הדפסה

ע"א 41585-10-11 עוף ירוק בע"מ נ' ביטאר

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 41585-10-11 עוף ירוק בע"מ נ' ביטאר
תיק חיצוני:

מספר בקשה:2
בפני
כב' הרשמת תמר שרון נתנאל

מבקשת

עוף ירוק בע"מ

נגד

משיב

עאטף ביטאר

החלטה

מונחת לפניי בקשת המערערת למתן פטור מהפקדת עירבון.

הבקשה :

1. המבקשת עותרת למתן פטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיב, בערעור שהגישה על פסק דינו החלקי של בית משפט השלום בקריות (כבוד הרשם נדים מוראני), מיום 5/9/11, על פיו חוייבה המבקשת לשלם למשיב סך של 90,000 ₪, חלק מסכום האגרה ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך 12,000, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה.

להשלמת התמונה יצויין, כי בהחלטה נוספת אשר ניתנה בו ביום, קרי, ביום 5/9/11, הורה כבוד הרשם על דחיית בקשת הרשות להתגונן ביחס לסך של 90,000 ₪ מהסכום הנתבע (באשר אליו ניתן פסק הדין החלקי כאמור לעיל) וניתנה למבקשת רשות להתגונן בגין יתרת הסכום הנתבע.

בבקשה נטען, כי ההסכם אשר הוגש מטעם המשיב במהלך הדיון בפני כבוד הרשם, פורש שלא כהלכה על ידי בית משפט קמא.

לטענת המבקשת, השיקים אשר מסר המשיב לבעלים של המבקשת לא כובדו מזה מספר חודשים ונכון למועד כתיבת הבקשה, יש בידי המבקשת 3 שיקים שלא כובדו כאמור על סך כולל של 30,000 ₪, כך שלמעשה, מצויה המבקשת ביתרת זכות אצל המשיב, אשר די בה להבטחת הוצאותיו.

חרף האמור בבקשה, לא צורף לה תצהיר בתמיכה לטענות.

2. המשיב מתנגד לבקשה בטענה שנימוקיה נעוצים בערעור עצמו ולא בנימוק אחר כלשהו וכי את אלה, שמע בית משפט קמא והחליט לדחותם.

טוען המשיב, כי השיקים המצויינים בבקשה אינם רלוונטיים כלל להתחשבנות נשוא התובענות, וכי אלה לא נפרעים מחמת עיקול אשר הוטל על כספים אלה.

לטענת המשיב, מסמכי הערעור התקבלו אצלו באיחור ושלא על פי המועד שנקבע ובנוסף לכך, הוגש הערעור באיחור.

אומר כבר כעת, כי משנטענה הטענה באשר למועד הגשת הערעור והאיחור הנטען, בלשון רפה וללא כל פירוט, לא אדרש לה במסגרת החלטתי זו.

הפן הנורמטיבי:

3. בנוגע לפטור מהפקדת ערבון קובעת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-
1984 (להלן: "התקנות"):

"החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."

4. בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, יתן ביהמ"ש משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד – לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך – לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.

ראו, לענין זה: רע"א 7912/07 - טנר בניה ושיפוצים בע"מ נ' סמינר כנרת אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' (מיום 13.11.2007 נמצא באתר בית המשפט העליון) וכן דברים שנאמרו ברע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008):

"אין די בהוכחת דלות כלכלית. תנאי מצטבר נוסף הינו סיכויי ההליך (בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383). אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)" (ההדגשות אינן במקור).

5. דיון בבקשה לפטור מערבון דורש התייחסות לשני הפרמטרים הנ"ל – יכולת כלכלית וסיכויי ההליך - הערעור.

מתן פטור מאגרה נועד לשם פתיחת דלתות ביהמ"ש בפני המערער והינו ענין שבין המבקש לבין המדינה. פטור מערבון, הינו אינטרס של המשיבים לערעור ומטרתו להגן על זכותם להיפרע הוצאותיהם ונזקיהם, במידה שהערעור יידחה.
לפיכך, לענין מתן פטור מערבון ישקול ביהמ"ש גם את עמדת המשיבים לערעור (ראו: בש"א
329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(387-386 ,383 (2).

6. לשם הוכחת חוסר יכולת כלכלית על המבקש לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולהמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים (ראו, למשל: ע"א 254/07 משה לפיד ואח' נ' אלישבע סמואל ואח' (לא פורסם, 21.2.2007); רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ - בפירוק נ' עיריית תל אביב יפו (לא פורסם, 30.1.2007).
בנוסף, על המבקש פטור מערבון להראות כי הוא ניסה לגייס את הסכום הנדרש מקרובי משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו (ע"א 6860/09 ריבק נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה (לא פורסם, 22.10.2009).

7. ומן הכלל אל הפרט, אל ענייננו אנו :

אמנם, לבקשה לא צורף תצהיר, והיא עצמה לקונית ואינה כוללת פירוט כנדרש בתקנה 14(א) לתקנות האגרות.

עם זאת, בידי המבקשת שיקים, בסכום כולל של 30,000 ₪, אשר המשיב אמור לפרוע. אמנם, לדבריו השיקים אינם רלבנטיים להתחשבנות נשוא הערעור ואין הם נפרעים בשל עיקול שהוטל עליהם. באותה נשימה טוען המשיב שהשיקים שולמו בתיק ההוצל"פ ושהוא אינו חייב דבר למבקשת, אולם טענה זו נטענה בעלמא, ללא שצורפה ראיה כלשהי על כך שסכומי השיקים אמנם שולמו.

בנסיבות אלה יכולים השיקים לשמש חלף ערבון לערעור וככל שיושתו הוצאות על המבקשת, ניתן יהיה לקזזם מהחוב על פי השיקים.

בנסיבות אלה, משקיים, למעשה, ערבון הולם, אין צורך שאבחן את סיכויי הערעור.

8. אני קובעת, איפוא, כי המבקשת פטורה מהפקדת הערבון וכי סך של 10,000 ₪ מתוך החוב בגין השיקים ישמש חלף הערבוון וככל שהמבקשת תחוייב בהוצאות בערעור זה, יקוזז סכום ההוצאות מסכום החוב על פי השיקים.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתנה היום, ח שבט תשע"ב, 1 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

4 מתוך 4