הדפסה

עויסת(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'

לפני כבוד ה שופט יורם צלקובניק- אב"ד
השופט יואל עדן
השופטת גילת שלו
העותר
אכרם עויסת (אסיר)

נגד

המשיבה
מדינת ישראל

נוכחים:
העותר וב"כ עו"ד נאשף
ב"כ המשיבה עו"ד גלנטה
<#1#>
פרוטוקול

ב"כ העותר:
חוזר על נימוקי העתירה ומוסיף,
בכפוף לזה שבינתיים יעבור סדנה מתאימה אם יש צורך נוכל להגיש בקשה נוספת גם לפני השישה חודשים, זו ההצעה החלופית.
לגבי סוגיית ההכחשה, הופתעתי שהועדה לא התייחסה לזה, אבל יש לא מעט החלטות של בתי משפט מחוזיים בסוגייה של שחרור מוקדם מפנה להחלטת השופט שפירא מביהמ"ש בחיפה שאומר כי בעצם זה שאדם טוען לחפותו לא צריך להוות מכשול.אם אדם בא ועומד לחפותו ולא לוקח אחריות זה יכול להשפיע על המסוכנות. הוא טען שלא הוא נהג, הוא היה ברכב.
אם אדם עדיין מכחיש את המעורבות שלו, יש לזה חשיבות וזה יכול להשליך על המסוכנות. אם נשחרר אותו יש סיכוי שיחזור לבצע עבירה כזו, אך זה לא המקרה, במקרה הספציפי הזה, מבלי להקל בחומרה, לא מדובר בסוג העבירות ואין נתונים המלמדים כי אם נשחרר אותו היום הוא יחזור לבצע את העבירות.
אני אבקש לחזור מהעתירה בכפוף לכך שנפנה לשב"ס כדי שישלבו אותו בסדנה ולאחר מכן נפנה לוועדה. אחרי שיסיים את זה נפנה לועדה בשנית.
ב"כ המשיבה:
אני מתנגדת להצעת ב"כ העותר. אנו חוזרים על דברינו במסגרת התשובה לעתירה.
כשיש אסירי שב"ח אני לא מבינה את העתירות. אין יכולת פיקוח.
פסק דין
במסגרת החלטת ועדת השחרורים בעניינו של העותר נקבע כי התנהגותו בכלא תקינה והמידע המודיעיני שהוצג אינו נוגד קביעה זו. עם זאת מביעה ועדת השחרורים עמדתה כי נוכח העובדה כי העותר לא עבר כל הליך שיקומי בין כתלי הכלא, עומד לו הדבר לרועץ ולא ניתן להורות על שחרורו במסגרת שחרור מוקדם בשלב זה.
לפיכך, סברה הועדה כי התכנית הטיפולית שהוצעה על ידי העותר במסגרת מרכז אל אמל היתה עשויה להיות "טובה, אילו היה עובר (העותר) הליך טיפולי ראשוני לפחות" .
במסגרת עתירתו היום, כנגד החלטת הועדה שלא לשחרר את העותר, מבקש ב"כ העותר כי תינתן לעותר הזדמנות אם לא ישוחרר ממאסר במסגרת שחרור מוקדם, לעבור הליך טיפולי במסגרת הכלא וזאת בשים לב למהות העבירות בהן הורשע, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ונהיגה ללא רישיון נהיגה וכי לאחר שישלים הליך זה בכלא, תינתן לו בנוסף אפשרות להגיש בקשה לשחרור מוקדם בלא שיהיה כבול לסד הזמנים הקבוע בחוק.
בא כח המשיב עומדת על עמדתה כי אין מקום להורות על שחרור מוקדם וכי יש לדחות העתירה, גם נוכח כך שמדובר שהעותר הינו תושב רש"פ שביצע עבירות במסגרת ישראל ובשים לב לרגישות הביטחונית הנלווית לעבירות המתבצעות על ידי שוהים בלתי חוקיים.
שקלנו את עמדת הצדדים; מבינים אנו את הקושי שבהעדר פיקוח אפקטיבי על אסירים תושבי רש"פ המשתחררים במסגרת שחרור מוקדם, ואולם אין להלום כי מקום מגורים מחוץ לתחומי מדינת ישראל יהווה מחסום הרמטי בפני אפשרות של שחרור מוקדם ולפיכך, מקובלת עלינו עמדתו של ב"כ העותר, בעקבות דבריה המפורשים של ועדת השחרורים, כי יש לשלב את העותר במסגרת הליכי טיפול בכלא באופן שנתון זה יסייע בידי העותר בפנייה מחודשת בפני הועדה שתוכל לקבל תמונה מקיפה יותר באשר למסוכנות עתידית.

בנסיבות אלה נדחית העתירה זאת בכפוף לכך שהעותר ישולב במסגרת הליך טיפולי בכלא על פי הוראות שב"ס, וכפוף לשיקול דעת שב"ס, ולאחר סיום הליכי הטיפול, יוכל לפנות לוועדת השחרורים בבקשה מחודשת לדון בעניינו, זאת כאמור גם אם טרם יחלפו ששת החודשים הקבועים בחוק.

ניתן והודע היום א' חשוון תשע"ו, 14/10/2015 במעמד הנוכחים.

יורם צלקובניק, שופט
יואל עדן, שופט
גילת שלו, שופטת

הוקלד על ידי אילנית רוימי