הדפסה

עיריית חיפה נ' נוימן-שלו

בקשה מס' 2
בפני
כב' הרשם הבכיר ניר זיתוני
המבקשים

  1. עידית נוימן-שלו
  2. עומרי שלו

נגד

המשיבה
עיריית חיפה

החלטה

בעניין: התנגדות לביצוע התביעה ובקשה להארכת מועד

1. ביום 4/7/13 הגישה התובעת כנגד הנתבעים בלשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב על סך 7,648 ₪ בגין שכר לימוד של בנם של הנתבעים, אושר יוסף שלו, בגן טרום חובה לשנת הלימודים תש"ע. ממצורפי התביעה עולה כי הנתבעת היא זו שרשמה את הילד, יליד 10/3/06, לגן אפרסמון ביום 28/1/10 באמצעות עובדת העירייה טלי חקון.

2. ביום 25/7/13 נמסרה האזהרה לנתבעים. ביום 3/12/13 הגישו הנתבעים התנגדות בבקשה להארכת מועד. במסגרת הבקשה להארכת מועד סיפרה הנתבעת כי לאחר קבלת הבקשה הראשונה שוחחה עם ב"כ התובעת אשר ביקשה שתברר בעירייה וכך עשתה. גרסה זו נתמכת בתשובת הנתבעים לתגובת התובעת , אליה צורפה חליפת מיילים בין ב"כ התובעת לבין נציגת העייריה מחודש 7/13 אשר העתקה צורף למכתב ב"כ התובעת לנתבעת מיום 4/11/13. במסגרת התגובה נטען כי האמור בבקשה אינו בבחינת טעם מיוחד המצדיק את האיחור המופלג בהגשת ההתנגדות. טענה זו מתעלמת מהפסיקה לפיה סמכותו של הרשם להאריך מועדים שאובה מסעיף 90 לחוק בתי המשפט ולא מתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי ולכן הפעלתה אינה מותנת בקיומו של טעם מיוחד. כמו-כן בשנים האחרונות רוככה פסיקת בית המשפט העליון בכל הנוגע לדרישה לטעם מיוחד כאשר הארכת המועד נועדה לפתוח לראשונה בפני המבקשים את שערי בית המשפט. לאור האמור לעיל יש לראות את האיחור בהגשת ההתנגדות כהתרשלות גרידא, אשר ניתן לה הסבר סביר ואינה מצדיקה סגירת שערי בית המשפט מבלי לבחון את טענות ההגנה.

3. הנתבעת טוענת כי בגיל 3 עבר בנה אושר מגן של נעמ"ת לגן עירוני. הנתבעת טוענת כי במסגרת הבקשה להעברת בנה לגן עירוני, הגישה בקשה להנחה בתשלום אליה צירפה מסמכים לפיהם היא עובדת בנווה שאנן, הסכם גירושין, שלושה תלושי שכר וצילום ת.ז. נטען כי ועדה מטעם התובעת החליטה לקבל את בקשתה להעביר את בנה לגן עירוני. נטען כי התובעת לא הודיעה כי בקשתה להנחה נדחתה ולא דרשה ממנה לשלם סכום כלשהו. הנתבעת מוסיפה ומציינת כי שנה לאחר מכן בנה יאיר החל ללמוד בגן עירוני, הנתבעת הגישה את אותם טפסים וקיבלה הנחה בגובה 90 אחוז משכר הלימוד. הנתבעת מסבירה כי לאחר קבלת התביעה הופנתה על ידי ב"כ התובעת לשוחח עם נציגי מחלקת החינוך של התובעת. נטען כי נציגים אלו הסבירו לה כי המסמכים אותם מסרה במסגרת הבקשה להנחה בשכר לימוד, אינם בנמצא, המחלקה אליה נשלחו וממוקמת בירושלים נסגרה ועל פי חוקי התובעת לא ניתן לקבל הנחות רטרואקטיבית.

4. ב"כ התובעת טוען כי על פי הרישומים בפנקסי התובעת, הנתבעת לא הגישה בקשה להנחה כנטען על ידה. ב"כ התובעת חוזר על הטענה לפיה לא ניתן לאשר הנחות באופן רטרואקטיבי. עוד נטען כי יש לזקוף לחובתם של הנתבעים את העובדה כי לא העלו את הטענות שמעלה הנתבעת במועד מוקדם יותר לאחר שקיבלו דרישות לתשלום שכר לימוד באופן ממוכן. בכל הנוגע למען של הנתבעים, נטען כי עד עצם היום הזה מעודכנת כתובתם של הנתבעים במשרד הפנים ברח' יוסף 45 בחיפה וכך גם ציינו הנתבעים במסגרת ההתנגדות.

5. במסגרת התשובה לתגובה מסבירים הנתבעים כי אינם יכולים להתמודד עם זה שהעירייה איבדה את הבקשה שהגישה הנתבעת להנחה. מודגש כי הנתבעת טענה לכל אורך הדרך כי הגישה בקשה להנחה עוד בטרם ידעה שתוגש כנגדה תביעה. הנתבעת מכחישה כי קיבלה התראה כלשהי מהתובעת בכתובתה ברח' יוסף בה היא מתגוררת עד עצם היום הזה. כאמור לעיל, במסגרת התשובה לתגובה צורף מכתב של ב"כ התובעת מיום 4/11/13. למכתב זה צורפה פנייה של ב"כ התובעת לנציגת העירייה ממנה עולה כי ב"כ התובעת התרשמה כי הנתבעת אמינה ודוברת אמת.

6. לאור האמור לעיל אני קובע כי המחלוקת בשאלה האם הוגשה במועד בקשה להנחה היא מחלוקת עובדתית שיש לבררה בהליך משפטי מלא. טענת הנתבעת שלא נסתרה לפיה בשנה שלאחר מכן הוגשו אותם טפסים וניתנה הנחה בשיעור של 90 אחוז עבור הבן יאיר, מחזקת את טענת הנתבעים בעניין זה. על כן, יש לתת לנתבעים רשות להתגונן בטענה זו.

7. הטענה השניה של הנתבעים הינה כי בחודש נובמבר 2011 פנה נציג התובעת טלפונית לאמו של הנתבע, טען כי קיים חוב על שם הנתבע בסך של 3,008 ₪ ואמו של הנתבע שילמה מיד את החוב באמצעות כרטיס אשראי. הנתבע טוען כי לאחר בירור מעמיק של מקור החוב שנמשך יום שלם, התברר לו כי החוב נובע בשל אי תשלום שכר לימוד עבור בנו אושר. לכן נטען כי גם אם התביעה תתקבל, יש לקזז מסכום התביעה את הסכום הנ"ל. במענה לטענה זו, טוען ב"כ התובעת כי מדובר בטענה כללית שאינה נתמכת בכל אסמכתא ולכן יש לדחותה. בתשובה לטענה זו, מפנים הנתבעים למס' האסמכתא של התשלום בעירייה שהוא 7654760 או 4765006 ולמועד התשלום המדויק 23/11/11.

8. בשלב הדיון בהתנגדות אין חובה להוכיח את טענות ההגנה ודי בהעלאת הטענה באופן מפורט. בסופו של דבר , לאחר שבוחנים כמכלול את הטענות של הנתבע בהתנגדות ואת התוספת שהוצגה במסגרת התשובה לתגובה, מדובר בגרסה מפורטת אשר מצדיקה בירור בהליך משפטי מלא.

9. אשר על כן, אני מאריך את המועד להגשת ההתנגדות עד למועד הגשתה בפועל ומורה על קבלת ההתנגדות.

ניתנה היום, ל' אדר תשע"ד, 02 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

חתימה