ע"א 3896/16 קימאמה תוכניות חינוכיות בע"מ נ. ארז רול

פסק-דין בתיק ע"א 3896/16

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 3896/16

לפני:
כבוד הנשיאה מ' נאור

המערערת:
קימאמה תוכניות חינוכיות בע"מ

נ ג ד

המשיבים:
1. ארז רול

2. טלי רול

3. טלי רול אחזקות בע"מ

4. טמיר דותן

5. רעיונות גדולים בחינוך בע"מ

ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב-יפו מיום 5.5.2016 בת.א. 10248-07-14 שניתנה על ידי כבוד השופטת ס' רסלר-זכאי

תגובת המשיבים מיום 25.5.2016

בשם המערערת: עו"ד דורית דרמן
בשם המשיבים: עו"ד שי ניידרמן

פסק-דין

1. ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת ס' רסלר-זכאי), מיום 5.5.2016 בת"א 10248-07-14 לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. המערערת הגישה גם בקשה להפסקת המשפט עד להכרעה בערעור.

2. המערערת, חברה העוסקת בהפעלת מחנות קיץ לילדים ולבני נוער, בארץ ובחו"ל, הגישה תביעה כספית נגד המשיבים בעילות תרמית, עשיית עושר, גזל קניין רוחני והפרת הסכמים. התביעה הוגשה תחילה לבית המשפט המחוזי. על פי החלטה שניתנה הועברה התביעה, בהסכמת בעלי הדין, לבית משפט השלום תוך הקטנת הסכום הנתבע. בדיון מקדמי לפני השופטת ס' רסלר-זכאי מיום 5.5.2016, הודיעה השופטת, למען ההגינות, כי בתה השתתפה בעבר בשתי קייטנות שנוהלו על ידי המערערת, וכי לטעמה אין בכך כדי להוות עילה לפסילתה. המשיבים סברו כי בנסיבות אלו, נוכח העובדה שהסוגיות המועלות בתביעה כוללות טענות הנוגעות לתפקוד ולתפעול של המערערת, והשופטת עשויה להידרש לסוגיות אליה נחשפה בעבר מתוך ניסיון אישי – קיימת עילת פסלות. המערערת התנגדה לפסילת השופטת. המערערת טענה כי המשיבים מנסים למשוך הליכים. לאחר שקילת טיעוני בעלי הדין "בראי ההליך והטענות המועלות בכתבי הטענות" החליטה השופטת ס' רסלר-זכאי לפסול עצמה מלהמשיך לדון בתביעה. בעקבות החלטה זו הגישה המערערת את הערעור שלפניי.

3. המערערת טוענת כי לא הונחה תשתית מספקת להקמת אפשרות ממשית למשוא פנים; וכי המשיבים אף לא טענו לקיומה של אפשרות כזאת. לדעת המערערת, המשיבים גורמים לעיכוב מכוון בבירור התביעה שהוגשה בקיץ שנת 2014. לדבריה, התביעה "התגלגלה" בין חמישה שופטים וכל שופט נדרש ללמוד אותה מחדש ולטפל בבקשות המתחדשות שמגישים המשיבים. כך עשו המשיבים גם כשהתיק הועבר לטיפולה של השופטת ס' רסלר-זכאי. לדעת המערערת, יש טעם לפגם בעצם העלאת טענת הפסלות בנסיבות אלה, במיוחד כשהמשיבים הסתירו את העובדה שבא-כוחם היה מתמחה של השופטת ד' אבניאלי, שטיפלה בתביעה בעבר. לכן, לדעת המערערת, עצם העלאת טענת הפסלות נגועה בחוסר תום לב ונועדה למשוך זמן בלבד לאור הדעה שהביעה השופטת ס' רסלר-זכאי בקדם המשפט.

4. המערערת משיגה על כך שההחלטה בבקשת הפסלות ניתנה בלא הנמקה. לדבריה, לכל הפחות, נפלה טעות בהחלטה שכן במסגרת התביעה לא נטען דבר הנוגע לטיב פעילותה, לאופן התנהלותה או לתפקודה. לטענת המערערת, אין די בתחושה סובייקטיבית כדי להקים עילת פסלות. לדברי המערערת, בקייטנותיה משתתפים מידי שנה מאות רבות של חניכים, במשך כ-12 שנים, ואין כל זיקה אישית בין החניכים להנהלתה. מכל מקום, בתה של השופטת השתתפה בקייטנות לפני כשבע שנים – תקופה שאינה רלוונטית לתביעה. לדעת המערערת, משמעות החלטת השופטת ס' רסלר-זכאי היא ששופט יהיה פסול מלשבת בדין בתביעה בה הנתבע הוא גורם ממנו צרך השופט בעבר מוצר או נחשף לפעילותו, כשהטענות העומדות לדיון אינן קשורות לטיב המוצר או לפעילות של הנתבע. המערערת מודעת לכך שככלל אין מתערבים בפסילה עצמית של שופט, ואולם לדבריה, גם השופטת ס' רסלר-זכאי סברה כי אין מדובר בטעם המצדיק את פסילתה. לדעת המערערת, אף לא עומדת למשיבים טענת פסלות מטעמים של צדק. לכן המערערת מבקשת לקבל את הערעור ולהחזיר את התביעה לטיפולה של השופטת ס' רסלר-זכאי. לחלופין, להחזיר את התביעה לשופטת על מנת שתשקול בעניין מחדש.

5. המשיבים השיבו לערעור. הם מבקשים לדחותו. לטענת המשיבים, המערערת לא גילתה בערעור כי התביעה מצויה בתחילת דרכה, וכי האחריות לכך שטרם החל דיון בה רובצת כולה לפתחה של המערערת. המשיבים מודיעים כי לתביעה התמנה זה מכבר מותב חדש, השופט א' שוורץ, שקבע דיון ליום 6.7.2016. בנסיבות אלה, אין לדעתם, מקום להתערב בהחלטת השופטת ס' רסלר-זכאי, המוצדקת כשלעצמה. המשיבים מוסיפים כי המערערת הגישה במקביל בקשה לעיכוב המשפט בבית משפט השלום. לדעתם, מדובר בחוסר תום לב דיוני. המשיבים מציינים כי בא-כוחם היה מתמחה של השופטת ד' אבניאלי לפני כ-25 שנים, וכי שופטת זו פסלה עצמה למען מראית פני הצדק, מיוזמתה, עוד בטרם החל הדיון בתביעה. לגופו של עניין, טוענים המשיבים, השופטת ס' רסלר-זכאי, כהורה, לקחה חלק בקייטנות שהפעילה המערערת, ולכן הייתה חייבת לגבש דעה לגבי הצוות הניהולי בה. מצב דברים זה יוצר, לדעת המשיבים, חשש אובייקטיבי למשוא פנים ולכן החלטת השופטת מוצדקת ואין להתערב בה.

6. מקובלת עליי טענת המשיבים כי מן הראוי היה שבית המשפט ינמק החלטתו לפסול עצמו לגופו של עניין ולא יסתפק בהפניה לטענות המשיבים בעניין (השוו: ע"א 7052/15 וראיין נ' כהן (8.12.2015).

7. החלטתי לא להתערב בהחלטת בית המשפט לפסול את עצמו, דומה כי יש טעם בטענת המערערת שלפיה לא קמה במקרה דנן עילת פסלות. כאמור, גם השופטת ס' רסלר-זכאי לא סברה כי קמה עילה לפסילתה, אלא לאחר שקילת טיעוני בעלי הדין "בראי ההליך והטענות המועלות בכתבי הטענות". ואולם, כידוע, במקרה של פסילה עצמית יש לתת משקל לתחושותיו של שופט הסובר כי אין זה מן הראוי שידון בתביעה, שכן לא הרי צו המורה לשופט המבקש להמשיך לדון בתביעה, להימנע מכך, כהרי צו המורה לשופט להמשיך ולשבת בדין, חרף החלטתו שלא לעשות כן (השוו: ע"א 854/16 עיריית בני ברק נ' שער התלמוד בע"מ (14.3.2016)). אף עוצמת החשש למשוא פנים הנדרשת מקום בו השופט מחליט לפסול עצמו נמוכה מעוצמת החשש למשוא פנים כשהשופט סבור שאין מקום לפסילתו (השוו: עע"ם 4296/15 אדווית בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה-אשדוד (19.7.2015)). על כן, לא בנקל יתערב בית משפט זה בהחלטת בית משפט לפסול עצמו מלדון בהליך מסוים (השוו: ע"א 5197/10 שירותי בריאות כללית נ' ריקמן (16.8.2010)). בין אם מדובר בפסלות עצמית ובין אם מדובר בסירוב לפסילה, המבחן לפסילת שופט הוא אובייקטיבי. לכן, להתחשבות בעמדת השופט לפסול עצמו יש גבולות הנקבעים על פי אמת המידה המקובלת של חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים (ע"א 9202/12 דוק השקעות (1988) בע"מ נ' צבעוני (3.2.2013)); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 24-23 (2006)). בהעדר הנמקה ברורה קשה לקבוע מסמרות.

8. ואולם, בנסיבות העניין בהן כבר נקבע קדם משפט למועד קרוב – ליום 6.7.2016, לפני מותב אחר, איני מוצאת לנכון להתערב בהחלטת השופטת ס' רסלר-זכאי לפסול עצמה. הדבר רק יסרבל הליך זה שהגיע כעת לסיומה.

הערעור נדחה. ממילא מתייתר הדיון בבקשה להפסקת המשפט.

בשל התמשכות ההליכים שדומה כי שני הצדדים אינם נטולי אחריות לגביה, וחרף הגשת תשובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ח' בסיון התשע"ו (‏14.6.2016).

ה נ ש י א ה

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16038960_C02.doc דז
מרכז מידע, טל' 077-XXXX333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il