הדפסה

עידן האנרגיה בע"מ נ' דבי דמרי חברה לבניין והשקעות בע"מ

דבי דמרי חברה לבניין והשקעות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מור סיון אדרי
המבקשת

נגד

עידן האנרגיה בע"מ, ת.ז. XXXXXX183
ע"י ב"כ עו"ד גיא אבני
המשיבה

פסק דין
בפני בקשה לסילוק הערעור על הסף, מחמת איחור בהגשתו.

רקע
המשיבה, עידן האנרגיה בע"מ ( להלן - " המשיבה"), שימשה כקבלן משנה של המבקשת, דבי דמרי חברה לבניין והשקעות בע"מ ( להלן -"המבקשת"), במספר פרויקטים וביצעה עבורה עבודות התקנת מערכות מיזוג וחשמל. המשיבה הגישה תביעה נגד המערערת בבית משפט השלום בבאר שבע, על סכום של 88,562 ₪, לתשלום יתרת התמורה בגין עבודות שביצעה עבור המבקשת בפרויקטים שונים ( ת.א. 1244/07).
ביום 28.7.13 דחה בית המשפט קמא ( כב' השופטת עירית קויפמן) את התביעה. בית המשפט קמא קבע, כי הראיה היחידה שהובאה הינה כרטסת הנהלת החשבונות המתייחסת לפרויקטים נשוא התביעה, בצירוף אישור רואה החשבון, כי היא תואמת את היתרות בספרי החברה. עם זאת, באישור זה אין כדי להועיל מאחר והחשבוניות שהפיקה המשיבה לא היו סוף פסוק אלא נערכו תיקונים על גביהם, על כן אין באישור כדי ללמד כי האמור בכרטסת תואם את היקף העבודה שבוצעה ואת עלויותיה. בית המשפט קמא הוסיף, כי לא ניתן להסתמך על הכרטסת גם מאחר ומדובר בכרטסת חלקית, המשקפת את היתרה הסופית לתשלום בלבד ו מאחר ומדובר בכרטסת שהוצאה בדיעבד לצורכי התביעה. בהקשר זה נקבע,בפסיקה, כי כאשר הצד השני מכחיש את כרטסת הנהלת החשבונות יש לתמוך אותה בראיות נוספות; המשיבה לא עשתה כן ונמנעה מלהציג אסמכתאות נוספות לביצוע העבודות והתמחור שנקבע להן, על אף שטענה, כי אסמכתאות אלה ברשותה ובכך הקימה את החזקה, כי הצגתם לא היתה פועלת לטובתה.

ביום 27.10.13 הגישה המשיבה ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא. בערעור טענה המשיבה, בין היתר, כי בית המשפט קמא לא נתן המשקל הראוי לאישור רואה החשבון של החברה ולא נתן את המשקל הראוי לכך שהמבקשת נמנעה מלהציג את כרטסת הנהלת החשבונות מטעמה או להתנהלות הבעייתית ומלאת הסתירות העולה מהחשבוניות שהציגה.

טענות הצדדים
המבקשת סבורה כי יש להורות על סילוק הערעור על הסף מאחר והוגש באיחור. פסק דינו של בית המשפט קמא נמסר לידי המשיבה ביום 13.8.13 ומכאן, כי היה עליה להגיש ערעור עד ליום 24.10.13 , בעוד הערעור הוגש רק ביום 27.10.13. בהגשתו באיחור, יש כדי פגיעה בציפיות המבקשת, אשר הניחה, כי המשיבה לא תערער עוד על פסק הדין. המבקשת מוסיפה ומציינת, כי לא הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור ולא פורט טעם מיוחד למתן אורכה כנדרש בדין; וממילא, טעות ביחס למועדים אינה טעם מיוחד להארכת מועד.

המשיבה סבורה כי המדובר בבקשה חסרת תום לב וקנטרנית, אשר דינה להידחות שכן לא נתמכה בתצהיר, על אף שהיא נסמכת על טענות עובדתיות. המשיבה סבורה כי הערעור הוגש, לכל היותר, באיחור של יום אחד. לטענתה, ביקשה להגיש את הערעור ביום האחרון להגשתו, יום חמישי ה - 24.10.13, אולם הדבר לא התאפשר בשל בעיות במערכת ' נט המשפט'. מאחר ובימים שישי ושבת מזכירות בית המשפט אינה פועלת, מיהרה המשיבה להגיש את הערעור באופן ידני במזכירות בית המשפט ביום ראשון בבוקר, ה -27.10.13. בשל חשיבות זכות הגישה לערכאות אין לדחות קבלתו של ערעור בגין איחור של יום אחד בלבד. המשיבה מוסיפה ומבקשת, וזאת לשם הזהירות בלבד, כי מועד הגשת הערעור יוארך בשל החשיבות הרבה של העניין למבקשת. עוד מציינת היא, כי לא ברור כיצד הסתמכה המבקשת על אי הגשת הערעור וכיצד היתה נוהגת אחרת, לו הערעור היה מוגש מספר ימים קודם לכן.

המבקשת סבורה כי ההסבר שהציגה המשיבה לאיחור בהגשת הערעור אינו סביר, שכן כאשר מוגש ערעור יש לשלם אגרה, וממערכת המידע של בית המשפט עולה ,כי האגרה שולמה רק ביום 27.10.13. כמו כן, תקלה במערכת נט המשפט אינה נימוק להארכת מועד, מה עוד שלא הוגשה בקשה להארכת מועד. המבקשת מפנה לפסיקה המדגישה כי טעם מיוחד להארכת מועד נדרש, גם כאשר מדובר באיחור שליום אחד בלבד ובפרט בענייננו ,כאשר מדובר באיחור בן ארבעה ימים, שכן יש חשיבות רבה לסופיות הדיון ולכך שהמתדיין ידע, כי הוא פטור מעולן של תביעות חוזרות באותו עניין.

דיון
דין הבקשה לסילוק על הסף - להתקבל.
הצדדים אינם חולקים על כך שהערעור הוגש לאחר חלוף המועד. תקנה 397 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 קובעת, כי ערעור יוגש תוך ארבעים וחמישה ימים מיום מתן פסק הדין. מרישומי נט המשפט עולה כי פסק דינו של בית המשפט קמא נמסר לידי המשיבה ביום 13.8.13, על כן -בהתחשב בפגרת הקיץ וכן בימי פגרת סוכות, אשר אין להביאם במניין הימים - היום האחרון להגשת הערעור היה יום 24.10.13. אין חולק, כי הערעור הוגש רק ביום 27.10.13 - לאחר המועד הקבוע בחוק.
בנסיבות אלה, היה על המשיבה להגיש בקשה להארכת מועד, תוך פירוט הנסיבות שהביאו להגשת הערעור באיחור ותמיכתן בתצהיר. המשיבה לא עשתה כן, אלא בחרה להגיש את הערעור כפי שהוא, בהתעלם מהעובדה שהמועד להגשתו חלף ומשכך בצדק, סבורה המבקשת כי דינו של הערעור לסילוק על הסף. מעבר לנדרש, אציין כי לא היה מקום לקבלת הערעור על ידי המזכירות משחלף המועד להגשתו. אוסיף, כי גם לאחר שהוגשה הבקשה שבפני לא טרחה המשיבה להגיש בקשה נפרדת להארכת מועד, על אף שגם לטעמה הערעור הוגש באיחור, ורק ציינה בתגובתה לבקשה כי לשם הזהירות, היא מבקשת הארכת מועד בת יום אחד להגשת הערעור.

על אף האופן בו הוגשה הבקשה להארכת המועד, ראיתי לנכון לדון בה לגופה. דין הבקשה להידחות, שכן המשיבה לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח את קיומו של טעם מיוחד אשר יש בו כדי להצדיק את הארכת המועד להגשת הערעור.
בעניין זה נקבע, כי –
"על המבקש הארכת מועד הנטל להוכיח " טעם מיוחד" לאיחור בהגשת ההליך ( תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). דרישה זו ל"טעם מיוחד" נועדה לאזן " בין האינטרס של מבקש הארכה למיצוי זכותו להשיג על פסק-דין שניתן בעניינו, וכן הרצון להימנע מתוצאה שרירותית ומנוקשות יתרה בהפעלתם של סדרי הדין; לבין האינטרס של המשיב, כמו גם של הציבור בכללותו, לסופיות ההליך, להשמת גבול להתמשכות ההליכים וכן לחיזוק הודאות והיציבות המשפטית" (בש"א 7201/12 מנהל מקרקעי ישראל ואח' נ' גבעת שפירא כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (2012), מפי הרשמת בנמלך). קיומו של " טעם מיוחד" נבחן לפי נסיבותיו של כל מקרה – בין היתר משך האיחור, מהות הטעם שהוצג להגשתו של ההליך באיחור, כאשר ככלל " טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד, הוא טעם שאינו מצוי בשליטתו או בתחום ציפייתו הסביר של מבקש הארכה; מידת ההסתמכות של הצד שכנגד על פסק-הדין, וכן סיכויי ההליך ( ח' בן נון, ט' חבקין הערעור האזרחי ( מה'3-תשע"ג), עמ' 171-168)" (רע"א 4474/13 שרה אסולין נגד מדינת ישראל, דינים עליון 2013 (118) 1043 (20.8.13)).
עוד נקבע כי אמנם, משך האיחור הינו שיקול רלוונטי בבחינת קיומו של טעם מיוחד להארכת מועד, וככל שהאיחור קטן יותר - כך סיכוי הבקשה טובים יותר. עם זאת, "אף כאשר מדובר באיחור קל בן ימים ספורים בלבד, לא תינתן הארכת המועד כדבר שבשגרה והנטל על המבקש להוכיח קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים מתן אורכה להגשת ההליך" (בש"א 5636/06 נשר נגד גפן, דינים עליון 2006 (49) 108 (23.8.06)).

המשיבה מבקשת לטעון כי הערעור לא הוגש במועדו עקב תקלה בנט המשפט שלא אפשרה את הגשתו. אכן, מאחר ותקלה בנט המשפט אינה תקלה התלויה במשיבה, יהיו נסיבות בהן ניתן יהיה לראות בתקלה מעין זו טעם מיוחד, אשר יש בו כדי להצדיק הארכת מועד ( תל"א (מחוזי – חיפה) 3295-02-13 נעמ"ת נ' קליינר ( פורסם בדינים ועוד) (9.3.13)). אף כי גם כאשר קיימת תקלה, ניתן להגיש הערעור במזכירות בית המשפט. עם זאת, המדובר בטענה שבעובדה, אותה היה על המשיבה לתמוך בתצהיר ואולי גם אישור של מוקד התמיכה בדבר קיום התקלה. המשיבה לא טרחה לבסס את טענתה באופן כלשהו, על כן לא ניתן לקבל את הטעם שהציגה לאיחור בהגשת הערעור.
בנסיבות אלה, משידעה המשיבה כי אחרה בהגשת הערעור היה עליה להגיש באופן מידי בקשה להארכת מועד ולא לסמוך שמא, המבקשת לא תבחין בכך. על כן לא ניתן להאריך את המועד, בהעדר טעם מיוחד, שהוכח, אשר יהא בו כדי להצדיק את הארכת המועד.

סוף דבר, אני מורה על מחיקת הערעור על הסף. המשיבה תשלם למבקשת את הוצאות הבקשה בסך 1,500 ש"ח להיום.

ניתנה היום, ז' שבט תשע"ד, 08 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

שרה דברת, שופטת,
ס.נשיא