הדפסה

עמותת בית החינוך הדמוקרטי פרדס חנה כרכור-"שבילים" ואח' נ' משרד החינוך ואח'

בפני
כב' השופטת ר. למלשטריך- לטר

עותרים

  1. עמותת בית החינוך הדמוקרטי פרדס חנה כרכור-"שבילים"
  2. בוריס זיידמן
  3. איתמר גילן
  4. ניב עירד
  5. עדי שוורץ
  6. גרשון ברקוביץ
  7. לי סטנטון
  8. אלון היילברונר
  9. אבידן דניאל
  10. ירדנה מקורי
  11. רינת כהן שמאי
  12. ורד מרדכי אילן
  13. אורנה מרום אוליאל
  14. רחל אבידן
  15. אנדריאה מונסה
  16. הילה נובקוביץ
  17. מאיר שמאי
  18. שרון שונמית

19 דנגור אמי
20. עגני מיכל
21 בכר שרון
22. עגני אביב
23. בכר עדיאל
24. רבקה דרור

נגד

משיבים

  1. משרד החינוך
  2. המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור
  3. רות שמרון

פסק דין

1. ביום 25.8.15 , חמשה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים, הגישו העותרים עתירה זו לבית המשפט בבקשה לדיון דחוף בפגרה, בשל הסמיכות לפתיחת שנת הלימודים. עניינה של העתירה מיהו הגוף שיפעיל בשנת הלימודים תשע"ו את כיתות י'-י"א בבית הספר "שבילים" בפרדס חנה. האם העמותה העותרת או שמא הרשות המקומית.
ביום 27.8.15 התקיים דיון בעתירה לגופה. הפניה המאוחרת של העמותה לבית המשפט בצירוף הבקשה לדון מידית בעתירה גופה, חייבה פסק דין תמציתי וקצר בסוגיה .

2. תמצית הרקע העובדתי
2.1 העותרת 1 היא עמותת בית החינוך הדמוקרטי פרדס חנה כרכור. נטען כי בשנת 2007 או בסמוך לכך, יזמה העמותה את הקמת בית ספר "שבילים" בפרדס חנה, פנתה לרשות המקומית ולמשרד החינוך על מנת שיוכר כבית ספר ייחודי ממלכתי ואכן הוכר ככזה, הוקמו כתות א-ט ,בבעלות משרד החינוך והרשות המקומית. העמותה ליוותה את בית הספר, הפעילה תוכניות לימוד מעשירות באמצעות אנשי צוות שהעסיקה, ולקחה חלק פעיל בהתנהלות הדמוקרטית ובוועדות השונות.
2.2 לקראת שנת הלימודים תשע"ה בקשה העמותה להפעיל בבעלותה את כתות י-י"ב , ולצורך כך הגישה בקשה למשרד החינוך, כמתחייב מחוק הפיקוח על בתי ספר תשכ"ט 1969 (להלן "החוק" ). העמותה קבלה רשיון זמני אך ורק לכתה י', שתוקפו עד לסוף שנת הלימוד תשע"ה, 31.8.015. העמותה הפעילה את כתה י' במהלך שנת תשע"ה. מדובר בבית ספר "צומח" ,ומעבר לכתה י' לא היו כתות גבוהות יותר.
2.3 במהלך שנת 2015 ביום 25.2.15 בקשה העמותה רשיון לכיתות י-י"א (סה"כ 30 תלמידים) כמוסד חינוך מוכר שאינו רשמי (ההגדרות לקוחות מחוק לימוד חובה תש"ט 1949 ). החלטה זו לא נענתה על ידי משרד החינוך בתוך המועד הקצוב בחוק לתגובה, היינו בתוך 4 חודשים. במקביל, פנתה העותרת בחודש פברואר 2015 למועצה המקומית על מנת שתקצה לה מבנה לצורך הפעלת הכיתות.
2.4 העמותה מציינת כי חזונה היה כי יאושר בית ספר שש שנתי (במקום כתות א-ט בבעלות הרשות המקומית ומשרד החינוך) שמשמעו – בית ספר יסודי ממלכתי לכתות א-ו, ובית הספר השש שנתי יהיה מורכב מחטיבת הביניים ז-ט שתהיה מוכרת ורשמית, ואילו התיכון י-י"ב יהיה בבעלות העמותה מוכר ואינו רשמי. (רשמי – משמעו בחוק לימוד חובה - מוסד חינוך המוחזק על ידי המדינה או על ידי רשות חינוך מקומית או על ידי שניהם). נטען כי מנהלת המחוז במשרד החינוך א ישרה בחודש מרץ 2015 מעבר למבנה שש שנתי. לעומתה, הרשות המקומית טוענת כי במסגרת ההיערכות לקראת שנת הלימודים תשע"ו הציע לה משרד החינוך לבצע ארגון מחדש באופן שיהיה בית ספר יסודי מכתה א-ו', והמועצה תפעיל את התיכון מכתה ז-י"ב. מובהר כי ממילא המועצה היא זו שהפעילה את כתות ז-ט.
אך הבנת העמותה היתה, כפי שנטען על ידה, כי היא תהיה זו שתפעיל את התיכון וגם את חטיבת הביניים. במקביל, ועוד טרם סיום שנת הלימודים תשע"ה הוציאה העמותה מכרז לניהול בית הספר השש שנתי. במכרז נבחרה גב' רות שמרון שנטען שעברה גם את אישור הגורמים במשרד החינוך. כמו כן נשכרו על ידי העמותה עובדי הוראה שונים .(עותרים 2-7,24)
2.5 ביום 20.7.15 התקיימה ישיבה אצל מנהלת המחוז במשרד החינוך. בישיבה נכחו העותרת, וכן האחראי על פיקוח בתי הספר העל יסודיים, המפקח על בית הספר העל יסודי ,מזכיר וגזבר הרשות המקומית ומנהלת אגף החינוך בעיריה. בישיבה זו נמסר לעותרת כי הרשות המקומית הג ישה בקשה לפתיחת תיכון שש שנתי (ז-י"ב) בשנת הלימודים תשע"ו. הובהר כי מי שיפעיל את התיכון תהיה הרשות המקומית. שלושה ימים לאחר מכן פרסם משרד החינוך מכרז לאיתור מנהל לחטיבת הביניים, ותאריך אחרון להגשת מועמדות למכרז היה 2.8.15. בין המועמדים היו גב' רות שמרון, והודע כי היא זו שזכתה במכרז משרד החינוך. גב' שמרון, שהיא משיבה 3 בעתירה, הודיעה בעקבות כך כי אין לה ענין בעתירה זו. יוזכר, כי גב' שמרון היא גם המנהלת שנבחרה במכרז מטעם העמותה שהתפרסם קודם לכן.
2.6 משמעות הישיבה ביום 20.7.15 הינה כי העמותה לא קבלה את הרשיון שבקשה להפעלת כתות תיכון כלשהן, ובוודאי לא כתות חטיבת הביניים.
2.7 ביום 23.8.15 קבלה העותרת הודעה ממשרד החינוך כי בקשתה לרשיון נדחית, שכן המבנה שייך למועצה המקומית שבכוונתה להקים בית ספר תיכון במבנה, ואילו לעמותה לא הוקצתה קרקע. המכתב מציין כי לעותרת הזדמנות של 21 יום להגשת ערר.

3. טענות הצדדים
3.1 העותרת טוענת כי ההחלטה שהרשות תהיה זו שתפעיל את בית הספר השש שנתי מפקיעה ממנה את קניינה, ללא הסכם העברת בעלות כלשהו, מה גם שלטענתה אין לרשות רשיון הדרוש במסגרת החוק. יש לראות בכך לטענתה "הלאמת זכותה". נטען כי המכרז שהוציא משרד החינוך למינוי מנהל לחטיבת הביניים מנוגד לנהלי משרד החינוך, ולא היה מקום למינוי מנהל לחטיבת הביניים, אלא דרוש מינוי מנהל לחטיבה העליונה שיהיה גם מנהל חטיבת הביניים. עוד נטען לפגיעה בהסכם עם הגב' שמרון (טרם ידעה העותרת 1 על זכייתה במשרד מטעם משרד החינוך) ופגיעה בזכויותיהם של עובדי הוראה שנשכרו על ידי העמותה לצורך עבודה "בתיכון" וב"חטיבת הביניים". נטען כי עיכוב התשובה ל בקשת הרשיון מטעם העותרת, נבע משיקולים זרים (שלא פורטו). נטען כי על אף שמדובר למעשה בביטול רשיון לא ניתנה לעמותה זכות טיעון, ודחיית הקצאת קרקע מטעם הרשות לא נעשתה לפי הנוהל הקיים. עוד נטען כי לשנת הלימודים תשע"ו נרשמו לתיכון 14 תלמידים בידיעה שהעותרת מפעילה אותו, ויש בכך משום פגיעה באוטונומיה של ההורים לחינוך ילדיהם, מאחר ומי שאמור על פי משרד החינוך להפעיל את התיכון זו הרשות המקומית.
העותרת מבקשת כי בית המשפט יבטל את החלטת המשיבים 1,2 על הקמת בית ספר שש שנתי בבעלות המשיבה 2 ויורה למשרד החינוך לחדש את הרשיון לעותרת והפעם לכיתות י-י"ב.

3.2 המשיבה 1 טוענת לשיהוי בהגשת העתירה, שכן כבר ביום 20.7.15 ידעו העותרים את העובדות העומדות בבסיס עתירתם. למרות זאת המתינו עד מספר ימים בודדים קודם פתיחת שנת הלימודים. עוד נטען כי העתירה לוקה באי מיצוי הליכים, שכן בשל אי חידוש הרשיון היה על העותרת להגיש ערר לועדת הערר לפי ס' 15 לחוק פיקוח על בתי ספר תשכ"ט 1969.
ביום 23.8.15 ניתנה החלטה בה נדחתה בהחלטה מנומקת בקשת העותרת לרשיון להפעלת כיתות י-י"א וזאת בשל כך שאין בכוונת הרשות המקומית להקצות לעותרת נכס לשם הפעלת בית הספר, ובהעדר מבנה לא ניתן לקבל רשיון. עוד נטען כי גב' שמרון זכה במכרז ונבחרה לנהל את בית הספר השש שנתי. נטען כי ממילא חטיבת הביניים ז-ט היתה בבעלות המועצה המקומית ולכן טענת העותרת מצטמצמת לחטיבה העליונה י-י"א בלבד.
נטען כי היתה זו החלטת הרשות המקומית לשנות את מבנה בית הספר לבית ספר שש שנתי לקראת שנת הלימודים תשע"ו והפעלת בית ספר זה על ידי גוף פרטי חייבת להיעשות במכרז, מה שלא נעשה לגבי העותרת 1. נטען כי העותרת לא עמדה בדרישות לקבל רשיון שכן אין לה מבנה בו תפעיל את בית הספר, ואישור על קיומו של מבנה כזה היתה העמותה צריכה לצרף במועד הגשת הבקשה לרשיון. נטען כי לא מדובר "בהעברת בעלות" אלא בשינוי מבני של בית הספר. נטען כי מעולם כתות א-ט הופעלו על ידי הרשות המקומית.
3.3 המועצה המקומית טענה לשיהוי בהגשת העתירה שכן שנת הלימודים אמורה להפתח בתוך 5 ימים לאחר הגשת העתירה. מדובר בבית ספר הנמצא בבעלות הרשות המקומית מאז שנת 2007 והיא זו המנהלת אותו. מדובר בבית ספר צומח. בשנת הלימודים תשע"ד העמותה נטלה יוזמה והגישה בקשה להפעלת כתה י' כבית ספר תיכון מוכר שאינו רשמי. במקביל בקשה העמותה הקצאת מבנה מהמועצה. ההקצאה אושרה לתקופה של שנה אחת בלבד. נטען כי לקראת שנת הלימודים תשע"ו משרד החינוך הציע למועצה לערוך שינוי מבני ולשנות את בית הספר לבית ספר שש שנתי באופן שהמועצה תפעיל את בית הספר התיכון מכתה ז' עד י"ב. המועצה הגישה בקשה לרשיון, ורשיון כזה עומד להתקבל. נכון להיום לא הוקצה מבנה לעמותה לשנת הלימודים תשע"ו. העמותה ,אם תחפוץ, תפעיל בית ספר משל עצמה בנכס אחר, אם תקבל רשיון.

4. דיון
4.1 העתירה הוגשה 5 ימים לפני פתיחת שנת הלימודים, בעוד שהעותרת ידעה כבר ביום 20.7.15 כי הרשות המקומית היא זו המיועדת להפעיל את בית הספר. נסיונות הפניה של העותרת למשרד החינוך לאחר מועד ה-20.7.15 לא למדו על שינוי גישה כלשהי במשרד החינוך. נהפוך הוא. המייל של מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך ב מיום 26.7.15 הוא ברור וחד משמעי. גם ופגישת העמותה עם הרשות המקומית ביום 5.8.15 איננה מלמדת על שינוי כלשהו. התכתובות של העמותה לאחר ה-20.7.15 אינם מהווים הצדקה לדחיית הפניה לבית המשפט , משהוברר חד משמעית ביום 26.7.15 וביום 5.8.15 שלא הניבו כל שינוי. כשם שגב' שמרון, יכלה לפנות ביום 11.8.15 לבית הדין לעבודה בבקשה לצו מניעה מתוך הבנת העובדות לאשורן, כך גם יכלה העותרת 1 ושאר העותרים לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים בעתירה זו לפחות באותו מועד, אם לא קודם לכך, כאשר המועד האחרון להגיש מועמדות במכרז משרד החינוך היה 2.8.15. ראו לענין זה בבגץ 410/78 מילס ישראל בע"מ נ. שר האוצר ואח' (18.1.79) – " עותר אינו יכול להתגבר על טענת שיהוי בכך שהוא מתעקש, אינו מוכן לראות ביסורב שהוא מקבל סוף פסוק, וממשיך להתכתב עם הרשויות. דבר זה נכון הוא במקום שהפניות הן חד צדדיות. אך דבר זה נכון גם במקום שהרשויות באדיבותן משיבות לפונה שוב ושוב כי אין בידן לשנות החלטתן".
תקופת השיהוי במקרה זה היא נגזרת של מידת הדחיפות של הדיון (ראו בגץ 3057/93 דיאמנט כהן נ. שר החינוך (22.7.93).

"אין ספק בדבר שהעתירה מעוררת שאלות נכבדות לגופן, ואולם בלא שנביע דעתנו על אותן שאלות - לא לכאן ולא לכאן - נראה לנו כי העותרות חייבו עצמן, אמנם, בשיהוי שיש בו כדי להביא לדחיית עתירתן. שיהוי, על פי עצם טיבו והגדרתו, הינו פונקציה של דחיפות, וככל שנושא דוחק להכרעה, כן יקפיד בית-משפט וידקדק עם עותר אשר לא בא בעתו לבית המשפט הגבוה לצדק."

כמו כן ראו בגץ 453/84 איתורית שירותי תקשורת בע"מ נ. שר התקשורת (1985) וכן בגץ 4885/13 רמת דוד חינוך מיוחד נ. משרד החינוך (4.5.14).

ראו גם ס' 3 (ב) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) תשס"א 2000 קובע כי עתירה תוגש בלא שיהוי, לפי נסיבות הענין.

יתכן והיה מקום לדחות עתירה זו על הסף, בשל הפניה המאוחרת של העותרים, שהיה בה מלכתחילה להביא לש יבוש פתיחת שנת הלימודים, אם לא היתה נשמעת בתוך יומיים בבית המשפט , ואם לא היתה מסתיימת בפסק דין במהלך שיש שבת שלאחר מכן.

4.2 אקדים ואציין לגופו של ענין כי העובדות שעלו מכתבי הטענות של הצדדים שגובו בתצהירים, ועובדות שהוסיפו הצדדים במהלך הדיון - גילו טפח וכיסו טפחיים. נשארו שאלות לא פתורות באשר להתנהלות של כל אחד מהצדדים – העותרת, משרד החינוך, והמועצה המקומית.

4.3 על פי החוק, על המנהל הכללי של משרד החינוך להחליט בבקשה לרשיון ארבעה חודשים מיום הגשתה.
בפועל, ארבעה חודשים הקבועים לטיפול משרד החינוך בבקשת הרשיון - חלפו ביום 25.6.15. העותרת פנתה מספר פעמים על מנת להחיש את הטיפול בבקשתה. חוק פיקוח על בתי ספר קובע בעקרון זכות ערר לועדת הערר על החלטה של המנהל הכללי שלא ליתן רשיון. מחדל תשובה כמוהו כסירוב. על החלטת ועדת הערר ניתן לערער לבית המשפט לעניינים מנהליים. לפיכך, היתה אמורה העותרת לכאורה ביום 25.6.15 נוכח אי קבלת הרשיון להגיש ערר לועדת הערר, על מנת שזו תבחן את הסיבה לאי מתן הרשיון. צעד זה לא מוצה על ידי העותרת.
היעילות והגישה המקצועית הראויה, הסדר המשפטי התקין וחלוקתם של תחומי העיסוק בין המערכות השונות, מחייבים מיצוי ההליכים תחילה במערכת המנהלית, בטרם ייפתחו שערי בית המשפט.

4.4 עלה כי ההזדמנות הראשונה בה הודע לעותרת פוזיטיבית כי אין בכוונת משרד החינוך ליתן לה את הרשיון המבוקש היתה במהלך הישיבה ביום 20.7.15 . לא הובהר כיצד זה משרד החינוך מקבל הח
לטה רק באמצע חופשת הקיץ, החלטה שצריכה להיות אופרטיבית לשנת הלימודים הסמוכה. לא הובהר מדוע בשלה ההחלטה דווקא במהלך החופשה, ואי אפשר היה לקבל את ההחלטה מבעוד מועד. עוד תמוה כיצד מכתב רשמי נשלח לעותרת רק ביום 23.8.15, כאשר ברור שמועד זה מאוחר להיערכות שונה מהאמור בו , היה ויתקבל הערר.
לטעמי, משנודע לעותרת על עמדת משרד החינוך ביום 20.7.15 , היתה אמורה למצות זכותה להגשת ערר.

4.5 ס' 3 לחוק פיקוח על בתי ספר תשכ"ט 1969 קובע כי לא יפתח אדם בית ספר ולא יקיימו אלא אם יש בידו רשיון לפי חוק זה ולא יפרסם אדם פתיחת בית ספר אם אין עליו רשיון כאמור. ס' 4 קובע כי בקשה לרשיון תוגש למנהל הכללי של משרד החינוך ותכלול בין פרטי תוכנית הלימודים הכשרת המורים וכד' , גם את תיאור מבני בית הספר ,הגישה אליהם כיתות הלימוד, ויש לצרף תשריטים של מבני בית הספר.
תקנות הפיקוח על בתי הספר (בקשה לרשיון) תש"ל 1970 מציינות כי לבקשה יש לצרף נסח רשם המקרקעין הנוגע למקרקעין המשמשים לצורך בית הספר, ואם יפתח במקום שכור, את חוזה השכירות, וכן תשריטים של מבני בית הספר החצר וכו'.
ללמדך – כחלק מבקשת הרשיון יש להראות מהו המבנה המיועד לכתות הלימוד.

4.6 כל שהגישה העותרת בענין זה בבקשת הרשיון שלה ביום 25.2.15 היה מכתב היועמ"ש של המועצה המאשר כי העמותה פנתה למועצה המקומית ביום 15.2.15 בבקשה להקצאת קרקע, להקצאת סטודיו חדרי שירותים וחצר באולם הספורט והמועצה תפעל לקידום הטיפול. ב"כ העותרת טענה כי משרד החינוך נוהג להסתפק במכתב מעין זה תחת דרישות החוק והתקנות, טענה שלא נסתרה. המועצה המקומית ציינה כי בשנת תשע"ה קבלה העמותה הקצאה של שני חדרים באולם הספורט אך בפועל השתמשה ללא ידיעת הרשות במבנה בית הספר שנמצא בבעלות הרשות. טענה זו עלתה רק לאחר הפגישה ביום 20.7.15 וספק אם היה לה משקל כלשהו.
הרשות טענה שהחלה לדון בבקשת ההקצאה.
ביום 6.8.15 נשלח מכתב על ידי גזבר המועצה ומנהל אגף החינוך למשרד החינוך שם נאמר כי המועצה לא תאפשר לעותרת להשתמש בשנת תשע"ו במבנה המועצה לצורך כיתות הלימוד שכן בדעתה לנהל בעצמה את כיתות התיכון. העותרת טענה כי לא התקיים נוהל ההקצאות של מנכ"ל משרד הפנים המחייב דיון בועדת הקצאות , לכך השיב ב"כ המועצה כי אמנם טרם כונסה ועדת ההקצאות, אך בדעת המועצה להקים בית ספר שש שנתי ולעשות שימוש בכתות בית הספר, ולא ניתן למנוע זאת ממנה .

בפועל, יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים ואין לעותרת מבנה על מנת להפעיל בו את כיתות הלימוד מהטעם שבדעת הרשות המקומית להפעיל את בית הספר ולעשות שימוש בכתות.

4.7 הסעד המבוקש בעתירה זו הינו כי בית המשפט יקבע כי יש ליתן לעותרת רשיון לניהול כיתות י' –י"א ולבטל את החלטת המשיבים 1,2, על הקמת בית ספר שש שנתי בבעלות המשיבה 2.

ההחלטה המאפשרת לגוף מסויים פרטי להפעיל בית ספר , דהיינו ליתן לו רשיון היא החלטה מקצועית בתחום החינוך , מסורה לגורמים השונים במשרד החינוך , וכפופה לשיקוליו ולמדיניות הקבועה על ידו. ס' 9 לחוק קובע מבחנים למתן ריש יון. נבחנת רמת תוכנית הלימודים, מערכת השיעורים ומשך הלימודים, הכשרתם וכשרם המקצועי של סגל עובדי החינוך, מבני בית הספר והגישה אליהם, החצר, מספר הכתות, תנאי הבטיחות, הריהוט והציוד, וכן הבסיס הכספי לקיום בית הספר. הנחיות מפורטות יותר מופיעות בכללי פיקוח על בתי הספר (מבחנים למתן רשיונות) התשל"א 1971, בחוק חינוך ממלכתי התשי"ג 1953 ובנהלי משרד החינוך. ברור שלבית המשפט אין את הכלים על מנת לקבוע אם יש מקום ליתן רשיון לעמותה מבחינה מקצועית, אם לאו.
היקף התערבותו של בית משפט במעשי המינהל מוגבלת. "בעיקרו של דבר אין בית המשפט ממיר את שיקול דעת הרשות התכנונית שהחלטתה עומדת למבחן בשיקול דעתו. היקף הביקורת שעל בית המשפט להפעיל מתמצה בבדיקה, האם החלטת מוסד התכנון התקבלה ללא משוא פנים, בלא הפליה, תוך שקילת השיקולים הרלוונטיים בתום לב וללא שיקולים זרים, ואם מצויה היא בתחום הסבירות" (ראו עע"מ 402/03 עמותת העצמאים אילת (לשכת המסחר) נ' ועדת ערר לתכנון ובניה מחוז דרום (12.2.04), ופסקי הדין המצוטטים שם). השאלה איננה מה היה מחליט בית המשפט בנסיבות דומות, אלא האם החלטה של הרשות התכנונית עומדת בביקורת של החלטה סבירה כאחת החלטות הסבירות שניתן היה לקבל באותן נסיבות שאם כך הדבר לא התערב בכך בית המשפט. העיקרון הוא כי אין בית המשפט מתערב בהחלטת הרשות התכנונית אלא אם נפל בה פגם משפטי כזה המצדיק התערבות כמו למשל חריגה מסמכות, העדר תום לב, החלטה בלתי סבירה בעליל ועוד.

מטיעוני העותרת עצמה עולה כי בשנים האחרונות קיים מהלך ארצי במשרד החינוך של הפיכת בתי ספר דמוקרטיים אנתרופוסופיים וחרדיים הפועלים ברשיון כמוסדות חינוך מוכשרים, למוסדות רשמיים בבעלות משרד החינוך והרשות המקומית. אם במסגרת מדיניות זו מבקש משרד החינוך ביחד עם הרשות המקומית להקים בית ספר שש שנתי בניהול הרשות המקומית – אין לראות בכך משום חריגה מסמכות, העדר תום לב, או החלטה בלתי סבירה.

אין בסיס בטיעוני העותרת לביטול החלטת הרשות להקים בית ספר שש שנתי בבעלותה. מחד, אם אכן נקוטה מדיניות כזו במשרד החינוך, לא ניתן לאמר שאיננה סבירה, מהווה חריגה מסמכות או מונעת משיקול זר. למשרד החינוך נקבע שיקול הדעת בחוק, המאפשר לשקול שיקולים שונים. מערכת החינוך הממלכתי מקבלת עדיפות בשיקולי שר החינוך והיא כוללת מוסד חינוך רשמי (המוחזק על ידי המדינה או רשות חינוך מקומית, להבדיל מאחזקה על ידי גוף פרטי). ראו לדוגמא תקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים) התשי"ד 1953 תקנה 3 (א1).

העובדה שהעותרת אחזה במהלך שנת תשע"ה הינו ברשיון זמני, להפעלת כתה י' לא מקנה לה זכות ל מנוע מהרשות המקומית את הפעלת בית הספר השש שנתי.

4.8 כאן, אבקש לסייג. אם לעותרת טענה כנגד התנהלות איטית של משרד החינוך או כנגד נזקים שנגרמו לה בגלל החלטה "מאוחרת" של הרשות להפעיל את בית הספר השש שנתי או בשל ההשתהות בדיון לענין הקצאת קרקע, פתוחה בפניה הדרך להגיש תביעה אזרחית בדרישה לפיצויים, ככל שתוכיח את נזקה.
כך גם לגבי העותרים הנוספים, הורי התלמידים, או המורים שחתמו חוזי העסקה עם העמותה.

4.9 העותרים טענו כי את בית הספר השש שנתי צריך לנהל מי שמונה למנהל התיכון, ולא מי שמונה למנהל חטיבת הביניים. העותרים הסתמכו על חוזר מנהל עובדי הוראה מיום 29.5.13 שלא צורף, שם נטען כי בחטיבת ביניים הצומחת לשכבת כתה י' בלבד לא ימונה מנהל לשש שנתי. אך לקראת שנת הלימודים שלאחר מכן, עם הצמחת בית הספר לכתה י"א יחשב בית הספר שש שנתי והבעלות ברשיון תדרוש לבחור מנהל בי"ס שש שנתי. נציג משרד החינוך, מר בן גרא טען בדיון כי על פי חוזר מנכ"ל של משרד החינוך אם יש עד 6 כתות בי'- י"א אין צורך למנות מנהל שש שנתי כשלב ביניים. לא הוצג החוזר האמור. נושא זה נשאר בלתי פתור. ממילא המנהלת שהעותרת בחרה לבית ספר שש שנתי והמנהלת שמשרד החינוך בחר לחטיבת הביניים וניהול כיתות י-י"א היא אותה מנהלת עם אותם כישורים. בפועל אם לעותרים טענה כנגד המכרז שיצא לבחירת המנהלת גב' שמרון , אינני חוסמת אותם מלטעון טענה זו בעתירה חדשה שתצרף את מכלול ההוראות התומכות בטענתם לענין זה, באופן שתהיה מונחת תשתית עובדתית מבוססת לקבלת הכרעה בנדון.

4.9 אינני דנה בטענת העותרים כי למשיבה 2 אין רשיון להפעלת בית הספר השש שנתי. ככל שלא יהיה לה רשיון כזה עם פתיחת שנת הלימודים, פתוחה הדרך בפני העותרים לחדש עתירה בענין זה.

5. לפיכך, דין העתירה להדחות. יש להצטער על כך שהעמותה לא היתה נכונה במעמד הדיון להידברות עם המשיבים על מנת להגיע להסכמה לאופן ההתנהלות בשנת תשע"ו, כדי למזער את המחלוקת.

6. בנסיבות הענין אין חיוב בהוצאות.

7. המזכירות תודיע לצדדים על פסק הדין.

ניתן היום, ט"ו אלול תשע"ה, 30 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.