הדפסה

ע"א 7156/15 יוסף אבוטבול נ. דוד גוהרי

החלטה בתיק ע"א 7156/15 בבית המשפט העליון

ע"א 7156/15

לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן

המבקש:
יוסף אבוטבול

נ ג ד

המשיב:
דוד גוהרי

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת ג' לוין) בת"א 46142-09-12 מיום 2.8.2015

בשם המבקש:
עו"ד שלמה ממן

החלטה

1. בין המבקש לבין המשיב נכרת ביום 11.4.2006 חוזה שעניינו מכר זכויות המשיב בחנות בבאר שבע (להלן: החנות וההסכם). כעולה מההסכם, בתמורה לזכויות המשיב בחנות התחייב המבקש לשלם סכום של 25,000 דולר. נקבע כי סכום של 5,000 דולר יועבר במעמד חתימת ההסכם; וכי יתרת הסכום תועבר לאחר מכן. עוד הוסכם כי עם השלמת התשלום ימסור המשיב למבקש את החזקה הבלעדית בנכס; וכי לא יאוחר מיום 1.10.2006 – ובלבד שהמבקש מילא אחר כל התחייבויותיו – יגרום המשיב לרישום הזכויות בחנות על שם המבקש. בין הצדדים אין מחלוקת כי המבקש שילם למשיב סכום של 5,000 דולר במועד החתימה על ההסכם; כי החזקה בחנות הועברה למבקש זמן קצר לאחר חתימת ההסכם והוא מחזיק בה עד היום; וכי העברת רישום הזכויות בחנות טרם בוצעה.

2. ביום 2.8.2015 קיבל בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת ג' לוין) באופן חלקי את תביעת המשיב לביטול ההסכם, לאחר שנקבע כי המבקש הפר את ההסכם הפרה יסודית בכך ששילם למשיב 23,000 דולר בלבד מתוך 25,000 דולר כאמור בהסכם. בית המשפט דחה את טענת המבקש שלפיה הוא שילם את הסכום במלואו, שכן – כקביעת בית המשפט – טענה זו לא נתמכה במסמכים והועלתה במועד מאוחר. בית המשפט הוסיף והורה למבקש לשלם למשיב פיצוי מוסכם בסך 5,000 דולר בתוספת ריבית והצמדה.

3. המבקש ערער על פסק הדין. בתמצית, טענת המבקש היא כי הוא פרע את מלוא חובו למשיב. לדבריו, בית המשפט המחוזי לא נתן משקל לכך שגרסת המשיב אשר להיקף החוב במחלוקת לא הייתה עקבית והתפתחה לאורך ההליך. נוסף לכך נטען כי בית המשפט שגה כשלא ייחס משקל לכך שהמשיב הגיש את התביעה לביטול ההסכם בחלוף כמעט 6 שנים מהמועד האחרון לביצוע ההסכם. המבקש אף הגיש בקשה לצירוף ראיה חדשה – קבלה בחתימת המשיב – המוכיחה לשיטתו את תשלום 2,000 הדולר שבמחלוקת. ביום 3.5.2016 קיים השופט י' עמית דיון מקדמי בערעור, שבגדרו הוצע לצדדים להגיע לפשרה. ביום 14.9.2016 הודיעו הצדדים לבית המשפט על כישלון המשא ומתן ביניהם, ובהמשך לכך, ביום 5.10.2016, הגיש המבקש בקשה שהוכתרה "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע הליכי הוצל"פ" – היא הבקשה שלפניי. אומר מיד כי עקב תקלה מזכירותית הבקשה האמורה, כמו גם בקשה למתן החלטה מיום 27.11.2016, הובאו לעיוני לראשונה אמש, ביום 27.11.2016 – ויש להצר על כך. לטענת המבקש, המשיב פתח נגדו בהליכי הוצאה לפועל למימוש פסק הדין מבלי שהמתין להכרעה בערעור, והדבר עולה כדי חוסר תום לב מצדו. המבקש הוסיף כי הוא אב ל-7, מפרנס יחיד המשתכר שכר מינימום.

4. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה מצאתי לדחותה באשר אין היא עומדת באמת המידה הנוהגת לעיכוב ביצוע (ע"א 8771/15 עזרן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 10 (24.1.2016) (להלן: עניין עזרן)). מבלי להידרש לסיכויי הערעור, לא מצאתי כי מאזן הנוחות מטה את הכף לטובת עיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל, כבקשת המבקש. זאת שכן, כידוע, פסיקתו של בית משפט זה עמדה על כך שאין בעצם חשיפתו של חייב להליכי הוצאה לפועל כדי ליצור מצב בלתי הפיך, שכן גם לאחר מכן יוכל המבקש לקבל את הסעד המבוקש על ידו ככל שערעורו אכן יתקבל (עניין עזרן, פסקה 11). טענות המבקש הנוגעות למאזן הנוחות נטענו בעלמא, ולא הוצגה תשתית עובדתית מספקת לתמיכה בהן. המבקש אף לא טען כי לא יוכל להיפרע מהמשיב ככל שערעורו אכן יתקבל בסופו של יום. מובן שאין בכך כדי לגרוע מן האפשרות העומדת למבקש לנקוט הליכים מתאימים בהוצאה לפועל אשר לתשלום חובו, לרבות חקירת יכולת (השוו ע"א 6972/13 סושינסקי נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 4 (11.11.2013)).

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏כ"ז בחשון התשע"ז (‏28.11.2016).

ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15071560_M14.doc דצ
מרכז מידע, טל' 077-XXXX333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il