים 68-69 לכתב התביעה].
ב. הנתבעת 4 פתחה עבורו קרן פיצויים והפקידה עבורו כספים בקרן זו [סעיפים 37-39 לכתב התביעה].
ג. ניסיון שחרור כספי הפיצויים נעשה לאחר סיום יחסי עובד – מעביד בינו לבין הנתבעים 4-5 וכי הליך שחרור הכספים נעשה בדרך שבה מעביד משחרר כספים שנצברו עבור העובד בקופת פיצויים מרכזית [סעיפים 76-84 לכתב התביעה].
ד. הנתבעת 1 הפרה את הוראות הממונה על שוק ההון, המפקח על הביטוח ואת הוראות התקנון של קופת הגמל [סעיפים 98-121 לכתב התביעה].

5. כל העניינים הנ"ל המהווים למעשה את הבסיס לתביעה, הינם בתחום מומחיותו של בית הדין לעבודה ובתחום סמכותו הייחודית.
6. התביעה היא למעשה לקבלת כספים שלטענת התובע הופקדו עבורו בקופת הגמל ולא הועברו לידיו עם סיום יחסי עובד – מעביד ולפיכך יש לראות אותה כתביעה הנובעת מחברותו בקופת הגמל.
7. אמנם, הפירוט העובדתי שבסעיפים 40-43 לכתב התביעה מעמיד בסימן שאלה את הטענה לקיומם של יחסי עובד – מעביד בין התובע לנתבעים 4-5, אולם גם הכרעה בעניין זה הינה בתחום מומחיות בית הדין לעבודה ובסמכותו הייחודית.
8. אציין, כי בניגוד לאמור בסעיף 24(א)(1) המחריג במפורש תביעות נזיקיות מתחולתו הקובעת סמכות ייחודית לסכסוכים בין עובד למעביד – הרי שסעיף 24(א)(3) אינו מחריג את אותן תביעות ולכן, סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה לדון בתביעת עובד נגד קופת גמל חלה גם ביחס לתביעות שעילתן נזיקית.
9. המסקנה מכל האמור לעיל היא כי הסמכות העניינית לדון בתביעה נגד הנתבעת 1
היא לבית הדין האיזורי לעבודה ולא לבית משפט זה.

הבקשה לסילוק על הסף של התביעה כנגד הנתבעים 2-3
10. דין הבקשה לסילוק התביעה על הסף כנגד נתבעים 2-3 להידחות.
11. בכתב התביעה שורה של טענות להתרשלות רבתי מצידם של הנתבעים 2-3 , אשר גרמה להיעלמות הכספים שלטענת התובע, היו מופקדים אצל נתבעת 1, אולם מצויים תחת שליטתם וניהולם של נתבעים 2-3. כך למשל האמור בסעיפים 8-9, 10-11 ו – 18 לכתב התביעה. טענות אלה הן טענות המופנות באופן אישי כלפי נתבעים 2-3.
12. אם התובע יוכיח את כל האמור בתביעתו כנגד נתבעים 2-3, קיימת אפשרות כי יהיה זכאי לסעדים המבוקשים נגדם.
13. בשלב זה של הדיון לא נערכת בחינה של הסיכויים להוכחת הטענות האישיות המופנות כלפי נתבעים 2-3 ואף לא בחינה ראייתית. בחינת הדברים נעשית בהנחה שאותן טענות יתבררו כמבוססות.
14. בנסיבות אלה לא ניתן לקבוע כי התביעה כנגד נתבעים 2-3 משוללת עילה ואין מקום לסלק את התביעה כנגדם על הסף.
15. במאמר מוסגר יצויין, כי מחיקת או דחיית תביעה על הסף מבלי שתינתן לתובע ההזדמנות לבוא בשערי בית המשפט ולהוכיח את טענותיו הינה סנקציה קיצונית הנשמרת למקרים מיוחדים וחריגים אשר תביעה זו אינה נמנית עליהם.
16. הבקשה לסילוק התביעה כנגד נתבעים 2-3 על הסף נדחית.

סוף דבר והוראות אופרטיביות
17. הואיל והסמכות העניינית לדון בתביעה כנגד הנתבעת 1 נתונה לבית הדין לעבודה ואילו הסמכות העניינית לדון בתביעה כנגד הנתבעים 2-3 נתונה לבית משפט זה [הואיל לבית הדין אין סמכות עניינית לדון בתביעה אישית – נזיקית כנגד מנהלי קופת גמל] , אין מנוס מפיצול הדיון, על אף אי הנוחות והסרבול הכרוכים בדבר.
18. לעניין זה יפים דברי כב' השופטת ברק-ארז ב בג"ץ 3716/13 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה [בסעיף 47 לפסק הדין]:
"יתרה מכך, יש לדחות את טענה זו גם לגופם של דברים, בעיקר בשים לב שהקביעה כי לבית הדין לעבודה נתונה הסמכות לדון בתביעתה של קרן הגמלאות אינה שוללת מאגד את האפשרות הפתוחה בפניה לתבוע גורמים נוספים לשם קבלת שיפוי או סעד אחר הנוגע לתביעתה של קרן הגמלאות. לכל היותר, ומבלי שאנו קובעים מסמרות בעניין זה, אגד תיאלץ להגיש את תביעותיה אלה לבית המשפט האזרחי, בנפרד מן הדיון בבית הדין לעבודה. אמנם, פיצול הדיון בתובענה בין מספר ערכאות עלול להכביד על הצדדים להליך, לגרום לבזבוז של זמן שיפוטי ואף טומן בחובו סכנה של הכרעות סותרות באותה מחלוקת (רע"א 363/08 פרפרה נ' קופת חולים מאוחדת, [פורסם בנבו] פסקה 10 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (23.11.2009) (להלן: עניין פרפרה)). עם זאת, אין בשיקולי יעילות גרידא כדי לשנות את חלוקת הסמכויות בין הערכאות ולמנוע את פיצול הדיון (ראו: עניין פי.או.אס., פסקאות 22-20 לפסק דינה של השופטת (כתוארה אז) נאור ; עניין פרפרה; עניין הפניקס, פסקה 9 לפסק דינו של השופט י' עמית). כמו כן, הדברים שוקלים כנגד היעילות הגלומה בכך שכלל הסכסוכים הנוגעים לקופות גמל יידונו בפני הערכאה המתמחה בכך – בית הדין לעבודה."

19. הדרך האופרטיבית לפיצול הדיון היא מחיקת התביעה כנגד הנתבעת 1 וכך אני מורה.
התובע יהיה רשאי להגיש תביעתו כנגד נתבעת 1 לבית הדין האיזורי לעבודה.
20. התביעה כנגד יתר הנתבעים תתברר בבית משפט זה.
21. הואיל והבקשה בעניין הסמכות העניינית התקבלה והבקשה לסילוק על הסף נדחתה – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד טבת תשע"ה, 05 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.