הדפסה

עיריית אשקלון נ' גיל

מספר בקשה:11
בפני כב' הרשמת הבכירה עידית כלפה

המבקש:

מיכאל מיקו גיל
ע"י ב"כ עו"ד יניב אלבז

נגד

המשיבה:

עיריית אשקלון
ע"י ב"כ עו"ד אלדד זכריה

החלטה

1. התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בסך 11,121 ₪ בגין חוב ארנונה, במסגרתה טען המבקש כי הנכס בגינו חויב בתשלום ארנונה לא אוכלס בתקופת החיוב שכן היה בשלבי בנייה.

לאור טענת המבקש כי לא הומצא לו מכתב דרישה קודם לאזהרה, הוסכם על הצדדים בהמלצת בית המשפט בישיבה מיום 11/11/14 כי המבקש ימצה את הליכי ההשגה כדין, ע"י הגשת השגה למנהל הארנונה ובמקרה שתדחה ההשגה בשל איחור בהגשתה, ולא לגופו של עניין, אזי יודיעו הצדדים על המשך ההליך בבית המשפט.

המבקש פנה אכן בהשגה כאמור, וביום 21/12/14 נדחתה ההשגה לגופה, מעבר לציון העובדה בגוף ההחלטה כי ההשגה מוגשת באיחור.

בהחלטת מנהל הארנונה בדחיית ההשגה נקבע כך:

"ראשית יוטעם כי סע' 3 לחוק הרשויות המקומיות ( ערר על קביעת ארנונה) התשל"ו-1976 קובע את סד הזמנים להגשת השגה וערר ובנסיבות אלה השגתך שהינה ביחס לשומת הארנונה לשנת 2012 מוגשת באיחור.
...
מעבר לדרוש ומבלי לוותר על טענת האיחור הרי שהינך טוען כי בשנת 2012 טרם ניתן טופס 4, אולם לא הובא כל אסמכתא או אישור לטענתך זו פרט להסכם שכירות שנחתם בדצמבר 2012 במסגרו (צ"ל- במסגרתו, ע.כ.) הנך אמור לשפץ לשפר את נכס שבנדון, אך אין טענה זו מהווה כל אסמכתא לעובדה שהנכס אינו בר חיוב בארנונה.

יודגש כי מבדיקה שבוצעה אצל העירייה, בהתאם לדוח המפקחת מנובמבר 2011, עולה כי בניגוד לטענתך בדבר טופס 4 הרי שלמרות שלנכס לא ניתן טופס 4 נימצא כי מתגוררים בנכס זה, בהתאם לביקורת שבוצעה שם, ולכן התחילו לחייב נכס זה.
א – רצ"ב אסמכתא על דוח המפקחת מנובמבר 2011.

בנסיבות אלו, חיובך בדין נעשה, ולכן דין השגתך כפי שהוגשה על ידך, להידחות על הסף הן מחמת האיחור והן מחמת העובדה כי נעשה שימוש בנכס גם שלא כדין היות והתגוררו בנכס ללא טופס 4.

הח"מ שומר על מלוא זכויותיו וטענותיו. הנך רשאי להגיש ערר תוך 30 יום ממועד קבלת תשובתי זו."

2. כאמור בהחלטת מנהל הארנונה עמדה בפני המבקש האפשרות להגיש ערר על החלטתו, בתוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה.

מאחר שהמבקש לא עשה כן, ותחת זאת עתר לקיום דיון בתובענה, ולפנים משורת הדין ניתנה החלטתי מיום 29/3/15 ובמסגרתה ניתנה המלצת בית המשפט כי המבקש יפעל להגשת ערר על החלטת המנהל בתוך 10 ימים ואף אם ישנו איחור בהגשת הערר יידון הערר שיוגש לגופו.

חרף החלטה זו מסר המבקש הודעה ולפיה מתקיים בירור בעניינו ישירות מול מנהל המחלקה בעירייה, ולפיכך ביום 13.4.15 ניתנה החלטתי המאשרת ארכה לצורך ניהול מגעים כאמור ואולם במסגרתה הודגש הצורך האפשרי בהגשת ערר בכל מקרה וכי על המבקש להיות ער לכך על מנת שלא תחסם דרכו.

חרף האמור לא הוגש ערר ורק ביום 20/5/15 התקבלה הודעת המבקש לפיה ממשיך ומתקיים בירור ישירות מול גורמים בעירייה לבחינת אפשרות לסילוק המחלוקות.

לבסוף, לא עלה בידי הצדדים להגיע לכלל הבנות.

3. הלכה היא, כי על שומת הארנונה ניתן להשיג בפני מנהל הארנונה, ולמנהל הארנונה ולוועדת הערר הוקנתה סמכות ייחודית באותם עניינים שנקבעו בפסקאות 3(א)(1) ו-(2) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976.

במקרים אלה ההשגה והערר הן הדרך היחידה לתקיפת השומה, דרך שאין לעקוף באמצעות פניה לערכאות אחרות.

הוראות סעיף 3(א)(1) ו-(2) לחוק הערר הנ"ל קובעות כדלקמן:

"3. (א) מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:
(1) הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום;
(2) נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו;"

ר' האמור ברע"א 1809/07 עיריית הרצליה נ' גיא לוי (ניתנה ביום 3.6.08, לא פורסמה):

"לפיכך, צודקת העיריה בטענתה כי שיקול הדעת המסור לבית המשפט לפי סעיף 3( ג) נוגע רק לטענת " אינני מחזיק בנכס" ולא לשאר הטענות הכלולות בסעיף 3( א)...
נראה, אם כך, כי סעיף 3( ג) לחוק הערר מעניק לבית המשפט שיקול דעת רחב יחסית להתיר בפניו העלאת טענת " אינני מחזיק בנכס", גם אם טענה זו לא הועלתה בהליכי ההשגה שמסדיר החוק, אך שיקול דעת רחב זה מוגבל לטענה זו בלבד...
השאלה באילו נסיבות יתיר בית המשפט להעלות בפניו טענות שנקבע להעלאתן מנגנון יישוב מחלוקות ייחודי בחוק, נידונה בהרחבה ברע"א 2425/99 עירית נס ציונה נ' י.ח. יזום והשקעות בע"מ, פ,ד נד(4) 481 (2000). נפסק, מפי כב' השופטת פרוקצ'יה, כי " מקום שהמחוקק קבע דרך מיוחדת להשגה ולערר יש ללכת בדרך זו ולא לאפשר את עקיפתה".

אף אותו פתח צר המאפשר העלאת טענות חרף קיומו של מנגנון יישוב מחלוקות ייחודי הקבוע בחוק, אין מטרתו הפיכת החריג לכלל ותנאי החלתו הנוקשים הובהרו בפסיקה.

ר' האמור בעניין זה בע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה נ' עירית טירת הכרמל, פד"י נו(2) 773:

"נראה כי בנושאים עובדתיים וטכניים תהיה הנטייה להגביל את האזרח להליכי ההשגה המינהלית. בירור עניינים אלה בקשר לחיובי ארנונה הוא פשוט ונוח יותר במסגרת הגופים המינהליים-מקצועיים. גופים אלה ערוכים לבירור שאלות מסוג זה המצריכות לעתים עריכת מדידות ובדיקת המצב בשטח. לעומת זאת בנושאים עקרוניים ובנושאים בעלי חשיבות כללית וחשיבות ציבורית, הרשות להעלות טענות מסוג זה בערכאות השיפוטיות הרגילות תינתן ביתר קלות."

טענת המבקש הינה טענה מובהקת שעניינה סיווגו של הנכס ו/או השימוש בו ועל כן מסורה הסמכות לדון בהשגה על קביעת ארנונה בעניין הנדון למנהל הארנונה ולוועדת הערר.

טענות המבקש וודאי אינן עולות כדי עניין עקרוני או בעל חשיבות ציבורית, אלא מתמקדות הן בטענות עובדתיות באשר לסיווג מוטעה של הנכס ושל השימוש בו, כנכס פעיל שמתגוררים בו, ולפיכך מקומן להתברר בפני הגוף המקצועי ובעל המומחיות הנדרשת לכך, הערוך לבירור עובדתי כאמור של מצב הנכס.

4. אך מתוך הספק שהעלה המבקש בהמצאת מכתב התראה טרם הגשת התביעה ניתנה המלצת בית המשפט לפיה תידון השגתו לגופה, המבקש אכן פנה בהשגה במסגרתה שטח טענותיו בפני מנהל הארנונה, והחלטה בהשגה ניתנה לגופה. יודגש כי אמנם ציין מנהל הארנונה כי יש לטעמו לדחות את ההשגה רק מעצם האיחור בהגשתה, אך באותה נשימה דן הלכה למעשה בהשגה גופה, התייחס לטענות המבקש ולחומר המונח בפניו, כמו זה שלא הובא להנחת דעתו, ודחה את ההשגה לגופם של נימוקים.

לא זו אף זו, בהחלטת המנהל ניתנה למבקש הזכות להגשת ערר ואף בכך נפתחה בפני המבקש הדרך למצות זכותו עפ"י הדין. אם לא די בכך, הרי שאף משהתמהמה המבקש ולא הגיש את הערר שוב ניתנה לו הזדמנות ע"י מתן המלצת בית המשפט כי ערר ככל שיוגש יידון חרף האיחור גם בהגשתו.

בנסיבות אלה, משדן מנהל הארנונה בהשגה לגופה, ובכך אף וויתר הלכה למעשה על טענת האיחור, מיצה המבקש זכויותיו על פי הדין ואף רשאי היה למצות את זכות הערר שעמדה לרשותו, ואין עוד כל הצדקה להתדיינות משפטית מקום שלכתחילה נעדר בית משפט זה סמכות לדון בעניינים אלה, ככל שהם נדונים לגופם כפי שארע.

לאור כל האמור לעיל, ההתנגדות נדחית.

הליכי ההוצל"פ בתיק מס' 2202758138 ישופעלו.

בנסיבות העניין, לפנים משורת הדין ולנוכח קיומו של חיוב בשכ"ט במסגרת תיק ההוצאה לפועל, לא תיפסקנה הוצאות הליך זה.

מזכירות בית המשפט מתבקשת לשלוח החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשע"ו, 24 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.