הדפסה

סלווין נ' כהן ואח'

בפני
כבוד ה שופטת דורית פיינשטיין

תובעים

סולטנה סלווין

נגד

נתבעים

1.לאה כהן
2.פנחס כהן

פסק דין

1. לפניי תביעה לפיצוי כספי הנובע לטענת התובעת, מהפרת הסכם שכירות שנכרת בין הצדדים.

רקע עובדתי וטענות הצדדים:
2. התובעת היא בעלת הזכויות בדירה ברחוב האייל 64/10 בשכונת מלחה בירושלים.

3. ביום 28.4.05 חתמה התובעת, באמצעות נציג מטעמה, על הסכם שכירות עם הנתבעים שמכוחו השכירה להם את הדירה מיום 11.5.05 לתקופה של שנה, וגם ניתנה לנתבעים אופציה להמשיך ולשכור את דירה לתקופה של חמש שנים נוספות. במהלך השכירות היחסים בין הצדדים היו תקינים והנתבעים האריכו מעת לעת את תקופת השכירות.

4. אחד התנאים בהסכם השכירות היה כי הנתבעים יישאו בתשלום הארנונה לעיריית ירושלים. כפי שהתברר במהלך הדיונים, הנתבעים החלו לשלם את הארנונה רק ביום 1.1.09 וכך נותר חוב לעירייה בגין התקופה שמיום 11.5.05 ועד ליום 31.12.08. התובעת שילמה לעירייה מכספה בגין תקופה זו סך של 58,081 ₪, והיא דורשת מהנתבעים את השבת הסכום.

5. עוד טוענת התובעת כי הנתבעים פינו את הדירה באיחור של 20 יום, ועל כן היא דורשת את הפיצוי המוסכם על פי ההסכם בסך 75$ לכל יום איחור ובסך הכול 8,595 ש"ח. בנוסף, התובעת טוענת כי הנתבעים הותירו נזקים בדירה, והיא דורשת בגין תיקונם סך של 3,000 ₪. לטענת התובעת, בשל האיחור בפינוי ומצב הדירה, היא לא יכלה להשכיר אותה בסמוך למועד הפינוי, וכך הפסידה שכר דירה בסכום של 8,844 ₪. נוסף לסכומים אלו דורשת התובעת פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 15,000 ₪.
6. הנתבעים הכחישו תחילה כי הם נדרשים לשלם את הארנונה לפני שנת 2009. לטענתם בעירייה הובהר להם שלא ניתן לשלם את הארנונה בגין התקופה שלפני שנת 2006 שכן הבית כלל לא היה רשום בעירייה , ולאחר תקופה זו לא יכלו לשלם כי התובעת הייתה חייבת כספים לעירייה. על כן הגיעו להסכמה עם נציג התובעת, ולפיה הם לא ישלמו ארנונה כלל עד שנת 2009.

7. זמן קצר לאחר הגשת כתב ההגנה הודיעו הנתבעים כי הם מעוניינים להפקיד בקופת בית משפט סך של 30,374 ₪ שהם הקרן של החוב לעירייה. בסופו של דבר, לאחר שהתובעת שילמה את מלוא החוב לעירייה (קרן והצמדות וריביות) הועבר הסכום שהופקד בבית המשפט לידי התובעת, ועל כן בסיכומיה טענה התובעת כי יתרת החוב בגין הארנונה עומדת על סך של 27,707 ₪.

8. בכל הנוגע לטענות האחרות של התובעת הנתבעים טענו כי פינו את הדירה במועד המוסכם ואף לפניו, אך בא כוחה של התובעת התחמק מלקבל מפתח לדירה. לעניין מצב הדירה הרי שהנתבעים טוענים כי קיבלו את הדירה כשאינה מסוידת, והם סבלו מרטיבויות קשות במהלך כל תקופת השכירות שתיקנו על חשבונם, וכאשר החזירו את הדירה לידי התובעת היה מצבה טוב בהרבה ממצבה במועד המסירה.

דיון והכרעה:

9. למעשה עומדות להכרעתי מספר שאלות ממוקדות, ואדון באלו אחת לאחת.

תשלום הארנונה:
10. הנתבעים זנחו חלק ניכר מטענותיהם בעניין הארנונה בסיכומיהם והסתפקו בכך שטענו שהתובעת לא הודיעה לדירה כי הנתבעים מחזיקים בה, ובפגישות בעירייה התחייבה לעשות זאת ולא עשתה. מכאן שהתובעת לא פעלה להקטנת הנזק ועל כן הנתבעים לא צריכים לשלם את הפרשי ההצמדה והריבית.

11. אין בידי לקבל טענות אלו. ראשית אציין כי הרושם המצטבר הוא שהנתבעים ניסו להתחמק מתשלום הארנונה בכל צורה ודרך. הן בתשובות שנתנו לתובעת בזמן אמת, והן בטענות שהעלו בפני בית המשפט ונסתרו אחת לאחת.

12. כזכור, הנתבעים טענו שלא יכלו לשלם ארנונה שכן הבית לא נרשם כלל בעירייה אך טענה זו נסתרה בתעודת עובד ציבור, שבה צוין שהבית נרשם כבר בשנת 2000. עוד טענו הנתבעים כי לא יכלו לשלם את הארנונה כי החשבונות לא הגיעו על שמם, והפסידו הנחה שכן הנתבעת היא עובדת עירייה. בחקירה הנגדית של נציג העירייה התברר כי כל אדם יכול לשלם את הארנונה גם אם היא לא על שמו וזאת באמצעות שוברים, עוד התברר כי עובדי עירייה אכן מקבלים הנחה של כ-1% וזאת בתנאי שהם פורסים את התשלומים מראש לכל השנה. הנתבעים גם כאשר סוף סוף שילמו, בשנת 2009, שילמו בסוף השנה רטרואקטיבית, ומכאן שהם בעצמם סיכלו את האפשרות שיקבלו הנחה.

13. לבסוף נחלקים הצדדים בשאלה אם ניתן היה לשלם את החוב ממועד הכניסה של הנתבעים לדירה, או שלא ניתן היה להעביר את הדירה על שם המחזיקים כי היה חוב קודם של התובעת. התובעת מתגוררת בחו"ל ואחיה טיפל עבורה בהשכרת הדירה והתשלומים לרשויות. מעדותו עולה כי אכן לא שילם ארנונה גם בגין התקופה שהדירה עמדה ריקה, שכן קיווה לקבל פטור מתשלום הארנונה. לטענתו הנתבעים היו צריכים לברר מה חובם לתשלום הארנונה בגין תקופת המגורים. הנתבעים לעומת זאת טענו כי התובעת, באמצעות אחיה התחייבה לשלם את הארנונה הקודמת ואז לחלק את היתרה. גם בעניין זה לא מצאתי בטענות הנתבעים ממש, שכן חשבון ארנונה נשלח מדי שנה, וכפי שהעיד נציג העירייה לא הייתה מניעה לשלם כל שנה בנפרד, על אף קיומם של חובות עבר.

14. על כן משהתמהמהו הנתבעים בתשלום הארנונה כ-4 שנים עליהם לשאת במלוא הפרשי ההצמדה והריבית שהתובעת שילמה בגין תקופה זו לעירייה. משכך בנוסף לסכום שהופקד על ידם, והועבר לידי התובעת על הנתבעים לשלם 27,707 ₪ ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום תשלום הארנונה ועד התשלום בפועל.

מועד פינוי הדירה:
15. הצדדים נחלקו בשאלה מתי פינוי הנתבעים את הדירה, כאשר הנתבעים טוענים גם בעניין זה טענות סותרות. הנתבעים צירפו מכתבים ממוביל הדירה, ומחברים שהתגוררו אצלם עד למציאת דירה חלופית, כי פינו את הדירה בתחילת חודש מאי.

16. מנגד, במכתב ששלחו הנתבעים לבא כוח התובעת, כמו גם בהודעה שהשאירו לו במשיבון עולה כי פינו את הדירה רק ביום 1.6.10 ובמועד זה ניסו למסור לבא כוח התובעת את המפתח לדירה. יש לציין כי הנתבעים הודו במכתב ששלמו לבא כוח התובעת כי שילמו את החשבונות ושכר הדירה רק עד ה-15.5 וזאת כאשר הם מודים שפינו אותה ביום 1.6.10.

17. מטענות הנתבעים בסיכומים עולה כי לכאורה התובעת מחלה להם על הימים הנוספים בהם שהו בדירה, שכן היא לא דרשה שכר דירה בגין ימים אלו, במכתב הדרישה הראשון. אין אני מוצאת ממש בטענה זו, ולא בכדי הנתבעים הציגו גרסה מבולבלת ובעלת סתירות פנימיות בכל הנוגע למועד פינוי הדירה.

18. ממכלול העובדות כפי שהועלו בפניי, הנתבעים התחמקו מפינוי הדירה במועד המוסכם ופינו אותה רק ביום 1.6.10 ועל כן עליהם לשאת בתשלום הפיצוי המוסכם בגין איחור במסירה. לא מצאתי כי סכום זה הינו גבוה בצורה לא סבירה מהנזק שהיה צפוי במועד החתימה על ההסכם, ועל כן אני קובעת כי הנתבעים ישלמו את מלוא הסכום הנתבע בגין רכיב זה בסך 8,844 ₪. ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.6.10 ועד התשלום בפועל.

מצב הדירה במועד מסירתה לידי לתובעת:

19. כפי שהתברר לאחר שמיעת כל העדים בעניין זה הרי שאין מחלוקת של ממש בין הצדדים. הנתבעים טוענים כי הנתבעת וחברותיה ניקו את הדירה, וטענה זו לא נסתרה. הנתבעים גם מודים שלא סיידו את הדירה, אך טוענים שקיבלו אותה לא מסוידת, ואף טוענים כי היו כל הזמן רטיבויות שהתובעת לא טיפלה בהן, והדבר מנע את סיודה.

20. מעיון בהסכם עולה כי הנתבעים כשוכרים הצהירו שהם מקבלים את הדירה מסוידת ומתחייבים להשיב אותה באותו מצב. עוד עולה כי אין לנתבעים ראיות על רטיבויות בדירה, והפניות שצרפו לקבלן, הן פניות של ועד הבית בנוגע לליקויים בשטחים הציבורים. יתר על כן, לא הוצגו בפניי מכתבים של הנתבעים לתובעת או תמונות של רטיבויות בדירה. הצבעי מטעם התובעת העיד כי היו שני מקומות קטנים סמוכים לחלונות בהם היו רטיבויות, שנראה כי תוקנו. על כן אני דוחה את הטענות של הנתבעים כי לא יכלו לסייד את הדירה, או כי השיבו אותה במצב שבו קיבלו אותה.

21. העיד בפני הצבעי, ובשים לב לגודל הדירה שהיא בת שלושה מפלסים, אני מקבלת את טענתו כי גבה סכום נמוך עבור הסיוד ופוסקת כי על הנתבעים לשלם לתובעת סכום זה בסך 3,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.6.10 ועד התשלום בפועל. יש לציין בעניין זה כי התרשמתי שהצבעי הוציא את הקבלה באיחור, וזאת רק לבקשת התובעת שרצתה להגיש על בסיס הקבלה תביעה, אך העבודה בוצעה בסמוך למועד שבו הנתבעים פינו את הדירה.

מועד השכרת הדירה מחדש, ופיצויי בגין תקופה זו:

22. התובעת טוענת כי הצליחה להשכיר את הדירה רק החל מיום 25.7.10 וזאת בשל ביצוע העבודות בדירה. אין בידי לקבל טענה זו שכן העבודות נמשכו על פני שלושה ימים בלבד, וניתן היה להשכיר את הדירה גם במהלך העבודות. יש לציין כי הצבעי אמנם אמר שהוא לא היה נכנס לדירה במצבה, אך העובדה היא שפירוט העבודות מעיד על כך שבסך הכול מילא חורים בטיח וצבע את הדירה, ואף שמדובר בדירה בת שלושה מפלסים כל העבודה נמשכה שלושה ימים.

23. על כן אני דוחה את טענות התובעת בעניין זה. די בפיצוי שהתובעת קיבלה בגין האיחור במסירה, שכן מרגע שקיבלה את הדירה לידה, יכולה הייתה להשכיר אותה.

פיצוי בגין עוגמת נפש:

24. לא מצאתי כי התקיימו הנסיבות המצדיקות פיצוי בגין עוגמת נפש, וזאת בשים לב לכך שדי בחיוב הנתבעים במלוא ההוצאות שהתובעת הוציאה מכיסה בגין הארנונה והסיוד, ובכך שנפסקו כנגד הנתבעים פיצויים מוסכמים, ללא הפחתה. משכך גם רכיב זה נדחה.

סיכומו של דבר: הנתבעים ישלמו לתובעת בגין הארנונה והפרשי ההצמדה והריבית סך של 27,707 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלום הארנונה, בגין אי פינוי הדירה במועד המוסכם סך של8,844 ₪ סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה, ובגין השיפוץ 3,000 ₪ אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.6.15.. בנוסף ישאו הנתבעים בהוצאות התובעת בסך 4,000 ₪ ובשכר טרחת בא כוחה בסך 15,000 ₪ כולל מע"מ. ההוצאות ושכר הטרחה נקבעו בשים לב לטענות הסותרות של הנתבעים אשר דרשו התמודדות עם הרבה עדים, מסמכים ודיונים והגדילו ללא צורך וללא הצדקה את הוצאות התובעת.

ניתן היום, ל' סיוון תשע"ה, 17 יוני 2015, בהעדר הצדדים.