הדפסה

סימון ואח' נ' סונדרס ואח'

התובעים:

  1. אברהם סימון
  2. בת ציון סימון

- נ ג ד -

הנתבעים:

  1. יונתן סונדרס, עו"ד – כונס נכסים
  2. נילי ארנוביץ, עו"ד
  3. הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות בע"מ
  4. רינה הול
  5. דונפורד הול
  6. יצחק שושן, עו"ד

7. נמחק בהסכמה

8. אייל רחמים, עו"ד
ע"י ב"כ עו"ד אלדד זכריה

9. יעקב לנקרי
10. פרידה פריחה לנקרי
ע"י ב"כ עו"ד אהרן בלק

12-11 ניתן פס"ד בהסכמה

החלטה

הבקשה שלפניי (מיום 11.3.2015) כותרתה "הודעה על פנייה לגורמי אכיפה והגשת תצהיר הכולל עובדות שנחשפו לאחרונה ובקשה לדון בתצהיר המצ"ב בכל הקשור לפסק הדין שניתן בתיק זה ובקשה דחופה לביטול ההחלטה מיום 14.7.2014 עקב תרמית של בית המשפט והטעייתו במעמד צד אחד". ההליך הועבר לעיוני כשופט תורן לאחר שכב' השופטת ר' פרידמן-פלדמן מנעה עצמה מלדון בהליך נוכח הטענות הנטענות שבה. לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי – באתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות, ללא צורך בתשובה.

ברקע הבקשה – החלטת כב' השופטת ר' פרידמן-פלדמן מיום 14.7.2014 בה דחתה את בקשת המבקשים למתן סעדים זמניים שהוגשה יחד עם כתב תביעה לבית משפט זה. כעולה מההחלטה, התביעה שהוגשה היא רק אחת מיני עשרות תביעות והליכים משפטיים באותו עניין בהם נקטו המבקשים במשך 10-15 השנים האחרונות. אחת מהתביעות האמורות מתנהלת בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (ת"א 6311-11-09), לאחר שבשנת 2010 הועברה מבית המשפט המחוזי בחיפה בהיעדר סמכות מקומית. כאמור בהחלטה, המדובר בתביעה זהה לחלוטין לתביעה שהוגשה לבית משפט זה יחד עם הבקשה לסעדים זמניים (להוציא סכום התביעה). הבקשה נדחתה כאמור נוכח קיומו של הליך תלוי ועומד בבית המשפט בבאר-שבע. צוין אף בהחלטה ש"מדובר לכאורה במהלך שנועד לעקוף החלטות שיפוטיות של בתי משפט אחרים, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט ותוך הכבדה על בעלי הדין ועל מערכת המשפט בפיזור תביעות זהות בבתי המשפט השונים" (בפסקה 6). עוד צוין שהתביעה הזהה בבאר-שבע מתנהלת כבר כ-6 שנים, וחלקם של הסעדים המבוקשים כבר נדונו ונדחו; שמדובר בניסיון לבצע "forum shopping" שאינו אפשרי; שכוונתם הנטענת של המבקשים למחוק את ההליך בבאר-שבע אינה פשוטה וממילא טרם נעשתה; ו שמרבית הסעדים זמניים המבוקשים אינם אלא חלק מהתביעה העיקרית.

בבקשה שלפניי נטען ללא כל פירוט או הנמקה מספקת שיש לבטל את ההחלטה לנוכח "מעשים פליליים חמורים כולל של נושאי משרה שיפוטית והכונס והנתבעים הקשורים ישירות למכירת הנכס נשוא פסק-הדין, שבעקבותיהם ניתנה ההחלטה מיום 14.7.2014", וזאת על מנת למנוע נזקים נוספים ובלתי הפיכים שלא ניתן לפצות עליהם. לבקשה צורף אמנם תצהיר ארוך המשתרע על-פני 18 עמודים ובו טענות כלליות שתמציתם היא פעולות נטענות כלפי גורמים שונים (כ-30 במספר, לרבות כב' השופטת פרידמן-פלדמן) על מעשי מרמה ותרמית שמטרתם "נישולם" של המבקשים מהבעלות בנכסי מקרקעין.

מעבר לכך שטענות חמורות אלו נטענו בעלמא וללא כל ביסוס, הרי שממילא אין בטענות אלה כל רלבנטיות לענייננו. ההחלטה מיום 14.7.2014 התבססה בעיקרו של דבר על קיומו של הליך תלוי ועומד בבית המשפט בבאר-שבע. עובדה זו שנקבעה בהחלטה כלל לא נסתרה, ולמעשה כלל לא נטען כנגדה דבר. ממילא, אין באמור בתצהיר כדי לשנות מקביעה זו. כל שהועלה בתצהיר – ביחס לבקשה שלפניי – אינם אלא טענות שונות ובלתי מבוססות בין היתר כלפי כב' השופטת ר' פרידמן-פלדמן – סעיף 8 כ"ו לתצהיר טענות – שמוטב היה אילולא נטענו. די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה. מעבר לכך – הבקשה שהוגשה מעוררת קשיים נוספים: כזו היא העובדה שהבקשה שלפניי הוגשה ביום 11.3.2015 ביחס להחלטה מיום 14.7.2014 (שלא הייתה החלטה במעמד צד אחד), וללא כל הסבר מספק לעניין זה; כזה הוא גם הספק מדעיקרא אודות ההליך הדיוני בו נקטו המבקשים להשיג על ההחלטה האמורה.

הבקשה אפוא נדחית. לפנים משורת הדין לא אעשה צו להוצאות לטובת אוצר המדינה בגין הגשת בקשה זו ועל בסיס ההנחה שבכך יבוא סיום להידיינות זו.

המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, כ"ה ניסן תשע"ה, 14 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.