הדפסה

ע"ר 19996-08-11 שטצ'צינה נ' אסולין

בית משפט השלום בקריות

ע"ר 19996-08-11 שטצ'צינה נ' אסולין

בפני
כב' השופט דאוד מאזן

מערערת
מרסל שטצ'צינה
נגד

משיב
הנרי אסולין

פסק דין

בפניי ערעור על החלטת כב' הרשם נדים מוראני מיום 9.8.2011 בתא"מ 12989-08-11 בה הוא דחה את הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות והתנגדות.

המתנתי והמתנתי והמערערת לא טרחה לתקן את הבקשה להארכת מועד, למרות ההחלטה של כב' הרשם ושתי החלטות שניתנו על ידי, בימים 14/8/11 ו- 15/8/11.

משלא תוקנה הבקשה, אדון בערעור.

העובדות:-

ביום 15.5.11 הגיש המשיב בקשה לביצוע שטר חוב על סך של 41,000 ₪ והחל בהליכי אכיפה נגדה.

ביום 24.5.11 נמסרה למערערת העתק אזהרה במסירה אישית (נספח ב' לסיכומי המשיב).

המערערת הגישה התנגדות לביצוע השטר ובקשה להארכת מועד בתא"מ 12989-08-11, אך ביום 4.8.11, דהיינו בחלוף המועד הקבוע בתקנה 106א' לתקנות ההוצאה לפועל.

כב' הרשם מוראני החליט בים 9.8.2011 לדחות את הבקשה להארכת מועד וכך כתב בהחלטתו:

"חיפשתי בבקשה ובתצהיר ולא מצאתי ולו נימוק אחר מסביר מדוע ההתנגדות הוגשה באיחור.
לפיכך, אני מורה על דחיית הבקשה להארכת מועד ועל מחיקת ההתנגדות...".

על החלטה זו מוגש הערעור שבפניי.

טענות המערערת:-

טענות ההגנה העיקריות של המערערת הינן כי,
היא לא חתמה על השטרות ולא הרשתה למאן דהוא לחתום עליהם בשמה, וכי היא לא מכירה את המשיב ולא קיבלה ממנו תמורה כלשהי עבור השטרות שהוא מחזיק בהם.

המערערת טוענת כי הרשם טעה עת לא התחשב בטענת הזיוף כשיקול לקבלת ההתנגדות מאחר ומדובר בטענת הגנה כבדה (מאחר ובעצם וע"פ דיני השטרות אין חבות בלי חתימה) ולכן, היה מקום לקבל את ההתנגדות.

בנוסף, טוענת המערערת כי הרשם טעה עת לא התחשב בטענתה כי הצגת השטר לפרעון אחרי זמן רב מהווה טענת הגנה לקבלת ההתנגדות.

ביחס לסיבות שבגינן ההתנגדות הוגשה באיחור לא נטען דבר.

טענות המשיב:-

המשיב טוען, כי המערערת לא ציינה בבקשה להארכת מועד וגם לא בטיעוניה כאן את הסיבה בגינה לא הוגשה ההתנגדות בזמן ועל כן אין לקבל ערעורה.

המשיב טוען כי יש לדחות את טענת הזיוף מאחר ועיון השיקים בעין בלתי מזויינת מראה בבירור כי החתימה על השיקים זהה לחתימה של המערערת, מה גם שהיא לא טרחה להגיש תלונה ביום שהיא קיבלה את האזהרה בגין בקשת הביצוע זאת חרף העובדה כי העתק מהשיקים צורף לאזהרה, וגם בתלונתה במשטרה לא טענה כי השיקים נגנבו ולא ציינה אם היא חושדת במישהו, מכל הנ"ל ניתן ללמוד כי טענתה חסרת בסיס ואין לה טענות הגנה מבוססות.

מהסיבות לעיל יש לדחות בקשת המערערת.
דיון והכרעה:-

עיינתי בטיעוני המערערת שבפניי וגם באלו שהועלו בבקשה להארכת מועד ובהתנגדות, ולא מצאתי כי המערערת שטחה נימוק מדוע ההתנגדות הוגשה באיחור; המערערת לא טרחה לציין טעם באשר הוא לאיחור, לא בהכרח טעם מיוחד.

על הטעם המיוחד:-

על פי תקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם – 1979, התנגדות לביצוע שטר תוגש תוך 20 יום מיום המצאת האזהרה. תקנה 528 (סיפא) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, מאפשרת לבית המשפט להאריך מועד אשר נקבע בחיקוק, ואולם, על המבקש את הארכת המועד להצביע על טעם מיוחד לאיחור.

בהסתמך על פסיקה ענפה, כב' הרשם החליט כי משלא הוצג טעם מיוחד לאיחור בהגשת ההתנגדות (אף לא טעם שאינו מיוחד), אין מקום לקבל את הבקשה להארכת מועד וההתנגדות. כב' הרשם לא בדק אם המערערת גילתה הגנה ראויה ושלל זכותה להישמע על הסף בהעדר כל נימוק מדוע ההתנגדות הוגשה באיחור. משכך הוא גם לא השתמש בתקנה 202 לתקנות המאפשרת במקרה כגון זה להתנות מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערובה.

ההלכה קובעת, כי בהעדר הצגת טעם מיוחד בידי המבקש אין להיכנס לטרקלין של טענות ההגנה שלו ואין לבדוק אם יש לו סיכויי הגנה טובים, כאשר סיכויי הגנה יכולים להתווסף ולחזק את הטעם המיוצג אך הם אינם יכולים להוות שיקול יחידי לקבלת הארכת המועד בהעדר הצגת טעם מיוחד.

המערערת הכשילה את עצמה כאשר לא טרחה כלל לציין טעם כלשהו, אלא הבקשה נותרה "עירומה", ללא כל טעם כלל ועיקר.

גם בערעור ביקשתי מהמבקשת להפנות את בית המשפט לטיעונים בהם הוא ציין את הנימוקים להארכת מועדים ואף רמזתי רמז עבה מאוד בהחלטתי מיום 15/8/12 בקובעי:
"החלטת כבוד הרשם מוראני החלטה ברורה ונהירה כי אין נימוקים לבקשה להארכת מועד ויש לבחון את הבקשה; והמבקש יעיין שנית בבקשה ויבהיר לאחר צירוף הבקשה באיזה סעיפים ציין את הנימוקים להארכת מועד ואם אין מוצע אולי להגיש בקשה חוזרת בפני כבוד הרשם נדים מוראני ובה יפורטו הנימוקים להארכת מועד."
למרות זאת שוב נשלחה הודעה בה חזרה על נימוקי ההגנה ללא כל קשר לרימזות ביחס להעדר הנמקה בכלל ביחס לסיבות והטמעים של אי הגשת התנגדות במועד.

שיקולים נוספים;

הפסיקה ראתה מקום להארכת מועד בנסיבות בהן סיכויי ההגנה הטובים הצטרפו לנסיבות נוספות כגון איחור מזערי בהגשת ההתנגדות וקיומו של שטר בסכום ניכר.

כך נקבע ב החלטתה של כב' הש' דורנר ברע"א 3588/00 אלפונסו מכלוף נ' אברהם סעדיה :

"ככלל, נסיבות אישיות דוגמת אלו שהציג המבקש אינן עולות כדי "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד על-פי תקנות סדרי-הדין. ואולם, בנסיבות המקרה שבפניי - שבהן מדובר בשיק שהוצא על סכום ניכר וכאשר המבקש טוען כי השיק זויף - האיזון בין זכויות הצדדים מחייב להאריך את המועד להגשת התנגדות לביצוע השיק, וזאת על-מנת לאפשר בירור לגוף העניין של זכויות הצדדים על-פיו.".

אך בפרשת מכלוף נגד סעדה הנ"ל הוצג טעם אשר אינו נחשב לטעם מיוחד – במקרנו ולמרות שנדרשה, המערערת לא טרחה לציין נימוק או טעם, אף סתמי, לאיחור. הדבר נותר עומד בחלל הריק. המערערת השאירה את בקשתה ללא כל טעם – לא רגיל ולא מיוחד ולא הביאה טעם או סיבה לאיחור.

זיוף ואיחור קל:-

הטענה שבפי המערערת היא טענת זיוף, טענת הגנה רצינית וראויה לבירור.

אני מפנה לדברי כב' השופט ב. ארבל בע"ש (עפולה) 109/02, מטביוב נועם נ' פיין גולדה זהבה :

"נכון אמנם כי בקשתה של המבקשת הוגשה באיחור ניכר. אין ספק כי על פי פסיקתו של בית המשפט העליון אין לראות בתקוותה של המשיבה כי נכדה יסדיר את העניין משום טעם מיוחד... מאידך, הרי בשלב זה, בו טרם נשמעו הוכחות, גילתה המבקשת, לכאורה, טענת הגנה טובה כנגד הבקשה לביצוע שטר, שכן לו תתקבל טענתה כי השיק נגנב ממנה ואינו חתום על ידה, הרי אין לו למערער עילת תביעה כנגדה. על כן, מניעת יומה של המשיבה בבית המשפט, יש בה כדי להטיל עליה חיובים, שאינה חבה בהם מן הצד המהותי, וכתוצאה מכך יוצא, כי הדין המהותי עלול ליסוג בפני הדין הפרוצדורלי". 19. על יסוד כל האמור לעיל סבורים אנו כי גם במקרה שבפנינו, ולמרות האיחור בהגשת ההתנגדות, ראוי הוא".

ועא (ת"א) 1169/08 אומץ פיתוח בע"מ נ' אמפא קפיטל ליס בע"מ (2008) :

"הלכה היא כי בבוא בית משפט קמא לדון בבקשה להארכת מועד הקבוע בחוק, עליו לבחון, בין יתר השיקולים, מהן הסיבות שהובילו לאיחור, נימוקי האיחור, וכן עליו לבחון במסגרת זו, את נימוקי ההגנה שמעלה המבקש בהתנגדותו, והאם יש להגנתו סיכוי, ולו לכאורי משכך, בחינת סיכויי הגנתה של המערערת בהחלטה, נדרשה על מנת לענות על השאלה, האם בשל שיקול של סיכוי ההגנה, יש מקום להאריך את המועד להגשת ההתנגדות. ודוק, בבחינת סיכויי הגנה על-ידי בית משפט קמא, לצורך הדיון בבקשה להארכת מועד, אין בה כדי להוות דיון בהתנגדות לגופה."
ראו גם עא (חי') 4516/07 מחאמיד מוחמד נ' אמטל שירותי מטען בינלאומיים בע"מ (2008) .
זאת ועוד, האיחור הוא קל.

שני נימוקים אלו, איחור קל ובנוסף טענת הגנה ראויה בדמות טענת זיוף , מלמדים כי יש לשקול שיקולים נוספים ובתנאים מסויימים אף להביא להארכת מועד גם בתנאי הפקדה.

טעות המבקשת העוברת כחוט השני בין הבקשות והערעור שאינה טורחת ולציין טעם או סיבה לאיחור , בבקשתה היא מתעלמת מכך ואף מתעלמת מהחלטות המורות לה לתקן את בקשתה ובכך לאפשר לה לתקן את מחדלה.

מכאן נובע הצורך בלערוך איזון בו בית המשפט יהיה מוכן לאפשר את הארכת המועד ואת קבלת ההתנגדות, אך לא ניתן לעשות זאת תוך פגיעה חמורה בסדרי הדין וזכויות המשיבים; המבקשת במקרנו לא עומדת בתנאי הסף של דיון בבקשה להארכת מועד והוא לציין טעם "מיוחד" ובמקרנו אף טעם "רגיל" .

האיזון הראוי:-

נוכח העובדה,כי המערערת לא הציגה נימוקים כלל לסיבת האיחור בהגשת הבקשה (לא מיוחדים ולא רגילים), ראיתי לנכון לקבוע כי האיזון הראוי והנכון בעיניי הינו קבלת הבקשה חלקית, תחת לדחות את בקשתה, ולהורות לה להפקיד סך של 20,000 ₪ בתיק.

הנסכום יופקד תוך 21 ימים מהיום בתא"מ 12989-08-11.

היה ויופקד הסכום, המועד יוארך ותינתן לה רשות להתגונן.

היה ולא ההערעור ידחה והליכי ההוצאה לפועל יימשכו כסדרם.

אין צו להוצאות.

לשלוח לצדדים.
ניתנה היום, י' ניסן תשע"ב, 02 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

5 מתוך 5