הדפסה

עמ"י 43727-01-12 מדינת ישראל נ' ואנונו(עציר)

בית המשפט המחוזי בבאר שבע
עמ"י 43727-01-12 מדינת ישראל נ' ואנונו(עציר)

23 ינואר 2012

בפני כב' השופט אריאל ואגו

העוררת:
מדינת ישראל

נגד

המשיב:
שמעון ואנונו

בשם העוררת רס"ב שמואל שמואל
המשיב וב"כ עו"ד דייגי
<#1#>

פרוטוקול

רס"ב שמואל:
חוזר על הערר. אבקש להדגיש מספר נקודות. הראשונה שאני סבור שמדובר במסוכנות גבוהה נוכח האירוע כפי שמתואר בחלק א' להודעת הערר. המסוכנות נלמדת הן ממעשיו של המשיב כלפי המתלוננים והן מהתנהגותו בעת מעצרו על ידי אנשי המשטרה. הדבר מצביע על אופיו האלים. נקודה שניה – משקיים חשש אמיתי ומבוסס לשיבוש החקירה, יש פעולות חקירה שהמשיב יכול להשפיע עליהן. אדגיש שבתיק קיימת עדות של בעלה של המתלוננת או אחד המתלוננים שביום הגשת התלונה עקבו אחריו חבריו של המשיב והוא נאלץ לחזור לתחנת המשטרה.
הנקודה השלישית שהעוררת החלה בביצוען של פעולות חקירה ומתוכננות להיום פעולות חקירה לצורך קידומו של התיק וכן קיים צורך בחקירה של אדם נוסף. מפנה לדו"ח שיחה מאתמול. יש גם דו"ח סודי בתיק.

עו"ד דייגי:
נציג העוררת עושה דבר שהוא לא תקין. אף אחד לא מייחס לו את העניין של העיקוב, שהמתלונן אומר שהחברים של המשיב עקבו אחריו. זה לא מיוחס למשיב. אי אפשר לבוא בערר ולנסות להחמיר את המצב. אין גם ראייה לכך, חקרו את אותו חבר ושיחררו אותו, כנראה שהעניין הזה לא רציני. בנוסף, חקירה של אותו חבר היתה כנראה אחת מעילות השיבוש. אני לא מבין איך כב' השופטת חביב שגתה. היא כותבת שמדובר בסכסוך מכות בין שכנים. הם היו שני גברים, הוא אחד, הוא חבול בצורה משמעותית יותר מהם, כשהם אומרים שהוא תקף אותם והוא חבול, אז או שהראיות מאוזנות או שהן נוטות לטובתו. השופטת חביב שיחררה אותו בתנאים.
מדובר בבחור צעיר, הוא עובד חצי שנה בעיריית ב"ש. עתה הוא מסיים 4 שנים של לימודים במכללת סמי שמעון, חברתו עובדת במשרדו של עו"ד מליץ. הוא עצור כבר 48 שעות. על אירוע כזה, שהוא סכסוך שכנים, הם עברו את הדירה באותו יום, איזה טעות יש בהחלטתה? למה הוא לא יכול להיות עצור במעצר בית? יש פה תנאים מחמירים. אם הוא טוען שיש עוד עדים לחקור, אני מציע שהמשיב ישוחרר בערב לאחר שיסיימו את פעולות החקירה, אבל אין שום שגיאה בהחלטתה.
אמא שלו אומרת בעדות שהיא התקשרה ראשונה למשטרה. המשטרה לא הוציאה פלט של הטלפונים. החקירה שלהם מכוונת רק כנגד דבר אחד.
זהו תיק שאין בו עילת מעצר סטטוטורית. להחזיקו פעם ראשונה במעצר 48 שעות, זה מעל ומעבר.

<#2#>
החלטה

מדובר בערר על החלטת בית משפט השלום, כב' השופטת ש.חביב, שלא להיעתר לבקשת העוררת להמשך מעצר חקירתי של המשיב, למשך 5 ימים, ותחת זאת, להורות על שחרורו למעצר בית בבית חברתו.

החשד כנגד המשיב הוא לביצוע עבירות של תקיפה חבלנית, היזק לרכוש וחבלה במזיד לרכב.

המתלוננים הם בני זוג אשר מסוכסכים עם המשיב בשל יחסי שכנות לא תקינים, טענות שלהם כי הוא מקים רעש מדירתו. נראה כי הסכסוך כבר התדרדר בעבר, שכן, ככל הנראה, הוצא צו הרחקה נגד המשיב אשר תוקפו פג טרם התקרית שבעטיה נעצר, ואשר התרחשה ביום שבת ה- 21.1.12.

המתלוננים עסקו בהעברת חפציהם לדירה אחרת, כאשר הם מסבירים שהרקע למעבר הוא הסכסוך עם המשיב, כאשר הם חשו, כמו בעבר, מאויימים על ידו.

התפתחה תקרית אלימה בין המשיב לבין המתלונן ובן משפחה נוסף שלו, ובמהלך התקרית הזו על פי חומר החקירה, המבסס את החשד הסביר, לשלב זה, לכאורה, תקף המשיב את משפחת המתלונן, איים עליהם, השליך אבנים, וגרם גם נזק לרכוש.

כאשר הגיעו השוטרים עולה מחומר החקירה שהוא לא נעתר לבקשתם לעכבו, ניסה להסתלק מהמקום, ואז נעצר.

למשיב גרסה לפיה הוא זה שהותקף, וכי נחבל בקטטה שהתפתחה, והאשם אינו בו.

ככל הצריך לשלב הזה, החשדות מבוססים דים, חומר החקירה אינו מיטיב בכללותו עם גרסת המשיב, ומחזק את גרסת המתלוננים. דברים אלה יבדקו בוודאי בהמשך החקירה שמצויה בעיצומה.

בפני בית משפט השלום הוצגו פעולות חקירה לביצוע, ונטען כי המשיב עלול לשבשן אם ישוחרר.

הועלה חשש לפגיעה בחקירה ושיבוש, מצד מקורבים למשיב, והיום מפרט רס"ב שמואל ומציג חומר חקירה ולפיו לכאורה חבריו של המשיב עקבו בצורה מטרידה ותוך מבט מאיים על המתלוננים כאשר נסעו מתחנת המשטרה והלאה.

חרף האמור, הוחלט בבית משפט השלום כי אין הצדק להמשך המעצר החקירתי, הגם שנקבע, ובצדק, כי יש חשד סביר הקושר את המשיב לעבירות המיוחסות לו.

הנימוקים שניתנו בהחלטת השחרור בתנאים הינה שהמדובר בצעיר נעדר עבר פלילי רלוונטי, וכי המסוכנות העולה ממנו ניתנת לנטרול באמצעות מעצר בית ותנאים מגבילים אחרים וזאת בשל הנסיבות הקיימות ואחת החשובות שבהן הינה כי המתלוננים עזבו את בית המגורים המצוי בקרבת מגוריו של המשיב לכתובת שאיננה ידועה לו. נראה, כי בכך היה נדבך חשוב בהחלטת בית המשפט, ובמסקנתו כי אין מסוכנות רבה נשקפת מצד המשיב למשפחת המתלונן.

בית המשפט הורה על שחרור המשיב למעצר בית בבית חברתו בבאר שבע, בצירוף חתימות על ערבויות, עצמית וצד ג', הפקדה של 3,000 ₪, ואיסור ליצור קשר עם המעורבים, וכן עם אימו שאף היא נחקרה בפרשה, הן כעדה, והן תחת אזהרה לגבי שלב מסויים של התקרית.

אני סבור כי בנימוק המרכזי שהובא לעיל לביסוס החלטת השחרור, ודחיית בקשת המשטרה, נפלה שגגה מלפני בית משפט קמא.

מחומר החקירה עולה, כי המתלוננים חוששים מפני המשיב, ואחד הטעמים המרכזיים למעבר הדירה, שאף הוא נעשה בתוך העיר ב"ש, הינו, היחסים הקשים עם המשיב. הם טוענים כי נאלצו להפר את חוזה השכירות שלהם ולעבור דירה בשל הפחד מאיומיו ומהתנכלותו, וזו הסיבה שבעבר הוצא נגדו צו הרחקה, אשר לדבריהם, לאחר שפקע, כבר אינו מהווה אלמנט מרתיע ביחס למשיב, אשר, לדבריהם, התבטא לאמור כי צו ההרחקה אינו מעניין אותו.

דברים אלה מבססים חשש לשלום המתלוננים ובטחונם ומעלים על המשיב שהוא עלול לסכנם.

כאשר מתלונן נמלט מפני המתנכל לו, הפתרון אינו לשחרר את החשוד משום שהקורבן נמלט מפניו, וכך הוא מוגן, אלא להיפך, כל עוד אין הבטחה סבירה וטובה לשלומו ובטחונו של הקורבן, דווקא התוקף הוא זה שצריך להיות מורחק בדרך של מעצר, עד אשר יובטח באופן מניח את הדעת שהמתלונן - הקורבן, יוכל להסתובב חופשי בכל מקום שירצה ולהתגורר בכל מען שיחפוץ בו.

אין לומר שזהו תיק שבהכרח לאחר סיום החקירה, ואם יוגש כתב אישום, יצריך מעצר עד תום ההליכים. לכך יש פתרונות וחלופות, והדין נותן כלים מספיקים לבדוק ביסודיות ולהתמודד עם שאלה כזו בבוא הזמן.

כרגע, אנו עוסקים בשלב חקירתי, כאשר גם צורכי החקירה והבטחתה מפני שיבוש, וגם צורכי הגנת המתלוננים מפני מסוכנות המשיב, בהחלט מצדיקים המשך המעצר למספר ימים ועד למיצוי החקירה כפי שהתבקש על ידי העוררת.

עם התקדמות החקירה, וכאשר החשש מפגיעה בה יקטן, ואם התמונה המלאה תתברר, ותהיה אינדיקציה יותר מלאה לגבי חלקו של המשיב בתקרית, ומידת מסוכנתו ובזיקה לטענותיו שלפיהם לא הוא היה הצד האלים והיוזם (דברים שלא מתחזקים מחומר החקירה שנאסף), ניתן יהיה לשקול את האיזונים וההכרח בהמשך המעצר, כפי הנסיבות שיהיו.

לעת עתה, יש לקבל את הערר, אם כי ניתן להגביל את משך המעצר גם כדי לאפשר ביקורת על התנהלות החקירה, וגם משום שנדמה שניתן למצותה בזמן קצר יותר ממה שהתבקש.

החלטת השחרור של בית משפט קמא מבוטלת, והמשיב יוסיף ויהיה עצור עד ליום 24.1.12 בשעה 15:00, וזאת לאחר שרס"ב שמואל בהגינותו, הסכים אף לקצר ביממה את התקופה שעמדתי להורות עליה מלכתחילה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ח טבת תשע"ב, 23/01/2012 במעמד הנוכחים.

אריאל ואגו, שופט

1

5