הדפסה

עמ"ת 42910-03-12 מטבייצוק(עציר) נ' מדינת ישראל(עציר)

בית המשפט המחוזי בבאר שבע
עמ"ת 42910-03-12 מטבייצוק(עציר) נ' מדינת ישראל(עציר)

29 מרץ 2012

בפני כב' הנשיא יוסף אלון
העורר
וסבולוד מטבייצוק

נגד

המשיבה
מדינת ישראל

נוכחים:
העורר וב"כ עו"ד יעקב שקלאר
ב"כ המשיבה עו"ד שרית אלישע אל עמי
<#1#>

פרוטוקול

ב"כ העורר:
אני חוזר על נימוקי הערר. אני טוען שאין ראיות לכאורה ואין עילת מעצר. ואם אין עילת מעצר אז אין טעם לדון בראיות לכאורה. עילת המעצר כפי שאמר ביהמ"ש מפי כב' השופט טירקל "אינו דומה נאשם שיש להרחיקו אותו מהציבור כולו לנאשם שיש להרחיקו מאדם מסוים..." בתיק הזה מדובר בעבירה שהיא לא כלפי הציבור הרחב. לא מסוג העבירות שהוא יכול למשל גניבת רכב, כמו עבירות שנדונות ברוסלן פרנקל. אלא בשיטה ספציפית במפעל בשר וכל העבירות האלה הסתיימו ולא ניתנות יותר לעשייה, שכל המעורבים נתפסו ואין יותר.
אני מפנה להחלטתו של ביהמ"ש העליון.
לגופו של עניין אני אומר שאין עילת מעצר.
בתיק של אתי אלון, נקבע ההפך. ואני אומר בתיק של אתי אלון גם נאמר תיחכום ארגון, שיטתיות וכד', וביהמ"ש העליון סייג את רוסלן פרנקל.
זה בדיוק הטיעון שלי.
לעניין הראיות לכאורה. גם בעניינו של יוסף טופול גנב גדול שגנב 13 מליון ₪, בדרכי זיוף ומרמה נקבע כי אין עורר שהוא יוכל להמשיך ולבצע עבירות אך החשש הוא מהימלטות מהדין. במקרה שלנו אין טענה לחשש להימלטות מהדין.
בניגוד לאחרים אשר נתפסו במקום ביצוע העבירה, הלקוח שלי לא נעצר במקום ביצוע העבירה, אלא לאחר חודש וחצי נודע לו שמחפשים אותו והוא הגיע אלי ב- 2.1.12 אני טלפנתי לתחנת המשטרה, תיאמתי הם לא אמרו לו בוא עכשיו, תיאמו מועד ושעה והוא התייצב בתחנת מלאכי והפקיד עצמו בידי החוקרים. זה אדם שלוקח על עצמו אחריות ואומר שהוא מפקיד עצמו בידי החוק. הוא לא ברח. הוא יכול היה לברוח כפי שהמדינה אומרת והוא לא ברח.
מאז הוא מתייצב לכל הדיונים, ולא עשה שום דבר. הוא גרוש בן 43. לבוא ולדבר על רוסלן פרנקל...
רוסלן פרנקל היה גנב רכב. היום הוא גנב את הרכב של זה ולאחר מכן של פלוני או אלמוני. העורר שלנו הוא רק מפעל בשר ואין יותר.
התיק קבוע להקראה ראשונה, ב- 20.5.12. אפשר לצפות מה יקרה פה. שלושה סנגורים, שלושה נאשמים, כן ייצוג לא ייצוג.
שני הנאשמים האחרים נמצאים במעצר בית מלא.
באשר לראיות לכאורה. בניגוד לאחרים שנתפסו על חם, ויש לגביהם מצלמות, הלקוח שלי נטען שהיה 9 פעמים במקום והוא דני דין, הרואה ולא נראה, המצלמות לא רואות אותו, רק את שני האחרים. הטענה היא שהדעת נותנת שאילו היה שם המצלמות היו מתעדות אותו. המאשימה אומרת שהמצלמות לא ראו אותו, אני טוען כיצד יוכיחו את כתב האישום? הם טוענים שיש איקונים. פרטים אלה אינן ראיות לכאורה.
אני מפנה להחלטה שצירפתי לערר ואני מקריא ממנה.
בתיק שלנו אין כזה דבר.
אז מה אומר ביהמ"ש חזון למועד, מה זה אומרת? האם יש ראיות עכשיו? או אין ראיות? זו השאלה. אז אין ראיות אז אין לקבוע ראיות לכאורה.
דבר נוסף פלטי שיחות. מדברים לטענתם, הנאשם מדבר עם אחד מהנאשמים האחרים, זה מה שיש להם. אז פלטי השיחות שמים אותו באזור, מה הוא עשה? כתב האישום לא מפרט מה הוא עשה. הם לא יכולים לדעת מה הוא עשה אלא מכוח דיני השותפות.
המיקום שלו ברדיוס מסביב, אז הרדיוס יכול להיות או באנטנה הזו או ליד האנטנה שליד, כלומר הוא יכול להיות בסביבות של 20 קילומטרים מסביב, אבל מה הוא עושה? הם לא יודעים.
כל מה שיש להם זה מיקום של אנטנות, שמעבר לזה ופלטי השיחות האלה הן לא ראיות לכאורה, בניגוד למה שקבע ביהמ"ש קמא, גם בהינתן שיש ראיות לכאורה זה בסה"כ ממקום אותו באזור וזהו. לא יהיו להם ראיות יותר טובות. הם לא יכולים לקוות שהמצג ישתנה לטובתם.
אומר על כך ביהמ"ש הנכבד קמא, שפלטי השיחות האלה מחזקים את הראיות לכאורה שבידי התביעה. לא מחזקים, זה הראיות. אין ראיות אחרות. זו טעות וכשאומר ביהמ"ש קמא החברה שלו שהם טוענים שהם חברה שלו, הפריכה את האליבי, מעבר להפרכת האליבי אבל זו לא ראיה לכאורה. זה רק יכול לחזק את הראיות וכל זה רק לעניין האישום האחרון.
באישום הכרונולוגי בזמן זה האישום שתפסו את שני האחרים. יש הבדל בינו לבין כל האחרים, לגבי כל האחרים אין ראיות לכאורה. לגבי האישום הזה הראשון והאחרון בזמן יש חולשה, מכיוון שיש עדות של ישי צ'סטי ואומר שיש בחור נוסף בשם סבח והאוטו שלו היה בקרבת מקום, זה ראיות. אמנם, מעבר לטענה שהיה איתם בחור סבח, אין זיהוי וודאי, וסבח יכול להיות כל אחד, אבל אפשר להגיד שיש זיהוי חלקי או ראיות כלשהן, אז יש אישום אחד. מה עם כל האחרים?
הוא, כל הזמן גר עם החברה שלו, הוא חודש רב איתה, נפרדו ואז הם חזרו. הם 4 שנים ביחד, הם בני זוג ביחד, עדותה לא כבילה בכלל. גם אם עדותה תהיה כבילה, אז נניח והוא שקרן באישום האחרון, לפי הפקודה כתוב בן זוג, לא נשוי, ואז היא מפריכה את האליבי שלו לגבי האליבי שלו בסדר האישומים, אז יש ראיות באישום הראשון, אז מה? זה אירוע חד פעמי.
מה ביקשתי? ביקשתי שיחזור הביתה אל החברה. אל הבית שלו. אז מה הם אומרים? לא, היא עדת תביעה כנגדו. אז היא מפסיקה להיות חברתו. הם בקשר היא באה לבקר אותו והם בקשר.
אני לא רוצה שהיא תהיה ערבה.
מה שאני הצעתי, שיחזור הביתה וילך פעם ביום לתחנת המשטרה ויחתום אם הוא כזה מסוכן לציבור.
אני חוזר על טענותיי גם לעניין ההוראות שניתנו ביחס לרכב.

ב"כ המשיבה:
יש פה מספיק מארג ראיות היקף כפי שביהמ"ש ייחשף אליו מספיק להרשעה והסיבה שהעורר אינו עצור היום ומשוחרר משום שעמדת המאשימה, הסכמנו כי בהצהרת תובע שניתנה כאשר רצינו להגיש כתב אישום נגד שני החשודים שנתפסו ביום המקרה, שחרר ביהמ"ש השופט באומגרט את אחד החשודים, המחוזי במסגרת ערר השופטת דברת שיחררה את המשיב השני.
אני מבקשת שביהמ"ש ייקרא את החלטת השחרור.
באותו מפעל, ביצעו התפרצויות וגניבות של בשר בכמויות אדירות. באותו יום 25.11.11 בוצע מארב ראו אנשים נכנסים, משאית, זה באירוע האחרון, נתפסו שני אנשים ונתפס הרכב של העורר כשהוא חם כשהמנוע חם, ואני מפנה לדו"ח הפעולה של בתיה אלמוזלינו. העורר קשר עצמו לרכב, לאחר חודש וחצי הוא כן הגיע למשטרה, הוא טען שבאותו לילה במקרה נגנב רכבו והרכב היה בפתח תקווה והרכב נמצא בקרית מלאכי.
לפי הטענות שלי , לעניין הרכב התמוססו בגרסתה של חברתו לריסה, בתחילה סיפרה שאכן באותו יום, שעה היה איתה והוא סיפר לה שהרכב נגנב, לאחר מכן היא אומרת בחקירתה שהיא מבקשת לספר את האמת, אני סיפרתי כי זה מה שהעו"ד ביקש שאני אגיד. בהמשך, היא מפרטת שהיא זו פנתה לעו"ד ויצרה עימו קשר כי ידעה שהביאו לה הזמנה לסבא, ואמר לה שתגיד למשטרה שהייתה איתו. הוא חוזרת על כך בעימות הזה שהדברים לא נכונים.
כך שכל הסיפור על הרכב שנגנב הפלא ופלא באותו יום.
הטענה השנייה, עדות שותף, מיכאל נתפס במקום כפי שהסברתי אלה שני החשודים שנתפסו במקום. מיכאל הודה מיד ואומר שסבא היה איתו. אין מחלוקת שזה סבא. גם לריסה מספרת עליו הוא קשר עצמו ללריסה.
מיכאל אומר שהוא היה שם פעם אחת והוא לא יודע על מה הם מדברים.
בזמנו כשהוא שוחרר עדיין לא היו מחקרי התקשורת שהעידו לגבי כל ההתפרצויות. השופטת גילת שלו מאוד יפה בהחלטתה שלו השופטת דברת הייתה נחשפת למחקרי התקשורת בוודאי שלא היה שחרור. אני מפנה להחלטתה.
לגבי הפלט. בעוד העורר בא ואומר שהוא לא מכיר את מיכאל, אלא מלפני כמה שנים. מחקרי התקשורת מראים כי בין חמישי לשישי, כל המקרים היו בימים בין החמישי לשישי, המפעל היה סגור ולמיכאל היה מפתח, בשלוש לפנות בוקר והשופטת שלו ניתחה בעמוד 16 בהחלטתה את כל מחקרי התקשורת הקשורים לימי האירועים.
אשר לטענה של הסנגור שהעורר לא נראה באף צילום של מצלמות האבטחה, אני אומרת שבאותם הצילומים נראות דמויות נוספות שלא ניתנות לזיהוי. את מיכאל אפשר לזהות.
המשיב 2 לא מיכאל השני, גם טען כמו מיכאל שהוא בא רק היום ושהוא לא יודע מי זה סבא, הוא מכחיש קשר טלפוני עם מיכאל וסבא, את המשאית שלו רואים בכל ההתפרצויות, את פלטי התקשורת רואים בינו לבין סבא בשלוש לפנות בוקר בכמה פעמים בכל ההתפרצויות. אם אלא לא ראיות אז מה כן?
אני באמת חושבת שלולא השחרור, מדובר בעבירות מאוד חמורות. העורר ביצע שורה של עבירות. מארג העבירות הוא מעבר למה שעד עכשיו דיברתי.
לריסה אומרת שהוא היה איתה בבית, הוא שיקר, ביהמ"ש דן את אופיו של האדם ובמקרה הזה זה נוטה למעצר ולא לשחרור.
בקשר לרכב, אנחנו לא ביקשנו לצורך מניעה, אני הסכמנו לשחרור, רק שהפסיקה מנחה, כל זה כאשר נעברת ברכב עבירה צריך לחלטו. אני מפנה לסעיף 32, 39.
אני מגישה את תיק החקירה לביהמ"ש.
לאור כל זאת אני מבקשת לדחות את הערר, אבקש לא לשנות את מקום מעצר הבית המרוחק בכרמיאל.

ב"כ העורר:
ישי צ'סטי מזוהה בתמונות וגם המשאית שלו שם. בגלל זה יש נגדו ראיות לכאורה.
ישי והעורר הם חברים. אז מה היא אומרת? שאם הם דיברו בטלפון סימן שהוא ביצע את העבירה.
שקרים של נאשם הן לא ראיות עצמאיות.
לעניין הרכב המדינה לא תוכל לחלט אותו בבוא העת, מכיוון שברכב הזה לא נעברה עבירה.
בנסיבות אלה, על פני הדברים לא תהיה שום תחולה לסעיף 39 לפסד"פ ולכן אין מקום מלכתחילה לדרוש התניית שחרור המכונית בערבות.
אבקש לשחרר אותי ואת העורר מהתייצבות לשימוע ההחלטה בערר ואודה אם ההחלטה תועבר למשרדי באמצעות המזכירות.

<#2#>
החלטה

נדחה לעיון ולמתן החלטה.
לאור הכמות הרבה של חומר החקירה אני קובע את מועד שימוע ההחלטה ליום 16.4.12 שעה 10:00.
לבקשת ב"כ העורר, העורר עצמו וסנגורו משוחררים מהתייצבות לישיבת השימוע הנ"ל וההחלטה תשלח למשרד בא-כוח העורר אם על ידי המזכירות ואם באמצעות ב"כ המשיבה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תשע"ב, 29/03/2012 במעמד הנוכחים.

יוסף אלון, נשיא

1

5