הדפסה

ע"ע 50347-11-10 חיימוביץ נ' שירותי בריאות כללית ואח'

בית הדין הארצי לעבודה

ע"ע 50347-11-10 חיימוביץ נ' שירותי בריאות כללית ואח'

המערער
ישראל חיימוביץ
-

המשיבות
1. שירותי בריאות כללית

2. מדינת ישראל- משרד הביטחון

בפני השופט עמירם רבינוביץ, השופט שמואל צור, השופטת עפרה ורבנר
נציג העובדים מר שלום חבשוש, נציג המעבידים מר דורון טמיר

המערער בעצמו
בשם המשיבה 1: עו"ד אריאל מייטליס
בשם המשיבה 2: עו"ד סימה קרמר

פסק דין

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופטת דלית גילה; חב"ר 6655-05-10) בו נדחתה על הסף, בגין היעדר עילה, תביעה שהגיש המערער נגד שירותי בריאות כללית ונגד מדינת ישראל - משרד הביטחון, למימון אשפוזו בבית החולים "אלישע".
2. המערער הינו נכה צה"ל, ובשנת 2008 הוא אושפז בבית החולים רמב"ם ועבר ניתוח לכריתה חלקית של הלבלב והוצאת הטחול. לאחר האשפוז בבית החולים רמב"ם הועבר המערער לצורכי שיקום לבית החולים "אלישע" בחיפה, שם היה מאושפז 62 ימים.
3. מסתבר כי בקשר לאשפוזו של המערער בבית החולים "אלישע", ניתן על ידי משרד הביטחון כתב התחייבות לכיסוי 14 ימי האשפוז הראשונים בלבד.
4. בקשר לתשלום עבור יתרת ימי האשפוז הגיש בית החולים "אלישע" תביעה נגד המערער וניתן נגדו פסק דין, המחייבו לשלם לבית החולים "אלישע" סך של 46,896 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית (פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, תא"מ 13151-11-08 אלישע בע"מ נ' ישראל חיימוביץ).
5. בבית הדין האזורי בחיפה הגיש המערער תביעה נגד שירותי בריאות כללית (להלן -המשיבה) ונגד משרד הביטחון להחזר הוצאות האשפוז, בהן חויב המערער בקשר לאשפוזו בבית החולים אלישע, וזאת בעקבות פסק הדין של בית משפט השלום.
בקשר לכך הגישה המשיבה בקשה לדחות את התביעה על הסף מחוסר עילה. בית הדין האזורי קיבל את הבקשה ודחה התביעה על הסף.
6. בערעור שבפנינו חוזר המערער על השתלשלות העניינים וטוען כי יש לחייב את המשיבים בתשלום הוצאות אשפוזו בבית החולים אלישע.
7. לאחר שנתנו דעתנו לטעוני הצדדים, מוצאים אנו כי צדק בית הדין האזורי בפסיקתו, וכי דין ערעורו של המערער להידחות, לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991.
8. על פני הדברים אין סמכות עניינית לבית הדין לעבודה לדון ולחייב את מדינת ישראל - משרד הביטחון בקשר לתביעות שעניינן נכי צה"ל.
בקשר לכך לא למותר לציין, כי כפי שפסק בית משפט השלום, התחייבותו של משרד הביטחון הייתה לכיסוי 14 ימי אשפוז בלבד, והתחייבות זו ניתנה לפנים משורת הדין, מן הטעם שאין קשר בין הנכות שבגינה מוכר המערער כנכה צה"ל לבין המחלה בגינה אושפז ונותח ב-2008.
9. אשר לתביעה כנגד המשיבה, אף כאן דין תביעת המערער להידחות על הסף, מן הטעם שהוא מעולם לא פנה לקופה לצורך אישור אשפוזו בבית החולים "אלישע", שהינו בית חולים פרטי.
כעולה מטיעוני המשיבה, כלל לא הוכר, גם לא בדיעבד, הצורך של המערער להתאשפז בבית החולים אלישע לצורכי שיקום, והמערער לא ניסה לבקש מהמשיבה קבלת שירותים רפואיים שאינם כרוכים באשפוז.
כעולה מפסק דינו של בית משפט השלום בתביעת בית החולים "אלישע" נגד המערער, הוא היה מודע לכך, ששהותו בבית החולים אלישע כרוכה בעלויות נוספות, ואף נאמר לו במהלך תקופת שהותו בבית החולים כי ההתחייבות של משרד הביטחון הינה ל-14 ימים בלבד, ועליו לשאת בחוב האשפוז מעבר לכך (עמ' 24 לפסק דינו של בית משפט השלום). עוד עולה מפסק דינו של בית משפט השלום כי הוכח, שבמהלך כל תקופת האשפוז היה המערער עצמאי וקיבל אישור לצאת מבית החולים כמעט על בסיס יומיומי, ועל כך פסק בית משפט השלום כי "מכאן שברור כי לנתבע היה נוח מאוד להישאר בבית החולים על אף שלא היה צורך בכך". דברים אלה מדברים בעד עצמם, ואין צורך להוסיף עליהם.
יצוין, כי לפני מתן פסק הדין בערעור זה, פנה בית הדין למשיבה, שירותי בריאות כללית, שתבחן האם תהיה מוכנה לשלם למערער, ולו לפנים משורת הדין, את עלות הסכומים שהייתה המשיבה נושאת בהן, אילו אושפז המערער באותה תקופה בבית חולים של המשיבה.
המשיבה סירבה לבקשה מהטעמים המנויים בסעיף 9 לפסק דין זה.
עוד ציינה המשיבה כי רק לאחרונה פסק בית המשפט העליון כי במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד-1994, לא זכאי מבוטח לתשלומים הנובעים מהימנעות מהזדקקות לשירותי קופת חולים הכלולים בסל הבריאות, בזו הלשון ע"א 8447/06 קופת חולים מאוחדת נ' איתמר היימן ואח' (טרם פורסם) ניתן ביום 22.5.2011, סעיף 49 לפסק הדין.
:
"מנגנון ביטוח הבריאות הממלכתי מניח, אפוא, ביסודו, כי היקפם של שירותי הבריאות שיסופקו על ידי קופות החולים לחולים השונים ייגזר מן הנסיבות האינדיבידואליות המשתנות. על כן, כאשר חולה מסוים אינו נזקק לשירותים שונים הכלולים בסל הבריאות, מטעמים כאלה ואחרים – שלא מחמת התנהלות לקויה של קופת החולים – לא מוסיפה לעמוד כלפיו חובה ערטילאית של קופת החולים, שיש מקום לתרגם את הקטנתה למונחים כספיים. עצם התייתרות הצורך בשירות בריאות מסוים אינו מוליד זכות לחולה, או למי שאחראי לבריאותו, להשלמת תשלום בשיעור יתרת שוויו של שירות הבריאות הממלכתי המלא שנחסך.
לאור האמור, הערעור נדחה ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ח' תמוז תשע"א ( 10 ביולי 2011 ), בהעדר הצדדים וישלח אליהם .

עמירם רבינוביץ,
שופט, אב"ד

שמואל צור,
שופט

עפרה ורבנר,
שופטת

נציג העובדים, מר שלום חבשוש

נציג המעבידים, מר דורון טמיר

3 מתוך 4