הדפסה

סלמאן(המנוח) ואח' נ' עבדאללה

מספר בקשה:13
בפני
כב' השופטת דנה עופר

המבקש

מוניף עבדאללה

נגד

משיבים

  1. סאלח אסעד
  2. יוסף אסעד
  3. נאפיה אסעד
  4. מיאסה אסעד
  5. ג'והרה אסעד
  6. עטאף אסעד
  7. עפאף אסעד
  8. בדיעה אסעד
  9. עז' אסעד סלמאן (המנוח)
  10. עפיפה אסעד
  11. סלאח אסעד
  12. וטפה אסעד
  13. מחמד אסעד

החלטה

1. לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן נגד המבקש בהעדר הגנה ביום 27.10.14. בפסק הדין חויב המבקש לסלק את ידו משטח של כ-20 מ"ר שבו מחזיקים המשיבים. כן חויב המבקש לשלם למשיבים סך של 50,000 ₪, ובנוסף - הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

2. פסק הדין ניתן על יסוד המצאה בדרך של הדבקה על דלתו של המבקש, לאחר שמשלוח כתב התביעה בדואר רשום לא צלח ("לא נדרש"). לטענת המבקש – לא קיבל את כתב התביעה כלל. לטענתו נודע לו על פסק הדין כאשר שוטרי משטרת מעונה הציגו אותו בפניו, ודרשו ממנו לפנות את השטח.

לטענת המבקש, הוא מחזיק בשטח המריבה מאז 1980, על פי הסכם חליפין. ב-1992 יצק על השטח בטון, ללא התנגדות של מאן דהוא.

3. המשיבים מתנגדים לביטול פסק הדין. לטענתם, כתב התביעה הומצא כדין. הסכם החליפין שצורף אינו רלבנטי, שכן הוא מעיד על רכישת זכויות בחלקת המבקש עד הכביש, שעה ששטח המריבה נמצא מעבר לכביש.

4. כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.
 
כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).
 
ככל שלא נפל פגם במתן פסק הדין, אפשר שיבוטל פסק הדין על פי שיקול דעת ביהמ"ש, כאשר לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בעניין זה. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית – אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.
 
אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48).
 
אולם עיקר המשקל יינתן לשאלה השנייה, קרי – סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי. מי שמבקש ביטולו של פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה אינו נדרש להוכיח את טענותיו בשלב זה, ודי אם יראה, כי יש בפיו הגנה אפשרית (ע"א 32/83 הנ"ל, 438).

5. בשים לב לכללים האמורים לעיל, אני רואה לנכון לבטל את פסק הדין.

ראשית יש לציין, כי הבקשה לביטול הוגשה שבוע בלבד לאחר שניתן פסק הדין. יש בכך כדי לחזק את טענת המבקש, כי כלל לא קיבל את כתב התביעה, שכן מייד כשנודע לו על פסק הדין – פעל להגשת הבקשה. יתר על כן, מראש נסמכה הבקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה על המצאה בדרך של הדבקה במען, המצאה שהיא "חלשה", שכן לעולם לא ניתן לדעת אם כתב בי-דין שהודבק על הדלת אכן הגיע ליעדו.

לגופו של עניין, יש לאפשר למבקש להתגונן מפני התביעה. אף אם ההסכם שצורף (בשפה הערבית, ללא תרגום) כלל אינו תומך בטענות המבקש, כטענת המשיבים, הרי שיש לאפשר לו להתגונן בטענה כי הוא מחזיק בשטח המריבה מזה עשרות שנים ללא התנגדות. יוזכר, כי אף לטענת המשיבים מדובר בקרקע שאינה מוסדרת ושהזכויות בה לא נרשמו (כפי שעולה מפרוטוקול הדיון בביהמ"ש המחוזי בחיפה, מיום 31.3.14). בנוסף יש להזכיר, כי המבקש חויב גם בפיצוי כספי בסכום בלתי מבוטל, ואף מפני התביעה הכספית ראוי כי יוכל להתגונן.

6. לאור האמור, פסק הדין מיום 27.10.14 – מבוטל.
בנסיבות העניין, החלטתי שכל צד יישא בהוצאותיו.

על המבקש להגיש כתב הגנה, תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ג' טבת תשע"ה, 25 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.