הדפסה

עבדו נ' מועצה מקומית ביר אל מכסור ואח'

21 ספטמבר 2014

לפני:

כב' הסגנית נשיא איטה קציר
נציג ציבור (עובדים) מר אברהם בן גיגי
נציג ציבור (מעסיקים) מר דוד גבאי

התובעים

  1. חוסן סואעד, ת.ז. XXXXXX587
  2. יוסף עבדו, ת.ז. XXXXXX503
  3. סלמא גדיר, ת.ז. XXXXXX257
  4. נסרין אבו אל היג'א, ת.ז. XXXXXX684

ע"י ב"כ: עו"ד נסאר עבדאללה ואח'
-
הנתבעים
1. מועצה מקומית ביר אל מכסור
ע"י ב"כ: עו"ד מוסטפא חמזה
2. הממונה על השכר – משרד האוצר (נתבע פורמלי)

פסק דין

זו תביעה להחזר קיזוז בשיעור של 10% שנעשה משכרם של התובעים בהתאם להסכם הבראה שנחתם ביום 1.6.09 בין הנתבעת לבין ועד עובדי המועצה וההסתדרות (להלן: "הסכם ההבראה"), וכן לתשלום שעות כוננות לתובעים 1,2 ו- 4, מענק יובל ואחזקת רכב לתובע מס' 1, גילום נסיעות וגמול שעות נוספות.

להלן עובדות המקרה:

1. התובעים הינם עובדים סוציאליים, העובדים במחלקת הרווחה אצל הנתבעת.

2. התובע מס' 1 הינו מנהל מחלקת הרווחה והחל עבודתו אצל הנתבעת בחודש 5/91 בהיקף של משרה מלאה. תובע מס' 1 צבר ותק נגרר של 15 שנים מעבודתו במשרד העבודה והרווחה.

3. התובע מס' 2 החל עבודתו אצל הנתבעת בחודש 7/98, במשרה חלקית ובשיעורי משרה שונים במהלך תקופת עבודתו.

4. התובעת מס' 3 החלה עבודתה אצל הנתבעת בחודש 8/91 בהיקף של משרה מלאה עד שנת 96, ומשנת 96 עד שנת 2006 בהיקף של 75% משרה. החל מחודש 8/06 התובעת מס' 3 עובדת בהיקף של משרה מלאה.

5. התובעת מס' 4 החלה עבודתה אצל הנתבעת בחודש 8/96 בהיקף של משרה מלאה.

6. בהסכם ההבראה שנחתם מיום 1.6.09 נקבע בסעיף 2 כי – "הסכם זה יחול על כלל עובדי הרשות המקומית לרבות עובדי החינוך והרווחה מיום בו נחתם ההסכם כנקוב לעיל ועד ליום 31.5.2011".

בסעיף 4 להסכם נקבע כי שכרם של כל עובדי המועצה יקוצץ בשיעור של 20% למשך שנתיים, למעט עובדי החינוך אשר שכרם יקוצץ בשיעור של 10% למשך שנתיים.

7. התובעים טענו בכתב התביעה כי הסכם ההבראה לא חל על עובדי מחלקת הרווחה, וזאת בהתאם להודעה שפרסמה הנתבעת ביום 14.6.09 על פיה בעקבות תוכנית ההבראה ימי העבודה אצל הנתבעת יהיו ארבעה ימים במקום חמישה, כאשר הודעה זו אינה כוללת את מחלקת הגביה ומחלקת הרווחה.
על כן, לטענת התובעים הקיזוז משכרם נעשה שלא כדין.
עוד טענו התובעים כי לא שולמו להם מלוא זכויותיהם.

8. במסגרת דיון הוכחות בתיק בתאריך 18.2.14, במהלך חקירתם הנגדית של עדי הנתבעת - ד"ר חוג'יראת יאסר, ראש המועצה בתקופה הרלוונטית, ומר חוג'יראת אחמד סעיד, גזבר הנתבעת, עלתה שאלת תוקפו של הסכם הבראה משנת 2004.
בהתאם לכך, ניתנה החלטה כי על הנתבעת להמציא לביה"ד את תוכנית ההבראה משנת 2004.

9. בתאריך 27.2.14 הנתבעת המציאה לביה"ד אישור של תוכנית ההבראה משנת 2004 ממשרד הפנים מיום 28.9.04, וכן הסכם להסדר הבראה מיום 30.6.04 חתומים ע"י ראש הרשות דאז והגזבר.
הצדדים חלוקים ביניהם באשר לשאלת משמעותם המשפטית של מסמכים אלו בכל הנוגע לתקפותו של הסכם הבראה משנת 2004.

טענות התובעים:

10. תוכנית ההבראה משנת 2004 אינה ברת תוקף ואינה קיימת. התוכנית לא אושרה ע"י מועצת הרשות, הועד של התובעים וההסתדרות. הנתבעת לא המציאה הסכם חתום ע"י הועד ונציג ההסתדרות כפי שעשתה עם ההסכם ההבראה משנת 2009.

כמו כן, מר חוג'יראת חוסין, יו"ר ועד העובדים הצהיר כי לא חתם על הסכם הבראה משנת 2004.

11. לפיכך, קיזוזים שבוצעו משכר התובעים מיום 30.6.04 ועד ליום אישור הסכם ההבראה משנת 2009 בטלים, והתובעים זכאים להחזר הקיזוזים.

12. באשר להסכם ההבראה משנת 2009 – התובעים אינם שייכים להסתדרות הכללית. התובעים שייכים לארגון העובדים הסוציאליים, שהינו גוף נפרד. על כן, היה על יו"ר הנתבעת לזמן את יו"ר ארגון העובדים הסוציאליים במועד קבלת ההחלטה על הסכם הבראה.

13. התובעים לא הסכימו להסכם ההבראה ולקיזוז משכרם. סמוך לחתימת הסכם ההבראה נשלח מכתב מארגון התובעים, המתנגד לקיזוז בשכר התובעים.

14. על כן, התובעים זכאים להחזר הקיזוז משכרם בשיעור של 10% .

15. על הנתבעת לשלם לתובעים שעות כוננות עפ"י תעריף שעה מורחבת, ולא שעה רגילה כפי ששולם בפועל.

16. בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי מיום 19.7.00 על הנתבעת לשלם מענק יובל לתובע מס' 1 החל מחודש 8/05, המהווה 60% מהשכר הפנסיוני.

17. על הנתבעת לשלם לתובעים הפרשי גילום נסיעות החל מחודש 4/05 ואילך.

עובדי מחלקת הרווחה אינם מסיימים עבודתם בשעת היציאה ומטבע הדברים קיימים מקרים בהם נדרש טיפול מעבר לשעות העבודה. הנתבעת קיבלה ממשרד הרווחה את התקציב בגין שעות נוספות, אולם, הסכומים לא הועברו לתובעים. מדו"חות הנוכחות עולה כי התובעים עבדו שעות נוספות בפועל, אולם הנתבעת לא שילמה להם תמורה בגינם.

19. התובע מס' 1 קיבל אחזקת רכב עד שנת 2005, ורק בחודש 4/12 קיבל החזר בגין הוצאה זו. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע מס' 1 אחזקת רכב משנת 2006 עד שנת 2011.

20. על הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים המפורטים להלן -
א. תובע מס' 1 זכאי לתשלום הסכומים להלן בגין התקופה מחודש 4/05 עד 4/12 - קיזוזים מהשכר בהתאם להסכמי הבראה משנת 2004 ו- 2009 – בסך של 54,866 ₪.
הפרשים עבור שעות כוננות בסך של 27,513 ₪.
מענק יובל בסך של 30,275 ₪.
גילום נסיעות בסך של 11,676 ₪.
גמול שעות נוספות בסך של 53,975 ₪.
אחזקת רכב בסך של – 18,7321
הפרשים לקרן השתלמות בסך של – 14,778 ₪.
הפרשים לקופת גמל בסך של – 10,640 ₪.
הלנת שכר בסך של – 49,259 ₪
סה"כ עומדת תביעתו של תובע מס' 1 על סך של 271,714 ₪.
ב. תובע מס' 2 זכאי לתשלום הסכומים להלן בגין התקופה מחודש 4/05 עד 4/12 -
קיזוזים מהשכר בסך של – 27,933 ₪.
גילום נסיעות בסך של – 5,920 ₪.
שעות נוספות בסך של – 42,090 ₪.
הפרשים לקרן השתלמות בסך של – 6,101 ₪.
הפרשים לקופת גמל בסך של – 4,393 ₪.
הלנת שכר בסך של – 112,172 ₪.
סה"כ עומדת תביעתו של תובע מס' 2 על סך של 112,172 ₪.
ג. תובע מס' 3 זכאי לתשלום הסכומים להלן בגין התקופה מחודש 6/09 עד 4/12 -
קיזוזים מהשכר בסך של – 20,170 ₪.
גילום נסיעות בסך של – 3,681 ₪.
שעות נוספות בסך של – 19,595 ₪.
הפרשים לקרן השתלמות בסך של – 3,258 ₪.
הפרשים לקופת גמל בסך של – 2,346 ₪.
הלנת שכר בסך של – 10,861 ₪.
סה"כ עומדת תביעתו של תובע מס' 3 על סך של 59,912 ₪.
ד. תובעת מס' 4 זכאית לתשלום הסכומים להלן בגין התקופה מחודש 3/05 עד 4/12 –
קיזוזים מהשכר בסך של - 36,529 ₪.
הפרשים עבור שעות כוננות בסך של 15,720 ₪.
גילום נסיעות בסך של 4,329 ₪.
גמול שעות נוספות בסך של 49,501₪.
הפרשים לקרן השתלמות בסך של – 7,956 ₪.
הפרשים לקופת גמל בסך של – 5,728₪.
הלנת שכר בסך של – 26,520₪
סה"כ עומדת תביעתה של תובעת מס' 4 על סך של 146,283 ₪.

טענות הנתבעת:

21. נושא הקיזוז בגין תוכנית ההבראה משנת 2004 עלה לראשונה ע"י התובעים, בדיון מיום 18.2.14. נושא הקיזוז משנת 2004 לא נתבע בכתב התביעה, לא הוצהר עליו בתצהירי התובעים והוא לא נדון בהליכים מקדמיים. נושא זה לא הוזכר בטרם הגשת הסיכומים מטעם התובעים.

על כן, הקיזוז בגין תוכנית ההבראה משנת 2004 מהווה הרחבת חזית אסורה.

22. תוכנית ההבראה משנת 2004 אושרה ע"י משרד הפנים והנתבעת, וזאת בהתאם למסמכים שהומצאו ע"י הנתבעת לביה"ד בעניין.

23. הסכם ההבראה משנת 2009 חל על כל עובדי הנתבעת, לרבות עובדי הרווחה והחינוך. הקיזוז משכרם של העובדים, וביניהם התובעים, נעשה כדין.

24. משרתם של התובעים הינה משרה ייעודית הממומנת ע"י משרד הרווחה בשיעור של 75%, ואילו משרתם של המורים ממומנת במלואה ע"י משרד החינוך.

25. התובעים לא הוכיחו טענתם כי על יו"ר הנתבעת חלה חובה להזמין את יו"ר ארגון העובדים הסוציאליים בטרם חתימה על הסכם ההבראה.

26. גם אם לא ניתנה הסכמה מפורשת של התובעים להסכם ההבראה והקיזוז משכרם, יש לראות בהתנהגותם כהסכמה בהתנהגות. התובעים ישבו בחיבוק ידיים למעלה משלוש שנים ולא נקטו בפעולה כלשהי לביטול יישום הסכם ההבראה.

27. התשלום בגין שעות כוננות נקבע עפ"י סעיף 27.8 לחוקת העבודה לפיו התמורה לכוננות הנמשכת עד חמש שעות ושליש הינה תשלום של 100% לכל שעת כוננות.
סעיף 5.4 להסכם העובדים הסוציאליים מיום 30.5.11 קובע כי התוספת השקלית לא תיכלל בבסיס חישוב לכל תוספת שכר למעט מענק יובל.
התובע לא הצליחו להרים את הנטל ולהוכיח מהו המקור המשפטי לתעריף שעה מורחבת בגין שעת כוננות.

28. התובע מס' 1 זכאי למענק יובל בשיעור של 40% מהשכר המשולב, לפיכך זכאי התובע מס' 1 להפרש בגין מענק יובל בסך של 1,686 ₪ בלבד.

29. תובע מס' 2 עבד חלקיות משרה בהיקף של 4 ימים ועל כן, אינו זכאי לגילום נסיעות. תובעת מס' 3 קיבלה סכומים הנמוכים מהתקרה הנקובה בסעיף 26.909 לחוקת העבודה, ועל כן לא זכאית אף היא לגילום נסיעות.

תובע מס' 1 זכאי לגילום נסיעות בסך של 9,516.51 ₪, ותובעת מס' 4 זכאית לגילום נסיעות בסך של 2,994.87 ₪.

30. מדו"חות הנוכחות של התובעים עולה כי, לא רק שהתובעים לא עבדו את מלוא שעות התקן מהשעה 8:00 עד השעה 16:00, ורשומים לחובתם שעות היעדרות תקן, אלא שהנתבעת אף לא קיזזה משכרם את שעות היעדרותם.

התובעים לא השכילו להמציא אסמכתא המעידה על ביצוע שעות נוספות בפועל.

31. הנתבעת שילמה לתובע מס' 1 אחזקת רכב עד חודש 4/08 ככל שהגיש דו"חות בגין רכיב זה. מחודש זה ואילך התובע חדל להגיש דו"חות ועל כן הופסק התשלום. התובע מס' 1 לא צירף כל ראיה כי הגיש דו"ח בגין רכיב זה החל מחודש 4/08.
יש לציין כי, החל מחודש 3/13 חזר התובע מס' 1 לדווח על הוצאות אחזקת רכב ועל כן שולם לו רכיב זה.

לאור האמור לעיל אנו קובע ים כדלקמן:

הסכם הבראה משנת 2004 –

32. הנתבעת טענה כי, טענותיהם של התובעים כנגד תוקפו או קיומו של הסכם ההבראה משנת 2004, מהווים הרחבת חזית אסורה, מאחר ולא הועלו בכתב התביעה ובתצהירי התובעים, ועל כן דינם להידחות.

33. אמנם בכתב התביעה ובתצהירי התובעים הועלו טענות כנגד הקיזוז שנעשה משכרם עקב הסכם ההבראה משנת 2009, אולם, הסכומים הנתבעים בגין קיזוזי שכר, בהתאם לטבלאות חישוב שצירפו התובעים, כוללים גם קיזוזים שנעשו משכרם של התובעים מס' 1, 2 ו- 4 כבר משנת 2005 עד חודש 11/09, מועד בו החלו לקזז משכרם עפ"י הסכם ההבראה משנת 2009.

34. בעניין הכלל האוסר על הרחבת חזית נקבע בע"א 9118/06 שנרום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ , פורסם בנבו, ניתן ביום 5.3.09 כי:
"רשימת הפלוגתאות העומדת לדיון מעוצבת בכתבי הטענות שמגישים הצדדים. משכך, טענה שמעלה בעל דין שלא הועלתה מלכתחילה בכתבי טענותיו מהווה 'שינוי חזית' או 'הרחבת חזית', ויש לדחותה. יחד עם זאת, מכיר הדין בשני מקרים בהם יותר שינוי חזית. הראשון הוא תיקון כתבי הטענות באישורו של בית המשפט, לפי תקנות 91 ו-92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984, והשני הוא כאשר בעל הדין שכנגד נתן לכך את הסכמתו, מפורשות או מכללא...".

35. בענייננו, נושא קיומו של הסכם הבראה משנת 2004 עלה במסגרת דיון הוכחות ביום 18.2.14 עת נשאלו על כך עדי הנתבעת.
במסגרת חקירתו הנגדית של ד"ר חוג'יראת יאסר, יו"ר הנתבעת דאז, הוא נשאל לגבי קיומה של תוכנית הבראה משנת 2004 והשיב כי –
"אם היה משהו קודם זה היה קיצוצי שכר בהסכמה בלי שום תוכניות...אני לא יודע כמה אחוזים אבל אני יודע שקודמי קיצץ בשכר של כל העובדים, כולל העובדים בסוציאליים כחלק מתוכנית הבראה שהוא החל בה, אבל אני לא יודע אם זה נעשה על פי תוכנית הבראה מסודרת ועד כמה שידוע לי זה גם לא היה בהסכם מסודר."
(ראה פרוטוקול דיון מיום 18.2.14 עמ' 13)

מר חוג'יראת אחמד סעיד, גזבר הנתבעת, השיב בחקירתו הנגדית כי הוא חושב שתוכנית ההבראה בשנת 2004 אושרה.
(ראה שם, עמ' 15).

36. בתום דיון ההוכחות הנ"ל בתאריך 18.2.14 ניתנה החלטה כי על הנתבעת להמציא לביה"ד את תוכנית ההבראה משנת 2004.

בתאריך 27.2.14 הנתבעת המציאה לביה"ד אישור ממשרד הפנים על תוכנית הבראה משנת 2004 והסכם להסדר הבראה ברשות חתום ע"י יו"ר הנתבעת דאז והגזבר.

37. במהלך חקירתם הנגדית כאמור של עדי הנתבעת בנוגע להסכם ההבראה משנת 2004, כמו גם במתן ההחלטה ביום 18.2.04 ו/או ביום 27.2.14 בו הודיעה הנתבעת לביה"ד על המצאת המסמכים הנוגעים להסכם ההבראה משנת 2004, לא העלתה הנתבעת כל טענה באשר להרחבת חזית אסורה.

יתרה מכך, במהלך חקירתו הנגדית של התובע מס' 1 הוא נשאל לגבי תוכנית ההבראה משנת 2004, ותביעתו בגין קיזוזים משכרו משנת 2004.
(ראה שם, עמ' 5)

לפיכך, ניתן לראות בעובדה שהנתבעת לא העלתה כל טענה בדבר הרחבת חזית במהלך דיון ההוכחות ו/או במסגרת המצאת המסמכים הנוגעים לתוכנית ההבראה משנת 2004 לביה"ד, משום הסכמה מכללא של הנתבעת להרחבת חזית.

38. אשר על כן, דין הטענה ל"הרחבת חזית אסורה" – להידחות בזאת.

39. הנתבעת המציאה לביה"ד בתאריך 27.2.14 אישור תכנית הבראה ע"י משרד הפנים והסכם להסדר הבראה ברשות חתום ע"י יו"ר הנתבעת דאז וגזבר הנתבעת. אולם, הנתבעת לא המציאה את הסכם הבראה משנת 2004 חתום ע"י יו"ר ועד העובדים, נציג ההסתדרות, יו"ר הנתבעת והגזבר, בדומה להסכם ההבראה משנת 2009 שהומצא לביה"ד.

40. המסמכים שהמציאה הנתבעת לביה"ד אמנם מעידים כי הייתה תכנית הבראה אשר אושרה ע"י משרד הפנים, אולם, לאור העובדה כי הנתבעת לא המציאה הסכם הבראה חתום בינה לבין נציגות העובדים, מעידה כי תכנית ההבראה, למעשה, לא יושמה, ובסופו של דבר לא נחתם הסכם הבראה בשנת 2004.

41. הנתבעת לא הביאה כל ראיה המעידה על הסכמתם של מי מהעובדים, וביניהם התובעים, לקיזוז משכרם בטרם חתימת הסכם ההבראה משנת 2009.

אשר על כן, אנו קובעים כי הקיזוזים משכרם של התובעים מס' 1, 2 ו- 4 עד לחודש 11/09, נעשו שלא כדין, והתובעים זכאים להשבתם.

42. הנתבעת לא המציאה כל חישוב נגדי באשר לקיזוזים שבוצעו משכרם של התובעים מס' 1, 2 ו- 4 עד לחודש 11/09, ועל כן, אנו מקבלים את החישובים שצירפו התובעים לכתב תביעתם ותצהיריהם.

43. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובעים מס' 1 ,2 ו-4 בגין קיצוץ שכרם מחודש 6/05 ועד לחודש 11/09, בהתאם לתקופת ההתיישנות מאחר והתביעה הוגשה לביה"ד בחודש 6/12, כדלקמן -

א. תובע מס' 1 -
מחודש 6/05 עד חודש 12/07 – סך של 800 ₪ מדי חודש, סה"כ 5,600 ₪ ( 7 חודשים * 800 ₪ לחודש), בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובע מס' 1 את הסכום הנ"ל ועד ליום התשלום בפועל.
מחודש 1/06 עד חודש 5/06 – סך של 808 ₪ לחודש, סה"כ 4,040 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובע מס' 1 את הסכום הנ"ל ועד ליום התשלום בפועל.
מחודש 6/06 עד חודש 12/06 – סך של 818 ₪ לחודש, סה"כ 5,726 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובע מס' 1 את הסכום הנ"ל ועד ליום התשלום בפועל.
מחודש 1/07 עד חודש 12/07 – סך של 827 ₪ לחודש, סה"כ 9,924 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובע מס' 1 את הסכום הנ"ל ועד ליום התשלום בפועל.

ב. תובע מס' 2 -
מחודש 6/05 עד חודש 1/06 – סך של 325 ₪ מדי חודש, סה"כ 2,600 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובע מס' 2 את הסכום הנ"ל ועד ליום התשלום בפועל.
מחודש 3/06 עד חודש 5/06 – סך של 163 ₪ לחודש, סה"כ 489 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובע מס' 2 את הסכום הנ"ל ועד ליום התשלום בפועל.
חודש 6/06 – סך של 1,142 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.7.06 ועד מועד התשלום בפועל.
מחודש 7/06 עד חודש 9/06 – סך של 329 ₪ לחודש, סה"כ 987 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובע מס' 2 את הסכום הנ"ל ועד ליום התשלום בפועל.
מחודש 10/06 עד חודש 12/07 – סך של 330 ₪ לחודש, סה"כ 4,950 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובע מס' 2 את הסכום הנ"ל ועד ליום התשלום בפועל.
ג. תובעת מס' 4 -
מחודש 6/05 עד חודש 12/05 – סך של 563 ₪ מדי חודש, סה"כ 3,941₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובעת מס' 4 את הסכום הנ"ל ועד ליום התשלום בפועל.
מחודש 1/06 עד חודש 5/06 – סך של 568 ₪ לחודש, סה"כ 2,840 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובעת מס' 4 את הסכום הנ"ל ועד ליום התשלום בפועל.
מחודש 6/06 עד חודש 12/06 – סך של 573 ₪ לחודש, סה"כ 4,011 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובעת מס' 4 את הסכום הנ"ל ועד ליום התשלום בפועל.
מחודש 1/07 עד חודש 9/07 – סך של 579 ₪ לחודש, סה"כ 5,211 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובעת מס' 4 את הסכום הנ"ל ועד ליום התשלום בפועל.
מחודש 4/08 עד חודש 5/08 – סך של 585 ₪ לחודש, סה"כ 1,170 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובעת מס' 4 את הסכום הנ"ל ועד ליום התשלום בפועל.
חודש 3/09 – סך של 41 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.4.09 ועד מועד התשלום בפועל.

הסכם הבראה משנת 2009 –

44. התובעים טענו כי אינם שייכים לארגון ההסתדרות הכללית, אלא לארגון עצמאי ונפרד - ארגון העובדים הסוציאליים, ומאחר ולא ניתנה הסכמתו של נציג מטעם ארגונם, הרי שהסכם ההבראה אינו חל עליהם.

45. אין לקבל טענה זו של התובעים.
איגוד העובדים הסוציאליים הוקם בשנת 1937 כחלק מההסתדרות הכללית.
כך למשל, הסתדרות העובדים הכללית ייצגה את העובדים הסוציאליים בסכסוך העבודה בשנת 2008, בסיומו נחתם הסכם קיבוצי בעניין תנאי העסקתם של העובדים הסוציאליים.
גם בהסכם הקיבוצי של העובדים הסוציאליים מיום 30.5.11, אשר הוראות לביצועו צורפו לתצהירי התובעים, נקבע בסעיף 2 כי ההסכם יחול "על כל העובדים המועסקים בשירות המעסיקים...ואשר מיוצגים על ידי ההסתדרות".

46. יתרה מכך, הסכם ההבראה נחתם גם ע"י נציג ועד העובדים של הנתבעת, אשר התובעים נמנים עליו.

47. טענת התובעים, כי איגוד העובדים הסוציאליים התנגד להסכם ההבראה לא הוכחה. במכתבו של יו"ר האיגוד במחוז חיפה אל הנתבעת מיום 9.6.09 אין כל אזכור באשר להסכם ההבראה משנת 2009, ועל כך כי האיגוד מתנגד לתוקפו ו/או תוכנו של ההסכם. כל שנאמר במכתב הוא כי, יש להודיע ולתאם עם הארגון היציג בטרם שינוי בתנאי העסקת העובדים או הזמנה לשימוע.
אולם, מאחר והסכם ההבראה נחתם והוסכם ע"י ועד העובדים וההסתדרות הכללית, שהתובעים מיוצגים על ידם, הרי ששינוי תנאי העסקתם נעשה בתיאום ובשיתוף ארגונם היציג.

כמו כן, התובעים לא הביאו לעדות מי מטעם איגוד העובדים הסוציאליים, אשר יתמוך בטענתם כי האיגוד מתנגד לתוכנו ו/או תוקפו של הסכם ההבראה, והדבר פועל לרעתם.

48. התובעים לא עמדו בנטל להוכיח כי היה על הנתבעת לקבל הסכמתו של איגוד העובדים הסוציאליים, אשר כאמור הינו חלק מההסתדרות הכללית, בטרם יישומו של הסכם ההבראה.

49. אשר על כן, אנו קובעים כי הסכם ההבראה חל על כל עובדי הנתבעת, וביניהם התובעים.

50. ראוי לציין ולהדגיש כי, ההודעה שפורסמה ע"י הנתבעת בתאריך 14.6.09 על פיה בעקבות תכנית ההבראה תעבור הנתבעת לעבוד 4 ימים בשבוע בלבד, למעט מחלקת הגביה ומחלקת הרווחה, אין כוונתה להחריג את התובעים, כעובדי מחלקת הרווחה בנתבעת, מתחולתו של הסכם ההבראה. ההודעה נועדה לציבור הרחב, על מנת ליידע אותו בדבר שעות העבודה וקבלת קהל במחלקות השונות בנתבעת.

51. התובעים אמנם המשיכו לעבוד 5 ימים בשבוע, לעומת כלל עובדי הנתבעת, אשר עברו לעבוד 4 ימים בשבוע בלבד. יחד עם זאת, קוזז משכרם של התובעים רק 10%, לעומת כלל עובדי הנתבעת מהם קוזז 20% משכרם.

בניגוד לטענת התובעים, גם מעובדי מחלקת החינוך קוזז 10% משכרם.
שכרם של המורים, אשר ממומן במלואו ע"י משרד החינוך ולא ע"י הנתבעת, לא קוזז.
התובעים מנגד, אשר שכרם ממומן רק בשיעור של 75% ע"י משרד העבודה והרווחה, ו- 25% ממומן ע"י הנתבעת, הוחלט על קיזוז שכרם כאמור לעיל בשיעור של עשרה אחוז בלבד.

52. לפיכך, אף דין טענת האפליה שהעלו התובעים – דינה להידחות.

53. לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי הסכם ההבראה משנת 2009 חל על התובעים, כמו על שאר עובדי הנתבעת, ועל כן, הקיזוז משכרם בשיעור של 10% החל מחודש 11/09 ואילך, נעשה כדין.

לפיכך, דין רכיב התביעה להשבת הסכומים שקוזזו משכר התובעים עקב הסכם ההבראה – להידחות בזאת.

שעות כוננות –

54. בהתאם להוראות סעיף 27.8 לחוקת העבודה התובעים זכאים לתשלום של 100% בגין כל שעת כוננות עד חמש שעות ושליש.

55. יחד עם זאת, בהתאם להסכמים הקיבוציים שנחתמו בין המעסיקים בשירות הציבורי לבין ההסתדרות ואיגוד העובדים הסוציאליים, קיבלו התובעים הסוציאליים תוספות שכר בשנים 2001, 2009 ו- 2011.

עפ"י הוראות ההסכמים הקיבוציים תוספות השכר הנ"ל מהוות שכר לכל דבר ועניין, והן תובאנה בחשבון לצורך תשלום גמול שעות נוספות ושעות כוננות.

כך למשל נקבע בסעיף 5.3 להסכם הקיבוצי משנת 2011 –
"תוספת 2011 תהווה שכר לכל דבר ועניין ותובא בחשבון לעניין חישוב ערך שעה, לצורך תשלום גמול שעות נוספות, לרבות כוננויות, משמרות, קריאות פתע..."

עוד נקבע בהסכם כי העובדים הסוציאליים גם זכאית לתוספת שקלית, אשר בהתאם לסעיף 6 להסכם אף היא תהווה שכר לכל דבר ועניין ותובא בחשבון לצורך חישוב גמול שעות נוספות ושעות כוננות.

כמו כן, נקבע בהסכם כי –
"...מובהר כי התוספת השקלית לא תהווה בסיס ולא תיכלל בסיס לחישוב כל תוספת שכר וכל תוספת לשכר (אחוזית ושקלית) למעט לעניין חישוב מענק יובל".

לטענת הנתבעת עפ"י הוראות סעיף זה אין לכלול את התוספת השקלית בחישוב שעות כוננות.
אין לקבל טענה זו.
סעיף זה להסכם קובע כי, חישוב התוספת לשכר תחושב על בסיס שכר העובד, ללא התוספת השקלית ותוספת 2011, ואילו בכל הנוגע לחישוב שעות עבודה לצורך תשלום גמול שעות נוספות ושעות כוננות, נקבע באופן חד משמעי בהסכם כי, התוספת השקלית ותוספת 2011 יובאו בחשבון.

56. מעיון בתלושי שכרם של התובעים מס' 1,2 ו- 4 עולה כי, שולם להם בגין שעות כוננות בהתאם לערך שעת עבודה מבלי שהובאו בחשבון גם התוספות לשכרם משנים 2001, 2009 ו- 2011, וזאת בניגוד להוראות ההסכמים הקיבוציים.

בתלושי שכרם של התובעים אף מצוינים ערכי שעה רגילה, וערכי שעה מורחבת הכוללת את תוספות השכר, ואשר היא אמורה הייתה להיות הבסיס לתשלום שעות כוננות.

57. לפיכך, התובעים מס' 1 , 2 ו- 4 זכאים להפרשי שכר בגין שעות כוננות, בהתאם לשעת עבודה מורחבת, הכוללת את תוספות השכר.

58. הנתבעת לא הגישה לביה"ד כל חישוב נגדי באשר לתשלום שעות כוננות.
חישובי התובעים, אשר צורפו לכתב התביעה ותצהיריהם תואמים את תלושי השכר, בכל הנוגע לערך השעה המורחבת ושעות הכוננות שביצעו מדי חודש. על כן, אנו מקבלים את חישובי התובעים וקובעים כי, על הנתבעת לשלם לתובעים מס' 1,2 ו- 4 הפרשי שכר בגין שעות כוננות כמפורט להלן:

א. תובע מס' 1 –
מחודש 6/05 עד חודש 12/05 – ביצע 38 שעות כוננות מדי חודש, ושולם לו בגינן שכר עבודה של 37.61 ₪ במקום 44.39 ₪, היינו, הפרש של 258 ₪ מדי חודש. סה"כ 1,806 ₪ (258 ₪ לחודש * 7 חודשים), בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובע מס' 1 את הסכום הנ"ל מדי חודש ועד מועד התשלום בפועל.
מחודש 1/06 עד חודש 5/06 – הפרש של 260 ₪ מדי חודש, סה"כ 1,300 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובע מס' 1 את הסכום הנ"ל מדי חודש ועד מועד התשלום בפועל.
מחודש 6/06 עד חודש 12/06 - הפרש של 266 ₪ מדי חודש, סה"כ 1,862 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובע מס' 1 את הסכום הנ"ל מדי חודש ועד מועד התשלום בפועל.
מחודש 1/07 עד חודש 12/07 – הפרש של 269 ₪ לחודש, סה"כ 3,228 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובע מס' 1 את הסכום הנ"ל מדי חודש ועד מועד התשלום בפועל.
מחודש 1/08 עד חודש 5/08 - הפרש של 271 ₪ לחודש, סה"כ 1,355 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובע מס' 1 את הסכום הנ"ל מדי חודש ועד מועד התשלום בפועל.
מחודש 6/08 עד חודש 12/08 - הפרש של 371 ₪ לחודש, סה"כ 2,597 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובע מס' 1 את הסכום הנ"ל מדי חודש ועד מועד התשלום בפועל.
מחודש 1/09 עד חודש 12/09 – הפרש של 375 ₪ לחודש, סה"כ 4,500 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובע מס' 1 את הסכום הנ"ל מדי חודש ועד מועד התשלום בפועל.
מחודש 1/10 עד חודש 12/10 - הפרש של 378 ₪ לחודש, סה"כ 4,536 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובע מס' 1 את הסכום הנ"ל מדי חודש ועד מועד התשלום בפועל.
מחודש 1/11 עד חודש 12/11 - הפרש של 382 ₪ לחודש, סה"כ 4,584 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובע מס' 1 את הסכום הנ"ל מדי חודש ועד מועד התשלום בפועל.
חודש 1/12 – הפרש של 385 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.12 ועד ליום התשלום בפועל.
חודש 2/12 עד חודש 4/12 – הפרש של 281 ₪ לחודש, סה"כ 843 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובע מס' 1 את הסכום הנ"ל מדי חודש ועד מועד התשלום בפועל.

ב. תובע מס' 2 -
מחודש 1/10 עד חודש 4/12 – הפרש של 193 ₪ לחודש, סה"כ 5,400 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובע מס' 2 את הסכום הנ"ל מדי חודש ועד מועד התשלום בפועל.

ג. תובעת מס' 4 -
מחודש 6/05 עד חודש 12/05 –הפרש של 165 ₪ לחודש, סה"כ 1,155₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובעת מס' 4 את הסכום הנ"ל מדי חודש ועד מועד התשלום בפועל.
מחודש 1/06 עד חודש 5/06 – הפרש של 167 ₪ מדי חודש, סה"כ 835 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובעת מס' 4 את הסכום הנ"ל מדי חודש ועד מועד התשלום בפועל.
מחודש 6/06 עד חודש 12/06 - הפרש של 170 ₪ מדי חודש, סה"כ 1,190 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובעת מס' 4 את הסכום הנ"ל מדי חודש ועד מועד התשלום בפועל.
מחודש 1/07 עד חודש 9/07 – הפרש של 172 ₪ לחודש, סה"כ 1,548 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובעת מס' 4 את הסכום הנ"ל מדי חודש ועד מועד התשלום בפועל.
מחודש 4/08 עד חודש 10/08 - הפרש של 174 ₪ לחודש, סה"כ 1,218 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובעת מס' 4 את הסכום הנ"ל מדי חודש ועד מועד התשלום בפועל.
מחודש 11/08 עד חודש 12/08 - הפרש של 186 ₪ לחודש, סה"כ 372 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובעת מס' 4 את הסכום הנ"ל מדי חודש ועד מועד התשלום בפועל.
מחודש 1/09 עד חודש 9/09 – הפרש של 188 ₪ לחודש, סה"כ 1,692 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובעת מס' 4 את הסכום הנ"ל מדי חודש ועד מועד התשלום בפועל.
חודשים 10/09 – 11/09 - הפרש של 283 ₪ לחודש, סה"כ 566 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובעת מס' 4 את הסכום הנ"ל מדי חודש ועד מועד התשלום בפועל.
חודש 12/09 – הפרש של 282 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.1.10 ועד מועד התשלום בפועל.
מחודש 1/10 עד חודש 12/10 - הפרש של 286 ₪ לחודש, סה"כ 3,432 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובעת מס' 4 את הסכום הנ"ל מדי חודש ועד מועד התשלום בפועל.
חודשים 1/11 – 2/11 - הפרש של 288 ₪ לחודש, סה"כ 576 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובעת מס' 4 את הסכום הנ"ל מדי חודש ועד מועד התשלום בפועל.
חודש 9/11 עד חודש 12/11 – הפרש של 288 ₪ לחודש, סה"כ 1,152 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובעת מס' 4 את הסכום הנ"ל מדי חודש ועד מועד התשלום בפועל.
חודש 1/12 - הפרש של 291 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.12 ועד מועד התשלום בפועל.
חודש 2/12 עד חודש 4/12 - הפרש של 306 ₪ לחודש, סה"כ 918 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובעת מס' 4 את הסכום הנ"ל מדי חודש ועד מועד התשלום בפועל.

כמו כן, על הנתבעת לשלם לתובעים בגין שעות כוננות בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים, עפ"י שעת עבודה מורחבת הכוללת את התוספות, החל מיום מתן פסה"ד ואילך.

שעות נוספות –

59. התובעים טענו כי, מתוקף עבודתם הם עובדים מעבר לשעות העבודה הרגילות וכי משרד הרווחה מעביר לנתבעת תקציב בגין גמול שעות נוספות מדי חודש אשר לא הועברו לתובעים מחודש 4/05 עד חודש 6/10, וכן בשנת 2012.

60. התובעים לא המציאו כל רישום כזה או אחר של שעות עבודתם, מהם עולה כי עבדו שעות נוספות בפועל.
הנתבעת מנגד, הגישה לביה"ד את דו"חות הנוכחות של התובעים מהם עולה כי לא רק שהתובעים לא עבדו שעות נוספות בפועל, אלא שבמספר לא מבוטל של חודשים אף עבדו פחות שעות משעות התקן.

61. לאור האמור, אנו קובעים, כי התובעים לא עמדו בנטל להוכיח כי הם זכאים לגמול בגין שעות נוספות, ודין רכיב תביעה זה – להידחות בזאת.

מענק יובל –

62. הנתבעת שילמה לתובע מס' 1 מענקי יובל כמפורט להלן -
חודש 5/11 – סך של 5,800 ₪.
חודש 6/11 – סך של 369.85 ₪.
חודש 8/11 – סך של 6,746.2 ₪.
חודש 9/11 – סך של 6,170 ₪.

סה"כ שולם לתובע מס' 1 מענקי יובל בגין השנים 2005 – 2012 בסך של 19,086 ₪.

63. לטענת הנתבעת התובע מס' 1 זכאי למענק יובל בשיעור של 40% מהשכר המשולב בסך של 3,373.1 ₪ , ועל כן, הוא זכאי להפרש בגין חצי מענק יובל בסך של 1,686 ₪ בלבד.

64. אין לקבל טענה זו של הנתבעת.
בהתאם להסכם הקיבוצי מיום 6.7.99 עובד שעבד 25 שנים במצטבר זכאי לתשלום מענק יובל בשיעור של 40% מהשכר המשולב והתוספות, ומיום 1.12.09, בהתאם להסכם הקיבוצי מיום 1.11.09, זכאי למענק יובל בשיעור של 60% מהשכר המשולב והתוספות.
האמור לעיל אף פורט בעמדת המדינה שהוגשה לביה"ד ביום 26.2.13.

65. כמו כן, הנתבעת חישבה את מענקי היובל ששולמו לתובע מס' 1 עפ"י שכרו המשולב בלבד, ללא תוספות השכר.

66. שכרו המשולב של התובע מס' 1 ותוספות השכר עמד על סך של 10,283.3 ₪.
על כן, מענק יובל בשיעור של 40% מהווה סך של 4,113.3 ₪, ומענק יובל בשיעור של 60% מהווה 6,170 ₪.

67. אשר על כן, בגין השנים 6/05 עד 6/09 התובע מס' 1 זכאי לתשלום מענק יובל בסך של 16,453.2 ₪ (4,113.3 ₪ מענק בשיעור של 40% * 4 שנים).

בגין השנים 2010 עד 2012 התובע מס' 1 זכאי לתשלום מענק יובל בסך של 18,510 ₪ (6,170 ₪ מענק בשיעור של 60% * 3 שנים).

סה"כ זכאי התובע מס' 1 למענק יובל בגין השנים 2005 עד 2012 בסך כולל של 34,963 ₪.

68. הנתבעת כאמור שילמה לתובע מס' 1 מענקי יובל בשנת 2011 בסך של 19,086 ₪, אשר תשלומם ייזקף בגין השנים 6/05 – 6/09 שסכומם הכולל כאמור עומד על סך של 16,453 ₪, והיתרה בסך של 2,633 ₪ תיזקף על חשבון המענק שעל הנתבעת היה לשלם לתובע בשנת 2010.

69. לפיכך על הנתבעת לשלם לתובע מס' 1 מענק יובל כמפורט להלן -
בגין שנת 2010 – הפרש מענק יובל בסך של 3,537 ₪ (6,170 ₪ מענק בשיעור של 60% - 2,633 ₪ סך היתרה ששילמה הנתבעת כאמור), בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.12.10 ועד מועד התשלום בפועל.

בגין שנת 2011 – מענק יובל בשיעור של 60% בסך ש 6,170 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.12.11 ועד מועד התשלום בפועל.

בגין שנת 2012 - מענק יובל בשיעור של 60% בסך ש 6,170 ₪ בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.12.12 ועד מועד התשלום בפועל.

גילום נסיעות –

70. בהתאם לסעיף 26.909(ב) לחוקת העבודה מעובדים המועסקים 5 ימים בשבוע, ינוכה מס הכנסה מקצובת נסיעה עד לסך של 455.6 ₪ לחודש.
עפ"י חוזר מנכ"ל מס' 484 ממאי 2010, החל מיום 1.1.10 עובדים המועסקים 5 ימים בשבוע ינוכה מס הכנסה מקצובת הנסיעות עד לסך של 622 ₪ לחודש.

71. לאור האמור, תובע מס' 2 אינו זכאי לגילום נסיעות מאחר ועובד במשרה חלקית בהיקף של 4 ימים בשבוע. על כן, סעיף 26.909(ב) לחוקת העבודה וחוזר מנכ"ל ממאי 2010 אינם חלים לגביו, ודין רכיב תביעתו לגילום נסיעות – להידחות בזאת.

כמו כן, מקצובת הנסיעות של תובעת מס' 3 נוכו סכומים נמוכים מהתקרה הקבועה בסעיף 26.909(ב) כאמור, ועל כן אין היא זכאית לגילום נסיעות, ודין רכיב תביעתה – להידחות בזאת.

72. בכל הנוגע לתובעים מס' 1 ו- 4, הנתבעת הודתה בסיכומיה כי, הם זכאים לגילום נסיעות בגין התקופה מחודש 7/07 עד חודש 6/12 כדלקמן -
תובע מס' 1 זכאי לגילום נסיעות בסך של 9,516.5 ₪, ותובעת מס' 4 זכאית לגילום נסיעות בסך של 2,994.87 ₪.

73. יחד עם זאת, הנתבעת באופן תמוה לחלוטין לא התייחסה לתקופה מחודש 6/05 עד חודש 6/07, בהתאם לתקופת ההתיישנות.
מאחר וכאמור הנתבעת לא הציגה כל תחשיב נגדי לתחשיבים שהגישו התובעים לרכיב התביעה הנ"ל, עבור התקופה מחודש 6/05 עד חודש 6/07, אנו מקבלים את תחשיבי התובעים.

74. אשר על כן, אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובעים מס' 1 ו- 4 גילום נסיעות בגין התקופה מחודש 6/05 עד חודש 6/12 כדלקמן:

תובע מס' 1 –
מחודש 7/07 עד חודש 6/12 – בהתאם להודאתה של הנתבעת בסיכומיה כאמור, סך של 9,516.5 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובע מס' 1 את סכומי גילום הנסיעות מדי חודש בחודשו , כמפורט בטבלה שצירפה לסיכומיה, ועד ליום התשלום המלא בפועל.
מחודש 6/05 עד חודש 6/07 – בהתאם לטבלה שצורפה לכתב התביעה והתצהיר, זכאי התובע מס' 1 לקבל מהנתבעת גילום נסיעות בסך של 3,870 ₪.
סה"כ זכאי התובע עבור כל התקופה לגילום נסיעות בסך של 13,386.5 ₪.
אולם מאחר ותובע מס' 1 תבע בגין רכיב תביעה זה רק את הסך של 11,676 ₪, הרי שעל הנתבעת לשלם לתובע גילום נסיעות בגין התקופה מחודש 6/05 עד חודש 6/07 בסך כולל של 2,159.5 ₪, שיחולק ל-24 חודשים והסכום שיתקבל ישא בכל חודש בחודשו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובע מס' 1 את סכומי גילום הנסיעות ועד למועד התשלום המלא בפועל.

תובעת מס' 4 –
מחודש 7/07 עד חודש 6/12 – בהתאם להודאתה של הנתבעת בסיכומיה כאמור, סך של 2,994.87 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובעת מס' 4 את סכומי גילום הנסיעות מדי חודש בחודשו , כמפורט בטבלה שצירפה לסיכומיה, ועד ליום התשלום המלא בפועל.
מחודש 6/05 עד חודש 6/07 – בהתאם לטבלה שצורפה לכתב התביעה והתצהיר, על הנתבעת לשלם לתובעת מס' 4 גילום נסיעות בסך של – 1,152 ₪ שיחולק ל-24 חודשים והסכום שיתקבל ישא בכל חודש בחודשו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום שבו היה על הנתבעת לשלם לתובעת מס' 4 את סכומי גילום הנסיעות מדי חודש בחודשו , כמפורט בטבלה, ועד ליום התשלום המלא בפועל .

אחזקת רכב –

75. התובע מס' 1 זכאי לאחזקת רכב עפ"י דיווח.

76. ההסכם הקיבוצי מיום 3.3.99 אינו רלוונטי בענייננו, מאחר והתובע מס' 1 קיבל החזר אחזקת רכב עפ"י דיווח. רק עובדים שקיבלו לפני המועד הקובע, בהתאם להסכם הקיבוצי משנת 99, אחזקת רכב ללא תלות בדיווח, היו זכאים להמשיך ולקבל החזר זה.

77. הנתבעת טענה כי, שילמה לתובע מס' 1 אחזקת רכב עד 4/08 ככל שהגיש דו"חות. אולם, מאחר ומחודש זה ואילך פסק התובע מס' 1 להגיש דו"חות הופסק תשלום רכיב שכר זה.
החל מחודש 3/13 התובע מס' 1 חזר לדווח לנתבעת ועל כן שולמה לו אחזקת רכב.

78. התובע מס' 1 לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי הגיש לנתבעת דיווחים באשר להוצאות אחזקת רכב מחודש 4/08 ואילך, וכי הוא זכאי לתשלום רכיב זה.
על כן, דין רכיב תביעה זה – להידחות בזאת.

הפרשות לקרן השתלמות וקופת גמל –

79. התובעים מס' 1 ,2 ו- 4 זכאים להפרשי תגמולים לקופת גמל, בהתאם לסכומים שנפסקו לטובתם כאמור בפסה"ד. בכל הנוגע להפרשות לקרן השתלמות, בהתאם לסעיף 80.3 לחוקת העבודה, זכאים התובעים מס' 1,2 ו- 4 להפרשי תגמולים לקרן ההשתלמות בגין קיזוז שכרם שלא כדין מחודש 6/05 ועד ליישומו של הסכם ההבראה משנת 2009 בחודש 11/09 בלבד. זאת מאחר, ורכיבי שכר כגון –שעות כוננות ונסיעות אינם מובאים בחשבון לצורך הפרשות לקרן השתלמות.

80. לפיכך, על הנתבעת לשלם הפרשי תגמולים כמפורט להלן –

א. תובע מס' 1 – הפרשי השכר שפסקנו לטובת התובע מס' 1 בגין קיזוזים שלא כדין משכרו כאמור לעיל, הינם בסך של 25,290 ₪.
שעות כוננות – סה"כ נפסק לטובת התובע מס' 1 סך של 26,996 ₪.
מענק יובל – נפסק לטובת התובע מס' 1 סך של 15,877 ₪.
גילום נסיעות – נפסק לטובת התובע מס' 1 סך של 11,676 ₪.

סך כל הסכומים שנפסקו לטובת התובע עומדים על סך של 79,839 ₪.

לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע מס' 1 – תגמולים לקרן השתלמות בשיעור של 7.5% בסך של – 1,896.75 ₪ (25,290 ₪ * 7.5%), בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.1.08 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
תגמולים לקרן פנסיה בשיעור של 5% בסך של 3,992 ₪ (79,839 ₪ * 5%), בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.1.08 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ב. תובע מס' 2 - הפרשי השכר שפסקנו לטובת התובע מס' 2 בגין קיזוזים שלא כדין משכרו כאמור לעיל, הינם בסך של 10,168 ₪.
שעות כוננות – נפסקו לטובת תובע מס' 2 סך של 5,400 ₪.

סך כל הסכומים שנפסקו לטובת תובע מס' 2 עומדים על סך של 15,568 ₪.

לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע מס' 2 - תגמולים לקרן השתלמות בשיעור של 7.5% בסך של – 762.6₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.1.08 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
תגמולים לקרן פנסיה בשיעור של 5% בסך של 778.4 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.1.08 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ג. תובעת מס' 4 - הפרשי השכר שפסקנו לטובת התובעת מס' 4 בגין קיזוזים שלא כדין משכרו כאמור לעיל, הינם בסך של 17,254 ₪.
שעות כוננות – נפסקו לטובת תובעת מס' 4 סך של 15,227 ₪.
גילום נסיעות – נפסק לטובת תובעת מס' 4 סך של 4,146.8 ₪.

סך כל הסכומים שנפסקו לטובת התובעת מס' 4 עומדים על סך של 36,627.8 ₪.

לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובעת מס' 4 - תגמולים לקרן השתלמות בשיעור של 7.5% בסך של – 1,294₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.4.09 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
תגמולים לקרן פנסיה בשיעור של 5% בסך של 1,831.4 ₪, בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.4.09 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

הלנת שכר –

81. התביעה לתשלום פיצויי הלנת שכר נדחית בזאת לאור נסיבות העניין ובהתחשב בחילוקי הדעות הכנים בין הצדדים במקרה דנן.

סיכום –

82. על הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים כדלקמן –
א. החזר קיזוזים שלא כדין מהשכר לתובעים מס' 1 , 2 ו- 4 כמפורט בסעיף 43 לפסק הדין.
ב. שעות כוננות לתובעים מס' 1 , 2 ו- 4 כמפורט בסעיף 58 לפסק הדין.
ג. מענק יובל לתובע מס' 1 כמפורט בסעיף 70 לפסק הדין.
ד. גילום נסיעות לתובעים מס' 1 ו- 4 כמפורט בסעיף 75 לפסק הדין.
ה. הפרשות לקרן השתלמות וקופת גמל לתובעים מס' 1, 2 ו- 4 כמפורט בסעיף 81 לפסק הדין.

התביעה של תובע מס' 3 – נדחית בזאת.
שאר רכיבי התביעה של התובעים מס' 1 , 2 ו- 4 – נדחים בזאת.

83. על הנתבעת לשלם לתובעים מס' 1, 2 ו- 4 את הסכומים המפורטים בפסה"ד תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו סכומים אלה הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום מתן פםסק הדין ועד מועד התשלום בפועל.

84. כן תשלם הנתבעת לתובעים מס' 1, 2 ו-4 הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ לכל אחד תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

85. אין צו להוצאות ביחס לתובע מס' 3 שתביעתו נדחתה.
ניתן היום, כ"ו אלול תשע"ד, (21 ספטמבר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

מר דוד גבאי
נציג עובדים

א. קציר
סגנית נשיא

מר אברהם בן גיגי
נציג מעסיקים