הדפסה

ע"א 372/16 יעקב אורטס נ. מאי סבן

החלטה בתיק ע"א 372/16

בבית המשפט העליון בירושלים

ע"א 372/16 - ב'

לפני:
כבוד הרשמת דנה כהן-לקח

המערער:
יעקב אורטס

נ ג ד

המשיבים:
1. מאי סבן

2. אורי סבן

3. נילי סבן

4. חברת יאיר דורם (1992) בע"מ

5. נוי סבן

6. סיגל סבן

7. בתיה סבן

8. גיא אברהמי

9. רוני אברהמי

10. טלי אברהמי

11. עו"ד ניר סבן

12. אורי אורטס

13. אסי זביצקי

14. פורמלי רשם המקרקעין תל אביב

בקשה להגדלת שיעור העירבון

החלטה

1. העירבון בתיק זה הועמד על-ידי המזכירה הראשית על סך של 40,000 ₪. המערער הפקיד את העירבון שנקבע, ולאחר מכן ניתן צו סיכומים בתיק. כעת מונחת לפניי בקשת המשיבים 1-11 (להלן: המשיבים) להגדלת סכום העירבון לפי תקנה 433 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. טענת המשיבים היא כי המערער וכן המשיבים 12-13 ניהלו כנגד המשיבים הליכים ארוכים ומתישים, לא שילמו את הוצאות המשיבים בהליכים קודמים, וכן לא שילמו חובותיהם. בהתחשב בכך, ובהתחשב בטענה לפיה גובה ההוצאות בערעור צפוי להיות גבוה, עותרים המשיבים להגדלת שיעור העירבון לסך של 100,000 ₪.

2. שקלתי את טענות המשיבים אל מול החומר שבתיק, ואני סבורה כי דין הבקשה להידחות.

אמת-המידה לקביעת שיעור העירבון היא גובה ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך. מטבע הדברים, הקביעה בעניין זה מבוססת על אומדן בלבד, והיא לעולם אינה בגדר מדע מדויק. לצורך אומדן גובה ההוצאות נשקלים מכלול שיקולים, ובהם (בלא להתיימר למצותם): מהות ההליך ומורכבותו, היקף ההליך, מספר המשיבים, קיומו של ייצוג נפרד עבור בעלי דין שונים, שווי נשוא המשפט, וגובה ההוצאות בהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת (ראו: רע"א 7399/09 סוסנוביק נ' הנהלת בתי המשפט, פסקה 7 (6.12.2009)). בהמשך לדברים האמורים, ראוי להוסיף כדלקמן: ראשית, דרך ניהולו של ערעור אינה דומה לזו של דיון בפני ערכאה ראשונה, בין היתר נוכח קיומם של סיכומים בכתב והעדרן של עדויות. לפיכך, אין יחס ישיר והכרחי בין גובה ההוצאות שהוטלו בערכאה הדיונית, לבין גובה ההוצאות שצפוי כי יוטלו בערעור. שנית, העירבון נועד להבטחת הוצאות המשיבים בערעור. מטרת העירבון אינה לשמש כלי להוצאה לפועל של הוצאות אשר נפסקו בערכאות הקודמות, או חובות כספיים בין הצדדים שטרם שולמו. לפיכך, בקביעת שיעור העירבון כאומדן ההוצאות הצפויות בסיום הערעור, טענה בדבר העדר פירעון של הוצאות או חובות בעבר, אינה בגדר חזות הכל ומשקלה מוגבל. שלישית, גם לשאלת סיכויי הערעור משקל מוגבל בקביעת שיעור העירבון, שכן אומדן ההוצאות מבוסס ממילא על האפשרות של דחיית הערעור (ראו: ע"א 5866/08 עו"ד ישי בית און-נאמן ממונה נ' עיריית תל אביב, פסקה 3 (23.10.2008)).

3. בנסיבות המקרה דנן, העירבון שנקבע בסך 40,000 ₪ תואם את שיעור העירבון המקובל בדרך כלל בערעורים אזרחיים מן הסוג הנדון. כמו כן, הוא תואם את מהות ההליך, רמת מורכבותו, היקף הדיון המשפטי הצפוי במסגרת הערעור, העובדה כי המשיבים 1-11 מיוצגים יחדיו (יתר המשיבים הם פורמאליים במהותם), וההערכה לגבי פסיקת הוצאות במקרה של כישלון הערעור. למעלה מן הצורך, אוסיף כי שיעור ההוצאות בערכאה הדיונית לא עלה על שיעור העירבון שנקבע בערעור.

4. אשר על כן, אין מקום להגדלה של סכום העירבון והבקשה בעניין זה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏ו' באדר ב התשע"ו (‏16.3.2016).

דנה כהן-לקח, שופטת

ר ש מ ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16003720_F03.doc כש
מרכז מידע, טל' 077-XXXX333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il