הדפסה

ע"א 3956/97 חברת הביטוח הלאומית בע"מ נ. סולימאן מ...

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 3956/97

בפני: כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופט י' אנגלרד
כבוד השופט א' א' לוי

המערערת: חברת הביטוח הלאומית בע"מ

נגד

המשיבים: 1. סולימאן מוחמד
2. מואסי רסמי
3. הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בחיפה מיום 13.5.97 בתיק ת.א. 361/94
שניתן על ידי כבוד השופטת ש' וסרגקרוג

תאריך הישיבה: י"ג באייר תשס"א (6.5.2001)

בשם המערערת: עו"ד מוחמד דחלה

בשם המשיב 1: עו"ד גסאן אגברייה

בשם המשיבים 3-2: עו"ד יצחק שפרבר

פסק-דין

השופט י' אנגלרד:

1. לפנינו תאונת דרכים והמחלוקת היא בין שתי חברות ביטוח בשאלה מי ביניהן תישא בחבות לפצות את הנפגע. לשם הבהרת המחלוקת אביא תחילה את עיקר העובדות:

מר סולימאן ראדי מוחמד (להלן: הנפגע) נהג ביום 05.12.93 ברכבו מסוג פולקסווגן מסחרי שהיה מבוטח בביטוח חובה אצל חברת הביטוח הלאומית בע"מ (להלן: מבטח הנפגע). יחד עמו היו ברכב בנו, וכן אדם נוסף ששמו מאג'ד סייעד סולימן. סמוך לצומת בקעה אל גרבייה ארעה תקלה חשמלית ברכב, כך שלא ניתן היה להמשיך בנסיעה. הנפגע עצר את הרכב בצד הדרך, כך ששני גלגליו הימניים עמדו על שביל עפר, ושני השמאליים בלטו מעט אל הכביש. הוא דומם את המנוע והציב משולש אזהרה בצד הדרך בקדמת רכבו והפעיל את האור המהבהב. הנפגע שלח את בנו לקרוא לחשמלאי, והוא עצמו הלך לקנות סיגריות. בטרם חזר בנו של הנפגע משליחותו, ניסה מאג'ד לתקן בעצמו את הרכב ועמד בחלקו האחורי של הרכב, בו נמצא המנוע. משנואש מנסיונות התיקון, עצר מאג'ד רכב פולקסווגן עובר, ויחד עם נהגו ניסו שניהם לתקן את רכבו של הנפגע. אותה עת שב הנפגע מקניית סיגריות למקום, ובעודו עומד מחוץ לרכב, בצדו השמאלי הקרוב לכביש, נפגע על ידי רכב סובארו שעבר במקום והיה נהוג בידי מר מואסי נאדר רסמי (להלן: הפוגע).

2. עד כאן העובדות שאינן שנויות במחלוקת. עם זאת, בנקודה עובדתית אחת נתגלעו חילוקי דעות בין בעלי הדין, והיא: מה הייתה הסיבה לעמידתו של הנפגע בצדי הרכב בעת פגיעתו על ידי מכונית הסובארו? בהקשר זה הועלו מספר גרסאות הן מפי הנפגע עצמו והן מפי הנוכחים במקום, שעסקו בתיקון הרכב. לפי גרסה אחת, שהשמיע הנפגע סמוך לתאונה, בעת הפגיעה הוא היה בדרכו לכסא הנהג כדי לנסות ולהתניע את הרכב. לפי גרסה אחרת, הוא עמד בסמוך לרכב והסתכל במעשי האנשים שניסו לתקן את התקלה ברכב.

3. על רקע עובדות אלה, ניתן כעת להבהיר את המחלוקת המשפטית בין המבטחים. השאלה היא האם, בעת הפגיעה, הנפגע היה במעמד של נוהג ברכבו או במעמד של נפגע מחוץ לכלי הרכב? במקרה הראשון, החבות לפיצוי על נזקיו מוטלת באופן בלעדי על מבטחו שלו, דהיינו, במסגרת הביטוח האישי שלו, על פי הוראת סעיף 3(ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל1970-. במקרה השני, החבות הבלעדית מוטלת על מבטחו של הנהג הפוגע - במקרה שלנו על חברת הביטוח הפניקס הישראלית בע"מ (להלן: מבטח הפוגע), וזאת במסגרת ביטוח האחריות של הפוגע. מאחר שהנפגע היה מבוטח בביטוח אישי, הרי זכאותו לפיצויים מובטחת בכל מקרה: אם לא מכוח ביטוחו האישי בתור נוהג, אזי מכוח היותו נפגע מחוץ לכלי הרכב. מכאן, כי המחלוקת נוגעת לשני המבטחים בלבד, כשכל אחד מהם מנסה להעמיס את נטל הפיצויים על חברו.

4. שאלת התיחום בין נפגע-נוהג לבין נפגע מחוץ לכלי הרכב העסיקה את בתי המשפט בשורה של פסקי דין. יצוין, כי בדרך הטבע החלוקה לשני המצבים, בעלי משמעות משפטית שונה מבחינת זהותו של בעל החבות, יוצרת מקרי גבול שההכרעה בהם תלויה בהבחנות דקות העשויות להיראות כמלאכותיות.

5. כך במקרה שלפניי, שינוי קל בנסיבות התנהגותו של הנפגע עשוי להשפיע על התוצאה המשפטית. מכאן תובן גם ההתמקדות של בעלי הדין בפרטי מעשיו וכוונותיו של הנפגע בעת הפגיעה. האם התכוון להתניע את הרכב לשם בדיקת התיקון או שמא עמד סתם מחוץ לכלי הרכב מתוך ציפייה כי התיקון ייגמר בעזרת אנשים אחרים? ושוב, השאלה המשפטית היא האם היה הנפגע, בעת הפגיעה, בבחינת נוהג-משתמש ברכבו או בבחינת נפגע מחוץ לכלי רכבו. וביתר דיוק: האם עמידתו מחוץ לכלי הרכב הייתה חלק מתיקון דרך, כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הפיצויים, או שמא עמידתו זו הייתה מנותקת מן התיקון, ובכך מכל שימוש ברכב מנועי.

6. בית המשפט המחוזי פסק כי יש לראות בנפגע כמי שהשתמש ברכבו בשעת התאונה ועל כן החבות לפצות את הנפגע מוטלת על מבטח הנפגע. בית המשפט קמא מנמק את מסקנתו בדברים הבאים:
מסקירת המשך עדותו של [הנפגע] עולה כי הימצאותו מחוץ לרכב קשורה לנושא התיקון. קשר זה לא נותק ולכן הפגיעה ב[נפגע] הייתה עקב השימוש שנעשה ברכב...על סמך עדויות אלה, די בכך שיקבע ממצא לפיו, המצאות של ה[נפגע] מחוץ לרכב על הכביש, הייתה בגין קלקול הרכב והתקלה ברכב היא שקטעה את המשך נסיעתו. ה[נפגע] עמד בסמוך לרכב שהתקלקל, ונכון היה בכל רגע לסייע בביצועו של התיקון או בבדיקתו, ע"י הליכה לכיוון תא הנהג, וזאת על מנת לנסות ולהתניע את הרכב.

עוד יש להדגיש כי קניית הסיגריות על ידי ה[נפגע] נעשתה קודם לאירוע התאונה ואין לראות בה כמנתקת את הקשר הסיבתי בין התקלה לבין התאונה שארעה. קשר סיבתי כזה קיים, בין אם התיקון כולו או חלקו מבוצע על ידי אחרים ובין אם לאו. אשר על כן אני קובעת, כי התאונה ארעה ל[נפגע] בעת שהיה משתמש ברכב.

7. במסקנתו זו מסתמך בית המשפט קמא על הפסיקה של בית משפט זה בע"א 554/89 מדינת ישראל נ' עיסא אלרהב ואח', פ"ד מה(2) 338 (להלן: פרשת אלרהב). בית המשפט קמא קובע כי:
על פי ההלכות שנקבעו שם, אין למעשה חשיבות לקביעת ממצא, אם אמנם אירוע התאונה היה בעת הליכתו של התובע לעבר תא הנהג. די בכך שנקבע שהייתה זיקה - שלא נותקה - בין היותו של התובע מחוץ לרכב לבין מעורבותו בטיפול תיקון הפולקסווגן, אם בדרך של התבוננות והקשבה למהות הקלקול ולאופן ביצוע התיקון הנדרש, ואם כפי שהעיד, להיותו נכון לסייע לביצועו של התיקון או לפחות לברר אם התיקון עלה יפה, בכך שנכון היה בכל רגע לחזור ולבדוק אם ניתן להתניע את המנוע...תיקון מספר 8 [לחוק הפיצויים], ככל שהוא מתייחס לטיפול דרך או תיקון דרך ברכב, צמצם את סוגי תיקוני הרכב, באופן שהוציא מן ההגדרה תיקוני רכב שאינם קשורים לסיכון תחבורתי, והחיל את ההגדרה לגבי תיקונים הנעשים אגב נסיעה או לצורך המשכתה המיידית, והתנאי הנוסף הוא לגבי מבצע התיקון שלא יהיה זה במסגרת עבודתו המקצועית. אין התיקון, למעט האמור לעיל, בא לשנות את ההלכה ככל שזו מתייחסת לקשר הסיבתי שבין הנזק שנגרם לנפגע לעצם מידת מעורבותו בתיקון שבוצע.

8. לטעמי, מסקנתו של בית המשפט קמא נשענת כהלכה על אדני הדין. כפי שציין בית המשפט הזה בפרשת אלרהב, שם בע' 343:
עצירת הרכב הצבאי על אם הדרך על מנת לבדוק תקלה שאירעה בו הייתה בגדר "שימוש" בו. שימוש כזה טומן בחובו, מטבע הדברים, סכנת פגיעה מרכב אחר החולף בדרך. נוהג ברכב היורד לשוליים ויוצא מן הרכב על מנת לבדקו, לתקנו וכיוצא בכך, חושף עצמו לסכנות האורבות בדרך כלל למי שמצוי בדרך או בקרבתה, ובתוכן סכנת הפגיעה מרכב חולף. כל עוד הימצאותו של הנהג מחוץ לרכב קשורה בטבורה לשימוש בו, ולמעשה מהווה אותו השימוש, כי אז פגיעה בו תחשב כנגרמת עקב השימוש.

וברוח זו ראה גם א' ריבלין, תאונות דרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית, ירושלים 1999) בעמ' 101-100:
באותה מידה, מי שפיקח על תיקון תקר ברכבו, נסתייע בחבריו בעצם התיקון, ונפגע על ידי רכב חולף: עשוי לבוא בגדר מי שנפגע כתוצאה מתיקון רכבו, וכן מי שירד מרכבו כדי לבדוק רעשים שעלו מגלגליו - ונפגע על ידי רכב חולף.

וכן כדברי מחבר זה, שם, בעמ' 181:
כל עוד המצאותו של הנהג מחוץ לרכבו קשורה בטבורה לשימוש בו תחשב הפגיעה בנוהג, על ידי הרכב האחר, כתאונה אשר נגרמה עקב השימוש ברכבו של הנוהג-הנפגע. כיוון שכך לא קמה לו עילה במסגרת חוק הפיצויים כלפי המשתמש ברכב האחר, כי אם כלפי מבטחו האישי.

9. ואמנם, במקרה שלפניי הימצאותו של הנפגע מחוץ לרכב הייתה עקב הקלקול שחל ברכבו. הנפגע עמד סמוך לרכבו והיה נכון בכל רגע לסייע בתיקון הרכב או בבדיקה האם הרכב תקין. בנסיבות אלה, הפגיעה בנפגע על ידי רכב חולף באה עקב השימוש ברכבו שלו, כפי שגרס בית המשפט קמא.

אי-לכך, דין הערעור להידחות. המערערת תשלם למשיבה שכר טרחת עורך-דין בסך 40,000 ש"ח.

ש ו פ ט

הנשיא א' ברק:

אני מסכים.

ה נ ש י א

השופט א' א' לוי:

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט אנגלרד.

ניתן היום, י"א בתשרי תשס"ג (17.9.2002).

ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________

העתק מתאים למקור 97039560.Q11 /שב
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
רשם

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-XXXX444
בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il
לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il