הדפסה

עמ"מ 6594/14 סמיר נג'אר נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק עמ"מ 6594/14

בבית המשפט העליון

עמ"מ 6594/14

לפני:
כבוד השופט א' שהם

המערער:
סמיר אבראהים סלימאן נג'אר

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל

ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 3.9.2014, בב"ש 22/14, שניתנה על ידי כב' השופט א' ואגו

תאריך הישיבה: ב' בחשון התשע"ה (26.10.2014)
בשם המערער: עו"ד מוחמד ג'בארין
בשם המשיבה: עו"ד נטע אורן

החלטה

1. לפניי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט א' ואגו), שניתנה ביום 3.9.2014, בהתאם לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 (להלן: החוק).

2. המערער, יליד 1969, תושב העיר חאן יונס ברצועת עזה, נעצר בביתו, ביום 25.7.2014, במהלך מבצע "צוק איתן". ביום 22.8.2014, הוצאה בעניינו של המערער הוראת כליאה זמנית, בהתאם לסעיף 3(א) לחוק, וביום 24.8.2014 הוצא על-ידי האלוף יפתח רון טל צו כליאה, המורה על כליאתו של המערער, לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק. בצו הכליאה נאמר כי קיים יסוד סביר להניח כי המערער הוא לוחם בלתי חוקי כמשמעו בחוק, וכי שחרורו יפגע בבטחון המדינה.

החלטתו של בית משפט קמא

3. ביום 3.9.2014, התקיים דיון במסגרת ביקורת שיפוטית על צו הכליאה, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ובסיומו הוחלט כי אין מקום לבטל את הצו. בית משפט קמא הבהיר בהחלטתו כי ביקורת זו מתקיימת בתוך 14 ימים מיום הכליאה, בהתאם לסעיף 5(א) לחוק, ומטרתה לבחון את השאלה האם מתקיימים התנאים הנקובים בסעיף 3(ב)(1) לחוק, היינו כי מדובר בלוחם בלתי חוקי וכי שחרורו עלול לפגוע בבטחון המדינה.

4. בית המשפט ציין, כי במהלך הדיון הונחה בפניו חוות דעת גלויה מטעם השב"כ, שהעתקה נמסר לסנגורו של המערער, ובנוסף לכך הוא עיין במעמד צד אחד בחוות דעת סודית ובחומר הגלם העומד מאחוריה. לאחר זאת, קבע בית משפט קמא, כי "כמעט לא יתכן לחלוק" על התקיימותו של התנאי הראשון, היותו של המערער לוחם בלתי חוקי כהגדרתו בחוק. המערער אינו כופר בכך כי עד לאחרונה שימש כראש מחלקה במשטרת החמאס בעזה, ונמסר כי יש לו מומחיות בתחום החבלה, חומרי נפץ וזיהוי פלילי. כמי שנמנה על משטרת החמאס, ומאחר שהחמאס מבצע פעולות איבה נגד מדינת ישראל, הרי שלדידו של בית משפט קמא, העורר "נכנס להגדרה החוקית" כלוחם בלתי חוקי, ולגורמים המוסמכים היה יסוד סביר לגרוס שכך הוא הדבר.

אשר לתנאי השני, שעניינו החשש לפגיעה פוטנציאלית בבטחון המדינה, אם ישוחרר העורר ממעצרו, עולה מהחומר הגלוי והחסוי כי המערער הינו מומחה בתחום החבלה וחומרי הנפץ וכי הוא "פעיל בארגון החמאס וקשור, בדרכים שונות, לפעילי טרור". לפיכך, לעת הזאת, זמן לא רב לאחר תום מבצע "צוק איתן", החשש כי המערער יסכן את בטחון המדינה "הוא ממשי ומשמעותי". בית המשפט הזכיר כי בהתאם לסעיף 5(ג) לחוק, יש לקיים ביקורת שיפוטית נוספת אחת לשישה חודשים מיום הוצאת צו הכליאה, אך כיום אין מקום לביטולו של הצו.

הערעור על החלטת בית משפט קמא

5. בערעור נטען כי המערער ניתק, זמן ניכר לפני מעצרו, את קשריו עם משטרת החמאס. כמו כן, לא היתה למערער פעילות ממשית בארגון החמאס "דבר שמאיין את המסוכנות האישית ממנו". עוד נטען, כי לא היה מקום לאשר את צו הכליאה למלוא התקופה עד לביקורת השיפוטית הבאה, והיה ראוי לקצר ולהגביל את תקופת המעצר. בדיון בערעור טען עו"ד מוחמד ג'בארין, בא כוחו של המערער, כי הוא ציפה לקבל חומר נוסף מעבר לחומר שנמסר לו, על מנת לאפשר לו להגן על זכויותיו של מרשו. לטענתו של עו"ד ג'בארין, אין כל אינדיקציה כי המערער יחזור לפעילות במסגרת החמאס, אם ישוחרר לביתו. עו"ד ג'בארין ביקש כי בית המשפט יעיין בחומר החסוי בעניינו של המערער, ולאחר זאת יורה על ביטול צו הכליאה או על קיצור תקופת המעצר.

תגובת המשיבה

6. בתגובתה לערעור טענה המשיבה כי המערער, אשר שימש כראש מחלקה במשטרת החמאס, עונה על ההגדרה של "לוחם בלתי חוקי". לטענת המשיבה, המידע בעניינו של המערער "מציג תמונה מודיעינית עדכנית ומהימנה שיש בה כדי להצדיק את החזקתו במעצר מכוח החוק". נטען בנוסף, כי המערער הינו מומחה בתחום החבלה וחומרי הנפץ וקשור בדרכים שונות לפעילי טרור. לפיכך, שחרורו של המערער בעת הנוכחית מגלם סכנה לביטחון המדינה. בדיון בערעור נטען על-ידי עו"ד נטע אורן, באת כוח המשיבה, כי נבחנה האפשרות להגיש כתב אישום נגד המערער, אך נמצא כי הדבר אינו אפשרי בשים לב לתשתית הראייתית הגלויה נגדו. צו הכליאה הוצא בחודש אוגוסט 2014, וככל שיהיה שינוי במציאות הבטחונית עניינו של המערער יבחן מחדש.

דיון והכרעה

7. עיינתי, בהסכמת בא כוח המערער, בחומר החסוי שהוצג בפניי, והצגתי שאלות שונות לגורמי הבטחון שנטלו חלק בדיון החסוי, ולאחר זאת הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. סעיף 2 לחוק מגדיר "לוחם בלתי חוקי" כ"אדם שנטל חלק בפעולות איבה נגד מדינת ישראל, בין במישרין ובין בעקיפין" או "נמנה עם כוח המבצע פעולות איבה נגד מדינת ישראל". המדובר בשתי חלופות, שעליהן עמד בהרחבה השופט א' רובינשטיין במסגרת עמ"מ 2595/09 סופי נ' מדינת ישראל (1.4.2009) (וראו גם, ע"פ 6659/06 עיאד נ' מדינת ישראל (11.6.2008)).

בנידון דידן, רלבנטית החלופה השניה בלבד, ונטען כי המערער נמנה עם כוח המבצע פעולות איבה נגד מדינת ישראל, כאשר הכוונה לארגון החמאס. בהתייחס לחלופה זו, נקבע בעמ"מ 3801/09 סעיד נ' מדינת ישראל (15.7.2009) כי "אין די בקשר רופף כלשהוא לארגון טרור מחד גיסא, אך אין הכרח מאידך גיסא כי אותו אדם ייטול חלק ישיר או עקיף בפעולות הלחימה עצמן, ואפשר שזיקתו ותרומתו לארגון יתבטאו בדרכים אחרות שיהיה בהן להכלילו במעגל הלחימה במובנו הרחב".

8. ובחזרה לענייננו. דומה כי אין ניתן לחלוק על כי המערער עונה על החלופה השניה בהגדרת "לוחם בלתי חוקי". המערער שימש כראש מחלקה במשטרת החמאס, והוא בעל ידע והכשרה בתחום החבלה והזיהוי הפלילי. מהחומר שהוצג בפניי עולה כי היה למערער קשר הדוק עם פעילים צבאיים של ארגון החמאס, ולפיכך יש לראות את המערער כמשתייך לכוח המבצע פעולות איבה נגד ישראל – הוא ארגון החמאס.

9. לאחר שנקבע כי הכלוא הינו "לוחם בלתי חוקי", יש לעמוד בתנאי נוסף והוא קיומו של יסוד סביר להניח כי שחרורו של הכלוא יפגע בבטחון המדינה. בית משפט קמא קבע כי בחלוף תקופה קצרה מאז סיומו של מבצע "צוק איתן" וכאשר אין לדעת עד כמה ממשי החשש לחידוש הלחימה בעתיד הקרוב, שחרורו של המערער לביתו עלול, בשלב הנוכחי, לסכן את בטחון המדינה. אף אני סבור כי לעת הזאת, אין מקום לבטל את צו הכליאה או לקצר את תקופת הכליאה. כאמור, המערער נמנה עם משטרת החמאס והידע הנרחב שיש לו בתחום החבלה וחומרי הנפץ עלול לשרת את ארגון החמאס בפעילותו המלחמתית נגד מדינת ישראל. לכך יש להוסיף את קשריו של המערער לפעילים צבאיים של הארגון. מובן, כי ככל שיחול שינוי מהותי בנסיבות הבטחוניות, כי אז יהיה מקום לחזור ולשקול את הצורך בהמשך כליאתו של המערער, אף מבלי להמתין לביקורת השיפוטית הבאה.

10. מן הטעמים שפורטו לעיל, הנני דוחה את הערעור.

ניתנה היום, ‏ו' בחשון התשע"ה (‏30.10.2014).

ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14065940_I03.doc יא
מרכז מידע, טל' 077-XXXX333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il