הדפסה

סלע נ' אזולאי

בפני כב' הרשמת הבכירה עפרה גיא

התובע
שי סלע, ת.ז. XXXXX886

נגד

הנתבעים

  1. סיגלית אזולאי, ת.ז. XXXX357
  2. מור אזולאי, ת.ז. XXXXX996

<#2#>
נוכחים:
התובעת, גב' סיון סלע
הנתבעת 1, גב' סיגלית אזולאי

פרוטוקול

סיוון סלע, לאחר שהוזהרה כחוק:
אני הנהגת.
הלכתי להביא את הילדה מהגן, יש צומת שנכנסים לחנייה. אני באה לפנות שמאלה לנתיב והיא פשוט עמדה מקדימה עם האוטו שלה ובאה לצאת רברס בנתיב שלי שאני באה לפנות. אני רואה שהיא מתחילה לנסוע אחורה, התחלתי לצפצף לה. ראיתי שזה לא עוזר, היא המשיכה עוד לנסוע אחורה. היא נכנסה בי מקדימה. זה מקום שאסור לנסוע רברס כי יש שם משולש אזהרה. היא אומרת שהיא לא ראתה וגם לא שמעה. לשאלת בית המשפט למה פניתי אני משיבה כי אני צריכה להיכנס לגן, צפצפתי, עצרתי את עצמי. היא נסעה אחורה, עשתה רברס ופעמיים צפצפתי לה. התחלתי את הפנייה, הייתי באמצע הפנייה, ראיתי שהיא מתחילה לנסוע אחורה, צפצפתי לה, ראיתי שהיא עצרה ועוד פעם המשיכה לנסוע אחורה ועוד פעם אני מצפצפת וזהו, נכנסה בי קדימה.

התובע:
לא הייתי נוכח, אבל המצב שהיא דיברה איתי בטלפון הסביר הכל.

סיוון סלע:
לשאלת בית המשפט אם ראיתי שהיא נוסעת ברברס מה עשיתי למנוע את התאונה אני משיבה לנסוע אחורה כדי שמשיהו יתנגש בי מאחורה? מה אני אמורה לעשות? לא נסעתי, אין סיכוי שבעולם שאני אמשיך להתקדם עוד כשאני רואה שהיא ברברס.

הנתבעת:
את באת במהירות, איחרת לאסוף את הילדים אולי?

סיוון סלע:
אני באה בזמן לכל דבר.

הנתבעת:
את צפצפת והמשכת לנסוע? היתה התנגשות עם הצפירה הראשונה!

סיוון סלע:
את יצאת מהאוטו ואמרת לי שלא שמעת את הצפצוף.

הנתבעת:
איך קרתה התאונה אם שתינו עצרנו?

סיוון סלע:
איך שבאתי לפנות, אני מצפצפת...

הנתבעת:
יש לי שני ילדים באוטו, אז אני אמשיך לנסוע??

סיוון סלע:
אני לא ראיתי ילדים באוטו.

הנתבעת חוקרת את סיוון סלע:
ש: בזה שהמשכת לנסוע כשראית אותי יש בזה רשלנות תורמת?
ת: כן, אבל אני עצרתי.
ש: צפצפת ובדיוק התנגשנו?
ת: אני לא זזתי, למה שאני אזוז? את נסעת אחורה בנתיב שמאלי.
ש: עמדת לפנות שמאלה?
ת: כן.

התובע שי סלע:
מהמקום שהיא יוצאת, מאזור החנייה, יש חומה מהצד שהיא יוצאת ברברס אין סיכוי שהיא יכולה לראות את הרכב שבא מימין.

הנתבעת, לאחר שהוזהרה כחוק:
לשאלת בית המשפט איך קרתה התאונה אני משיבה שעמדתי בחנייה, הרכב חנה, יצאתי מהבית של חמתי לכיוון הבית, הייתי עם הילדים שלי אז אין סיבה שאסע מהר ויצאתי רברס כדי להמשיך. יצאתי רברס, אני עם 2 ילדים ואני מסתכלת במראות, לא ראיתי אותה. בזמן שהסתכלתי במראה לכיוון השני, שמעתי צפירה, אז התרחש הבום. לראיה המכה שלי היא ממש בפינה מעל הגלגל ולה יותר שטח קדמי, היא יכלה לעצור. לפני הצפירה לא ראיתי אותה, קודם כל היא לא היתה, אז שמעתי צפירה והיתה התנגשות. התאונה קרתה במפגש בין הפנייה שלה לרברס שלי. המכה באוטו שלי היא ממש בפינה, כמו שאמרתי.

סיוון סלע:
כל הפגוש שלי יצא החוצה, מנורה נשברה.

הנתבעת:
אני מציגה לבית המשפט תמונות של התאונה בפלאפון. התאונה היתה ברחוב עצמו, שם היתה התאונה.

סיוון סלע:
לאחר שאני רואה את שרטוט הנתבעת שהוגש לחברת הביטוח אני משיבה שהתאונה קרתה בדומה לשרטוט, אבל זה לא מקום חנייה.

הנתבעת משיבה לשאלות גב' סיוון סלע:
ש: באת לקחת את הילדים מהגן?
ת: מחמתי, הילדים היו באוטו. מי שנסעה במהירות זו את.

התובע:
בחורה יוצאת מרברס באזור חנייה, יש שם משולש אזהרה, יש שם צומת, לא מסתכלת במראות.

מר אמיר סיני:
חברת הביטוח מבקשת להצטרף כנתבעת נוספת מאחר ואנו נשלם על הנזקים ככל שיקבעו.

פסק דין

מורה על צירוף חברת הביטוח "הראל" כנתבעת נוספת בתיק. בנוסף מצאתי מקום להבהיר כבר עתה כי לא אאפשר לאדם שאינו עובד חברת הביטוח לייצג את חברת הביטוח ועל חברת הביטוח לקחת זאת בחשבון בתביעות הבאות ה מתנהלות בפני.

בפני תביעה שהוגשה על ידי התובע לפיצוי בגין נזקים שאירעו לרכבו עקב תאונת דרכים שאירעה ביום 22/7/12. לטענת הנהגת ברכבו של התובע רכב הנתבעת נסע לאחור בצומת ופגע ברכב בחלק הקדמי וגרם לו נזק.

מנגד טענה הנתבעת שהאחריות לקרות התאונה רובצת לפתחה של הנהגת ברכב התובע אשר פנתה לתוך הרחוב ולקחה את הפנייה במהירות, לא הספיקה לעצור והרכבים התנגשו.

הצדדים הציגו לעיוני תמונות ואף את טופס ההודעה. לאחר ששמעתי את הצדדים אני סבורה שהאחריות לקרות התאונה רובצת לפתחה של הנהגת ברכבת הנתבעת אשר יצאה ברברס מרחוב שאין בו שדה ראיה מספיק ובניגוד לכללי התנועה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהנהגת הפוגעת הגיעה מרחוב לרחוב ראשי יתר, ראתה מבעוד מועד את הנהגת הנתבעת ואף הספיקה לצפור לה. בנסיבות אלו, היה על הנהגת ברכב התובע להאט ולעצור את רכבה ובכך למנוע את התאונה. משלא עשתה כן מצאתי מקום לקבוע שקיימת רשלנות תורמת לנהגת ברכב התובע המגיע לגובה של 50% מהאחריות לקרות התאונה.

אשר על כן ולנוכח התוצאה אליה הגעתי אני קובעת שהנתבעות יפצו את התובע כדלקמן:

סך של 1991 ₪ אשר ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק.

בשים לב לתוצאה אליה הגעתי אין מקום להורות על הוצאות לטובת מי מהצדדים.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מהיום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ט"ז שבט תשע"ג, 27/01/2013 במעמד הנוכחים.

עפרה גיא, רשמת בכירה

הוקלד על ידי ורד ונדר כחלון