הדפסה

ע"א 6750/10 טרפלקס פל- ים בע"מ נ. פלסאון בע"מ

פסק-דין בתיק ע"א 6750/10

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 6750/10

לפני:
כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור

כבוד השופט ח' מלצר

כבוד השופט י' דנציגר

המערערות:
1. טרפלקס פל-ים בע"מ

2. UNIDELTA S.P.A

נ ג ד

המשיבה:
פלסאון בע"מ

ערעור על פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' רונן) מתאריך 25.05.2010 ב-ת"א 1795/06

בשם המערערות:
עו"ד דויד בלום

בשם המשיבה:
עו"ד דניאל פריימן; עו"ד אילן קליינמן

פסק-דין

השופט ח' מלצר:

1. לפנינו ערעור על פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ר' רונן) ב-ת"א 1795/06 (להלן גם: פסק הדין), בגדרו נקבע כי אחד מבין מוצריה של המערערת 2, אשר יובא ושווק בישראל על-ידי המערערת 1 (להלן: מוצר יונידלתא), יש בו הפרה של פטנטים הרשומים בישראל על שם המשיבה (להלן: המשיבה, או פלסאון).

אפרט להלן את הנתונים הרלבנטיים להכרעה בעניין.

העובדות הנדרשות להכרעה

2. פלסאון הינה חברה המאוגדת בישראל, אשר עוסקת, בין היתר, בייצור ושיווק של מָחבַּרים לצינורות. על שמה של החברה רשומים מספר פטנטים בישראל ובמדינות אחרות בעולם, ביניהם שני פטנטים ישראלים, שהם מושאי הערעור שבפנינו: פטנט ישראלי מס' 125899 מתאריך 24.08.1998 (להלן: הפטנט הראשון), ו-פטנט ישראלי מס' 127327 מתאריך 30.11.1998, אשר מהווה "פטנט מוסף" לפטנט הראשון (להלן: הפטנט השני).

3. שני הפטנטים הנ"ל עוסקים במָחבַּרי צינורות, בדגש על צינורות בעלי קטרים גדולים. בפטנט השני מתוארות דרכים אפשריות נוספות למימוש הנכלל בפטנט הראשון, ואולם נוכח המשותף בין הפטנטים הנ"ל לענייננו – יכונו להלן שני הפטנטים יחדיו: הפטנט של פלסאון, אלא אם כן הקשר הדברים יצריך התייחסות פרטנית.

על פי האמור בבקשות הפטנטים הנ"ל – האמצאה שבמרכז הפטנט של פלסאון הינה מחבר המאפשר התגברות על החסרונות שמהם סבלו מחברים לצינורות בעלי קטרים גדולים, אשר היו נפוצים במועד הגשתה של הבקשה לפטנט. חסרונות אלה כללו: צורך בהפעלת כוח רב בדחיפת הצינור דרך טבעת האטימה לשם השגת אטימה סופית וכן צורך בהתאמתו של כל מחבר לצינור בקוטר מסוים ומדויק, באופן שמנע שימוש באותו מחבר לצינורות נוספים, בעלי קטרים שונים. כמו כן נכתב בבקשה לפטנט של פלסאון כי למחבר המתואר בפירוט האמצאה מספר יתרונות משמעותיים ביחס למוצרים שהיו קיימים בשוק באותה עת, ביניהם: הרכבה נוחה של המחבר, וזאת עקב כוח התנגדות מועט הנדרש במהלך החדרתו של הצינור למחבר.

4. בתאריך 27.06.2006 הגישה פלסאון לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו הנכבד, תביעה לקבלת צו מניעה קבוע כנגד המערערות וכן פיצויים מהן בעילות של: הפרת פטנט ו"גניבת עין". בכתב התביעה טענה פלסאון כי בחודש דצמבר 2005 נודע לה שהמערערת 1 שיווקה בישראל מחברי צינורות שיוצרו על-ידי המערערת 2 (מוצר יונידלתא), ושהיה בהם, לגישתה של פלסאון, חיקוי מפר של הפטנטים הנ"ל שבבעלותה, במשמעות סעיף 49 לחוק הפטנטים התשכ"ז-1967 (להלן: חוק הפטנטים). כן טענה פלסאון כי עיצובו של מוצר יונידלתא דומה לעיצובם של המחברים שהיא מייצרת, ושיווקו עולה כדי "גניבת עין", במשמעות מונח זה בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק עוולות מסחריות).

5. בית המשפט המחוזי הנכבד קיבל (בפסק דין חלקי שדן בשאלת האחריות) את התביעה להפרת הפטנט בהתבסס על סעיף 49 לחוק הפטנטים, בקובעו כי על אף שלא היתה "הפרה מילולית" של הפטנט (קרי: ניצול אמצאתה של פלסאון בדרך המוגדרת בתביעות שהוגדרו במסמכי הפטנט שבבעלותה) – מוצר יונידלתא מהווה הפרה של עיקר הפטנט של פלסאון, וזאת מאחר שמוצר יונידלתא: "פועל פעולה הזהה במהותה לזו של האמצאה, ובאותן דרכים שבהן פועל הפטנט". על כן אסר בית המשפט קמא הנכבד על המערערות: לייצר, לשווק, להפיץ, לייבא, לפרסם, או להציע למכירה, מחברים שיש בהם הפרה של הפטנט של פלסאון. כן נאסר על המערערות: "לייצר, לייבא, לשווק או למכור בעצמן או באמצעות אחרים מטעמן, מחברים המהווים חיקוי של מחברי [המשיבה]", זאת, כנראה, בהתבסס על העוולה של גניבת עין. כן הוציא בית המשפט צו המורה למערערות להמציא למשיבה דו"ח מאומת על ידי רואה חשבון על כל המכירות שהן ביצעו עד למועד עריכת הדו"ח לשם הערכת הפיצויים בגין ההפרות הנטענות. בנוסף בית המשפט קמא חייב את המערערות בהוצאות המשיבה וכן בשכר טרחת עורכי דינה של פלסאון בסכום כולל של 60,000 ש"ח + מע"מ.

להשלמת התמונה אציין כי בית המשפט המחוזי הורה על עיכוב ביצוע פסק-דינו החלקי, למעט בנוגע לחיוב המערערות בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורכי דינה של המשיבה.

על פסק דין זה נסוב הערעור שבפנינו.

הפטנט של פלסאון

6. לצורכי בהירות, טרם שאפנה להצגת טענות הצדדים ולדיון בגוף הערעור, אסביר בקצרה על האמצאה שבמסגרת הפטנט של פלסאון, כפי שזו מוגדרת בחלק התביעות שבתוך מסמכי הבקשה.

כידוע, חלק התביעות בבקשת פטנט כלשהי, אשר בו מגדיר מבקש הפטנט את תחום ההגנה המונופוליסטית שברצונו לפרוס על אמצאתו, מורכב מתביעות בלתי תלויות, אשר מגדירות את האמצאה ודרכי פעולתה, ומתביעות תלויות, המתבססות על התביעות הבלתי תלויות, ומוסיפות דרכים אפשריות נוספות למימוש האמור בהן (ראו: דניאל פריימן פטנטים, בעמ' 96 (1979) (להלן: פריימן); עמיר פרידמן פטנטים: דין, פסיקה ומשפט משווה, בעמ' 216-214 (2001) (להלן: פרידמן)). בענייננו, המשיבה טוענת כי מחבר יונידלתא מהווה הפרה של תביעות 1 ו-3 שבפטנט הראשון, ותביעות 3 ו-4 שבפטנט השני. מבין תביעות אלה, תביעה 1 שבפטנט הראשון הינה תביעה בלתי תלויה (להלן: תביעה 1), והיתר (תביעה 3 בפטנט הראשון ותביעות 3 ו-4 בפטנט השני) הן תביעות תלויות, אשר במסגרתן מתוארות דרכים אפשריות נוספות למימוש האמצאה, המוגדרת בצורה רחבה בתביעה 1.

לצורך הכרעה בעניין שבפנינו, אין צורך לדון בפירוט בתביעות התלויות, אלא ניתן להסתפק באמור בתביעה 1. מפאת חשיבות הדברים אביא להלן את נוסח התביעה האמורה, כפי שהוא מופיע במסמכי הפטנט:

"1. A pipe coupling comprising:
a body member formed with a bore for receiving one end of a pipe to be coupled, an internal annular shoulder to enclose the pipe when received in the bore, and threads for threadedly receiving a securing nut;
a sealing ring receivable within said bore and engageable with said annular shoulder for producing a sealing action with respect to the pipe when received in the bore;
a compression sleeve also receivable within said bore and engageable with said sealing ring for compressing said sealing ring against said annular shoulder of the body member;
a radially-deformable gripping ring having an end face at one end abuttable against said compression sleeve, and also having an inner surface producing a gripping action with respect to the pipe when the gripping ring is radially deformed;
and a securing nut having threads mating with the threads on the body member and engageable with said gripping ring to move the gripping ring axially and to effect said sealing action via the compression sleeve and the sealing ring, and also to compress the gripping ring radially to effect said gripping action of the pipe received in said bore;
characterized in that said pipe coupling further comprises an axially-extending limit element extending axially between said end face of the gripping ring and said body member effective to cause the nut, when tightened:
(a) in an initial stage, to move the gripping ring and the compression sleeve, and to start compressing the sealing ring, until said limit element engages said body member and prevents further axial movement of the gripping ring; and
(b) in a final stage, to radially deform the gripping ring to produce said gripping action, and then to further compressing said sealing ring against said internal annular shoulder of the body member to produce said sealing action".

בתמצית ניתן לומר כי בתביעה הנ"ל מתואר מחבר הכולל 5 רכיבים:

גוף המחבר ("body member"), טבעת אטימה ("sealing ring"), שרוול לחיצה ("compression sleeve"), טבעת חביקה ("gripping ring") ואום הצמדה ("securing nut"). כמו כן נכתב בתביעה האמורה כי המחבר מתאפיין ("characterized") בכך שהוא כולל גם אלמנט הגבלה ("limiting element"), המשתרע באופן צירי מטבעת החביקה לגוף המחבר (כמעין רגליות). בהמשך התביעה מתוארים שלבי הקיבוע והאטימה ותפקידו של אלמנט ההגבלה, ככל שחלה התקדמות בהידוקו של אום ההצמדה, וזאת בשלבים כמפורט להלן:

בשלב הראשון גורם הידוקו של אום ההצמדה לתזוזה צירית של טבעת החביקה ושרוול הלחיצה, ובכך מתחילה הלחיצה של טבעת האטימה. שלב זה מסתיים כאשר אלמנט ההגבלה נפגש עם גוף המחבר, דבר אשר מונע את המשך התנועה הצירית של טבעת החביקה.

בשלב השני, המשך הידוקו של אום ההצמדה מוביל להתכווצות רדיאלית של טבעת החביקה עד שמתקיימת פעולת החביקה, ובנוסף הדבר מוביל להמשך הלחיצה של טבעת האטימה כנגד הכתף הפנימית של גוף המחבר, עד שמושגת אטימה מוחלטת.

לצורכי המחשה, להלן שרטוט האמצאה של פלסאון, שהוגש במסגרת מסמכי הפירוט בפטנט:

לאחר שהוסברה, בתמציתיות, האמצאה נושא הפטנט של פלסאון, אשר עומדת בבסיס הערעור שבפנינו, אפנה לטענות הצדדים שהועלו בפני בית משפט זה.

עיקר טענות המערערות

7. במסגרת הערעור שבפנינו הועלו שלוש טענות מרכזיות בנוגע לעילת הפרת הפטנט, אשר, לשיטת המערערות, יש בהן כדי להצדיק את קבלת הערעור, תוך דחיית תביעתה של המשיבה. אפרט את עיקרן להלן:

(א) בית המשפט המחוזי שגה בקובעו כי המערערות הפרו את "עיקר האמצאה", שהוא נושא הפטנט של פלסאון. בהקשר זה טוענות המערערות, בין היתר, כי בית המשפט המחוזי כלל לא קבע מהו "עיקר האמצאה" בפטנט של פלסאון. לגישתן, בית המשפט המחוזי הסתמך בהכרעתו על מטרת האמצאה, כפי שזו הוגדרה על-ידי היועץ המדעי שמונה על ידי בית המשפט (להלן: היועץ המדעי), שתכליתה: "קיבוע ואטימה" – וזאת על אף שמטרה זו איננה מעידה על עיקר האמצאה. יתר על כן, לגישת המערערות, ככל שבית המשפט המחוזי מצא ב"קיבוע ואטימה" את "עיקר האמצאה" בפטנט של פלסאון – היה עליו להורות על ביטולו וזאת מפאת היעדר חידוש בו, שכן תוצאה זו הושגה כבר בעבר על-ידי מחברים שהיו קיימים בשוק קודם להגשת בקשת הפטנט של פלסאון.

(ב) בית המשפט המחוזי לא ייחס את הנפקות הנדרשת לפטנט הנושן של חברת "פלסים מפעלי פלסטיקה טכנית לחקלאות, תעשיה ובנין בע"מ", שהיה בתוקף בין השנים: 1994-1984 (להלן: פטנט פלסים), אשר הוצג על-ידי המערערות במהלך התביעה. המערערות מטעימות כי הצגתו של פטנט פלסים לא נועדה להביא בהכרח לביטולם של הפטנטים של פלסאון מחמת חוסר חידוש, כפי שסבר, בשוגג לגישתן, בית המשפט קמא – אלא לצורך הוכחת קיומו של ידע קודם בתחום, בעיקר בנוגע ל"אלמנט ההגבלה" המצוי (גם) בפטנט של פלסאון. לגישת המערערות, ידע קודם זה מצביע על הכשלים בעמדתו של המומחה מטעם המשיבה שטען כי עיקר האמצאה בפטנטים של פלסאון הינו אלמנט ההגבלה, ובו בזמן נראה שעיקר האמצאה בפטנט של פלסאון נעוץ בשילוב שבין אותו אלמנט הגבלה לבין טבעת אטימה רחבה וגמישה וביתרונות שמושגים באמצעות השילוב האמור.

(ג) למערערות השגות ביחס לכשירותו של היועץ המדעי, שמונה על ידי בית המשפט המחוזי מכוח סעיף 189 לחוק הפטנטים, ולמשקל היתר שניתן, לטענתן, לעדותו ולחוות-דעתו. במישור זה גורסות המערערות עוד כי חוות הדעת האמורה הוגשה על-ידי היועץ המדעי במפתיע, בתום סיכומי טענות הצדדים (וממילא – לאחר עדותו), מבלי שניתנה להן הזדמנות להעמידה במבחן החקירה הנגדית.

8. המערערות טוענות בנוסף כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר העניק למשיבה סעד של צו מניעה, על יסוד העילה של "גניבת עין", וזאת מבלי שדן, או הכריע בשאלת התקיימות יסודותיה של עילה זו במסגרת פסק הדין מושא הערעור. נוכח זאת, המערערות הביעו נכונות לכך כי התיק יוחזר לבית המשפט קמא לצורך הכרעה בתביעה, ככל שהיא נוגעת לעוולה של "גניבת עין".

עיקר טענות המשיבה

9. המשיבה טוענת כי יש לאמץ את פסק-דינו של בית המשפט המחוזי שקיבל את התביעה. בהתייחס לטענותיהן של המערערות, שהוצגו לעיל – מגיבה המשיבה כדלקמן:

(א) אין זה מחובתו של בית משפט הדן בתביעת פטנט להגדיר מפורשות מהו "עיקר האמצאה" נושא הפטנט שבגין הפרתו הנטענת הוגשה התביעה, אלא די בכך שיאבחן בין אלמנטים מהותיים, או חיוניים באמצאה לבין אלמנטים שאינם כאלה, וייקבע לאור זאת אם התקיימה הפרה של הפטנט, אם לאו – כפי שעשה בית המשפט המחוזי בפסק-דינו, מושא הערעור.

(ב) אין לייחס נפקות ממשית לפטנט פלסים, אשר הוצג על ידי המערערות במהלך חקירת המומחה מטעם המשיבה (ולא צורף לתצהירי העדות הראשית, או לחוות הדעת של המומחה מטעמה). כמו כן, טוענת המשיבה כי נוכח הקושי באיתורו של פטנט פלסים – קושי שבו הודה אף בא-כוחן של המערערות – אין לומר כי הוא מהווה "פרסום פומבי" קודם, שיש בו כדי להעיד על היעדר חדשנות, בהתאם לסעיף 4 לחוק הפטנטים. לגופו של עניין, המשיבה סומכת את ידיה על קביעתו של בית המשפט קמא בהקשר זה, לפיה אין לראות בפטנט פלסים כמעיד על היעדר חדשנות אמצאתית בפטנט של פלסאון: "...שכן לא הוכח כי במהות הדברים, פטנט פלסים איפשר הוצאה לפועל של האמצאה שבפטנט התובעת [המשיבה כאן – ח"מ]".

(ג) באשר למשקל שניתן לעמדת היועץ המדעי, המשיבה טוענת כי בית המשפט המחוזי לא הסתמך באופן "עיוור" על חוות דעתו של היועץ המדעי, אלא הבחין בין שאלות שבעובדה, אשר דורשות מומחיות, לבין שאלות משפטיות, ונעזר ביועץ המדעי רק בנוגע לסוגיות הדורשות מומחיות עובדתית. עוד טוענת המשיבה כי גם כאשר בית המשפט קמא נעזר ביועץ המדעי, היה זה לאחר חקירה דקדקנית שלו, תוך ירידה לפרטים הקטנים ביותר.

10. באשר לעילה של "גניבת עין" – המשיבה טוענת כי בין השנים 2007-2000 שווקו בארץ ובחו"ל למעלה מ-10 מיליון יחידות של מחברי פלסאון – דבר המעיד על המוניטין שרכש המוצר. עוד מדגישה המשיבה כי מעיון בלתי-אמצעי בשני המחברים, ניכר דמיון חזותי ביניהם, וכי מעדויות שהובאו בפני בית המשפט קמא עולה כי במצבים מסוימים הוצעו מחברי המערערות למכירה, לצד אלו של המשיבה, באופן העלול להטעות צרכנים.

דיון והכרעה

11. לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בחומר הרב שהובא לפנינו, לרבות מָחבַּר הצינורות של פלסאון ומוצר יונידלתא, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להתקבל, בכפוף לאמור בפיסקה 49 שלהלן, וכך אמליץ לחברתי ולחברי שנעשה. ביחס לעילת הפרת הפטנט, אציין כבר בשלב זה כי דעתי היא שבקשת הפטנט של פלסאון אושרה לנוכח השכלול המקורי שהציגה במחברי צינורות בעלי קטרים גדולים, עליו אעמוד להלן. עם זאת, על אף שאכן קיים דמיון בין מוצר יונידלתא לבין האמצאה של פלסאון – הוא איננו נוגע לשכלול האמור. שכלול זה נעדר ממוצר יונידלתא, ולכן המוצר האחרון מהווה מוצר נחות ביחס למחבר שבבסיס הפטנט של פלסאון, שהרי הוא עושה שימוש רק בידע שהיה במסגרת נחלת הכלל במועד הגשת בקשת הפטנט של פלסאון.

לנוכח האמור לעיל – אינני סבור כי יש במוצר יונידלתא הפרה של הפטנט של פלסאון. מאידך גיסא – עוולת גניבת העין, שלא נותחה בפסק הדין, טעונה עדיין בירור שטרם הושלם, ולכן יש להחזיר מכלול זה לבית המשפט המחוזי הנכבד.

להלן אפרט את נימוקיי למסקנות האמורות.

הפרת פטנט

12. סעיף 49 לחוק הפטנטים אוסר על שני סוגים של הפרות פטנט, וכך הוא מורה:

"49. (א) בעל פטנט זכאי למנוע כל אדם זולתו מנצל בלי רשותו או שלא כדין את האמצאה שניתן עליה הפטנט, בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך דומה לכך שיש בה, לנוכח המוגדר באותן התביעות, עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט (להלן – הפרה)".

בסעיף זה מוענקת, איפוא, לבעל הפטנט הגנה מונופוליסטית מפני ניצול ללא רשות, או שלא כדין של אמצאתו: "בדרך המוגדרת בתביעות" (מקובל לכנות הפרה מסוג זה כהפרה מילולית של הפטנט), או "בדרך דומה לכך שיש בה... עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט" (נהוג לכנות הפרה שכזו כהפרה של עיקר האמצאה).

13. בית המשפט המחוזי הנכבד קבע, כאמור, כי לא מתקיימת במקרה דנן הפרה מילולית של הפטנט של פלסאון, וזאת לנוכח היעדר זהות מוחלטת בין פעולתו של המחבר של המערערות, לבין המוגדר בתביעות הפטנט של פלסאון. במסגרת הערעור שלפנינו הצדדים לא חלקו על קביעה זו, כך שלב המחלוקת בערעור נוגע לשאלת הפרת עיקר האמצאה, שהוא נושא הפטנט של פלסאון. בהפרה מסוג זה אדון מיד.

14. בשונה מהפרה מילולית, בה על בעל הפטנט להוכיח כי המוצר המתחרה פועל באופן זהה למוגדר בתביעות המנויות בכתב הפירוט של הפטנט, נטילת עיקרה של האמצאה, שהוא נושא הפטנט, תיתכן בדרכים שונות ומגוונות. נדירים הם יחסית המצבים שבהם תבוצע הפרה מילולית של הפטנט, קרי: בדיוק בדרך המתוארת במסמך התביעות של הפטנט, ולרוב יבצע המפר, לכאורה, שינוי ברכיב מסוים במוצר, על מנת להראות כי קיים שוני בין המוצר בגינו הוא נתבע לבין האמצאה המוגנת במסגרת הפטנט (ראו: ע"א 345/87 Hughes Aircraft Company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 45, 71 (1990) (להלן: הלכת Hughes)). כדי להתמודד עם סיטואציות מעין אלה שתוארו לעיל, מורה סעיף 49 לחוק הפטנטים כי תיתכן הפרה של פטנט, אף בהיעדר זהות מוחלטת בין המוצר המפר לכאורה, לבין האמצאה שבמסגרת הפטנט, וזאת כאשר הדמיון ביניהם נוגע לעיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט. כפועל יוצא מכך פותחו בפסיקה העוסקת בדיני הפטנטים דוקטרינת האקוויוולנטיים ודוקטרינת הווריאנטים. על פי דוקטרינות אלו, תיתכן הפרה של הפטנט גם כאשר מתבצעים: שינוי, החלפה או השמטה של חלקים לא מהותיים של האמצאה, תוך כדי ניצול האמצאה בדרך של נטילת חלקים מהותיים בה (ראו: ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, מח (5) 661, 687 (1994) (להלן: עניין צוק אור); הלכת Hughes, בעמ' 74-71). וכיצד יוכל בית המשפט לקבוע אם הדמיון הקיים בין המוצר המתחרה לבין האמצאה המוגנת במסגרת הפטנט עולה כדי הפרה של הפטנט? – לשם כך נדרש, איפוא, בית המשפט לזהות ולהגדיר מהו "עיקר האמצאה", אשר זוכה להגנה מונופוליסטית במסגרת הפטנט.

15. גישה זו, הדורשת קביעה מפורשת של בית המשפט הדן בתביעה שעניינה בהפרת פטנט, בשאלה מהו "עיקר האמצאה", שהוא נושא הפטנט – עולה באופן ברור מלשון סעיף 49 לחוק הפטנטים. מלשון הסעיף מתבקש כי לא די בכך שקיים דמיון בין המוצר, או התהליך המתחרה, לבין האמצאה, כדי שבית המשפט יקבע שמדובר בהפרה של הפטנט, אלא נדרש גם שהדמיון האמור ייגע בעיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט. לכן מובן כי בהיעדר הגדרה פוזיטיבית ביחס ל"עיקר האמצאה" – לא ניתן לקבוע כי הדמיון בין המוצרים (או בדרך פעולתם), כשלעצמו, עולה כדי הפרה של הפטנט.

16. הצורך בהגדרה מפורשת של עיקר האמצאה לצורך קביעת היקף ההגנה המונופוליסטית המוענקת לבעל הפטנט איננו בגדר חידוש בתחום דיני הפטנטים. כך, למשל, נפסק בקנדה לגבי הוראה דומה לזו שלנו:

"While it is in practice difficult to divorce the initial task of claims construction from the specific issues of infringement raised in any particular case, it is critical that the essential features, or 'pith and marrow', of the claim be determined without reference to the specific variant in the allegedly infringing process (Camco at paragraph 49; Dableh v. Ontario Hydro, [1996] 3 F.C. 751 (C.A.) at pages 773-774). Consideration of the allegedly infringing variant will only take place once the essential scope of the patent has been determined".
(Apotex Inc. v. Janssen Pharmaceutica Inc., 13 C.P.R. (4th) 410, 425 (2001)).

ניתן למצוא דוגמאות לקביעה פוזיטיבית של "עיקר האמצאה" גם בפסיקותיו של בית משפט זה. ראו, למשל: ע"א 804/89‏ לנפלסט (1971) בע"מ‎ ‎נ' ברקמן, פ''ד מו(2) 295, 301 (1992) (להלן: עניין לנפלסט), שבו הכריע הנשיא מ' שמגר כך: "מן האמור בתביעות ובתיאור עולה, כי עיקרו של הפטנט דנן בתהליך ייצור המפורט בו ואשר לפיו מיוצר מוצר (האקרן) אשר לו תכונות חדשות ומפתיעות, היינו היותו בר-כתיבה באמצעות גיר ובר-הקרנה כאחד" (ההדגשה שלי – ח"מ).

כעת אפנה לפרט את העקרונות המנחים להכרעה בשאלה כיצד יקבע בית המשפט מהו עיקר האמצאה, שהוא נושא הפטנט.

קביעת עיקר האמצאה

17. לפי הסיפא של סעיף 49 לחוק הפטנטים, נקודת המוצא בבחינת עיקר האמצאה היא התביעות אשר נכללות במסמכי הפטנט. בתביעות אלה מגדיר מבקש הפטנט את היקף ההגנה שברצונו לפרוס על האמצאה.

יחד עם זאת, מכיוון שלמבקש הפטנט יש אינטרס לנסח את התביעות באופן רחב ככל שניתן, וזאת כדי לנסות לזכות בהגנה מונופוליסטית רחבה, אשר תימנע כניסתם של מתחרים לתחום – האמור בתביעות איננו בגדר "סוף פסוק" בבחינת שאלת היקף ההגנה שמקנה הפטנט לבעליו (וכפועל יוצא מכך בבחינת השאלה איזו "הסגת גבול" תעלה כדי הפרה של הפטנט). כדי למנוע פריסת הגנה מונופוליסטית רחבה יתר על המידה, אשר עלולה לפגוע באיזון שבין שני האינטרסים הציבוריים המונחים בבסיס דיני הפטנטים: עידוד התפתחות טכנולוגית מחד גיסא, והבטחת פעילות כלכלית חופשית מאידך גיסא – הותוו בפסיקה מספר עקרונות מנחים בקביעת היקף ההגנה המונופוליסטית במסגרת הפטנט. ב-ע"א 2626/11 חסין אש תעשיות בע"מ נ' קוניאל אנטוניו (ישראל) בע"מ (11.4.2013) (להלן: עניין חסין אש) עמד חברי, השופט ס' ג'ובראן (ולחוות דעתו הצטרפו: חברתי, המשנָה לנשיא מ' נאור, וחברי השופט נ' סולברג), על עקרונות אלה, וכך הוא כתב שם (פיסקאות 38-36 לחוות דעתו):

"ראשית, לא יכולה תביעה בפטנט להעניק הגנה מונופוליסטית רחבה מהאמצאה עצמה. קרי, על התביעות להיות קונקרטיות, ומותאמות למוצר או לתהליך הייחודי המוגן בפטנט.
...
שנית, על פי סעיף 13 לחוק הפטנטים, כאשר המחלוקת המשפטית נוגעת למונופול או להיקפו – היקף ההגנה על האמצאה ייקבע בהתאם לתביעות המגדירות אותה, כאשר כתב הפירוט כמשמעותו בסעיף 12 לחוק הפטנטים, ישמש ככלי עזר פרשני להבנת מהותן של התביעות...
...
העיקרון השלישי קובע כי לא תינתן הגנה מונופוליסטית לרכיבים באמצאה שאינם עומדים בתנאי הקבוע בסעיף 3 לחוק הפטנטים, קרי, שאינם חדשניים, מועילים, ניתנים לשימוש תעשייתי ושיש בהם התקדמות טכנולוגית".
(ההדגשות שלי – ח"מ).

מכאן נובע, לפיכך, כי קביעת "עיקר האמצאה", שהוא נושא הפטנט – תיעשה, אמנם, לנוכח האמור בכתב התביעות, אולם זה יפורש (ובמידת הצורך – יצומצם) לאור כתב הפירוט, ובשים לב לתנאים הקבועים בסעיף 3 לחוק הפטנטים. בתוך-כך, תיבחן, בין היתר, שאלת חדשנותה של האמצאה ביחס לידע הפומבי הקיים (ראו: סעיף 4 לחוק הפטנטים, שכותרתו: "אמצאה חדשה – מהי?"). עוד עולה מכאן כי ההכרעה ביחס לשאלה מהו עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט, תעשה לנוכח תכונותיה הייחודיות של האמצאה, או התהליך הייחודי המוגן בפטנט, כאשר במישור זה ייבחנו, בין היתר: ההישגים והתוצאות שביקשה האמצאה להשיג, כפי שהם נלמדים מכתב הפירוט של הפטנט (השוו: עניין צוק אור, בעמ' 678).

זאת ועוד – העקרון השלישי שהוצג לעיל בעניין חסין אש דורש חידוד כאשר עסקינן בפטנט קומבינציה, כפי שמתעורר בענייננו נוכח הגדרתו של הפטנט של פלסאון על-ידי בית המשפט קמא כפטנט מסוג זה. לכך אפנה עתה.

18. פטנט קומבינציה מוגדר כפטנט הכולל אמצאה חדשה ומתקדמת, תוך שילובם של מספר רכיבים שכבר "נתפרסמו בפומבי" (כלשון סעיף 4 לחוק הפטנטים; עיינו: פרידמן, בעמ' 120-117). בפטנט מסוג זה לא מוענקת הגנה לכל רכיב מרכיבי האמצאה בנפרד, אלא לשילוב של אותם רכיבים. בהקשר זה נקבע בהלכת Hughes כך:

"המייחד את הפטנט לקומבינציה הוא, כי ההגנה מוענקת עבור שילובם של שני רכיבים או יותר, כאשר בעצם השילוב מתקבלת אמצאה כשירת פטנט. מאחר שהאמצאה נבחנת כשילוב, אין מניעה, כי רכיביה השונים יהיו ידועים כשלעצמם, או נעדרי צעד המצאתי בעומדם לבדם".
(שם, בעמ' 87)

לפיכך, כאשר מדובר בפטנט קומבינציה, ההגנה המונופוליסטית תינתן כאשר השילוב בין רכיבי האמצאה (קרי: הקומבינציה) הוא שיעמוד בדרישות הקבועות בסעיף 3 לחוק הפטנטים.

סיכום ביניים – הפרה בדרך של נטילת עיקר האמצאה

19. ניתן לסכם את האמור לעיל ולומר כי בשונה מהפרה מילולית, שבה יש לבחון אך ורק את הדמיון שבין המוצר, או התהליך המתחרה, לבין המוגדר בתביעות במסגרת הפטנט (כאשר רק דמיון העולה כדי זהות מוחלטת ייחשב כהפרה מילולית) – הרי שלצורך קביעה בדבר קיומה של הפרה בדרך שיש בה פגיעה בעיקר האמצאה, נושא הפטנט, נדרש בית המשפט להכריע בשאלה אם יש במוצר המתחרה את עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט. לשם כך, על בית המשפט להכריע בסוגיה במהלך משולב:

בשלב הראשון, על בית המשפט לדון בשאלה: מהו עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט, אשר לפיה ייקבע היקף ההגנה המונופוליסטית המוקנה לבעל הפטנט. הכרעה בסוגיה זו תעשה באמצאות פרשנות של תביעות הפטנט, תוך שימוש בכתב פירוט הפטנט ככלי עזר במלאכת הפרשנות. היקף ההגנה איננו יכול לעלות ברוחבו על האמצאה עצמה, כפי שזו מתוארת במסמכי הפירוט של הפטנט, ואיננו יכול להביא למצב בו תוענק הגנה על רכיבים באמצאה (או השילוב ביניהם כאשר מדובר בפטנט קומבינציה), שאינם עונים על דרישות סעיף 3 לחוק הפטנטים – משמע שאינם: חדשניים, מועילים, ניתנים לשימוש תעשייתי ובעלי התקדמות טכנולוגית. קביעת עיקר האמצאה נושא הפטנט באמצאות העקרונות שתוארו לעיל מאפשרת פריסת הגנה המאזנת בין שני האינטרסים אשר עומדים במרכז דיני הפטנטים:
מחד גיסא, מוענקת לבעל הפטנט הגנה מונופוליסטית, על-ידי שימוש בתביעות ובכתב הפירוט שנוסחו על-ידו, באופן המעודד מחקר והתפתחות טכנולוגית.
מאידך גיסא, נשמר האינטרס החברתי לחופש העיסוק וחופש התחרות בכך שההגנה המונופוליסטית רובצת על חלקים הכשירים לרישום כפטנט ואשר נמצאים בגדר האמצאה המתוארת בכתב הפירוט של הפטנט בלבד.
(עיינו: פרידמן, בעמ' 34-32).

בשלב השני, על בית המשפט לבחון אם המוצר המתחרה אכן עושה שימוש ב"עיקר האמצאה" שהוא נושא הפטנט. לשם כך, על בית המשפט לבחון, בין היתר: "אם המוצר המתחרה פועל פעולה הזהה במהותה לזו של האמצאה, ובאותן דרכים שבהם פועל הפטנט, ואם הוא משיג אותה תוצאה שמשיג הפטנט" (ראו: דברי הנשיא מ' שמגר בעניין צוק אור, בעמ' 678).

אעבור עתה ליישום הדברים על נסיבות המקרה שלפנינו.

מן הכלל אל הפרט

20. במוקד הערעור שבפנינו עומדת טענת המערערות כי בית המשפט המחוזי הנכבד שגה בהחלטתו לפיה התקיימה הפרה של "עיקר האמצאה", שהוא נושא הפטנט של פלסאון, וזאת מכיוון שלא הכריע כלל בשאלה מהו אותו "עיקר האמצאה". לדעתי יש ממש בטענת המערערות בעניין זה, ולהלן אבהיר הדברים.

21. הנמקתה של הקביעה לפיה מוצר יונידלתא מפר את הפטנט של פלסאון, התנתבה בפסק דינו של בית המשפט קמא הנכבד כך:

"...השאלה מהו "עיקר האמצאה" היא שאלה הכרוכה במומחיות – הן ביחס לידע שהיה קיים ערב האמצאה, והן ביחס לחידוש האמצאתי בפטנט. מר כצמן הוא כאמור מומחה שמונה על ידי בית המשפט, ושהוכיח את עצמו כמומחה אובייקטיבי וידען. מסקנתו של מר כצמן, אם מלבישים אותה ב'לבוש משפטי' מביאה למסקנה כי השינויים הקיימים במוצר יונידלתא, אינם משפיעים על מהות האמצאה. כעולה מדבריו, וכפי שנפסק בפס"ד צוק אור, מוצר יונידלתא 'פועל פעולה הזהה במהותה לזו של האמצאה, ובאותן דרכים שבהן פועל הפטנט'. במקרה כזה יש לקבוע לכן כי מוצר יונידלתא מפר את הפטנט".
(ההדגשות במקור – ח"מ).

מדברים אלו עולה כי הגם שבית המשפט המחוזי הנכבד היה ער לצורך בהכרעה בשאלה מהו "עיקר האמצאה", שהוא נושא הפטנט של פלסאון, הרי שבפועל הוא לא הכריע בה באופן מפורש, אלא הסתפק בקביעה כי "מוצר יונידלתא פועל פעולה הזהה במהותה לזו של האמצאה, ובאותן דרכים שבהן פועל הפטנט". קביעה זו איננה נותנת את המשקל הראוי להמשך דבריו של הנשיא מ' שמגר בעניין צוק אור, לפיהם שאלת קביעת עיקר האמצאה צריכה להיחתך, בין היתר, גם לנוכח השאלה אם המוצר המתחרה "משיג אותה תוצאה שמשיג הפטנט" (ההדגשה שלי – ח"מ), והרי במקרה שלפנינו יש, כמובהר בפיסקה 11 שלעיל ובפיסקאות 25 ו-46 שלהלן, שוני בתוצאות. יתרה מכך, קביעתו של בית המשפט קמא הנכבד שלפיה: "השינויים הקיימים במוצר יונידלתא, אינם משפיעים על מהות האמצאה", לוקה, בכל הכבוד, בכשל לוגי. קביעה זו מניחה כי הדמיון בין המוצרים ודרך פעולתם – די בו כדי להוכיח את דבר קיומה של ההפרה. אלא שכפי שהובהר לעיל, כאשר נשללה האפשרות של הפרה מילולית – מוצר או הליך של מתחרה יראו כמפרים את הפטנט רק במידה שהדמיון בין המוצר המתחרה לבין האמצאה שבמרכז הפטנט נוגע לעיקרה של האמצאה שהוא נושא הפטנט. בהיעדר הגדרה של עיקר האמצאה שבמרכז הפטנט, לא ניתן כלל לקבוע אם הדמיון הקיים בין מוצר יונידלתא, לבין הפטנט של פלסאון, אכן עולה כדי הפרה במשמעות הסיפא של סעיף 49 לחוק הפטנטים.

22. בהיעדר קביעה מפורשת של בית המשפט קמא הנכבד בסוגיה זו, אדרש, איפוא, להלן לשאלה מהו "עיקר האמצאה", שהוא נושא הפטנט של פלסאון. יוער כי בעניין פרשנות הפטנט וקביעת עיקר האמצאה – אין הערכאה הדיונית נהנית מיתרון על פני ערכאות הערעור ומשכך אינני רואה מניעה כי אנו נכריע בסוגיה זו, על יסוד החומר הרב המונח בפנינו, ואולם עד שאגיע לשם מתחייבת הערה נוספת – באשר לתפקידו של היועץ המדעי בהקשר זה.

היועץ המדעי

23. ב"כ הצדדים טענו, זה בכה וזה בכה, ביחס לעמדתו של היועץ המדעי שמונה באשר לעיקר האמצאה, נושא הפטנט של פלסאון וכן בדבר כשירותו והמשקל שניתן על-ידי הערכאה הדיונית לחוות-דעתו.

לכן מתבקשת כאן הבהרה בעניין זה, ובכך אדון מיד בסמוך.

24. תובענות בדיני פטנטים מחייבות את בית המשפט לעסוק לעיתים בנושאים הדורשים מומחיות טכנית רבה. לשם כך מורה סעיף 189 לחוק הפטנטים כי בית המשפט רשאי למנות יועץ מדעי מטעמו "אשר יסייע לו בגביית הראיות וייעץ לו, אך לא יטול חלק במתן פסק הדין". אין משמעות הסעיף כי תפקידו של היועץ מוגבל לגביית ראיות בלבד, אלא בית המשפט רשאי להיעזר בו גם בשאלות מהותיות, ואף להסתמך על חוות הדעת של היועץ המדעי בהחלטתו (ראו: רע"א 4943/05 קמטק בע"מ נ' אורבוטק בע"מ (30.5.2005); פרידמן, בעמ' 812-807). יחד עם זאת, ככל שבית המשפט מעוניין להיעזר בחוות-דעתו של היועץ המדעי לצורך שאלת "עיקר האמצאה", מובן כי עליו לנקוט במשנה זהירות מכיוון ששאלה זו דורשת פרשנות של מסמכי הפטנט והכרה של הידע הקודם בתחום (עובדתית ומשפטית). במשפט האנגלי נקבע כי במקרים שבהם נעשה שימוש ביועץ מדעי – אין בית המשפט מחויב בהכרח לאמץ את חוות דעתו. וכך נכתב בספרו של Terrel בעניין זה: "It is the duty of the court to look at the expert's report and obtain from it ... whatever help it can, but the court is not bound to accept the report" (ראו: Simon Thorley et. al, Terrel on the Law of Patents 545-46 (16th ed., 2006) (להלן: Terrel); ראו גם: Non-Drip Measure Co. Ltd. v. Strangers Ltd. 59 R.P.C. 1, 24 (1942)).

25. בעניין שבפנינו, התרשמתי מפסק-דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד, כמו גם מהפרוטוקולים של הדיונים שהתקיימו בפניו, כי היועץ המדעי היה בעל כשירות מקצועית מספקת לצורכי התובענה. עם זאת, היועץ המדעי לא הגדיר (ובשום שלב הוא לא התבקש על ידי בית המשפט המחוזי לעשות כן) – מהו "עיקר האמצאה" שבפטנט של פלסאון. קביעותיו של היועץ המדעי היו עובדתיות בעיקרן ונגעו להשוואה בין מוצר יונידלתא לזה של פלסאון, תוך הבהרה של נקודות הדמיון והשוני בין השניים.

מחוות-דעתו של היועץ המדעי שהוגשה על-ידו בתום שלב הסיכומים, ומדברים שאמר במהלך הדיונים בפני בית המשפט קמא (ראו עמ' 176-175 לפרוטוקול הדיון בפני בית המשפט המחוזי מתאריך 20.05.2010 – מש/9), עולה כי הדמיון בין מוצר יונידלתא לבין האמצאה של פלסאון בא לידי ביטוי בשני מישורים: מטרתם של השניים היא "קיבוע ואטימה", וכי שניהם פועלים בשיטה המורכבת משני שלבים לצורך השגת מטרה זו. באשר להבדלים – היועץ המדעי הסביר כי מוצר יונידלתא, בשונה מהאמצאה של פלסאון, איננו מאפשר הרכבה ופירוק קלים, וכי הוא כולל טבעת אטימה שצורתה שונה מזו של פלסאון (כפי שיפורט להלן). מבחינה עובדתית, השוואה זו מקובלת עלי ואף איעזר בה בהמשך דברי. יחד עם זאת, כפי שיובהר בפירוט להלן, קיימת בענייננו נפקות משמעותית לידע שהיה קיים במועד בקשת רישום הפטנט של פלסאון, לצורך הכרעה בשאלת "עיקר האמצאה" שהוא נושא פטנט זה.

26. היועץ המדעי הצהיר כי הוא איננו מכיר את הידע שהיה קיים בתחום בזמן בקשת הפטנט של פלסאון, ואת פטנט פלסים בפרט (ראו דבריו בעמ' 176-175 לפרוטוקול הדיון בפני בית המשפט המחוזי מתאריך 20.05.2010 – מש/9), ועל כן שימוש בעמדתו של היועץ המדעי יכולה היתה להיעשות רק לאחר בחינה ממצה של הידע הקודם בתחום. כפי שיובהר בהמשך דברי, ההחמצה של בית המשפט קמא הנכבד לא נבעה מאימוץ חוות-דעתו של היועץ המדעי מבחינה עובדתית (באשר לדמיון ולהבדלים בין מוצר יונידלתא לבין האמצאה של פלסאון), אלא בגיבושן של המסקנות המשפטיות בהתאם לחוות-דעת זו (קביעה כי הדמיון בין מוצר יונידלתא לאמצאה של פלסאון עולה לכדי הפרה של "עיקר האמצאה", שהוא נושא הפטנט של פלסאון).

27. נוכח האמור לעיל – אינני חולק מבחינה עובדתית על ההשוואה שבוצעה על ידי היועץ המדעי, ואף אעשה בה שימוש בהמשך דברי, אך הסתמכות זו תעשה לאור הידע שהיה קיים בתחום – במועד הגשת בקשת הפטנט של פלסאון וההשלכות המשפטיות של הדברים. בשלב זה ברצוני להתייחס לשתי נקודות הדמיון העולות מההשוואה שערך היועץ המדעי:

ראשית, בנוגע למטרה המשותפת של מוצר יונידלתא והאמצאה של פלסאון – "'קיבוע ואטימה", יש לציין כי מטרה זו הוגדרה באופן רחב, אשר חורגת מגדר החידוש שבאמצאה של פלסאון, שכן זו היא מטרתם של כל מחברי הצינורות שהיו קיימים בשוק גם במועד הגשת בקשת הפטנט של פלסאון, ולפיכך אין לומר כי אותה מטרה נכללת בגדר היקף ההגנה המונופוליסטית במסגרת הפטנט. נוכח האמור, ברי כי אין לראות במטרה זו, כפי שהוגדרה על ידי היועץ המדעי, את עיקר האמצאה בפטנט של פלסאון, ובוודאי שאין לומר כי מוצר יונידלתא מפר את עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט של פלסאון על בסיס העובדה שהוא משיג מטרה זו. משל למה הדבר דומה? להגדרת המטרה של אמצאת השעון הדיגיטאלי כ-"הצגת השעה", והענקה של הגנה במסגרת דיני הפטנטים על בסיס הגדרה זו. אמנם ההגדרה הנ"ל נכונה לשעונים דיגיטליים, אך בה בעת היא מתאימה באותה מידה גם לשעונים האנלוגיים (שקדמו לשעונים הדיגיטליים). מובן כי דיני הפטנטים אינם מאפשרים פריסת הגנה מונופוליסטית בהתאם להגדרה הנ"ל, אחרת יראו שעונים אנלוגיים כמפרים את הפטנט של אמצאת השעון הדיגיטלי, ככל שפטנט שכזה הוא בר-רישום.

שנית, בנוגע לדמיון בדרך הפעולה של המחברים באמצעות שיטת שני השלבים, אציין כי היועץ המדעי לא פירט מהם רכיבי הפטנט המאפשרים השגתה של דרך הפעולה האמורה, ואולם מתביעה 1, שהובאה במלואה בפיסקה 6 שלעיל, ניתן ללמוד כי דרך פעולה זו מושגת באמצעות השימוש ב"אלמנט ההגבלה". מכאן, שלגישתו של היועץ המדעי, יש לומר כי הדמיון באופן הפעולה (בשני שלבים) של מוצר יונידלתא ושל פטנט של פלסאון נובע מהשימוש שנעשה ברכיב אלמנט ההגבלה בשניהם, ואולם בכך לא די (על חשיבותו של אלמנט ההגבלה לענייננו אעמוד בפירוט בהמשך).

הנה כי כן, לאחר שניתחתי את מעמדו של היועץ המדעי ואת עמדתו בהקשרים שלנו – אפנה כעת להבהרת לב המחלוקת בין הצדדים בשאלת ההפרה של "עיקר האמצאה", שהוא נושא הפטנט של פלסאון.

לב המחלוקת בין הצדדים

28. ניתן לתמצת את לב המחלוקת בין הצדדים בענייננו בסוגית ההפרה על דרך של נטילת "עיקר האמצאה" כך: המערערות גורסות כי "עיקר האמצאה" בפטנט של פלסאון הוא השילוב שבין אלמנט ההגבלה לטבעת האטימה. לשיטתן, טבעת האטימה הנכללת בגדר עיקר האמצאה בפטנט פלסאון הינה בעלת תכונות המאפשרות את השגת היתרונות המתוארים בכתב הפירוט של הפטנט, דהיינו: החדרה פשוטה של הצינור למקומו, ללא צורך לפרק את המחבר, ואפשרות החדרה של צינורות בקטרים שונים. לגישתן של המערערות, מכיוון שמוצר יונידלתא איננו מאפשר השגה של היתרונות האמורים – אין הוא עושה שימוש ב"עיקר האמצאה", שהוא נושא הפטנט של פלסאון, ובכך נשללת האפשרות כי מדובר בהפרה של הפטנט.

פלסאון סוברת מנגד, כי "עיקר האמצאה" שבמרכז הפטנט שבבעלותה הוא אלמנט ההגבלה עצמו, אשר קיים גם במוצר יונידלתא, ולפיכך אכן מתקיימת הפרה של הפטנט. באשר לעמדת המערערות בנוגע לטבעת האטימה, המשיבה טוענת כי בפועל אין הבדל בין טבעת האטימה המוגנת על ידי הפטנט לבין טבעת האטימה שבה נעשה שימוש במוצר יונידלתא. זאת מכיוון שבתביעות הפטנט, אשר בהן מוגדר היקף ההגנה המונופוליסטית על האמצאה – לא הוגבלה צורתה של טבעת זו. לפיכך, לשיטתה של המשיבה, אף אם ייקבע כי עיקר האמצאה נושא הפטנט של פלסאון הוא השילוב שבין אלמנט ההגבלה לבין טבעת האטימה, מוצר יונידלתא עושה שימוש בעיקר האמצאה ולפיכך מהווה הפרה של הפטנט של פלסאון לפי סעיף 49 לחוק הפטנטים.

29. עתה, לאחר שהובהרו עמדות הצדדים בנושא, אפנה לבחינת "עיקר האמצאה" נוכח האמור במסמכי הפטנט של פלסאון ובהתאם לעקרונות שהובאו בפיסקה 19 שלעיל. ככל שיתבהר בתום הבחינה כי "עיקר האמצאה" בפטנט של פלסאון הינו אלמנט ההגבלה, כפי שטוענת המשיבה, לא יהיה מנוס מלקבוע כי אכן מתקיימת הפרה במקרה דנן, וזאת מכיוון שאין בין הצדדים מחלוקת כי אלמנט זה מצוי גם במוצר יונידלתא. ואולם, אם ייקבע, בתום הבחינה כאמור, כי עיקר האמצאה בפטנט של פלסאון הוא בשילוב שבין רכיבי הפטנט, וטבעת האטימה בכלל זה, כפי שטוענות המערערות – יהיה עלינו להכריע, בנוסף, גם בשאלה מהם המבנה והתכונות של אותה טבעת אטימה המייחדים את האמצאה של פלסאון, אשר מאפשרים למחבר הצינורות להגשים את ההישגים והתוצאות הנטענים במסגרת הפטנט. ככל שייקבע בתום הבחינה כאמור כי טבעת האטימה, אשר נעשה בה שימוש במסגרת מוצר יונידלתא איננה מקיימת את התכונות, אשר מייחדות את האמצאה של פלסאון ומאפשרות לה להשיג את היתרונות המוגנים באמצעות הפטנט, כי אז המסקנה המתבקשת הינה שמוצר יונידלתא איננו מפר את הפטנט של פלסאון. ואולם, ככל שהתשובה לשאלה שהוצגה לעיל תהיה בחיוב – לא יהיה מנוס מלקבוע כי מדובר בהפרה על דרך של נטילת עיקר האמצאה, שהוא נושא הפטנט של פלסאון.

עיקר האמצאה בפטנט של פלסאון

30. כפי שציינתי לעיל, לצורך קביעת עיקר האמצאה יש לבצע פרשנות של התביעות המגדירות את האמצאה שבמרכז הפטנט של פלסאון, תוך הסתייעות ביתר מסמכי הפטנטים שלה הנ"ל, ככל שיידרש. עיקר האמצאה עשוי להיות רכיב מסוים, או שילובם של מספר רכיבים מוכרים, כאשר מדובר בפטנט קומבינציה. בענייננו, הערכאה הדיונית קבעה, כאמור, כי מדובר בפטנט מסוג זה, והצדדים אינם חולקים על מסקנה זו בטענותיהם.

31. לצורך פרשנות התביעות, יש לחזור ולעיין בתביעה 1, שהובאה במלואה בפיסקה 6 שלעיל, שהיא התביעה הבלתי תלויה מתוך הפטנט של פלסאון אשר רלבנטית לענייננו. כאמור, בתביעה זו מתוארים חלקי האמצאה שבמרכז הפטנט של פלסאון, ואופן פעולת האמצאה. לטענת המשיבה, המונח "characterized" בתביעה 1 מצביע על כך שמאותה נקודה מנויות התכונות המאפיינות של האמצאה. באופן דומה גרס המומחה מטעם המשיבה (בפיסקה 14 לחוות דעתו), כי תביעה 1 כוללת שני חלקים, כאשר השני מבין חלקים אלו הוא: "חלק מאפיין ('characterized') שבו מוגדרת התרומה ההמצאתית". לגישת המשיבה, מכיוון שלאחר המונח "characterized" מתואר אלמנט ההגבלה, יש להסיק כי זהו עיקר האמצאה נושא הפטנט של פלסאון, ועל כן היקף ההגנה המונופוליסטית משתרע על מחברים, אשר עושים שימוש באלמנט זה.

התשובה נעוצה איפוא במשמעות תביעה 1 ולפיכך אתרכז בנושא פרשנותה של התביעה האמורה ובתפקידו של אלמנט ההגבלה באמצאה מיד בסמוך.

אלמנט ההגבלה

32. אמנם, מקובלת עלי הפרשנות לפיה השימוש במונח: "characterized" נעשה לצורך הבחנה בין החלק המקדים (preamble) לבין החלק עליו מבקש בעל הפטנט להגן, ואולם, כפי שיוסבר להלן, אינני סבור כי במקרה דנן האפיון חל על אלמנט ההגבלה עצמו באופן בלעדי. אבהיר:

תביעה 1 כוללת חלק מקדים בו מפורטים כלל רכיבי האמצאה, למעט אלמנט ההגבלה, וחלק מאפיין, אשר מופיע לאחר המונח "characterized". אילו היה החלק המאפיין כולל תיאור של אלמנט ההגבלה בלבד, הייתי מוכן לקבל את פרשנותה של המשיבה כי זהו עיקר האמצאה. דא עקא, מכיוון שחלק זה כולל גם תיאור מפורט של שני שלבי פעולת המחבר, אשר מתאפשרים על ידי שימוש באלמנט ההגבלה וברכיבים נוספים של המחבר, ושבסופם מושגת האטימה (המוחלטת) המתבקשת – אינני סבור כי עיקר האמצאה מתמצה באלמנט ההגבלה בלבד, אלא שעיקרה של האמצאה, אשר זוכה להגנה המונופוליסטית במסגרת הפטנט, נעוץ בשילוב של אלמנט ההגבלה עם יתר רכיבי האמצאה, ובעיקר ביתרונות המושגים כתוצאה מהשילוב האמור.

ניתן למצוא חיזוק למסקנתי הנ"ל בסעיף 29 לאמנת הפטנטים האירופית (European Patent Convention – EPC), אשר מורה כך:

"Rule 29:
(1) The claims shall define the matter for which protection is sought in terms of the technical features of the invention. Wherever appropriate claims shall contain:

(a) a statement indicating the designation of the subject-matter of the invention and those technical features which are necessary for the definition of the claimed subject-matter but which, in combination, are part of the prior art;

(b) a characterising portion - preceded by the expression "characterised in that" or "characterised by" - stating the technical features which, in combination with the features stated in sub-paragraph (a), it is desired to protect".
(ההדגשה שלי – ח"מ).

בסעיף הנ"ל מתואר מבנה התביעות הראוי בפטנטים, ואת משמעותו של השימוש במונח "characterized" בתביעות אלה. לפי הסעיף האמור, תכלול התביעה חלק מאפיין, הנפתח במונח "characterized", ובו יצוינו החלקים אשר עליהם, בשילוב עם יתר רכיבי האמצאה, מעוניין מבקש הפטנט לפרוס את ההגנה המונופוליסטית במסגרת הפטנט. כך בענייננו מתבקשת הגנה על השילוב של אלמנט ההגבלה עם יתר רכיבי האמצאה, ולא על אלמנט ההגבלה בפני עצמו.

33. תוצאה זו, שלפיה אין באלמנט ההגבלה כשלעצמו משום "עיקר האמצאה" בפטנט של פלסאון, עולה אף בקנה אחד עם הגישה בה נוקטים בתי משפט בעולם בפרשנות פטנטים, המבכרת פרשנות המקיימת את הפטנט (אפילו בהגבלת פריסתו), על פני פרשנות, אשר עלולה להוביל לביטולו. כך, למשל, בפסק הדין בעניין Rhine v. Casio, Inc., 183 F.3d 1342, 1345 (Fed Cir. 1999) נקבע כי: "claims should be so construed, if possible, as to sustain their validity" (ראו גם: Phillips v. AWH Corp., 415 F.3d 1303, 1327 (Fed. Cir. 2005)). כפי שיובהר מיד, קבלת עמדתה של המשיבה, הגורסת כי עיקר האמצאה נושא הפטנט של פלסאון הוא אלמנט ההגבלה בלבד – עלולה דווקא להוביל לביטולו של הפטנט, מפאת היעדר החידוש שבאלמנט זה.

כאמור, עיקר האמצאה עליו חלה ההגנה המונופוליסטית במסגרת הפטנט איננו יכול להתפרס על רכיבים, או על שילובם של רכיבים (כאשר מדובר בפטנט קומבינציה), אשר אינם עומדים בדרישות סעיף 3 לחוק הפטנטים, קרי, שאינם: חדשניים, מועילים, ניתנים לשימוש תעשייתי ובעלי התקדמות טכנולוגית. לשון אחר: כדי שרכיב, או שילובם של רכיבים בפטנט ייחשב כעיקר האמצאה בו – עליהם לעמוד בדרישות הנ"ל.

בענייננו, מעלות המערערות טענה כי אלמנט ההגבלה המתואר בתביעה 1 שהובאה לעיל, איננו עומד בדרישת החדשנות, ולכן לא ייתכן כי זהו "עיקר האמצאה" בפטנט של פלסאון. לדעתי, יש ממש בטענה זו, ועל כך להלן.

34. יסוד החידוש מוגדר בסעיף 4 לחוק הפטנטים כדלקמן:

"4. אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה –
(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;
(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו".

עולה מן האמור, כי אמצאה לא תיחשב לחדשה אם היא נתפרסמה בפומבי באופן המתואר לעיל. בענייננו, כאמור, במהלך חקירתו הנגדית של המומחה מטעם המשיבה, הגיש בא-כוחן של המערערות את פטנט פלסים, אשר זכה לתוקף בשנת 1984 (ראו: נ/2). על אף הגשתו של מסמך זה במהלך שלב מתקדם במשפט, ולמרות התנגדות של בא-כוחה של המשיבה – בית המשפט המחוזי הנכבד איפשר את הגשת המסמך כראיה, ואף איפשר למומחה מטעם המשיבה לעדכן את חוות דעתו לנוכח המסמך החדש שהוצג (אפשרות אשר לא מומשה על-ידי המשיבה). עיון בפטנט פלסים והשוואת תוכן תביעותיו לתוכן התביעות בפטנט של פלסאון מובילים למסקנה כי "באלמנט ההגבלה" הכלול באמצאה של פלסאון – אין משום "חידוש", לעומת הידע הפומבי הקודם, כפי שהוא בא לידי ביטוי, למשל, בפטנט פלסים. כפועל יוצא מכך ובשים לב לגישה הפרשנית המעדיפה את קיומו של הפטנט על פני ביטולו – מתבקשת המסקנה כי "אלמנט ההגבלה" איננו עיקר האמצאה בפטנט של פלסאון.

35. נוכח חשיבות ההשוואה בין האמור בתביעות פטנט פלסים, לבין האמצאה נושא הפטנט של פלסאון, אביא את נוסח תביעה 1 לפטנט פלסים במלואו:

"1. A pipe coupling comprising a tubular housing having an axial bore adapted to receive a pipe end to be coupled and having an externally threaded housing portion and an inner housing abutment; a pipe gripping sleeve having formed therein a plurality of substantially equiangularly distributed, axially directed slits extending from a first end thereof to a region adjacent to but spaced from a second and opposite end thereof thereby defining an integrally formed, axially distortable, ring-like sleeve end portion, a first axial portion of said sleeve, through which said slits extend, tapering externally from a peripheral, outwardly directed flanged portion towards said first end and being formed with a plurality of inwardly directed, axially spaced apart serrations; a tubular collar having a first inner axial portion tapering from an inner collar abutment to a first end of said collar and a second inner axial threaded portion extending from said collar abutment to a second and opposite end of said collar; and a flexible sealing ring; the arrangment of said coupling being such that with said pipe end extending through said collar, sleeve, sealing ring and housing, said collar is screw fitted on said housing, said sleeve is located in said housing and said collar with said flanged portion located between said collar abutment and an adjacent end of said housing and said sealing ring is located between said sleeve ring and said housing abutment; screw tightening of said collar on said housing causes the respective tapering portions of the collar and sleeve to be mutually displaced with the gripping contraction of said sleeve about said pipe end and the axial compression of said sealing ring about said pipe end".

עינינו הרואות, כי על אף שקיימים הבדלים בשמות הרכיבים ובמונחים מסוימים – ניכר דמיון משמעותי בין התביעה הנ"ל לבין האמצאה שבמרכז הפטנט של פלסאון. כך, לדוגמא, ניתן לראות שבדומה לאמצאה של פלסאון, המחבר המתואר בתביעה 1 בפטנט פלסים כוללת: גוף ("tubular housing"), טבעת אטימה (flexible sealing ring""), שרוול חביקה ("pipe gripping sleeve") ואום הצמדה ("tubular collar"). כמו כן, נכתב בתביעה הנ"ל כי שרוול החביקה כולל רגליות ("flanged portion"), אשר יוצאות מטבעת החביקה (הדומות בתיאורן לאלמנט ההגבלה בפטנט של פלסאון).

לשם המחשה יוצג להלן שרטוט האמצאה של פלסים שהובא במסגרת מסמכי פירוט הפטנט שבבעלותה:

על פניו מהשוואה של תביעה 1 לפטנט פלסים (ושרטוט האמצאה מתוך מסמכי פטנט זה) – לפטנט של פלסאון, נראה כי יש דמיון מסוים בין הרגליות באמצאה של פלסים לבין אלמנט ההגבלה באמצאה של פלסאון. יתרה מכך, במהלך חקירתו הנגדית של המומחה מטעם המשיבה, התבקש היועץ המדעי לחוות את דעתו ביחס לרגליות שהוצגו על ידי המערערות על סמך שרטוט המחבר מתוך מסמכי הבקשה של פטנט פלסים. לאחר שניתח את השרטוט, היועץ המדעי הצהיר כי: "זה [אלמנט ההגבלה – ח"מ] שווה ערך לרגליות" (עמ' 56 לפרוטוקול מתאריך 3.11.2008). המשיבה לא העלתה לפנינו (או לפני בית המשפט קמא הנכבד) כל טענה, אשר יש בה כדי לסתור הצהרה זו. על שימוש בעמדת מומחים לצורך בחינת הזהות שבין הפטנט הנבחן לבין מסמך המהווה חלק מהידע הקודם בתחום, נכתב בספרו של Terrel כך:

"The decision as to the identity or otherwise of the process or apparatus disclosed by a prior document with that of the patent in suit is, however, one of fact, and where the identity is not obvious upon the face of the documents expert evidence is admissible to resolve the doubt…".
(שם, בעמ' 552).

הנה כי כן, באלמנט ההגבלה בפטנט של פלסאון, כשהוא לעצמו, אין חידוש והוא איננו יכול (כשלעצמו) להוות את "עיקר האמצאה" בפטנט פלסאון.

36. בהקשר אחרון זה אוסיף כי אין בידי לקבל את טענתה של המשיבה לפיה לא ניתן לראות בפטנט פלסים כחלק מהפרסומים "העומדים לרשות הציבור", במשמעות סעיף 4 לחוק הפטנטים, וזאת לנוכח הקושי בהשגתו, בו נתקלו המערערות. אבהיר טעמיי לקביעה זו להלן.

37. במסגרת דיני הפטנטים מוענקת הגנה מונופוליסטית לבעל פטנט בתמורה לתרומתו בהגדלת אוצר הידע הציבורי (ראו: פריימן, בעמ' 27). תנאי החדשנות המוגדר בסעיפים 3 ו-4 לחוק הפטנטים נועד למנוע הענקת הגנה כאמור על אמצאות, אשר כבר נמצאות בנחלת הכלל. בהתאם לרציונל זה נקבע כי אמצאה תיחשב לחדשה ככל שטרם הגשת הבקשה לפטנט – לא נתפרסמה האמצאה בפומבי על ידי תיאור, ניצול או הצגה באופן שמאפשר לבעל מקצוע לבצעה. בהיבט של פומביות הפרסום, אין להסתפק בהצבעה על קושי מסוים באיתורו של הפרסום הקודם, כדי לבסס טענת היעדר פומביות, אלא על הטוען כך להוכיח כי לא קיימת אפשרות ממשית לעיון במסמכים על ידי הציבור (עיינו: דברי השופט ז' צלטנר ב-ת"א (מחוזי ת"א) 1003/51 פרק דייויס אנד קומפני, מדטרויט, מדינת מישיגן בארצות הברית של אמריקה נ' ״אביק״ מעבדות הימיות בע״מ, פס"מ ה 348, 373 (1952)). באופן דומה ציינו המלומדים Bently & Sherman בספרם כי: "Material is factually available (and part of the state of the art) if it is open to or capable of being accessed by the public" (L. Bently & B. Sherman, Intellectual Property Law, 467 (3rd ed., 2009)) (להלן: בנטלי ושרמן). אין חולק כי פטנט פלסים מצוי במאגר רשם הפטנטים וקיימת אפשרות ממשית לעיין בו, ולפיכך אין בטענתה האמורה של המשיבה כדי לשנות מקביעתי הנ"ל.

38. נוכח האמור לעיל, מובן כי יש לבכר את הפרשנות שלפיה עיקר האמצאה נושא הפטנט של פלסאון נעוץ בשילוב של אלמנט ההגבלה עם יתר רכיבי האמצאה, על פני פרשנותה של המשיבה לפיה עיקר האמצאה הוא אלמנט ההגבלה עצמו, וזאת מכיוון שהפרשנות האחרונה עלולה להוביל לביטולו של הפטנט של פלסאון לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק הפטנטים.

39. כאן המקום להידרש לשאלה נוספת שלגביה התעוררה מחלוקת בין הצדדים, והיא: מהו השילוב המדויק, אשר מהווה את עיקר האמצאה בפטנט של פלסאון. המערערות טוענות כי עיקר האמצאה הוא בשילוב שבין אלמנט ההגבלה, לבין טבעת אטימה, אשר ניחנת בתכונות המאפשרות החדרה קלה של הצינור למקומו, מבלי לפרק את המחבר, ומסוגלת לאטום גם צינורות בקוטר שונה, כפי שמופיע בשרטוטי הפטנט של פלסאון וכעולה ממסמך הפירוט שמסגרת הפטנט. לגישתן של המערערות, מכיוון שאין בטבעת של מוצר יונידלתא את התכונות הנ"ל – לא ניתן לומר כי הוא מפר בדרך של "עיקר האמצאה" את הפטנט של פלסאון.

לעומתן המשיבה טוענת כי הצורה של טבעת האטימה המופיעה בשרטוט הפטנט של פלסאון ובמחבר המבוסס על אותו פטנט, מהווה דוגמא בלבד לטבעת האטימה המוגנת בתביעות הפטנט, אשר איננה מוגבלת לצורה המופיעה בשרטוט ולתכונות המפורטות בכתב הפירוט. בית המשפט המחוזי הנכבד קיבל את עמדתה של המשיבה בקובעו כי: "...צורת החתך של טבעת הגומי [טבעת האטימה – ח"מ] איננה חלק מהגדרות התביעה בפטנט".

לצורך הבהרה של עמדות הצדדים בעניין, אביא להלן השוואה של טבעת האטימה בה נעשה שימוש במוצר יונידלתא, לעומת טבעת האטימה המופיעה בשרטוט שבמסגרת כתב הפירוט של הפטנט של פלסאון ובמחבר המבוסס על פטנט זה, אשר הוצג בפנינו.

40. כבר בשלב זה יש לציין כי אינני יכול לקבל את טענתה של המשיבה לפיה ההגנה המונופוליסטית מכוח הפטנט חלה על עצם קיומה במחבר של כל טבעת אטימה העונה על התיאור המופיע בתביעות, כאשר תיאור זה איננו מוגבל לצורה או לתכונות מסוימים. הטעם לדבר הוא כי קיומה של טבעת אטימה לצד רכיבים נוספים במחבר, אשר שילובם יחדיו מאפשר חיבור ואטימה של צינורות – מצוי גם בפטנט פלסים, אשר מהווה בבחינת ידע קודם בתחום המחברים לצינורות בעלי קטרים גדולים. ככל שתתקבל, איפוא, טענת המשיבה כי ההגנה המונופוליסטית במסגרת הפטנט של פלסאון חלה על טבעת אטימה בכל צורה שהיא (אשר כוללת, כמובן, את זו שבה נעשה שימוש בפטנט פלסים) – לא יהיה מנוס מלקבוע (שוב) כי האמצאה שבמרכז הפטנט של פלסאון איננה "חדשה".

לאחר שנשללה עמדה של המשיבה בעניין זה, אבחן כעת מהו המבנה והתכונות של טבעת האטימה, אשר נכללים בגדר עיקר האמצאה, שהוא נושא הפטנט של פלסאון.

טבעת האטימה

41. בתביעה 1 לפטנט של פלסאון שהובאה בפיסקה 6 שלעיל, מוגדרת טבעת האטימה כטבעת, אשר מוכנסת ללוע גוף המחבר ונושקת לכתף הפנימית של גוף מחבר זה, לצורך הפקת פעולת האטימה ביחס לצינור כשהוא מוכנס ללוע גוף המחבר. בתיאור זה לא נכלל פירוט לגבי המבנה של טבעת האטימה (למעט הצורך שצורתה תתאים ללוע המחבר כמובן), או לגבי תכונותיה. אשר על כן, מלשון תביעה 1 ניתן ללמוד כי לא היה בכוונתה של המשיבה להגביל את היקף ההגנה למבנה, או לתכונות מסוימים של טבעת האטימה. חיזוק למסקנה זו מתקבל מתביעות 6 ו-7 לפטנט הראשון. תביעות אלה, אשר בהן מתוארת טבעת דמוית W, הינן תביעות תלויות ולכן מטרתן להוסיף אפשרויות למימוש האמור בתביעה הבלתי תלויה (תביעה 1) ולא לגרוע הימנה. מכאן עולה, לכאורה, כי ההגנה המונופוליסטית המוקנית לפלסאון מכוח הפטנט הרשום על שמה מתפרסת על כל טבעת אטימה – תהא צורתה אשר תהא – המהווה רכיב מרכיביו של מחבר שבו נעשה שימוש לצורך חיבורם של צינורות.

דא עקא, שעל אף שאיפותיה של המשיבה להגנה רחבה ככל האפשר בהקשר זה, אני סבור כי בכך חורגת ההגדרה בתביעה מן האמצאה עצמה, ותביעתה במישור זה מהווה "תביעה חומדת", בבחינת מרובה תפסת – לא תפסת. בסוג כזה של תביעות, בית המשפט נדרש לפנות לבחינת ההישגים והתוצאות שאליהם שאף הממציא להגיע באמצאתו, אשר מתוארים במסמכי הפירוט שבמסגרת הפטנט, כדי לצמצם את היקף ההגנה באופן חלקי (ולעיתים אף באופן מלא, אשר עלול להוביל אף לביטולו של הפטנט – עיינו: פרידמן, בעמ' 218-217; ראו גם דברי הנשיא מ' שמגר בעניין צוק אור, שהובאו בפיסקה 17 שלעיל). דברים אלה נכונים ביתר שאת כאשר הרחבת היקף ההגנה על-ידי מבקש הפטנט עשויה להוביל למצב שבו נכלל בהיקף זה מוצר שהיה קיים עוד במועד הגשת בקשת הפטנט, ואשר על חסרונותיו נועדה האמצאה להתגבר (השוו: עניין חסין אש, פיסקה 44 לפסק דינו של השופט ס' ג'ובראן).

בהקשר זה בנטלי ושרמן כותבים כך (בעמ' 517-516):

"The second requirement imposed on the claims is that they 'must be supported by the description'. This helps to ensure that there is a correlation between what is invented and what has been claimed. The requirement that the claims must be supported by the description reflects the 'general legal principle that the extent of the patent monopoly as defined in the claims, must correspond to the technical contribution to the art'. The requirement that the claim be supported by the description plays an important role in ensuring that the scope of the protection provided to the patentee does not exceed or differ from the invention disclosed in the patent".

את העיגון החקיקתי לגישה זו ניתן למצוא בסעיף 13 לחוק הפטנטים, אשר מורה כדלקמן:

"13. (א) הפירוט יסתיים בתביעה או בתביעות המגדירות את האמצאה, ובלבד שכל תביעה כאמור תהא נובעת באופן סביר מהמתואר בפירוט.

(ב) ניתן לבטא בתביעה יסוד מיסודותיה של האמצאה כאמצעי או כצעד לעשיית פעולה מסויימת ואין צורך לפרט את המבנה, החומר או הפעולות הדרושות לעשייתה של אותה פעולה; רואים תביעה שבוטאה כאמור כאילו פורטו בה המבנה, החומר או הפעולות הנוגעות בדבר כפי שתוארו בפירוט".
(ההדגשות שלי – ח"מ).

מהסעיף הנ"ל עולה כי על התביעות לנבוע באופן סביר מהמתואר במסמך הפירוט שבמסגרת הפטנט וכי במידה שמבקש הפטנט לא פירט בכתב התביעות את המבנה, החומר או הפעולות הדרושות לעשיית הפעולה שהיא יסוד מיסודות הפטנט, יש "לשאוב" את התיאור של אלה ממסמך הפירוט.

42. דוגמאות לשימוש בפירוט ובשרטוטים כאמצעי לצמצום היקף ההגנה העולה, לכאורה, מכתב התביעות, ניתן למצוא גם בפסיקה הזרה. כך למשל ב-Nystrom v. Trex Co., Inc., 424 F.3d 1136 (Fed. Cir. 2005), היה מדובר בפטנט העוסק בחומרי בניין לשימוש במשטחי ריצוף חיצוניים (כגון: "דֶּק"). האמצאה תוארה במסמכי פירוט הפטנט כלוח ("board") עץ לריצוף חיצוני המעוצב באופן המאפשר זליגת מים על שטחו העליון של הלוח, ובו זמנית לא נפגעת האפשרות לעמוד וללכת עליו בנינוחות. בשונה מהתיאור הנ"ל, בתביעות הפטנט הוגדר "board" באופן רחב, אשר איננו מוגבל ללוח העשוי מעץ. בית המשפט קבע כי היקף ההגנה חל על לוח עץ בלבד, וזאת לאור האמור בפירוט הפטנט, בקובעו כדלקמן:

"An examination of the term "board" in the context of the written description and prosecution history of the '831 patent leads to the conclusion that the term 'board' must be limited to wood cut from a log. The written description begins by noting that '[a] variety of specialized flooring materials have been developed for interior and exterior use.' '831 patent, col. 1, ll. 13-14. The discussion then proceeds to the specific context of wood flooring materials for exterior use. In the context of the discussion of wood flooring materials for exterior use, the patent states, 'In all conventional flooring materials known to applicant, the top and bottom horizontal surfaces of these flooring materials are flat and planar. As a result, water tends to stand on the surface of the decking material, causing it to deteriorate more quickly than it otherwise would.' Id. at ll. 57-61. The discussion continues, 'Further, the process used to cut such lumber from logs can produce inferior product on the outermost boards, often leading to scrap.' Id. at ll. 65-67. The Background of the Invention, thus, frames the invention in the context of wood decking materials cut from logs, even though it acknowledges that other materials exist".
(שם, בעמ' 1142)

43. בענייננו, בכתב הפירוט של הפטנט של פלסאון תוארו החסרונות שהיו קיימים במחברים הנפוצים בשוק, שבהם נעשה שימוש בידע הקיים, במועד הגשת בקשת הפטנט, כך:

"Pipe couplings of the type herein described, which are presently in wide-spread use, normally require pushing the pipe through the seal (typically an O-ring) in the bore of the body member in order to achieve compression of the O-ring on the pipe, and thus a leak free joint. However, for pipes of large diameters, the operation of pushing the pipe through the O-ring seal requires a large force, making the operation very difficult, and sometimes even necessitating an extra operation of chamfering the pipe end for this purpose.
A further disadvantage in the pipe couplings of the type herein described now in use is that such couplings do not tolerate substantial variations in the pipe diameter so that precise pipe diameter tolerances must be maintained, or a large number of different-size couplings must be produced for the different diameter pipes to assure good sealing and gripping actions".

לצד זאת, לאחר שהוסברו רכיבי האמצאה ואופן פעולתה, המשיכה פלסאון לתאר את היתרונות הגלומים באמצאתה, כדלקמן:

"…a pipe coupling constructed in accordance with the foregoing features provides a number of important advantages including: convenient assembly, since the particular seal, in its relaxed condition, introduces very little resistance to the forceful entry of the pipe during assembly; …increased diameter range of pipes capable of being coupled, since the two-ribbed (or three-ribbed) sealing ring can accommodate substantial differences in diameter sizes…".

מן האמור לעיל מובן כי האמצאה שבמרכז הפטנט של פלסאון נועדה להתגבר על החסרונות שהתקיימו במחברים שהיו נפוצים במועד הגשת הבקשה לרישום הפטנט של פלסאון (אשר כללו, לרוב, טבעת אטימה בצורת O-ring), ולהשיג יתרונות שלא הושגו באמצעות אותם מחברים, וביניהם: יכולת החדרה של צינורות בקטרים שונים. כמו כן, תיארה פלסאון יתרונות נוספים שקיימים באמצאתה, אשר כוללים את האפשרות להרכיב את הצינור בקלות למחבר, מכיוון שבאמצאה שלה לא קיימת התנגדות משמעותית של טבעת האטימה במצב בו היא משוחררת (טרם הלחיצה). על יתרון אחרון זה עמד גם העד מטעם המשיבה, מר אהוד אורי, בתצהיר עדותו הראשית באומרו:

"...אחת המטרות הייתה לשפר את נוחיות ההרכבה: אם במחברים קודמים לצינורות בעלי קוטר גדול (75 מ"מ ומעלה) היה צורך בשתי פעולות כדי להשלים את ההרכבה (אחת כדי להושיב במקומה את טבעת האטימה והשנייה כדי 'להלביש' את טבעת התפיסה החצויה על הצינור), הרי שבמחבר החדש ההרכבה נעשית בפעולה מתמשכת אחת בלבד".
(ההדגשות במקור – ח"מ).

חיזוק לחשיבותו של היתרון הנ"ל ניתן אף לאתר בפרסומיה המסחריים של פלסאון הנוגעים למחבר המבוסס על הפטנט שבבעלותה. בפרסומים אלה מודגש, בין היתר, יתרון נוחות ההרכבה והשינוי שאיפשר את השגתו. וזו לשונה של הפרסומת: "בעזרת שינוי במבנה אטם הגומי והחלקים הפנימיים ניתן להתקין את האביזר ללא מאמץ... לחיבור נוח וקל – שחרר את האום, לא צריך לפרק את האום מהאביזר!... כל המהלך ב-10 שניות – חוסך לך הרבה זמן..." (ראו: מע/2; ההדגשות שלי – ח"מ).

44. מן המקובץ עולה, כי חרף ניסיונה של המשיבה לנסח את התביעות באופן רחב, כך שההגנה המונופוליסטית שתוקנה לה באמצעות הפטנט לא תוגבל למבנה, או לתכונות מסוימים של טבעת האטימה, ברור כי ההגנה המוקנית לה באמצעות הפטנט –איננה יכולה להתפרס על מוצרים שאינם מאפשרים להשיג את אותם יתרונות, הישגים ותוצאות המוגדרים בכתב הפירוט בפטנט של פלסאון – המהווים את החידוש, או את "ההתקדמות האמצאתית", לעומת מחברי הצינורות שהשימוש בהם היה נפוץ בתקופה שקדמה למועד הגשת הבקשה לרישום הפטנט. יתרונות אלה כוללים, כאמור: אפשרות החדרה פשוטה של הצינור למקומו, ללא צורך בפירוקו של המחבר, אלא בפעולה מתמשכת אחת, וחיבורם של צינורות בקטרים שונים.

סיכום עיקר האמצאה בפטנט של פלסאון ובחינת שאלת ההפרה

45. הנה כי כן, ניתן לסכם ולקבוע כי עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט של פלסאון הינו השילוב של אלמנט ההגבלה עם יתר רכיבי המחבר, וביניהם טבעת אטימה רחבה וגמישה, בעלת תכונות המאפשרות החדרה פשוטה של הצינור למקומו, בפעולה מתמשכת אחת, ללא צורך בפירוקו של המחבר, וגם חיבורים של צינורות בעלי קטרים שונים.

46. בהתאם להגדרה של עיקר האמצאה שהובאה לעיל, ונוכח היעדר מחלוקת בין הצדדים כי מוצר יונידלתא איננו ניחן בתכונות הנ"ל (כפי שגם שנמסר על-ידי היועץ המדעי בעמ' 174 לפרוטוקול הדיון בפני בית המשפט המחוזי מתאריך 20.05.2010 – מש/9, ואף על ידי המומחה מטעם המשיבה בעמ' 23 לפרוטוקול הדיון בפני בית המשפט המחוזי מתאריך 03.11.2008 – מע/12), שהרי לצורך החדרת צינור למוצר יונידלתא נדרש פירוקו של המחבר, והוא איננו מאפשר על דרך הכלל חיבור של צינורות בעלי קטרים שונים – דעתי היא כי אין במוצר יונידלתא הפרה של עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט של פלסאון.

47. ניתן לסכם את העניין גם באופן הבא – עובר לבקשת הפטנט של פלסאון, יוצרו ונמכרו בעולם מחברים לצינורות בעלי קטרים גדולים, שתפקידם היה לבצע "קיבוע ואטימה" של צינורות, וזאת לצורך מניעת זליגה של נוזלים במעברם מצינור אחד לאחר (יעוד זה אף עמד בבסיס האמצאה שבמסגרת פטנט פלסים). ממסמכי בקשת הפטנט של המשיבה (ואף מפרסומיה המסחריים) ניתן ללמוד כי היא פיתחה מחבר לצינורות בעלי קטרים גדולים, שהוא האמצאה שבמרכז בקשת הפטנט, שיש בו שיפור מסוים ביחס למחברים שהיו קיימים עובר למועד הגשת בקשתה לרישום הפטנט; שיפור זה נועד להקל בהרכבה ומאפשר שימוש באותו מחבר לצינורות בקטרים משתנים. מכיוון שמחברי צינורות היו כבר חלק מהידע הקיים במועד הגשת הבקשה, ברי כי שיפור זה הוא שאיפשר למשיבה לזכות בהגנה מונופוליסטית במסגרת דיני הפטנטים. ואולם, במסגרת חלק התביעות במסמכי הפטנט של פלסאון, המשיבה ניסתה להרחיב את ההגנה המונופוליסטית גם על ידע שהפך זה מכבר (לאחר פקיעת תוקפו של פטנט פלסים), לנחלת הכלל, עליו לא זכאית המשיבה להגנה במסגרת דיני הפטנטים.

סבורני כי מוצר יונידלתא עושה בהקשר זה שימוש אך ורק בידע שמהווה חלק מנחלת הכלל, ואיננו פולש לתחום ההגנה שחל על הפטנט של פלסאון. אמנם קיים דמיון מסוים בין חלקי המחבר ואופן פעולתם במוצר יונידלתא לבין האמצאה של פלסאון, אך מוצר יונידלתא איננו כולל את אותו שיפור שבגינו זכתה המשיבה להגנה במסגרת הפטנטים, ועל כן אין בו הפרה של הפטנט של פלסאון.

48. נוכח מסקנתי לעיל, לא ראיתי צורך להתייחס ליתר טענותיהן של המערערות בנוגע לעילה של הפרת פטנט. אעבור, איפוא, כעת לבחינת העילה הנוספת שנכללה בכתב התביעה ובערעור – גניבת עין.

גניבת עין

49. כפי שטוענות המערערות, בית המשפט קמא הנכבד אכן לא דן בפירוט בעילת גניבת עין בפסק-דינו, ולמרות זאת העניק למשיבה סעד על בסיסה – איסור ייצור, ייבוא, שיווק או מכירה של מחברים שיש בהם משום חיקוי של מחברי פלסאון. די בכך כדי לקבל את הערעור גם בנושא זה ולהחזיר את התיק לבית המשפט קמא לשם "הכרעה בתביעת המשיבה ככל שהיא נוגעת לעילה של "גניבת עין'", כפי שביקשו אף המערערות שיעשה בסעיף 49.2 לכתב הערעור מטעמן. נוכח העובדה שסוגיה זו מוחזרת לבירור לבית המשפט הנכבד – לא ארחיב כאן בשאלות העובדתיות והמשפטיות הכרוכות במכלול זה כדי שלא לקבוע מסמרות, ואולם אציין שלכאורה המשיבה הציגה בנושא זה תביעה הראויה להישמע, ולו בשל הדמיון החזותי (בעיקר החיצוני) הניכר שבין מוצרי המערערות לבין אלו של המשיבה, אף כי שני הצדדים לא התמקדו בעוולה האמורה עד הנה, שכן סברו שהעיקר נעוץ בהכרעה שנדרשה בתחום דיני הפטנטים.

עתה לאחר שנושא הפטנטים ירד מסדר היום – יש מקום ליתן לצדדים הזדמנות חוזרת להוכיח טענותיהם בפן זה של התביעה, לרבות האפשרות לתקן, או לפרט את כתבי הטענות ולהוסיף ראיות, במידת הצורך, והכל בכפוף לשמירת זכויות וטענות של הצדדים בהקשר זה.

סוף דבר

50. נוכח כל האמור לעיל, אם תשמע דעתי – נקבל את הערעור, נבטל את פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי הנכבד, תוך דחיית תביעתה של המשיבה בעוולה של הפרת הפטנט. התיק יוחזר עם זאת לבית המשפט המחוזי לצורך בירור תביעתה של המשיבה בנוגע לעילת "גניבת עין", כאמור בפיסקה 49 שלעיל. כמו כן אני מציע שנורה על השבת סכומי ההוצאות ושכר הטירחה ששולמו למשיבה מכוח פסק דינו של בית המשפט קמא הנכבד – לידי המערערות, ככל שאלה שולמו, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד התשלום ועד מועד ההשבה. בנוסף אציע כי נחייב את המשיבה בהוצאות המערערות בשתי הערכאות, בסכום כולל של 75,000 ש"ח.

ש ו פ ט

השופט י' דנציגר:

אני מסכים.

ש ו פ ט

המשנָה לנשיא מ' נאור:

אני מסכימה לפסק דינו המקיף של חברי השופט מלצר.

חברי השופט מלצר השכיל להבהיר, בלשון בני אדם, את השאלה מהו "עיקר האמצאה", שהוא נושא הפטנט. בדיון על פה לא עלה בידינו, ולא בכדי כנראה, לקבל תשובה חדה מהמשיבה לשאלה זו. בעניינים שבמומחיות, ובהם נושאי פטנטים, אך גם בעניינים אחרים, רק "תרגום" של חוות דעת או מונחים מקצועיים ללשון בני אדם – כך שכל הדיוט יכול להבינם – יש בו כדי לאפשר לבית המשפט להכריע. ודוק: אין הכוונה לתרגום משפה זרה כלשהי לעברית. לא אחת גם חוות דעת הכתובות עברית הן בגדר "סינית" ללא תרגום מונחים מקצועיים ללשון בני אדם (ראו, למשל: ע"א 1639/01 קיבוץ מעיין צבי נ' קרישוב, פ"ד נח(5) 215, 246 (2004); דנ"א 1892/11 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פסקה 7 לפסק דיני (22.5.2011)). כשרעיונות מועברים בלשון בני אדם, ולא בלשון טכנית, המחלוקות מתבהרות והדברים נראים פשוטים. כך השכיל חברי לעשות, ואני מסכימה עמו.

המשנה לנשיא

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ח' מלצר.

ניתן היום, ‏כ"ו בכסלו התשע"ה (‏18.12.2014).

המשנָה לנשיא
ש ו פ ט
ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10067500_K08.doc אפ+מה
מרכז מידע, טל' 077-XXXX333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il