הדפסה

עמ"ת 30049-08-11 סלימאן (עציר) נ' מדינת ישראל

בית המשפט המחוזי בירושלים
עמ"ת 30049-08-11 סלימאן (עציר) נ' מדינת ישראל

18 אוגוסט 2011

בפני כב' השופטת תמר בזק רפפורט

העורר
לואי סלימאן (עציר)

נגד

המשיבים
מדינת ישראל – תביעות ירושלים

<#2#>
נוכחים:
בשם העורר: עו"ד עבד אלרחים ג'יג'יני
והעורר
בשם המשיבה: עו"ד לינס חמד
מתורגמנית בית המשפט לערבית: זועבי

פרוטוקול

עו"ד ג'יג'יני: עכשיו קיבלתי חומר חקירה חדש מחברתי שמתייחס לנקודה העיקרית שהעלינו בערר והיא המחלוקת לגבי המיקום שבו נתפס העורר. הטענה שלנו שמדובר בתושב שטחים והמדינה מציגה לי מפה עם מזכר של אחד השוטרים שמדובר בשטח ישראלי. בכל אופן מבחינתי זה לא רלבנטי.
אתמול היתה החלטה שהדיון יתקיים בשעה 10:00 וביקשו אתמול וביקשו לדחות ל- 13:00. כעת בא שוטר עם חומר שתוקף את מה שהעליתי בערר. העורר נפגע מההתנהלות הזו באופן חריף מאוד.

עו"ד לינס חמד: המטרה לדחיית שעת הדיון היא משום שהמזכירות אמרה לנו שיהיו שני דיונים באותה עת לפני השופט נועם בהם היה עליי להופיע. לא נעשה כל "תרגיל" אלא נסיון להפיס את דעתו של חברי כפי שהבנתי מדבריו אתמול.

עו"ד ג'יג'יני: אני מבקש לדעת אם חברתי רוצה להגיש את החומר הנוסף. ואם היא מבקשת להגישו, שתעשה זאת עתה.

עו"ד לינס חמד: אני אכן מבקשת להגיש את כל החומר הנוגע למיקום התפיסה. כולל החומר מהבוקר. יש דוח פעולה של השוטר רמי פרץ מיום 6.8.11, מזכר של פקד דוד רסין מ- 7.8.11 וכן מפה ומזכר של השוטר רמי פרץ מיום 18.8.11.

עו"ד ג'יג'יני: מתנגד להגשת המפה והמזכר שמסתמך על המפה ולו משום שהמפה הזאת לא ניתנת לשימוש ויש זכות יוצרים.

עו"ד לינס חמד: זכויות היוצרים הם של מ"י.

עו"ד ג'יג'יני: אני רואה את האזהרה למטה ואני מבקש שלא לאפשר להשתמש בה. אינני יודע גם אם השוטר הזה מומחה בענין קריאת מפות ואינני יודע על מה סימן, מה הקריטריונים, איזה קווי אורך יש לנו כאן ועל מה הוא הסתמך כאשר אמר שמדובר בשטח ישראל ולא שטחים. אינני יודע איפה הגבול של השטחים. אינני רואה איפה השטח של ישראל, איפה השטחים.
כלומר אני קשור את הזכויות היוצרים במהות הפעולה.
בנוסף העליתי חשש כי כתב היד של השוטר רמי פרץ שונה מהכתב בדוח הפעולה ובחתימה.

<#3#>
החלטה
המרכז למיפוי ישראל הינו גוף ממשלתי ולפיכך הטענה כי מדובר בפגיעה בזכויות יוצרים איננה מקובלת.
כמו כן הטענה כי המזכר איננו בכתב ידו של מר פרץ איננה נגלית על פני הדברים, ומכל מקום איננה עילה שלא לקבל את המסמך.
טענות לגוף הדברים ישמיע עו"ד ג'יג'יני בהמשך ולא בשלב זה בו נדונה קבלת המסמכים.
אני מקבלת את המזכר והמפה ומסמנת כ-מש/1 ומש/2.
<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ח אב תשע"א, 18/08/2011 במעמד הנוכחים.

תמר בזק רפפורט, שופטת

עו"ד ג'יג'יני: הטענה הראשונה שלנו היתה כי מדובר בהודעה שנגבתה מהעורר אשר הוא דובר ערבית והוא לא הבין את ההודעה ואת השורות המתייחסות לו. אפשר להסיק את זה גם מהנוסח של השאלות והתשובות. מפנה להודעה במשטרה עמ' 1 – כאשר נשאל לאיפה נכנסת, השיב לבאתיר.
ההקלטה לא ברורה לחלוטין. השופטת אמרה שזה היה דיסק קטן ולא הצליחה להפעיל אותו.
אני לא שמעתי את הדיסק . הוא אומר שהוא נתן תשובות ברורות שלא נתפס בשטח ישראל והוא נתפס בבאתיר. כאשר נשאל על הכניסות שלו לישראל לפני 3-4 שנים הוא ציין שעבד אצל משה וכמה זמן היה נכנס ואיפה היה עובד. וכאן הגרסה שלו לא כ"כ ברורה וזה מלמד על אדם שלא מבין את ההודעה. הוא התכוון שזה לאירועים שתפסו אותו קודם ולא לאירוע הזה.
הטענה שלנו שהוא לא דובר עברית בצורה מצויינת תומכת בנימוק הזה.
בנוסף, המיקום בעייתי. כאשר המשיב נתפס הוא נתפס עם עוד 5 אנשים. ה-5 אנשים שוחררו על המקום, וחלקם אפילו לא נחקר. הוא היחיד שעוכב לחקירה והוגש נגדו כ"א וזה משום שיש לו תנאי. האחרים אותו מעשה ואותו מקום שוחרר על המקום. שני שוטרי מג"ב תפסו אותם, שניהם לא ציינו איפה המקום בדיוק, אם זה שטח ישראל או הרשות. והמאשימה מביאה מזכר של מר דוד רסין שאינו קשור לאירוע ולא היה בשטח והוא נותן אפילו קו אורך וקו רוחב שאינני מבין מאיפה הם והוא אומר שזה יכול להיות למיטב ידיעתי שטח ישראל זה מיום 7.8.11.
העד הזה אינו רלבנטי, לא קשור לאירוע ואין לו קשר. מימדי האורך ורוחב אינם מתאימים אבל הבנתי שמדובר בסוג מפה אחרת.
המחלוקת היא עיקרית אם מדובר בשטח ישראלי או בשטחים. המקום שבו נתפס העורר הוא רחוק 10 דקות מכפר חוסאם, ביתו.
כל הבעיות הראייתיות האלה, יחד עם העובדה שעבירה של אחרים בארותה עבירה שוחררה, עם החלופה שאני מציע, נכון שהוא נשפט בת"א אבל מנסיונו מת"א אפשר להסיק שהוא מתייצב לדיונים, היו 5-6 דיונים בת"א והתייצבנו והוא קיבל פסק דין. אין לו נסיון של בריחה והימלטות.
עקרון שוויון בין הנאשמים לא צריך להיות רחוק כ"כ, אנו מדברים על מי שביצע אותה עבירה ועצם קיום התנאי לא פוסל את עקרון השוויון לחלוטין ולא מעקר אותו מההתחלה. אנו מדברים על מעשה נגד החוק, עבירה, אי אפשר בגלל שיש תנאי להפלות כ"כ בין שני אנשים. האחרים שוחררו במקום.
אנשים עם עבר, אבל לא היה להם תנאי.
התיק הזה ינוהל, האדם יגיע לבית המשפט, שני ערבים ישראלים קרובי משפחתו שיכולים להביא אותו בכל רגע, הפקדה.
לגבי המיקום – השוטרים כתבו למיטב ידיעתם וזה מקום גבולי, זה לא ת"א והרצליה, אלא רחוק מחוסאם 10-15 דקות ברגל.
אפשר ללמוד מהעבר שלו, אין לו עברות נלוות. כל העבירות שלו כניסה לישראל, 5 במספר. זה היחיד. לאנשים אחרים ששוחררו יש יותר משלוש כניסות לישראל. הבעיה היחידה הוא התנאי. לא מייחסים לו עבירה נלוות. הכל קשור לכניסה לישראל.
האדם הזה אינו פושע, אומר שיש לו שלושה ילדים קטנים בבית, אשתו בהריון והם בחודש רמאדן וצריכים אוכל לחג. כשהוא נכנס לעבוד מרוויח 100 ₪.
נגיד שהוא ביצע את העבירה, מדובר במעצר עד תום ההליכים. ישבתי כאן ושמעתי את הדיון שהיה לפני, שמעתי מה זה פשע ומה מייחסים לאדם, אך בנקודה הזאתי מסכים שזו עבירה על החוק אם נכנס וצריך לשלם את המחיר. אך יש סיכוי שיצא זכאי. אז למה למהר לעשות עד תום הליכים ולא חלופה שיאזן בן כל הדברים. שהשופט ישמע אותו בכבוד, אם יורשע יקבל את העונש.

ב"כ המשיבה: לגבי האחרים שנעצרו יחד עם העורר, שניים מתוכם ללא עבר פלילי וללא תיקים פליליים, אחד נוסף בעל הרשעה קודמת יחידה משנת 2005 ללא תנאי, הרביעי לחובתו שתי הרשעות קודמות האחת משנת 2000 והשנייה משנת 2001. אין המדובר באכיפה בררנית. גזר הדין ניתן לו ביום 15.2.10. אין המדובר באכיפה בררנית ולא ניתן להשוות בין שונים. לעורר שבפנינו 4 הרשעות קודמות ב – 5 עבירות של כניסה לישראל ו2 עבירות של רכב בישראל. הוא נכנס לישראל פעם אחר פעם, גם בתוך תקופות התנאי שהושתו עליו. בהרשעתו האחרונה של העורר התייחס בית המשפט לכך שהנחייתו הברורה של בית המשפט העליון לגזור על תושבי האזור אשר מפרים את הכניסה לישראל עונשי מאסר בפועל. בית המשפט ייחס חומרה יתרה לכך שמדובר במי שכבר הורשע 3 פעמים אז ב-4 ארועים של כניסה לישראל שלא כחוק. על אף דברים אלה בית המשפט נתן דעתו לנסיבותיו האישיות של העורר שהן אותן נסיבות שמנה היום חברי. ונתן משקל מכריע לעובדה שמאז האירוע חלפו שנה וארבעה חודשים ולא נפתח תיק נוסף. בנסיבות הללו, חרף ההנחיה שבית המשפט היה מודע לה בדבר ענישת מאסר בפועל במקרים דומים, בית המשפט גזר עונש של מאסר על תנאי וקנס בלבד, בנסיבות האלה קבע תנאי שיהיה מרתיע בן 9 חודשים. באותו דיון הצהיר חברי שהעורר מבטיח שהוא לא יחזור על המצב הזה שוב, ובתוך תקופת התנאי העורר מצא לנכון להיכנס פעם נוספת לישראל שלא כדין.
בנוגע לראיות, השוטר רמי פרץ כתב דו"ח פעולה ביום האירוע ובו התייחס לתפיסת העורר בשלוחות מתחת לעוקף אורה עמינדב. השוטר שעובד רק בתחומי מדינת ישראל לא מצא לנכון לכתוב את זה באופן מפורש, עקב פניה של החוקר למפקדו הומצא אותו מזכר של דוד ריסין שמציין בדיוק את קווי הרוחב והאורך של המקום ומציין שמדובר בציר צעיר בסמוך לצומת בזוקה שאם נפתח כל מפה נראה שמדובר בשטח ישראל, הוא מציין שמדובר בשטח הצפוני של רכבת ישראל. הוא המפקד של הגיזרה. מכאן שמדובר בשטח ישראל. לנוכח הדברים שציינתי קודם באשר לשיחת הטלפון עם חברי, הגדלנו לעשות וביקשנו מהשוטר שיכתוב מפורשות. לאחר ההשלמה מאתמול ואחרי שביקשנו מהשוטר לציין מפורשות היכן היה מקום התפיסה, אין עוד ספק שמדובר בשטח ישראל. אם לא די בכך, יש להתייחס גם להודעתו של העורר. אומנם בשורה 3 להודעה אמר העורר זה שטח בטיר ולא שטח ישראל, אבל בהמשך ההודעה הוא מודה שהוא נכנס לישראל. הוא אומר מהיכן הוא נכנס לישראל וכיצד הוא נכנס לישראל ואף העורר מתייחס לכניסות חוזרות ונשנות לישראל ולא כניסה בודדת. באשר לטענה שהעורר לא הבין מה נשאל מאחר ואינו דובר עברית, מקריאת ההודעה נראה כי העורר ענה לעניין, הבין בדיוק מה הוא נשאל ואף השתמש בשפה עשירה. ההודעה בכל מקרה מוקלטת. חברי יכול לשמוע את ההודעה השאלות שחברי מעלה באשר לנכונות הדברים באשר למידת ההבנה של העורר את מה שנשאל, השאלות ביחס לשוטר שסימן את המפה האם הוא יודע לקרוא מפות, האם מומחה. כל השאלות האלה מוזמן חברי לשאול במסגרת דיון ההוכחות בתיק העיקרי. בשלב המעצר די בראיות לכאורה, ואני סבורה שאין כל קושי בקביעת ראיות לכאורה בתיק הזה. יש לזכור כי העורר עצמו אמר שהוא בדרכו לת"א. חברי נתן משקל שנתפס 5 דקות מהבית – גם אם זה נכון היה בדרכו לת"א.
אנחנו סבורים שמדובר בשתי עילות מעצר האחת של מסוכנות ככל שנוגע בתושבי שטחים שנכנסים לישראל מבלי שהרשויות האמונות על מתן אישורי כניסה בחנו את כוונותיהם בתוך תחומי מדינת ישראל, ולנוכח המצב הביטחוני הרגיש במדינת ישראל, יש במעשיו של העורר מסוכנות רבה לבטחונם של אזרחי המדינה והדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר באדם שנכנס פעם אחר פעם לישראל, על אף שמבטיח שלא יכנס, על אף שמוזהר, שמרצה מאסרי מאסר. ריצה שלושה מאסרים ועל אף שמאסר על תנאי על ראשו.
החלופה שהוצעה על ידי חברי היא ערבות צד ג' והפקדה בסך 2,000 ₪. בית המשפט סבר שאין בחלופה להפיג את החשש שהמבקש יכנס לישראל, או את החשש שהעורר לא יתייצב לדיונים בעניינו. במקרה שבפנינו מדובר בעילת מעצר של חשש מהימלטות מן הדין שהיא מוגברת לנוכח העובדה שהעורר יודע כי תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בן 9 חודשים וכי אם יורשע בתיק צפוי ככל הנראה לרצות עונש מאסר ארוך. בנסיבות אלה אינני רואה כל פגם בהחלטת בית משפט קמא. יש פסיקה ענפה ביחס לכניסתם של תושבי שטחים לישראל בשעה שמאסר על תנאי מרחף מעל ראשם, ככל שהעניין נוגע למעצר עד תום ההליכים. מפנה את בית המשפט לבש"פ 6800/09, בש"פ 7131/08 וב"ש במחוזי ירושלים 8621/09.בתי המשפט התייחסו פעם אחר פעם לכך שכאשר מדובר בתושב שטחים שלחובתו מאסר על תנאי, אין מקום להורות על שחרור לחלופת מעצר.
לעניין גביית ההודעה בעברית, בעת הדיון בבית משפט השלום בת"א בהרשעתו הקודמת של העורר, העורר אף לא נדרש למתורגמן.

ב"כ העורר: עיקר הטענה של מסוכנת אני דוחה אותה על הסף, נכנסו אחרים שיש להם הרשעות. לא ראיתי שהמדינה מתנגדת לא היתה חקירה אפילו. אז לבוא ולהגיד על אותו אדם שהוא מסוכן ואחרים שלא מסוכנים זו הפלייה שזועקת לשמיים. מהעבר שלו אני לומד שהוא לא מסוכן. אם היה נלווה אליו עבירה אחת של תקיפה, הפרעה לשוטר, נהיגה הייתי מבין. הוא בן 39, לבוא היום ולטעון שהוא מסוכן? יש לו משפחה ושלושה ילדים הרביעי בדרך. יש פיגועים ואני מבין את המצב אך לא מהאנשים מהסוג של העורר.
אני מבקש לשקול עניין שוויון, ודווקא התנאי של 9 חודשים זו סיבה להארכה, זה יעמוד לטובתו בעניין הזה ולא לרעתו. אין לנו בכל הדיונים שהיו לעורר אפילו פעם אחת שלא התייצב.

ב"כ המשיבה: כיוון שהמשפט נדחה ונמשך שנה וארבעה חודשים לא התייצב לכל הדיונים בת"א ואמר שלא הנפיקו לו אישורי כניסה לישראל.

ב"כ העורר: הוא ידע שהוא הולך לכיוון מאסר בפועל נכנס לת"א ונשפט. הוא הלך עם המזוודה שלו, ידע שהולך לקבל מאסר בפועל.

<#7#>
החלטה

ערר על החלטת בית המשפט השלום ירושלים (כב' השופטת ש. רנר) מיום 12.8.11 במ.ת. 12015-08-11.

כנגד העורר כתב אישום על פיו ביום 6.8.11 בשעה 19:00 שהה בישראל, באזור הישובים אורה עמינדב, בניגוד לחוק. בית משפט קמא קבע כי יתקיימו ראיות לכאורה לנטען בכתב האישום. כן נקבע כי נתוניו של העורר מלמדים כי קיים חשש משמעותי שישוב ויכנס לישראל שלא כדין אם ישוחרר וכן חשש כי ימלט מאימת הדין אם ישוחרר.

סנגורו המלומד של העורר טוען כי לא נתקיימו ראיות לכאורה, באשר לא הובאו ראיות לכך שמקום בו נתפס המשיב מצוי בשטח ישראל. אין לקבל טענה זו. ראשית, העורר בהודעתו הודה כי נכנס לישראל. שנית, בדו"ח הפעולה שרשם השוטר שתפס את העורר נרשם כי הוא נתפס בשלוחות מתחת לעוקף אורה עמינדב, לאחר שניסה לעלות בשלוחות לכיוון מושב אורה, במזכר פקד דוד ריסין צוין מקום התפיסה על פי קאורדינטות וצוין כי מדובר בשטח ישראל. שלישית, היום הובא בפני מזכר שערך השוטר התופס ובו ציין את מקום המעצר ביחס למסילת הרכבת, מצפון למסילה, וציין כי המעצר נערך בשטח ישראל מרחק כ – 1.5 ק"מ מקו הגבול אל תוך שטח ישראל. די בנתונים אלה כדי להקים תשתית לכאורית למיוחס לעורר בכתב האישום.

מוסיף הסנגור וטוען כי מרשו הופלה לרעה לעומת אחרים אשר נתפסו עמו באותה הזדמנות ואשר שוחררו. ב"כ המשיבה הבהירה את נתוניהם של אותם אחרים, והם שונים מאלו של העורר. כנגד העורר ארבע הרשעות בחמישה אישומים בגין שהייה בישראל שלא כדין. כמו כן תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי מיום 15.2.10 בגין עבירה לפי חוק הכניסה לישראל. כנגד מי מן האחרים לא תלוי ועומד מאסר על תנאי וכנגד מי מהם אין מספר הרשעות קודמות בהיקף דומה. אינני סבורה אפוא כי מדובר ב"אכיפה בררנית" המצדיקה שחרורו של המשיב.

מקובלת עלי מסקנת בית משפט קמא, כי הרשעותיו הקודמות של העורר ובפרט המאסר על תנאי שהוטל עליו לפני כשנה וחצי, ושהינו בר הפעלה בתיק העיקרי, כמו גם העובדה כי מהודעתו עולה כי הוא נכנס לישראל לעיתים למטרות עבודה מקימים חשש משמעותי כי המשיב ישוב ויכנס שלא כדין לישראל אם ישוחרר. כמו כן מקובל עלי כי קיומו של מאסר על תנאי תלוי ועומד במשולב עם היותו של העורר תושב שטחים מקימים חשש להימלטות מהדין, אשר איננו מאפשר שחרורו לביתו בערבויות כפי שהוצע על ידי הסנגור.

הערר נדחה אפוא.

<#8#>

ניתנה והודעה היום י"ח אב תשע"א, 18/08/2011 במעמד הנוכחים.

תמר בזק רפפורט, שופטת

1

7