הדפסה

סלקום ישראל בע"מ נ' מחתסב

מספר בקשה:1
בפני
כב' הרשמת הבכיר ה סיגל אלבו

מבקש

חאלד מחתסב

נגד

משיבה

סלקום ישראל בע"מ

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף התנגדות.

המשיבה הגישה כנגד המבקש תביעה לתשלום חוב בגין שירותים וציוד שסיפקה למבקש. עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הבקשה הוגשה בחלוף המועד להגשתה.
ביום 16.7.15 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות וכן בקשת התנגדות.
המבקש טוען, כי לאחר שקיבל את התביעה פנה לעורך דין על מנת שיגיש התנגדות בשמו, אך זה התרשל ולא טיפל בתביעה. בהמשך, לאחר שנודע למבקש כי עורך הדין לא טיפל בתביעה שהוגשה נגדו, פנה לעורכי דין אחרים, אך אלה דרשו סכומים גבוהים מאוד ומצבו הכלכלי של המבקש לא אפשר לו לשלם סכומים אלה.
לגופה של התביעה, טוען המבקש כי המשיבה הפרה את הסכם ההתקשרות עמו, שכן גבתה סכומים גבוהים מאלה שעליהם הוסכם ועל כן בחודש יולי 2011 ניתק את הקווים שהיו ברשותו מרשת המשיבה. המבקש טוען כי עד למועד הניתוק, שילם את כל התשלומים בהתאם לחשבוניות שנשלחו אליו.
ביקשתי את תשובת המשיבה לבקשה, אך זו לא התקבלה.
המועד להגשת התנגדות קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).
כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה אף יותר מזו הננקטת בהארכת מועד להגשת ערעור (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).
במקרה זה, המבקש טוען כאמור כי לא הגיש את ההתנגדות במועד כיוון שמסר את הטיפול בתביעה לעורך דין שהבטיח לטפל בעניין, אך לא עשה דבר. הגם שהתנהגותו של המבקש אינה נקייה מפגמים שכן האזהרה הומצאה לידיו עוד בשנת 2012, ומשגילה כי עורך דינו אינו עושה דבר, היה עליו לפעול בעצמו להגשת התנגדות, הרי שמדובר במחדל דיוני הניתן לתיקון באמצעות פסיקת הוצאות.
אשר להתנגדות עצמה, הרי שטענות המבקש כי המשיבה הפרה את הסכם ההתקשרות עמו, וכי עד למועד ניתוק הקווים שילם את חובותיו למשיבה, עשויות להקנות לו הגנה לכאורה בפני התביעה.
לאור האמור לעיל ובמאזן השיקולים הבאים בחשבון במקרה זה, הרי שיש לאפשר למבקש את יומו בבית המשפט, להאריך את המועד להגשת ההתנגדות וליתן לו רשות להתגונן בכפוף לתשלום הוצאות בגין מחדלו באי הגשת התנגדות במועד, בסך של 500 ₪,ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. על המבקש לשלם את ההוצאות הנ"ל בתוך 30 ימים לקופת בית המשפט ,שאם לא כן תידחה הבקשה להארכת מועד וההתנגדות.
לאחר ביצוע התשלום הנ"ל, יעוכבו ההליכים בתיק ההוצאה לפועל ולנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן:
התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על-פי דין.
הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 45 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.
היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתה.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשע"ו, 25 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.