הדפסה

עו"ד ערן אבולוף ואח' נ' בהא אדין סלים אסעיד ואח'

בעניין:

  1. עו"ד ערן אבולוף
  2. דוד נחמה
  3. רחל גרינוולד – וייס
  4. עאטף אל-חלילי
  5. ניסים אבולוף
  6. פלורה צדוק
  7. גני יהודה ויהודית בע"מ
  8. אליהו אריזוני
  9. יחזקאל גינתי
  10. מרדכי מזרחי
  11. ישראל יעקב מזרחי
  12. אליעזר מזרחי
  13. שאול קוקה
  14. ויקטוריה קוקה
  15. אפרים שני
  16. רוזה שני
  17. דוד בר חנין
  18. אסתר בר חנין
  19. שמעון מלול
  20. דוד הוטה
  21. אברהם ירחמיאל רבינוביץ
  22. פנחם בונקר
  23. יוסף יונה שמש

התובעים

נגד

  1. בהא אדין סלים אסעיד
  2. מחמד חמיס אחמד עבד אלבני ואדי
  3. סול (סוליימן) כהן
  4. עטא עליאן סלימאן
  5. בני משפחת דולה
  6. בני משפחת עבדל אלחק
  7. בני משפחת מעאלי
  8. בני משפחת ספאדי
  9. בני משפחת נג'יב
  10. בני משפחת יאסין
  11. בני משפחת סילמי
  12. פח'רי אבו חמדה
  13. מוטי קוגל
  14. פקיד הסדר המקרקעין
  15. האפוטרופס לנכסי נפקדים
  16. סלימאן פרג' סלימאן אסלים שומאן
  17. נור אלדין פרג' סלימאן אסלים שומאן
  18. איברהים פרג' סלימאן אסלים שומאן
  19. ג'מלה פרג' סלימאן אסלים שומאן
  20. פאטמה פרג' סלימאן אסלים שומאן
  21. אנואר עבדאללה
  22. יורשי המנוח איברהים מוסטפא סלאמה
  23. יורשי המנוח מוחמד סלאמה
  24. יורשי המנוח מחמוד רשיד אבו חמדה
  25. רשיד אבו חמדה
  26. יורשי מוחמד רשיד אבו חמדה
  27. נימר אבו חמדה
  28. מעזוזה אבו חמדה
  29. פאטמה אבו חמדה
  30. רבחייה סלאמה
  31. רולא סלאמה

הנתבעים

ב"כ התובעים: עו"ד אשר ברק; עו"ד כנרת צבח
ב"כ נתבעים 1 ו-2: עו"ד דני שלום
ב"כ נתבע 3 ונתבע 13 : עו"ד אברהם נביאי
ב"כ נתבעים 4 ו-5 וכן נתבעים 22-31: עו"ד ג'וני שחאדה
ב"כ נתבעים 6-11: עו"ד ג'ורג' סמעאן
ב"כ נתבע 12: עו"ד רמי ארטמן
ב"כ נתבעים 14-15: עו"ד אפרת קרונברגר – פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
ב"כ נתבעים 16-20: עו"ד יעקב קוורקיאן
ב"כ נתבע 21: עו"ד דיסקין

החלטה

עניינה של החלטה זו בבקשת התובעים כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכות המוקנית לו בתקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ויתיר להם להפסיק את התובענה אותה הגישו בתיק זה.

התביעה שהוגשה בתיק זה היא למעשה "מהדורה שני יה" של שתי תובענות למתן פסק דין הצהרתי אותן הגישו התובעים בשנת 2007 (ה"פ 6223/07 וה"פ 6435/07). התביעה ה נוכחית הוגשה בשנת 2009 והיא מתייחסת ל-52 חלקות מקרקעין הנמצאות באזור בית חנינה-רמות. מדובר בשטח אשר לפני מלחמת ששת הימים היה מצוי בשליטת ממלכת ירדן. התובעים עותרים לכך שבית המשפט יצהיר כי הם רשאים להירשם כבעלים של חלקות אלה. תמצית טענת התובעים היא זו:

בסוף שנת החמישים ותחילת שנות השישים של המאה הקודמת רכש אדם בשם חמיס אחמד עבד אלנבי וואדי את מרבית החלקות מושא דיוננו מבעליהם, תושבי האזור, באמצעות ייפויי כח שנחתמו בפני נוטריונים ברבת עמון או בירושלים.

ביום 10.5.63 חמיס וואדי נפטר, וזכויותיו בחלקות עברו בירושה לשמונה יורשים. בהמשך הועברו הזכויות בדרך המתוארת בכתב התביעה עד שהגיעו לאחד מבניו, מוחמד חמיס אחמ ד עבד אלנבי וואדי, שהינו נתבע מס' 2 בתביעה זו.

בשנת 2007 מכר נתבע 2 את זכויותיו בחלקות לתובעים, בין באופן ישיר, בין באמצעות נתבע 1, בהאא אלדין, ובין באמצעות אדם בשם מוחמד חוסין עטא מוחסן.

התובעים אינם חולקים על כך שפעולות המכר במסגרתן רכש חמיס וואדי, לפי הטענה, את החלקות, לא נרשמו במרשם המקרקעין, כמו גם במסגרת הליכי הסדר שהתקיימו עוד בתקופה הירדנית ביחס למרבית החלקות מושא התביעה. המצב ה וא, על כן, שמי שרשום במרשם המקרקעין כבעלים של החלקות, הם אותם תושבי האזור אשר, לטענת התובעים, מכרו את החלקות לחמיס וואדי לפני כחמישים שנים. יוצא, אם כן, שמה שמבוקש בתביעה זו הוא "לפתוח את ההסדר", דבר אשר על-פי החוק והפסיקה ניתן להיעשות רק במקרים מוגדרים ומצומצמים.

בתיק זה התקיימו הליכים מקדמיים לאורך זמן, במהלכם תוקן כתב התביעה פעמיים. בישיבת קדם המ שפט שהתקיימה ביום 11.6.14 קבעתי שישה מועדים בהם יישמעו הראיות בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2015, היינו כעבור 15 חודשים. יצו ין, כי בהמשך, שני מועדים בוטלו, כך שנותרו ארבעה מועדים: 8.9.15; 10.9.15; 17.9.15; 8.10.15.

ביום 4.6.15, היינו כשלושה חודשים לפני ישיבת ההוכחות הראשונה, הוגשה לבית המשפט הודעה ובה נמסר, כי עורכי הדין שייצגו את התובעים עד לאותו מועד, עו"ד גלעד בלוי ועו"ד ערן אבולוף (תובע 1) חדלו לייצג את התובעים, וכי מעתה ואילך ייצג אותם עו"ד מנחם מושקוביץ. דא עקא, שביום 8.7.15 הודיע עו"ד מושקוביץ כי בשל חילוקי דעות עם מי מהתובעים, אין הוא יכול להמשיך ולייצג את התובעים בתיק זה.

ביום 30.7.15 הוגשה לבית המשפט הודעה של עו"ד אשר ברק, שהודיע כי הוא שוקל את קבלת הייצוג של התובעים בתביעה זו.

ביום 20.8.15 הגישה עו"ד כנרת צבח ממשרדו של עו"ד ברק "הודעה ובקשה לבית המשפט". בהודעה נמסר, כי בעקבות ה תפטרותו של עו"ד מנחם מושקוביץ מייצוג התובעים, הועברו למשרדו של עו"ד ברק כחמישה עשר קלסרים הקשורים בתביעה. נמסר, כי לאחר לימוד ראשוני של החומר שנמצא בקלסרים אלה , הגיע משרד עו"ד ברק למסקנה, "כי בשלב זה יהיה זה נכון למחוק את התביעה ולהגישה מחדש כשזו ככל הנראה, מצומצמת בהיקפה ובמספר הנתבעים, ומפרטת עובדות אשר ככל שזה נראה עתה, הנן עובדות חדשות". בהודעה גם נמסר, כי לאחר שהחומר ייבחן וייבדק כדבעי, תתקבל החלטה "אם להגיש את כתב התביעה מחדש, כשזה מנוסח אחרת, או שמא 'לרדת' כליל מהתביעה או להגיש כתב תביעה חדש נגד חלק מהנתבעים לגבי חלק מהמקרקעין הנתבעים בלבד".

יש לציין, כי ה"הודעה ובקשה" הוגשה כשלושה שבועות לאחר המועד בו היה על התובעים להגיש תצהירי עדות ראשית (31.7.15) – דבר שלא נעשה על ידם, ו כשלושה שבועות לפני המועד שהיה קבוע לישיבת ההוכחות הראשונה. בית המשפט התבקש במסגרת ה"הודעה ובקשה" לדחות את כל ישיבות ההוכחות שהיו קבועות , "ולהתיר לתובעים לתקן את כתב תביעתם או לחזור מכתב תביעתם בכלל וזאת בתוך 4 חודשים ממועד אישורו של בית המשפט הנכבד בקשה זו".

בהחלטה שניתנה על-ידי ביום 23.8.15 דחיתי את בקשת התובעים, תוך שציינתי כי הי יתה לתובעים שהות של 15 חודשים להיערך לשמיעת הראיות . הזכרתי את המדיניות המצמצמת מאוד הנוהגת בעניין בקשות לדחיית מועדי דיונים, במיוחד כאשר מדובר בבקשות לדחיית ישיבות הוכחות. כמו כן ציינתי שהתובעים הביעו לא אחת רצון לזרז את שמיעתו של התיק.

בצד ההחלטה לדחות את בקשת התובעים לדחות או לבטל את ישיבות ההוכחות שנקבעו, ציינתי בהחלטתי כי פתוחה בפני התובעים אפשרות להגיש בקשה להפסקת התובענה לפי תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בקשה כזו הוגשה ביום 30.8.15, והיא הבקשה מושא החלטתי זו.

בבקשה להפסקת התובענה נטען, כי התובעים אינם ערוכים לשמיעת ראיות וזאת בשל מספר טעמים: קיימים בתיק פערים בתחום הראייתי אשר נמצאים בשלבי השלמה, בתהליך אישור ואימות; קיימים קשיים להעיד עדים שאינם מתגוררים בישראל; וקיים קושי לברר את התביעה במתכונת הנוכחית. בעניין זה נטען, כי "ההליך דנא נפתח ומתנהל במסגרת דיונית אשר מקשה על בירור העובדות וכורכת יחדיו מספר רב של תיקים, צדדים ועניינים אשר אינם בהכרח כרוכים האחד בשני וכל זאת באופן מסורבל אשר לא ייטיב עם אף אחד מהצדדים כמו גם עם בירורה ש ל האמת". בבקשה נטען, כי משרד עו"ד ברק טרם קיבל את הייצוג בתיק וכי בשל הנסיבות המיוחדות המשרד מייצג את התובעים רק לצורך הגשת בקשה זו.

לדברי עו"ד צבח, נעשו מטעם משרדם פניות אל באי כוח הנתבעים ורוב הפניות נענו בחיוב, היינו הייתה הסכמה להפסקת התובענה ללא צו להוצאות. המתנגדת העיקרית לבקשה היא הפרקליטות, המייצגת את פקיד הסדר מקרקעין ואת האפוטרופוס על נכסי נפקדים, אשר במסגרת ההליכים עד כה נטלה תפקיד מרכזי ופעיל מצד ההגנה .

בהחלטתי מיום 6.9.15 קבעתי, כי בקשת התובעים להפסקת התובענה תידון בפתח הישיבה שהייתה קבועה ליום 8.9.15, ושנועדה, כפי שצוין, לשמיעת ראיות . לישיבה זו התייצבו עו"ד צבח ; עו"ד קרונברגר ; עו"ד סמעאן; ועו"ד נביאי. לכל אחד מהנתבעים עמדה משלו לבקשה, ואתייחס לכך בהמשך. אין צריך לומר, שלישיבה שהתקיימה ביום 8.9.15 לא התייצבו עדים מטעם התובעים ויש לציין שגם איש מהתובעים לא התייצב.

סיכום הדברים עד כאן הוא אפוא, שמדובר בתביעה שהוגשה בשנת 2009, אשר לאחר הליכים מ קדמיים שהתקיימו במשך השנים נקבעו, בהתראה של 15 חודשים מראש , מספר מועדים קרובים לשמיעת ראיות. דא עקא, ש בסמוך למועדים אלה הסתבר, כי התובעים אינם ערוכים לנהל את התביעה שהגישו. יש להבהיר, כי אין מדובר בקושי טכני בו נתקלו התובעים, כגון אילוץ אישי של מי מהעדים. מתיאור הדברים עד כה עולה, שהיעדר היכולת של התובעים לברר את התביעה נובע מכך שהתובעים מבקשים לעשות בחינה מחודשת וכוללת של הפרשה מושא התובענה, תוך שלא נשללת האפשרות שהתובעים יחליטו "לרדת" כליל מהתביעה, או להגיש כתב תביעה חדש רק נגד חלק מהנתבעים ורק ביחס לחלק מהמקרקעין. אם תוגש תביעה חדשה, כך משתמע מדברי התובעים, היא תהיה שונה במתכונתה מהתביעה הנוכחית. יוצא, אפוא, כי בתום דרך בה הלכנו במשך כשש שנים, ואשר במסגרתה תוקן כתב התביעה פעמיים, נמצאים אנו, כך מתקבל הרושם, בנקודת ההתחלה.

אין לכחד, שלנוכח נסיבות העניין בתיק זה, כפי שעמדתי לעיל רק על חלקן, בקשתה של הפרקליטות כי בית המשפט ידחה את בקשת התובעים להפסקת התובענה, וידחה לגופה את התובענה שהגישו התובעים, אינה בקשה מופרכת. זאת בשל כך שהתובעים לא הגישו את תצהיריהם ולא הביאו את ראיותיהם במועדים שנקבעו. בהקשר זה לא למותר יהא לציין את טענת הפרקליטות בדבר סיכוייה הקלושים של התביעה וזאת, בין היתר, לנוכח העובדה שבתביעתם עותרים התובעים ל"פתיחת ההסדר".

עם זאת, מדובר בתביעה רבת היקף אשר יש להניח כי חשיבותה לתובעים רבה. מטעם זה, ולמרות אופן התנהלותם של התובעים בהליך זה, בית המשפט מוצא קושי בדחיית התביעה לגופה, מבלי שהתקיים דיון לגופם של דברים . בנסיבות אלה החלטתי לקבל את בקשתם של התובעים ולהורות על הפסקת התובענה , בתנאים אותם אפרט להלן.

בעלי הדין המיוצגים על ידי הפרקליטות – לטענת הפרקליטות, "מטרת הגשת הבקשה היא ניצול לרעה של הליכי בית משפט תוך ניסיון לייצר לתובעים יתרונות בלתי הוגנים בנ יהול הליך עתידי. הכל, תוך מתן הזדמנות בלתי מוצדקת עבור התובעים לשיפור עמדותיהם בתיק, באופן שמשמעותו למעשה שינוי סדר הטיעון ובאופן שיפגע בניהול הגנת הנתבעים" (סעיף 3 לתגובת הפרקליטות). בנסיבות אלה, בנוסף לחיוב התובעים בהוצאות בפועל ובהוצאות מותנות, עותרת הפרקליטות לכך שאם התובעים יגישו תביעה חדשה, "היא תמשיך להתברר מן המקום שבו היא נעצרת עתה וכי כתבי הטענות הק יימים בתיק יהיו הבסיס גם לתובענה החדשה. ... זאת על מנת שחידוש ההליך לא יהיה אמצעי לשיפור עמדות מצד התובעים ודרך להתגבר על המחסומים הדיוניים והמהותיים שעומדים עתה בפני התובעים בשל האופן בו ניהלו התובעים עד כה את הגנתם (צ"ל: תביעתם). לסיכום תנאי זה, כל כתבי הטענות שהוגשו, יהוו בסיס לתביעה חדשה שתוגש, אם תוגש. אם יחפצו התובעים לתקן את כתבי הטענות לאחר הגשת התובענה שהופסקה, יהא עליהם להגיש בקשה נוספת לתיקון כתבי הטענות" (סעיף 8 לתגובת הפרקליטות. ההדגשות במקור – א.ר.).

עמדת הפרקליטות נראית לי, ולפיכך אני מורה על הפסקת התובענה, תוך שאני מחייב את התובעים לשאת בהוצאות בעלי הדין המיוצגים על ידי הפרקליטות, בסכום של 25,000 ₪. אם התובעים ירצו להגיש תביעה חדשה יהא זה בתנאים הבאים:

ההוצאות אותם פסקתי (25,000 ₪) שולמו.

התובעים ישלמו לבעלי הדין המיוצגים על ידי הפרקליטות הוצאות בסכום נוסף של 50,000 ₪.

אם תוגש תובענה חדשה, הרי שבכפוף לכך שהתובעים יהיו רשאים לצמצם את מספר הנתבעים ו/או את מספר החלקות, תנאי הוא שכתב התביעה יהיה זהה לכתב התביעה הקיים בתיק זה עתה (כתב התביעה המתוקן הוגש ביום 4.11.14). אם התובעים יחפצו שהתביעה החדשה תהיה במתכונת שונה מהמתכונת הנוכחית, כי אז בצד הגשת התביעה (במתכונת הנוכחית) יהיה עליהם להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, ובית המשפט יחליט בבקשתם על יסוד הטענות שייטענו באותו מועד.

בעלי הדין המיוצגים על ידי עו"ד סמעאן – עו"ד סמעאן הודיע כי יסכים להפסקת התובענה, בכפוף לתנאים עליהם עמד במכתבו מיום 1.9.15 לעו"ד צבח. התנאי העיקרי ה וא, כך נראה, שכל המסמכים הנוטריונים עליהם נסמכת התביעה יישאו אישור "הן מטעם גנזך ישראל בגין אלה הנושאים חותמת הנוטריון הירדני בירושלים, והן חותמות גנזך הנוטריון הירדני בגין המסמכים משנות הששים שנשאו חותמת הנוטריון הירדני ברבת עמון".

לבית המשפט לא ברור האם התנאי אותו הציג עו"ד סמעאן מקובל על התובעים. בית המשפט עצמו אינו רואה מקום להתנות תנאי כאמור. לפיכך, אלא אם כן הצדדים יודיעו בתוך 15 ימים כי הגיעו להסכמה כזו או אחרת, אני מורה על הפסקת התובענה בתנאי אותו קבעתי בסעיף 17(ג), תוך שמירת זכותו של עו"ד סמעאן לעתור לפסיקת הוצאות בתוך 15 ימים .

בעלי הדין המיוצגים על ידי עו"ד נביאי – בתגובה בכתב שהוגשה על ידי עו"ד נביאי נמסר, כי מרשיו מסכימים להפסקת התובענה. ואולם, בישיבה שהתקיימה ביום 8.9.15 הוברר, כי הסכמת עו"ד נביאי מותנית בכך, שלא תוגש נגד מרשיו תביעה חדשה. וכך נאמר על יד ו: "בנתונים ובעבודה שהשקענו בתיק הזה זה היה כמעט ללא גבול. אני לא רוצה שנסכים ולאחר זמן מה תהיה שום(ב) תביעה. אז שימשיכו את התביעה".

לבית המשפט לא ברור האם התובעים כבר גיבשו עמדה לעניין התנאי אותו הציב עו"ד נביאי. לפיכך, אלא אם כן הצדדים יודיעו בתוך 15 ימים כי הגיעו להסכמה כזו או אחרת, אני מורה על הפסקת התובענה שהוגשה נגד הנתבעים המיוצגים על ידי עו"ד נביאי, בתנאי אותו קבעתי בסעיף 17(ג), וזאת תוך שמירת זכותו של עו"ד נביאי לעתור לפסיקת הוצאות בתוך 15 ימים.

סוף דבר

אני נעתר לבקשת התובעים ומורה על הפסקת התובענה. ביחס לבעלי הדין המיוצגים על ידי הפרקליטות; עו"ד סמעאן; ועו"ד נביאי, הפסקת התובענה תהיה בתנאים אותם קבעתי. ביחס לנתבעים האחרים, לנוכח דברי ב"כ התובעים בדבר הסכמתם של אלה עימם נוצר קשר – ההפסקה תהיה ללא כל תנאי.

המזכירות תשלח את החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ל' חשוון תשע"ו, 12 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.